שאלה: מאת שמעיה: לכבוד הצדיק. תשובה: |
||
בעזה"י יום ב' לסדר וישלח ח' כסליו ה'תשע"ד
שלום וברכה אל שמעיה נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. עיקר השלימות בזה העולם הוא להגיע למדריגה כזו שלא ירצה שום רצון מבלעדי רצונו יתברך, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ע"ז) הכלל הוא – שכל מה שאנו עושים הן התפלה והן הלימוד הוא כדי שיתגלה מלכותו יתברך, ולכן אסור להתבלבל משום דבר בעולם, כי מי שרק רוצה את הקדוש ברוך הוא, אז לא שייך אצלו עליה או ירידה, מאחר שנחקק בדעתו שאין בלעדיו יתברך כלל, כי מלא כל הארץ כבודו, אבל לזכות לזה אי אפשר כי אם כשמבטל את הישות והגיאות שלו, כמו שפירש רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קע"ב) על הפסוק (ישעיה ג' ו') "מלא כל הארץ כבודו" – אם הוא 'מלא' אזי 'כל הארץ כבודו', היינו אם אדם אינו כלל מזה העולם, אזי מקבל אור השם יתברך בשלימות. וכן הוא מבואר ביתר בירור בדבריו ז"ל (שיחות הר"ן סימן קל"ו) שהאדם צריך לבטל כל מדה ומדה ממדות הרעות שנדבק בו וכו', עד שיתבטל לגמרי כאין ואפס. כי בתחילה צריך לבטל מדה זאת עד שתהיה כלא ממש, ואחר כך מדה אחרת עד שתהיה גם כן לא, וכן כל המדות עד שיהיו כולם כלא היו. וכפי מה שמבטלין כל מדה ומדה, כמו כן מאיר ומתגלה עליו כבוד השם יתברך, כי עיקר האור הוא כבודו יתברך, כמו שכתוב (יחזקאל מ"ג ב') "והארץ האירה מכבודו", אך כשמעמידין דבר גשמי כנגד דבר רוחני – עושה צל, וכפי גשמיות וגודל הדבר שעומד כנגד הדבר, כמו כן נעשה צל, כגון כשמעמידין מקל נגד אור השמש, עושה צל קטן כפי מדת המקל, אבל כשמעמידין דבר גדול יותר נגד השמש, עושה צל גדול ביותר. וכן כשמעמידין בית גדול עושה צל גדול יותר ויותר. והצל הוא הסתרת והעלמת האור כידוע, ועל כן כפי מה שהאדם משוקע באיזה מדה ותאוה רעה וכו', כמו כן עושה צל כנגד אור כבודו יתברך, וכמו כן נעלם ממנו אורו יתברך, אבל כשמבטל המדות והתאוות רעות וכו', כפי הביטול כן נתבטל הצל, וכמו כן נתגלה אור כבודו יתברך, עד שזוכה שיתבטל הצל לגמרי, עד שיהיה הכל לא ואין ואפס, ואז יתגלה כבודו בכל הארץ, כי לא יהיה שום דבר שיסתיר האור ושיעשה צל, וזהו "מלא כל הארץ כבודו", היינו על ידי שמחזיק את עצמו כלא על ידי זה נתגלה כבודו בכל הארץ, כי אין דבר שיסתיר אור כבודו יתברך ויעשה צל, עיין שם. ולכן, מי שאוחז בז,ה אז כבר לא מחפש אחר מדריגות והשגות וכו' וכו', הוא רוצה להיות רק יהודי פשוט להכיר את הבורא יתברך שמו, ולא מחפש אחר מדריגות והשגות כלל וכו' וכו', ותאמין לי שזו בעצמה המדריגה הכי גדולה שרק יכולים להשיג אם אוחזים בזה בשלימות, היינו לבטל את כל ישותו וגיאותו לגמרי, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ע"ב) שאת הגדולה הזו מקבלים מהצדיק, היינו שפלות, ובזה יכולים לדעת אם הוא מקורב אל צדיק אמת או לא – אם נופל עליות שפלות וכו', אז ידע שמקורב אל צדיק אמת.
|