ישנם הרבה מפיצים שאוהבים להפיץ בבתים. יש אחרים שאוהבים להפיץ בצמתים. ויש כאלו שמשתדלים להפיץ במסעדות, בתי חולים, ברחוב, והיכן שרק אפשר. ויש את המפיץ שאוהב להפיץ במרכזי קניות וקניונים.
הקניון החביב עליו ביותר לצורך הפצה נמצא בקריות. תקופה ארוכה הגיע לשם כמעט יום יום, עמד ליד השער וחייך לעוברים ולשבים וכמובן – הפיץ להם את הקונטרסים היקרים. לא לקח הרבה זמן והשומר שעמד שם בפתח התיידד עם מיודענו. יותר נכון יהיה לומר שמיודענו דאג להתיידד עם השומר. כן, גם אליו הוא ניגש מספר פעמים ושאל: "מה שלומך יהודי יקר? האם כבר זכית לרקוד ולשמוח היום?" וכך יצא שהשניים שוחחו ביניהם כמה פעמים.
ואז, לאחר התקופה הנפלאה הזו, לא הצליח המפיץ להגיע לשם שוב. בכל פעם הזדמנה לו מניעה אחרת, אך לא זה יגרום לו להפסיק להפיץ. לעת עתה הוא הגיע למקומות אחרים, והבין שמשמים כך רוצים. והנה, יום אחד שאלו אחד ממכריו: "האם אתה מעוניין לנסוע להפיץ בקריות?".
כמובן שהתשובה הייתה חיובית והשניים עשו את דרכם ליעד המבוקש. תיכף כשהגיעו לשם מיהר המפיץ החביב לשים את פניו לעבר הקניון ושם פגש את ידידו השומר ששמח לראותו ושאל – "להיכן נעלמת כל כך הרבה זמן?" המפיץ סיפר שהיו לו קצת מניעות להגיע אך ברוך השם הכל לטובה.
ואז סיפר השומר "כבר תקופה ארוכה שלא הסתדרו לי העניינים בבית. המריבות ביני לבין אשתי נעשו לדבר בלתי נסבל עד שלא לפני הרבה זמן התגרשנו. הדבר הזה שבר אותי לגמרי וכמה ימים שהלכתי עם הפנים כבושות בקרקע. יום אחד, בדרך לעבודה, תוך כדי הליכה הבחנתי על המדרכה באחת החוברות שאתם מפיצים שהייתה נקיה ובמצב טוב. הרמתי אותה, וראיתי שמופיע עליה השם: "אל תתייאש", המשפט הזה דיבר אלי מאוד, והתחלתי לקרוא בחוברת. מה אומר לך! כל דף בחוברת הזו דיבר אלי. לא יכולתי להפסיק לקרוא וכשסיימתי אותה – התחלתי שוב. זה הדבר היחיד שהחזיר לי את השמחה ומעמיד אותי על רגלי. רק עכשיו אני מבין כמה חשובה העבודה שאתה עושה כאן בזה שאתה מפיץ את החוברות הללו".
