שאלה: מאת לוי יצחק: תמיד לפני ראש השנה מתחילות אצלי בעיות בשלום בית, והתוצאה הישירה היא מניעות גדולות מצד אשתי בעניין הנסיעה לאומן בראש השנה. לבסוף, תמיד אני מצליח לשכנע אותה והיא מאפשרת לי לנסוע. השנה המצב יותר מורכב מאחר וברוך ה' נולד לנו בן לפני כשבוע, ואני חושש שהיא תשתמש בתירוץ שהיא צריכה את העזרה שלי ובכך תמנע אותי. מה אני יכול לעשות כדי שהיא תשלח אותי בלב שלום ובלי עגמת נפש? האם לדבר איתה על זה כבר עכשיו? תשובה: |
||
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר מסעי כ"ז תמוז ה'תשע"ד שלום וברכה אל לוי יצחק נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. לדעתי תחכה עוד, כי למה לך לעורר את הדוב? תן לאשתך להחלים, ובין כך תתפלל הרבה אל הקדוש ברוך הוא שאתה רוצה להיות אצל רביז"ל על ראש השנה כי אין דבר גדול מזה, כי רביז"ל גילה לנו נוראות נפלאות על מי שזוכה להיות אצלו על ראש השנה, ואמר (חיי מוהר"ן סימן ת"ה): הראש השנה שלי הוא חידוש גדול, והשם יתברך יודע שאין הדבר הזה בירושה מאבותי, רק השם יתברך נתן לי זאת במתנה, שאני יודע מהו ראש השנה. לא מבעיא אתם כולכם, בוודאי תלויין בראש השנה שלי, אלא אפילו כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי; ולכן אשרי מי שיהיה אצלו בראש השנה באומן, ולא יסתכל על שום מניעה שבעולם. כשיבוא קרוב לנסיעה, היינו בחצי אלול, אז אתה יכול לדבר איתה ולהסביר לה את גודל הענין הזה, ובוודאי על ידי תפילה אשתך תתהפך ועוד תעזור לך להגיע אל ציון רביז"ל, רק תפילה ועוד פעם תפילה ועוד פעם תפילה, כי מה שתפילה פועלת שום דבר בעולם לא יכול לפעול. כמובן צריכים לציית את רביז"ל בכל דבר, ויסוד היסודות אצלו היה שלום בית, כמו שאמר (שיחות הר"ן סימן רס"ד) שצריכים לכבד ולייקר את אשתו. כי אמר הלא הנשים הם סובלים צער ויסורים גדולים מאד מאד מילדיהם, צער העיבור והלידה והגידול, כאשר ידוע לכל עוצם מכאובם וצערם ויסוריהם בכמה אופנים הקשים וכבדים מאד מאד וכו' וכו', על כן ראוי לרחם עליהם ולייקרם, ולכבדם. וכן אמרו חכמינו הקדושים (בבא מציעא נ"ט.) 'אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו' [תכבדו ותייקרו את נשותיכם כדי שתהיו עשירים], וכן אמרו (יבמות ס"ג.) 'דיינו שמגדלות את בנינו ומצלת אותנו מן החטא'. ולכן צריכים לכבד ולייקר אותן מאד מאד, וזה יסוד גדול בחסידות ברסלב, שהבעל מוכרח לעזור לאשתו, ואם הוא רוצה להיות מקורב אל רביז"ל ולציית אותו, עליו הדבר הראשון לעזור לאשתו בכל המובנים, כי רביז"ל הקפיד על דברים אלו מאד מאד, על אלו שמשפילים את נשותיהם, ומי שהיה לו סכסוך עם אשתו, רביז"ל לא רצה לקבל אותו לגמרי, ולא רצה אפילו לראות אותו. וידוע הסיפור שהיה בשבועות או בחנוכה, שאמר רביז"ל בעת שהיה יושב על השולחן עם אנ"ש: "ווער האט דאס אין זיך אזא עזות, צו האבן ביי מיין טיש א הרהור רחמנא ליצלן, איך מיין ניט טשערינער, ניט ברסלב'ר, ניט טעפליקער" [מי יש לו את העזות שיהיה לו הרהור רע בשולחני? אני מתכוון לא על אנשי שלומינו מעיר טשערין, ולא מהעיר ברסלב, ולא מהעיר טעפליק], וטיראוויצער לא הזכיר, והבינו אנשי שלומינו מי הוא האיש הזה, כי היה שם אחד מטיראוויצע שלא היה לו שלום בית כשתי שנים, ותיכף קם רביז"ל מן השולחן ונכנס לחדרו, והאיש הזה שלא היה לו שלום בית עמד על הפתח ובכה הרבה מאד, וגם אנשי שלומינו ביקשו מרביז"ל בעדו, עד שהבטיח שיחזור לביתו וישלים מיד עם אשתו, ואז יצא רביז"ל מחדרו, והמשיך את סדר הנהגתו בשולחנו הטהור, רואים מכל זה איך שרביז"ל הקפיד על שלום בית, ואם לא היה שלום בית לא רצה לשבת אפילו באותו שולחן איפה שהאדם הזה יושב. הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
|