שאלה: מאת דניאל: שלום רב. תשובה: |
||
בעזה"י יום ג' לסדר משפטים כ' שבט ה'תשע"ד
שלום וברכה אל דניאל נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. רביז"ל הוכיח את אחד על התמדת הלימוד, ואמר לו (שיחות הר"ן סימן י"ז): מדוע לא תלמד? מה תפסיד בזה הלא תקבל עולם הבא על הלימוד? ואין צריך לומר כשהתורה מראה אהבה לאחד, אז אין רוצה כלל עולם הבא, רק שרוצה את התורה בעצמה. והלא גם השם יתברך לומד, כמו שמבואר בדברי חכמינו הקדושים (עבודה זרה ג:) סדר היום שיש להקדוש ברוך הוא – שלוש שעות עוסק בתורה וכו'. והתלונן רביז"ל שבדורות הללו בעוונותינו הרבים נפל לימוד התורה מאד. והכל בא מפני שכאשר אדם רוצה ללמוד תורה הוא תיכף ומיד רוצה להיות למדן וגאון, רב רבנן וכו' וכו', וכשמתחיל ללמוד ורואה שלא מבין, אזי מאבד את החשק ללמוד, וזה מצוי מאד מאד אצל כל אחד ואחד שמתחיל ללמוד, ותיכף ומיד רוצה כבר להבין עד עומק הדבר וכו', ואם לא מבין אזי עוזב את הכל וכו', ומפסיק ללמוד, ולבסוף נשאר בור ועם הארץ, ונסתבך בחיים שלו, כי בתורה הקדושה יש עניין של (עיין ספרי עקב) אם תעזבני יום – יומיים אעזבך, ועיין (רש"י דברים י"א י"ג) משל לשני בני אדם שנפטרים זה מזה, זה הולך דרך יום לצד מזרח, וזה הולך דרך יום לצד מערב, נמצא שרחוקים זה מזה מהלך שני ימים, כן המשל בתורה; היינו אם אדם לא לומד יום אחד תורה, זה כבר כמו שלא למד שני ימים תורה, ואם לא למד יומיים תורה, זה כמו שלא למד ארבענ ימים תורה וכו', וכן הלאה וכו', אזי מאיפה ישיג את אהבת התורה? ולכן לא בחינם שרביז"ל נתן לנו סדר-דרך-הלימוד קל מאד מאד, ואמר (שיחות הר"ן סימן ע"ו): בענין הלימוד תורה שצריכים ללמוד הרבה מאד בכל יום, טוב ללמוד במהירות ולבלי לדקדק הרבה בלימודו, רק ללמוד בפשיטות בזריזות, ולבלי לבלבל דעתו הרבה בשעת לימודו מענין לענין, רק יראה להבין הדבר בפשיטות במקומו. ואם לפעמים אינו יכול להבין דבר אחד, אל יעמוד הרבה שם ויניח אותו הענין וילמוד יותר להלן. ועל פי הרוב ידע אחר כך ממילא מה שלא היה מבין בתחילה כשילמד כסדר בזריזות להלן יותר.
ואמר: שאין צריכין בלימוד רק האמירה לבד – לומר הדברים כסדר, וממילא יבין. ולא יבלבל דעתו בתחילת לימודו שירצה להבין תיכף, ומחמת זה יקשה לו הרבה תיכף ולא יבין כלל, רק יכניס מוחו בהלימוד ויאמר כסדר בזריזות וממילא יבין. ואם לא יבין תיכף – יבין אחר כך. ואם ישארו איזה דברים שאף על פי כן לא יוכל לעמוד על כונתו, מה בכך? כי מעלת ריבוי הלימוד עולה על הכל, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (עבודה זרה י"ט) 'לגמור והדר לסבור ואף על גב דלא ידע מה קאמר' שנאמר (תהלים קי"ט כ') "גרסה נפשי לתאבה", כי על ידי ריבוי הלימוד שילמוד במהירות ויזכה ללמוד הרבה, על ידי זה יזכה לעבור כמה פעמים אלו הספרים שלומד, לגומרם ולחזור להתחיל ולגומרם פעם אחר פעם. ועל ידי זה ממילא יבין בפעם השני והשלישי כל מה שלא היה מבין בתחילה, כל מה שאפשר להבין ולעמוד על דבריהם.
ודיבר רביז"ל הרבה מאד בענין זה, ואי אפשר לבאר דברים אלו בכתב היטב. אבל באמת הוא דרך עצה טובה מאד בענין הלימוד, כי על ידי זה יכולים לזכות ללמוד הרבה מאד לגמור כמה וכמה ספרים, וגם יזכה להבין הדברים יותר, מאשר היה לומד בדקדוק גדול כי זה מבלבל מאד מן הלימוד. וכמה בני אדם פסקו מלימודם לגמרי על ידי ריבוי הדקדוקים שלהם, ומאומה לא נשאר בידם. אבל כשירגיל עצמו ללמוד במהירות בלי דקדוקים הרבה, התורה תתקיים בידו, ויזכה ללמוד הרבה מאד, גמרא ופוסקים כולם, ותנ"ך ומדרשים וספרי הזוהר וקבלה ושאר ספרים כולם, וכבר אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן כ"ח) שטוב לאדם שיעבור בחייו בכל הספרים של התורה הקדושה. ולכן כל מי שמרגיל את עצמו ללמוד בסדר-דרך-הלימוד הזה של רביז"ל, אף שבהתחלה טועם טעם מרירות דמרירות וכו', כי הוא גורס משניות, גמרא, מדרשים וכו' וכו', ואינו מבין כלל, אבל הוא עקשן גדול מאד, לבסוף נפתח לו המח והוא מבין את הכל, וצריכים לזכור שהתורה אינה נקנית ביום אחד ומכל שכן לא בשעה אחת, וזה יכול לקחת ימים ושנים, ובלבד שלא יעזוב את סדר-דרך-הלימוד הזה של רביז"ל ואז דייקא יצליח, וחכמינו הקדושים אמרו (תנחומא פנחס י"א) למה נמשלה תורה לתאנה? שרוב האילנות הזית והגפן והתמרה נלקטין באחד, והתאנה נלקטה מעט מעט. וכך התורה – היום לומד מעט ולמחר הרבה לפי שאינה מתלמדת לא בשנה ולא בשתים; וכן אמרו (דברים רבה פרשה ח' סימן ד') הטיפש הזה תמה איך יכולים ללמוד כל כך הרבה?אמר רבי ינאי: למה הדבר דומה? לככר שהיה תלוי באויר. טיפש אומר – מי יוכל להביאו? ופקח אומר – לא אחד תלה אותו? מביא סולם או קנה ומוריד אותו. כך כל מי שהוא טיפש, אומר: אימתי אקרא כל התורה? ומי שהוא פיקח, מהו עושה? שונה פרק אחד בכל יום ויום עד שמסיים כל התורה כולה.
ורואים בגשמיות, סוחר שרוצה להצליח במסחרו אינו מתייאש, מביא את הסחורה בשוק מדי יום ביומו, ואפילו שבין כך הוא לא מוכר או לא קונה וכו', עם כל זאת הוא עקשן ובא מדי יום ביומו עם סחורתו, ולבסוף מצליח בגדול, ולכן למה שהתורה לא תהיה בעיניו כך? וכמו שאמר החכם מכל אדם (משלי ד') "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו", ודרשו על זה חכמינו הקדושים (תנחומא תרומה) בנוהג שבעולם, אדם שהוא לווה מן אחרים ולקח סחורה, יוצא לדרך, פעמים שהוא מפסיד, אבל סחורה של תורה אינו כן – למד אדם מכאן פרק אחד ומכאן פרק אחד, מכאן מסכת אחת ומכאן מסכת אחת, והוא משתכר בהם. הוי כי לקח טוב נתתי לכם; ולכן אשרי ואשרי מי שמכניס בתוך לבו דברים אלו שאז יקויים אצלו מה שאמרו חכמינו הקדושים (מדרש משלי פרק א' סימן ז') לדעת חכמה ומוסר – אם יש באדם חכמה – דברי תורה נמסרין בידו, ואם אין בידו חכמה – אין דברי תורה מסורין בידו. להבין אמרי בינה – שצריך אדם שיהיה בידו בינה להבין דבר מתוך דבר; ואז דייקא יכנס בו חמידא דאורייתא.
|