שאלה: מאת זיו: אני בת ארבעים ושתיים וגרושה כבר שש פעמים. הייתי באומן בי"ז באדר וכן הייתי ביבנאל והשתתפתי בשיעורו של הרב שליט"א. יש לי סבל גדול: אין לי פרנסה, אין לי בעל, אין לי ילדים ואין לי חברים. אני לבד, לבד, לבד. למה אני סובלת כל כך? תשובה: |
||
בעזה"י יום ד' לסדר טהרה א' דראש חודש אייר התשע"ג
שלום רב אל זיו תחי' לנכון קבלתי את מכתבך. לדעתי כל הבעיות שלך הן מפני שאת עצובה וממורמרת ושונאת את עצמך וכו', ולא יכולה לסבול את עצמך וכו', כי יש בני אדם שנכנס בהם דמיון שהם לא שווים לשום דבר וכו', ומצערים את עצמם בחינם וכו', ועל ידי זה הם באים לסבל אמיתי שנשארים לבד וכו'. את צריכה לעבוד על נקודת השמחה, לבקש הרבה ממנו יתברך רק על נקודת השמחה, להיות תמיד שמחה ועליזה עם כל נקודה ונקודה טובה שיש בך, ותראי לדון את עצמך לכף זכות, כמו שגילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רפ"ב) שאדם צריך תמיד לחפש ולבקש ולמצוא בעצמו את הנקודות הטובות שיש בו, ואסור לשנוא את עצמו, ורק כך תהי הכיי מאושרת בחיים, ולא יחסר לך שום דבר. אף פעם אל תגידי דבר כזה שאת לבד לבד לבד וכו' וכו' וכו', כי יהודי הוא אף פעם לא לבד, יש לו את הקדוש ברוך הוא, כמו שאמרו חכמינו הקדושים (ילקוט דברים רמז תתכ"ה) על הפסוק (דברים ד' ז') "כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו כהוי"ה אלקינו בכל קראנו אליו", מעשה בספינה אחת שהיתה כולה של נכרים והיה בתוכה יהודי אחד הגיעו לנמל אחד אמרו לאותו יהודי טול מעות ועלה לנמל וקח לנו משם מאומה, אמר להם לא אכסנאי אני ואיני מכיר להיכן אלך, אמרו לו יש יהודי אכסנאי? בכל מקום שאתה הולך אלקיך עמך, הוי "אשר לו אלקים קרובים אליו". זאת אומרת יהודי הוא אף פעם לא לבד, איפה שהוא הולך, הוא הולך עם הקדוש ברוך הוא. ולכן את צריכה להרגיל את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא בשפת האם שלך, וכל מה שאת צריכה תספרי רק אליו יתברך, שזו המתנה הכי יפה שקיבלנו מרביז"ל, שאדם צריך להרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, שזה נקרא התבודדות, ומי שמרגיל את עצמו בדרך זו, מתחזקת אצלו האמונה וממשיך על עצמו כל מיני ישועות שבעולם, כמו שכתוב (משלי כ"ח) "איש אמונות רב ברכות". לדעתי את צריכה לשנות את השם שלך, כי זיו זה לא שם בכלל, לכל הפחות תוסיפי שם מאחת האמהות או מהנביאות: שרה, רבקה, רחל, לאה, חנה, דבורה, אביגיל וכו', והקדוש ברוך הוא יצליח אותך.
|