שאלה: מאת דן: שלום לצדיק היקר. תשובה: |
||
בעזה"י יום ג' לסדר תצוה ד' אדר א' ה'תשע"ד שלום וברכה אל דן נ"י
לנכון קבלתי את מכתבך. צריכים לדבר פתוח עם הילדים שהקדוש ברוך הוא אין סוף ואין בו שום ציור ודמות כלל, כמו שכתוב (דברים ד' ט"ו) "ונשמרתם מאד לנפשתיכם כי לא ראיתם כל תמונה ביום דבר הוי"ה אליכם בחרב מתוך האש, פן תשחתון ועשיתם לכם פסל תמונת כל סמל תבנית זכר או נקבה" וגו', וכל זמן שאדם חי ומלובש בגוף הגשמי הוא לא יכול לראות כביכול את הקדוש ברוך הוא, כמו שכתוב (שמות ל"ג כ') "ויאמר לא תוכל לראת את פני כי לא יראני האדם וחי". צריכים לדבר עם הילדים רק מאמונה פשוטה בו יתברך שהוא נמצא ואין בלעדיו נמצא, ולספר להם המון סיפורים של צדיקים, שזה דבר גדול מאד מאד, כמו שאמר רביז"ל (לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רמ"ח) דע, שסיפורי מעשיות מצדיקים, הוא דבר גדול מאד, כי על ידי סיפורים מצדיקים נתעורר ונתלהב הלב בהתעוררות גדול להשם יתברך בחשק נמרץ מאד, כי הרשימו שעשה אותו הצדיק שמספרין ממנו, על ידי עבודתו את השם יתברך, זאת הרשימו נתעוררת בעת שמספרין מהצדיק, והיא מעוררת להשם יתברך בהתעוררות גדול. ולכן מה טוב ומה נעים להיות רגיל ולספר סיפורים לתלמידים, שזה מושך את הלב אליו יתברך, והרב הקדוש מצאנז זי"ע בעל "דברי חיים" שאל פעם את המלמדים של בניו האם הם לומדים אתם מוסר, והשיבו כן! וכששאל אותם איזה ספרי מוסר, ענו ואמרו: "חובת הלבבות". ענה ואמר להם: לא לזה התכוונתי, אלא תספרו להם סיפורי צדיקים מהרבי רבי אלימלך מליזענסק זי"ע ומהרבי רבי זושא מאניפאלי זי"ע. רואים מזה את גודל הכח של סיפורי צדיקים, שמושכים את הלב של הילדים לחקות אותם, ולכן תספר להם רק סיפורי צדיקים, וכן אתה עושה דבר גדול מאד מאד שאתה מרגיל את הילדים לדבר אל הקדוש ברוך הוא, כי זו עיקר השלימות, וגם לי היה מלמד חסיד ברסלב בהיותי בגיל שש-שבע, ולימד אותנו איך לדבר אל הקדוש ברוך הוא, והיה מרבה לספר לנו סיפורי צדיקים, וכן למד איתנו יהושע שופטים ושמואל א' שמואל ב', והמחיש את זה לנו ממש כמו חי, ועד היום אני רואה את זה לפני עיניי איך שצייר את הלימוד בציורים מוחשיים עד שהיה נראה במוחש, וזה נחקק בתוך הילד. יעזור הקדוש ברוך הוא שתצליח עם התלמידים.
|