לידתו וימי נעוריו:
אליהו חיים נולד לאביו הר"ר קלונימוס קלמן בעיר קאמראוע במחוז לומז'ה ששוכנת על גבול ליטא ופולין בי' שבט תרנ"ט.
כשהיה בגיל חמש התייתם מאביו ומאז נחרט בו זכרון יום האחרון ועלמא דאתי. לאחר מכן הלך ללמוד תורה בחיידר בעיר 'אוסטורובה' שם הגה בתורה יומם וליל למרות שכמעט לא היה לילד הרך דבר מה לאכול.
כשהגיע לגיל שתים עשרה הלך ללמוד בישיבה המפורסמת 'לומז'ה', שם התגלה הנער כמחונן ומתמיד גדול. כשבגר מעט והגיע לישיבה גדולה לא חפצו הבחורים ללמוד יחד עם בחור צעיר כ"כ, עד שערכו לו מבחן קשה ביותר ואליהו חיים הצעיר עבר אותו בהצלחה מרובה, וכך התקבל ללימודים.
התקרבותו לרבנו הקדוש:
באחד הימים ישב ולמד ר' אליהו חיים בבית מדרש הגדול של העיר שבו היו אוצר ספרים גדול. לפתע שם לב לספר בלי כריכה שדיבר וחיזק מעניין ההתבודדות ושיחה בינו לבין קונו בלשון שמדברים בה. הנער התלהב עד מאוד מהספר. ואחר שערך בירור קצר גילה שזהו ספר של חסידות ברסלב ברסלב בשם 'השתפכות הנפש' שחיבר הרה"ח ר' אלתר טפליקער ז"ל.
כשפרצה מלחמת העולם הראשונה בשנת תרע"ד, יהודים רבים ברחו ממדינת פולין לרוסיה מתוך רצון להינצל מפגעי המלחמה. בין הפליטים היו אמו של ר' אליהו חיים שברחה יחד עם בנה לעיר 'רוז'אן'.
באומן:
כשהגיע לעיר רוז'אן רצה מאוד לנסוע לעיר אומן כדי לשהות בציון רבנו ז"ל וללמוד מתורתו יחד עם גדולי חסידי ברסלב שהתגוררו שם. כשהגיע לאומן לאחר מסירות נפש גדולה, כיון שאימו חששה לחייו ורצה שיישאר בסמוך אליה, ורק לאחר שהבינה שרצונו הוא לגדול בתורה ויראת שמים נענתה לבקשתו, ר' אליהו חיים הגיע לאומן, שם פגש את מורו ורבו הרה"ח רבי אברהם ב"ר נחמן בעל מחבר ספר "ביאור הליקוטים" פרוש על ה'ליקוטי מוהר"ן'.
נישואיו:
לאחר זמן מה נישא לבת גילו מעיר מטפליק, מרת אסתר וקבע את דירתו בעיר אומן, היה נוהג לקיים מצות הכנסת אורחים בשמחה רבה, והיה מוסר נפשו למען בחורים שהיו מגיעים מפולין והיה דואג לחתן אותם.
פעילותו הציבורית בעיר אומן:
היה גבאי צדקה והיה מכתת רגליו לאסוף כסף למען עניי אנ"ש, ושכיודע באותם ימים שלטו הקומונסטים ימ"ש, והיה איסור חמור מהשלטונות לאסוף כסף, למרות כל זאת ר' אליהו חיים לא שת ליבו לכך והיה מוסר נפשו למען מצות הצדקה.
עד שנתפס על ידי הקג"ב ביום שני ט"ו לחודש חשוון בשנת תרצ"ו ונלקח יחד עם חבירו ר' לוי יצחק בנדר לכלא באומן. במשך תקופה ארוכה עבר עינויים קשים וחקירות מתישות וכבר נפסק להם גזר דין מוות רח"ל, עד שבחסדי השי"ת הצליחו להינצל מהגזרה הנוראה בשבת קודש פרשת שקלים, על ידי קצין יהודי בכיר שהיה חוקר בקג"ב (שבסוף שילם על שחרורם בחייו) שחמיו היה מחסידי ברסלב וביקשו שאם יגיעו אליו חסידי ברסלב, ישתדל לעזור להם ככל יכולתו.
עלייתו לארץ ישראל:
בחודש סיוון בשנת תרצ"ו זכה להגשים את משאלתו משכבר הימים ולהגיע לארץ ישראל והשתקע בעיר הקודש והמקדש ירושלים.
בארץ ישראל המשיך בעבודת השם, והיה קם בחצות ליל ועוסק בתורה וזכה אף להדפיס חלק מסדרת 'ליקוטי הלכות שחיבר מוהרנ"ת ז"ל, כמו כן היה פועל רבות בהבאת שאר חסידי ברסלב שהתגוררו ברוסיה הקומוניסטית לארץ ישראל.
הקשר עם כ"ק מוהרא"ש זי"ע:
כ"ק מוהרא"ש זי"ע כשהגיע לראשונה לארץ ישראל בשנת תשכ"ו, נפגש עם רבי אליהו חיים רוזין, והתוועדו יחד בשיחה עם סיפורים על חסידי ברסלב מהדור הקודם. באשר בנחל מופיע המכתב הבא:
יש אצלי תכריך כתבים שקיבלתי מהרב החסיד ר' אהרון גלידמאן ז"ל, שהוא בנו של ר' משה טשנסטעכווער ז"ל (גיסו של ר' לוי יצחק ז"ל). הכתבים האלו הן שיחות יקרות שרשם לעצמו, ששמע מהאיש האלוקי ר' אברהם בר' נחמן ז"ל (בעל מחבר ספר "ביאור הליקוטים"), והם שיחות מאוד יפות ויקרות, ובאחת השיחות כתוב כך:
"בשנת תרע"ה יצאתי מהמקווה עם ר' אברהם, ענה ואמר לי: בעוד חמישים שנה יהיה עניין חדש בדבר רבנו, שיקום אברך ויפיץ את אור רבנו בכל העולם כולו.
שמעתי מאחד מאנשי שלומנו, ששמע מר' אליהו חיים רוזין ז"ל, שגם הוא שמע כמה וכמה פעמים מרבו ר' אברהם בר' נחמן ז"ל אותה שיחה, שבעוד חמישים שנה יקום אברך אחד וידפיס את כל ספרי רבנו, ויפיצם בכל העולם כולו, ויהיה נעשה חדשות לגמרי בדברי רבנו.
וסיים ר' אברהם ז"ל: "ואתה עוד תכירנו…"
זה סיפר ר' אליהו חיים רוזין ז"ל בעת שהתעוררה מחלוקת גדולה עלי וכו', ובאמת משנת תרע"ה עד שנת תשכ"ה הוא בדיוק חמישים שנה, ועל כן לא בחינם שהסמ"ך – מ"ם לקח את עצמו עלי כל – כך.
עם כל זאת איני מתפעל משום בריה שבעולם, אני אחבר המון ספרים בדברי רבנו ז"ל לקרב את דבריו הקדושים אל המון עם ברחוב, כדי שכולם יתקרבו אליו יתברך על פי עצותיו הקדושות של רבנו.
(אשר בנחל, כרך יא, מכתב א' שסד).
פטירתו:
רבי אליהו חיים הסתלק ביום שבת קודש לפנות בוקר, בכ' בכסלו תשד"מ. ונטמן ונקבר בהר הזיתים בירושלים.
*תמונת ר' אליהו חיים רוזין ז"ל באדיבות אומן שלום.
