שאלה: מאת דוד: שלום למורנו ורבנו. יש בדורנו הרבה רבנים, אדמורי"ם ומנהיגי קהילות. איך יכולים לדעת מי הוא 'צדיק אמיתי'? תשובה: |
||
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר שלח כ"ב סיון התשע"ג
שלום וברכה אל דוד נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. אתה צריך לדעת שבאמת אי אפשר לדעת דבר זה בשום פנים ואופן, כי העין של האדם מטעה לגמרי, ואם הקדוש ברוך הוא אמר לשמואל הנביא שהיה מאד מאד גדול, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (ראש השנה כ"ה.) שקול שמואל כמשה ואהרן, כמו שכתוב (תהלים צ"ט ו') "משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו", ובעת שביקש ממנו הקדוש ברוך הוא שימשח בן אחד מבניו של ישי למלך, כתיב (שמואל א' ט"ז ו') "ויהי בבואם וירא את אליאב ויאמר אך נגד הוי"ה משיחו", שחשב שבוודאי אליאב הוא ראוי להיות מלך לפניו יתברך, ועל זה כתיב (שם) "ויאמר הוי"ה אל שמואל אל תבט אל מראהו ואל גובה קומתו כי מאסתיהו כי לא אשר יראה האדם, כי האדם יראה לעינים והוי"ה יראה ללבב", איך קטני ערך פחותים כמונו יכולים להגיד מי כן צדיק אמת ומי לא צדיק אמת? וכן אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן פ"ג) שזה יצר הרע גדול לומר תלמיד חכם זה נאה, וזה לא נאה וכו', ולכן בשום פנים ואופן אדם לא יכול להגיד שזה צדיק אמת וזה צדיק שאינו אמת, בשר ודם לא יכול לדעת דבר זה בשום אופן שבעולם, וזה דמיון אחד גדול מה שבני אדם מגדירים זה צדיק גדול, וזה בכלל לא צדיק וכו' וכו'. וכבר סיפר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן קט"ז) כשהיה בארץ ישראל, סיפרו לו שם החשובים שהיו שם שבאו ממדינות אלו [שהם הרב הקדוש רבי אברהם מקליסק זי"ע, ורבי יעקב שמשון משיפיטובקה זי"ע, רבי זאב וואלף מטשרני-אוסטרהא זי"ע וכו' וכו'], וקבעו דירתם שם בארץ ישראל כמפורסם. וסיפרו לו שקודם שהיו בארץ ישראל, לא היו יכולים לצייר לעצמן, שארץ ישראל היא עומדת בזה העולם, והיו סוברים שארץ ישראל הוא עולם אחר לגמרי, לפי גודל קדושת ארץ ישראל המבואר בספרים, ומפורש בתורתנו הקדושה מעלת קדושת ארץ ישראל כמה וכמה פעמים, והתורה בעצמה מפרשת כל גבולי ארץ ישראל לגודל מעלתה וקדושתה העצום והנורא מאד מאד. על כן לא היו יכולין לצייר לעצמן בעיניהם, שארץ ישראל יהיה בזה העולם, עד אשר באו לשם וראו שארץ ישראל היא בזה העולם ממש. כי באמת ארץ ישראל הוא כמו מדינות אלו ממש, ועפר ארץ ישראל הוא במראה ודמות כמו עפר מדינות אלו ממש. כי מה שמביאין לפעמים עפר לבן משם זהו רק במקומות פרטיים, וגם במדינה זו נמצא עפר לבן ועפר של נתר בכמה מקומות, אבל עיקר העפר בארץ ישראל הוא כמו עפר מדינות אלו ממש. כי באמת בדמות ותמונה אין חילוק כלל בין ארץ ישראל ובין שאר מדינות, להבדיל, ואף על פי כן היא קדושה מאד מאד בתכלית הקדושה עצומה ונוראה מאד, אשרי הזוכה להלך שם אפילו ארבע אמות וכו', כאשר הפליגו חכמינו הקדושים וכל הספרים בעוצם קדושתה הגדולה והנוראה. וסיפר רביז"ל זאת, כי הוא ענין נצרך מאד לכמה ענינים, שבני אדם נבוכים בהם בטעותים. כי יש טועים וסוברים, שצריכין להכיר את הצדיק או שאר דבר שבקדושה להכירו בפניו בצלמו ודמותו, שיהיה משונה בדמותו ובתנועותיו דייקא, ובאמת לא כן הוא, כי הצדיק הוא בדמות וצלם ככל האנשים ואין בו שום שינוי כלל, ואף על פי כן הוא ענין אחר לגמרי, ושארי בני אדם אינם בדמותו כלל באמת לאמיתו, כמו שאמר רביז"ל שאיש הכשר נדמה, שהולך עם כרכשות ודקין כמו שאר בני אדם, ואף על פי כן הוא ענין אחר לגמרי. וכן ארץ ישראל באמת היא מובדלת ומופרשת לגמרי משאר ארצות בכל עניניה ובחינותיה. ואמר רביז"ל שארץ ישראל יש לה רקיע אחר משאר ארצות, וכמובן בזהר הקדוש (ויקהל ר"ט.), אך אף על פי כן בגשמיות לפי מראה עיני האדם אין רואים שום שינוי בין ארץ ישראל לשאר ארצות, כי אם מי שזוכה להאמין בקדושתה, יכול להבחין קצת ההפרש. כמו כן הצדיק והאנשים כשרים לערך שאר העולם, שבאמת הם דומים בכל תנועותיהם כשאר בני אדם בדמותם וצלמם, ואין ביניהם הפרש בגשמיות לכל מראה עיני בשר, ואף על פי כן באמת לאמיתו אנו מאמינים שהם מופרשים ומובדלים לגמרי, כי איש כשר הוא ענין אחר לגמרי, מכל שכן הצדיקים האמיתיים; עיין שם. הרי שלך לפניך שזה בלתי אפשרי להכיר את הצדיק מבחוץ, כי מבחוץ יכול להראות כמו אדם פשוט, אבל מבפנים הוא דבוק בו יתברך, ונכלל לגמרי בעצם עצמיות אלקותו יתברך, ומוכן ומזומן כל רגע למסור את נפשו אליו יתברך וכו' וכו', ודבר זה אף בן אדם לא יכול לדעת, כי (פסחים נ"ד:) אין אדם יודע מה בלבו של חבירו. מוהרנ"ת ז"ל היה רגיל לומר את הפסוק (איוב ג' י"ט) "קטן וגדול שם הוא", היינו מי שהוא קטן ומי שהוא גדול, זה יודעים רק שם למעלה בשמים, ומכל שכן וכל שכן שאי אפשר לומר על אחד שהוא עניו גדול מאד, כי הרי הוא הולך עם ראש כפוף, וזה בעל גאווה גדול כי הולך בקומה זקופה, כי כבר אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קצ"ז) כי בודאי אין זה מעלת הענוה, להראות עצמו בכפיפת ראש בדרך שטות כאילו הוא עניו, כי זה ענוה פסולה, ועיקר הענוה כשהיא בחכמה; היינו כשאחד הולך בכפיפת ראש להראות כאילו הוא עניו זה מתנהג כמו שוטה, כי אדם יכול ללכת בקומה זקופה ויחשבו שהוא בעל גאוה, ואף על פי כן הוא בעיני עצמו כמו כלום ועפר ואפר ממש. הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
|