וזהו עניין פרשת החודש, שהיא מצוות קידוש החודש, שמחפשים אחר נקודה קטנה של הלבנה כדי לקדש אותה, ואז נעשה ראש חודש, והוא לימוד חשוב לכל ענייני החיים, ובפרט למידת האחווה והשלום, שצריכים לחפש ולמצוא אפילו נקודה טובה קטנה אצל אחרים, ולהגדיל ולפאר אותה, עד שתתמלאנה ותהיה לאור גדול.
כי נשמות ישראל מונין ימות השנה כפי אור הלבנה, שבטבעה פעוטה וקטנה מאוד בתחילת החודש, ולפני זה לא רואים אתה כלל, אבל אחר כך לאט לאט היא מתגדלת, עד שבאה לתכלית שלמותה, וכך הן נשמות ישראל, שקדושתן טמונה וגנוזה מאוד, עד שלפעמים לא רואים אצלן שום דבר כלל, [וכמו שמייסד רבנו ז"ל בליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן קט"ז, שדבר שבקדושה אינו ניכר מבחוץ כלל].
אבל כששמים עין בוחנת על פנימיותן, ומחפשים ומבקשים לקדש אותן בכל מיני קדושות, אזי נתגלה עוצם יופיין ותפארתן, ואור השכינה הכותרת ומסבבת אותן בכל עת.
תוך הנחל דרשת ליל שבת קודש בסעודה ראשונה ביבנאל עיר ברסלב
