שאלה: מאת נתנאל: לכבוד מאיר דרכנו, הצדיק מיבנאל שליט"א. תשובה: |
||
בעזה"י מוצש"ק לסדר וארא כ"ה טבת ה'תשע"ד
שלום וברכה אל נתנאל נרו יאיר לנכון קבלתי את מכתבך. רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ו) כל המניעות שבאים לאדם בעבודת השם יתברך הוא כדי להגדיל החשק, כי כפי גודל הדבר שצריך לעשות להשם יתברך, כמו כן מתגברים ומתפשטים המניעות, והכל כדי להרבות החשק. ולכן אסור למנוע עצמו מכל דבר שבקדושה מפני ריבוי המניעות וכו', אדרבה, אם כל כך מתפשטים המניעות, סימן שהדבר שבקדושה הוא גדול מאד מאד, ולכן מתפשט עליו המניעות ביותר, ועליו להגביר את החשק לא לעזוב עצמו בשום פנים ואופן, רק להיות עקשן גדול כדי להוציא את הרצונות דקדושה שלו. והנה רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קט"ו) אשר הקדוש ברוך הוא מזמין לאדם מניעות, והמניעות נקראות ענן וערפל, היינו חושך, כי חושך הוא לשון מניעה, כמו שכתוב (בראשית כ"ב) "ולא חשכת", ולכן רוב העולם כשרואים מניעות בורחים מהדבר דקדושה ואינם עושים את זה, מאחר שרואים שמתגברות עליהן המניעות עד שנדמה להם כאילו לא צריכים אותם מן השמים כלל, ובאמת אינו כן, שזה (שמות כ') "ויעמוד העם מרחוק", היינו 'עם' – הם פשוטי עם שעומדים מרחוק כשרואים שמתגברות עליהם המניעות, אבל "ומשה ניגש אל הערפל אשר שם אלקים" -משה הוא הצדיק שיודע שגם בתוך הערפל שהוא המניעות, גם שם יש אלקותו יתברך המתלבש עצמו בתוך המניעה. ובזה יש לפרש מאמרם ז"ל (יומא ד.) משה עלה בענן, ונתכסה בענן, ונתקדש בענן, כדי לקבל תורה לישראל בקדושה – היינו דייקא על ידי המניעות, שהוא ענן, עלה לשמים לקבל את התורה, כי היו לו כל מיני מניעות, עם כל זאת לא הסתכל על זה, אלא שבר את המניעות. וכך צריך כל בר ישראל לידע – אשר כל דבר שבקדושה בא לאדם עם הרבה מניעות, ואסור להיבהל מזה, אדרבה, צריכים להתחזק ולשבור בכל פעם את המניעות המתגברות ומתפשטות עליו בעת שרוצה לעשות איזה דבר שבקדושה. בענין שקשה לך לקום בבוקר וכו', זה פשוט משום שבלילה אתה הולך לישון מאוחר, אם כן איך תוכל לקום בבוקר? ורואים שהס"מ מניח עצמו על האורך והרוחב שבלילה יבלה את הזמן בהבל וריק וכו', העיקר שלא ילך לישון מוקדם, כדי לתפוס אותו בבוקר שלא יוכל לקום, ועל כן החכם עיניו בראשו שהולך לישון מוקדם ככל האפשר, כדי שיוכל לקום בבוקר מוקדם השכם. וזכורני שאדוני אבי מורי זי"ע היה כל ימיו הולך לישון מוקדם מאוד, ועל ידי זה היה קם בכל לילה בשעה אחת או שתים, וכך התנהג כל ימיו, שהיה קם בין שעה אחת לשתים והיה לומד עד קודם אור הבוקר, ואחר כך הלך למקוה והתפלל כותיקין, והכל מפני שהיה מסודר עם זמני השינה. ולכן העצה היעוצה לקום מוקדם היא ללכת לישון מוקדם, אבל הס"מ מבטל לאדם את הזמן בלילה בכלום ובסתם שטויות, והכל כדי לגרום לו שלא יוכל לקום בבוקר וכו', וכך קם מאוחר והכל הולך לו אחר כך בכבידות, הן התפלה, והן התורה, והן הפרנסה, כי מי שקם מאוחר אזי כל היום הולך לו כבר בכבידות גדולה מאד.
|