הרב נסים פרץ (ו' בתשרי תש"ז; 10 באוקטובר
1946 – כ"ח בשבט תשע"ב 21 בפברואר 2012) היה מקובל ודרשן גדול. עמד בראש
מוסדות בית אל בבני ברק.
חי בשנים: תש"ז-תשע"ב, נפטר בגיל: 66 • מקום מנוחתו: בני ברק
תולדות חייו
הרב פרץ נולד למימון פרץ אשר עסק בצורפות,
ולסוליקה. בשנת תש"ז בעיר דאטץ במרוקו
(ליד העיר מארקש), אבל רוב חייו במרוקו היה בעיר סטאט, שם שהו הוריו בהמתנה לעלייה
לארץ ישראל.
בעת היותו בן חמש בערך הצטרפו הוריו לעלייה
לישראל, ובהגיעם לארץ שוכנו במעברת ירוחם, שם היו מספר צריפים של הצבא ומספר צריפים
עבור העולים ממרוקו.
באחד הימים בתקופת שהותם במעברה, נחטף הרב
עם עוד כמה מילדי המעברה על ידי ה'פדאיון' הערבים, ולאחר שהצבא שחרר אותם, החליט אבי
המשפחה שהוא לא נשאר במקום זה.
המשפחה עברה למעברה התימנית בגן יבנה, שם למד הרב אצל
ה'מורי' התימני כי באותה תקופה הם היו המשפחה היחידה ממרוקו שנמצאת באותה מעברה. עד
שלאחר זמן מה הביאו לשם משפחות נוספות ממרוקו והקימו בית ספר ליוצאי העדה.
הרב ניסים פרץ
מסלול לימודיו
עד גיל 11 שנים למד הרב בבית ספר אזורי,
ואחר כך עבר לישיבה פנימייתית תורנית 'שערי שלום' במסמיה, ישיבה זאת הייתה בניהולה
של מפלגת 'פועלי אגודת ישראל' (פא"י) כאשר בראשות הישיבה היו עומדים אז הרב צבי
הוסטר והרב שלמה לוי. מו"ר היה מקורב אליהם כדרכו ואף לאחר פטירתם הזמינוהו לעמוד
בהספד עליהם.
בעת שהותו בבית הספר של פא"י בגן יבנה
הציע לו מפקח בשם הרב מונק לבוא ללמוד בישיבה. הוא הסכים ונלקח ללמוד בפתח תקוה בישיבת
'נחלת ראובן' שהייתה נספחת לישיבת 'לומז'ה' (הישיבה ששר התורה הגאון הגדול הרב חיים קנייבסקי שליט"א למד בה).
על פי הצעת ה'סטייפלר', עבר לישיבת "כנסת ישראל חברון" בירושלים.
כל ליל שישי למד בבית כנסת של חכמי בבל "שושנים לדוד" בשכונת בית ישראל.
נישואיו
בהגיעו לפרקו נשא הרב לאשה את רחל, בתו
של החזן הרב רפאל אבוהב. לאחר חתונתו התחיל ללמוד קבלה, מפי הרב מרדכי שרעבי
זצוק"ל.
הקמת מוסדות תורה
בשנת ה'תשמ"ב ייסד את מוסדות
"בית א-ל" בבני ברק הכוללים: בית מדרש, בית כנסת, ישיבה קטנה "מסילת
ישרים רמ"ח לוצאטו", כולל אברכים, תלמוד תורה "תורת ישעיהו" וכולל
חצות בו שוקדים מחצות הלילה עד הנץ החמה על לימוד תורת הקבלה.
הקשר של הרב פרץ זצ"ל לספרי חסידות ולצדיק מיבנאל
הרב זצ"ל היה מוסר שיעור בספר ליקוטי מוהר"ן וכן בספר
התניא. לפני כשלושים ושניים שנה, סיפר לאחד מאברכי הכולל שלו, בשם הרה"ח ר'
יוסף הירץ הי"ו על הסיבה שהוא נמשך לספרי החסידות :
"למדתי בישיבה ליטאית, בישיבת 'חברון' בירושלים, ובאחד הימים
התגלגלו לידי קונטרסים של מוהרא"ש הצדיק מיבנאל אשר חיזקו אותי מאוד, והם אשר
נתנו לי כיוון להתקשר לספרי חסידות ולפנימיות התורה".
אותו אברך סיפר, שהרב זצ"ל היה מוסר שיעור בספר "קב
הישר" ופעם ביקש ממנו להחליפו כי הוא חייב לנסוע לצפון. "לצפון ?"-
שאל ר' יוסף בתמיהה. "אל תספר לאיש (כוונתו כל עוד הוא חי) אני נוסע לצפון,
לחרמון, לעשות גלגולי שלג… (שמעתי מבעל המעשה).
אחרית ימיו
הרב נפטר בבית החולים בילינסון בפתח תקוה
לאחר מחלה קשה ב-כ"ח בשבט תשע"ב. כ-20,000 איש ליוו אותו בדרכו האחרונה,
הוא נטמן בבית העלמין בבני ברק. ת.נ.צ.ב.ה.
בניו ממשיכי דרכו
בניו שליט"א הרב שלום, הרב משה חיים
והרב אברהם ישראל, משמשים כרבנים במוסדות הרב, ומקדישים את חייהם לפעילות ציבורית.
חתנו הגדול הרב שמואל אביטן שליט"א ידוע כמחברם של ספרים רבים, ביניהם הלכות שמיטה,
והגהה מחדש של ספר תרומת הדשן עליו כתב הגהות. חתנו הרב אלישיב קוביוף שליט"א
הקים ישיבה בעיר אלעד, בה לומדים בכל מחזור מעל 120 בחורים.