שאלה: מאת ידיד: שלום לכבוד הצדיק מיבנאל. אבקש שכבודו לא יכעס על דבריי. קראתי רבים מהקונטרסים שלך, והם תרמו לי רבות והשפיעו עלי השפעה עצומה, ובכל זאת אני חילוני, ולא רוצה לחזור בתשובה, כך שאני עושה התבודדות ומדבר עם השם, כמו שהמליץ כבודו – אך מעבר לכך איני שומר מצוות כלל. תשובה: |
||
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר צו י"א ניסן התשע"ג שלום וברכה אל ידיד נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. הנה חכמינו הקדושים אומרים (אבות פרק ג') כל שמעשיו מרובין מחכמתו, חכמתו מתקיימת, וכל שחכמתו מרובה ממעשיו, אין חכמתו מתקיימת; אדם כלול מחומר וצורה, היינו מגוף ונשמה, הגוף הוא מגושם מאד, ונמשך רק אחר תאוות הבלי עולם הזה וכו' וכו', והנשמה היא רוחנית מאד, ונמשכת רק אחר רוחניות, ויש ביניהם תמיד מריבות, הגוף מושך לגשמיות, והנשמה מושכת לרוחניות, ובשביל זה נתן לנו הקדוש ברוך הוא את המצוות, שהם בדברים גשמיים דייקא, כגון ציצית מצמר רחלים, תפילין מעור בהמה וכו', וכן כל המצוות שצוונו הקדוש ברוך הוא זה מדברים גשמיים דייקא, כדי לקשר רוחניות לגשמיות. אם אדם זורק את שכלו וחכמתו המדומית ויודע שאין לו שכל ודעת כלל, על ידי זה הוא מקיים את המצוות בתמימות ופשיטות גמורה, בלי שום חכמות והשכלות כלל, ואינו חוקר למה? ומה? ומי? ומי שמשתמש רק עם חכמתו המדומית, ורוצה הכל להבין בשכלו המגושם, על ידי זה הוא מלא קושיות וספיקות מדוע? למה? ומה? ומי? ונשאר קירח מכאן וקירח מכאן. ולכן אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י"ב) שעיקר היהדות הוא תמימות ופשיטות, ואמר (שיחות הר"ן סימן ט"ו) שהוא חכמה ומלאכה גדולה להיות כמו בהמה. וזה בחינת (שמות ל"ו א') "כל אשר נתן הוי"ה חכמה בהמה", היינו שהוא חכמה לעשות עצמו כבהמה, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (חולין ה:) על פסוק (תהלים ל"ו ז') "אדם ובהמה תושיע הוי"ה" – אלו בני אדם שערומים בדעת ומשימין עצמן כבהמהף וכמו שאמר אסף (תהלים ע"ג כ"ב) "ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך". אשרי מי שזוכה להגיע אל מידת התמימות, וכבר סיפר לנו רביז"ל (סיפורי מעשיות מעשה ט' מהחכם ותם) אל מה זכה התם וכו', שנעשה מיניסטר על כל המיניסטארין צדיק על כל הצדיקים, עיין שם. ולכן לדעתי תמשיך לדבר אל הקדוש ברוך הוא, שזה דבר גדול מאד מאד, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (כריתות ג:) עקימת שפתיו הוי מעשה, ופירשו צדיקים היינו בזה שאדם מדבר אל הקדוש ברוך הוא, זה בעצמו מעשה, היינו מצוות מעשיות, ובזכות זה תזכה שינוקה מוחך ודעתך ושכלך וכו', עד שתזכה לקיים מצוות מעשיות דייקא, אשר זו הזכות הכי גדולה, שאדם גשמי וחומרי יכול לקחת מצוות מעשיות דייקא, ולקשר את נשמתו לאין סוף ברוך הוא. בענין שמחה, דע לך שכל העולם כולו נמשכים אחר העצבות והעצלות והמרירות והדכאון, וצריכים להכריח את עצמו להגיע אל שמחה, ולכן מה טוב ומה נעים באם תאמר את התפלה הזו בכל יום: רבונו של עולם זכיני להיות בשמחה תמיד, ואזכה להרגיש את השמחה ברמ"ח איברי ושס"ה גידי, עד שהשמחה תגיע לרגלי, שאזכה לרקוד בכל יום מרוב שמחה על גודל החסד שעשית עמדי, שנבראתי מזרע ישראל, ואני יכול לקיים את מצוותיך, אנא רחם עלי והרחק ממני את העצבות והעצלות, וזכיני לדבר בכל יום עם אחרים משמחה, ואזכה לשמח את אחרים, ועל ידי זה גם אני אזכה לשמוח, ובזכות השמחה אזכה להכלל בך לגמרי, עד שלא אראה לפני עיני רק את אמתת מציאותו יתברך, איך שאתה מחיה ומהווה ומקיים את כל הבריאה כולה, וזכיני לאמונה ברורה ומזוככת שאזכה לדעת בידיעה ברורה שאתה נמצא ואין בלעדיך נמצא, ועל ידי זה תמחול לי על כל עוונותי, ואזכה להכלל בך מעתה ועד עולם אמן סלה. הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
|