שאלה: מאת אברהם: מובא בספר 'פעולת הצדיק' שרבינו ז"ל היה אוכל בכל יום תשעה בייגלך בכל סעודה. איך זה יכול להיות? הלא אפילו איש גדול מאוד יכול לאכול לכל היותר ארבעה או חמישה בייגלך ליום, ואיך ייתכן שרבינו ז"ל אכל "בכל סעודה" היינו ג' פעמים ביום תשעה בייגלך? השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא. תשובה: |
||
בעזה"י יום ב' לסדר מקץ כ"ו כסליו (ב' דחנוכה) התשע"ג
שלום וברכה אל אברהם נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. אין זו קושיא כלל, כי רביז"ל רצה אז בעבודתו להכניס את כל התאוות בתאוות אכילה, והראה את זה, כמו שהראה דבר שקשה להבין בשכל, איך אדם מסוגל לצום שמונה עשרה שבועות בשנה אחת ממוצאי שבת עד ליל שבת? וזה עוד יותר פלא מאשר לאכול תשע בייגלך בסעודה אחת, ובפרט שרביז"ל עוד לא היה בגיל עשרים כשצם כל כך הרבה, מלבד שצם שלושה ימים רצופים או שני ימים רצופים, אלא יש בשנה שמונה עשרה שבועות שאין בהם לא חגים ולא ראש חודש שאז אסור לצום, ורביז"ל צם משבת לשבת, לדעתי זה יותר פליאה. אגב על פי התורה, אדם צריך לאכול רק שתי סעודות, כמו שכתוב (שמות ט"ז י"ב) "בין הערבים תאכלו בשר ובבוקר תשבעו לחם". על כל פנים איך שהוא רביז"ל עשה בימי נערותו עבודות כאלו שאי אפשר בשום פנים ואופן לחקות אותו, אם היה מסוגל לצום משבת לשבת בלי לשתות אפילו טיפת מים, אזי לדעתי באכילת תשע בייגלך בסעודה אחת זה כלום. ידוע שרביז"ל הזהירנו שאנחנו לא נחקה אותו בענינים אלו, ולא לקחת על עצמינו שום תעניתים, ושום סיגופים, ובפירוש גילה לנו, מאחר שיש לנו את ענין התבודדות, אזי שנכניס את עצמינו רק בזה, להשיח ולספר את כל אשר עם לבבינו אליו יתברך, שזה עולה על הכל, עד כדי כך שהתבטא ואמר שאם היה יודע בימי נעוריו אל מה יכולים לזכות על ידי תפלה והתבודדות שיחה בינו לבין קונו, לא היה מסגף את הגוף שלו כל כך, כי שיחה בינו לבין קונו עולה על הכל, ואמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן צ"ט) הלא כשהשם יתברך עוזר בהתבודדות, אזי ההתבודדות הוא כאשר ידבר איש אל רעהו, וזה מדביק את האדם אליו יתברך. הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
|