ההסתכלות על פני הצדיק – מעוררת את הלב ללכת בדרכיו

מוהרא"ש נ"י אמר, שהוא דבר גדול מאד לראות ולהסתכל על פני הצדיקים, אפילו כשאינו שומע תורה מפיהם, כי ההסתכלות על פניהם לבד, מעוררת את הלב ללכת בדרכיהם הקדושים ולעשות כמעשיהם.

כי הלא חכמינו הקדושים אמרו לגבי דבר עבירה (ילקוט ישעיה רמז תמ"ד) העין רואה והלב חומד, ואם מדת פורענות כך, מדה טובה על אחת כמה וכמה, שאם יסתכל על פני הצדיקים, יחמוד לבו ללכת בעקבותיהם הקדושים.

ורביז"ל דיבר מזה כמה פעמים, ואמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סי' ע"ה) שהסתכלות פני הצדיקים מועיל לקדושה מאד, ועליו נאמר (איכה רבה בפתיחתא) שהמאור שבה מחזירו למוטב, שעל ידי הסתכלות פני הצדיקים יכול לזכות לתשובה, וכן אומר רביז"ל (ספר המדות אות צדיק סי' קל"ח) על ידי ראיית פני הצדיק נתחדד השכל, כי על פני הצדיק מאירה חכמתו, וכמו שכתוב (קהלת ח') חכמת אדם תאיר פניו.

ולכן בהסתכלו על פניו, יכולים לקבל התנוצצות מאור חכמתו, ומצינו בגמרא (ברכות כ.), שרבי יוחנן עשה שהנשים תסתכלנה בו, ועל ידי זה יולידו בנים יפים כמותו, הרי שהסתכלות פני הצדיקים מועילה גם לוולד הנוצר, ולכן הוא דבר גדול להשתדל לקבל פני הצדיקים בכל עת, ולהסתכל על צורתם הקדושה, כי זה מועיל לכל ענין בין ברוחניות ובין בגשמיות.

ואמר מוהרא"ש נ"י, שגם בהסתכלות בתמונות של צדיקים, מקיימים קצת ענין זה, כי רואים בחוש, כשאדם מסתכל בתמונה של צדיק אמיתי, נתעורר לבו להשם יתברך, והוא נזכר בצדיק, ורוצה ללכת בדרכיו, נמצא שהתמונה של הצדיק משמשת כמו מזכרת, להזכיר אותו באור פני הצדיק, ומעוררת את לבו.

לכן היה רצונו של מוהרא"ש נ"י שתהיינה תמונות של צדיקים תלויות בבית, שיהיו בני ובאי הבית רגילים לראות את פני הצדיקים לפני עיניהם תמיד, וזה יעורר אותם ליראת ה' טהורה, וגם בביתו של מוהרא"ש נ"י היו תלויים תמונות של צדיקים, כגון של הגאון הקדוש מסאטמאר זי"ע, וכן של אביו, הגאון הקדוש מטאקאי זי"ע, ועוד, והיה מעורר את אנשי שלומינו שתהיינה בביתם תמונות של צדיקים, ובדרך זה יהיה זכרון הצדיקים לפני עיניהם תמיד.

ואמר מוהרא"ש נ"י, שרביז"ל רצה שנקבל את פני כל הצדיקים שבדור, ואמר (חיי מוהר"ן סי' תקמ"ב) שהצדיקים שבדור הם אנפי שכינתא, וכן איתא בספר המדות (אות צדיק סי' ו') תועלת גדול לראות פני גדולי הדור, רק צריכין לבקש הרבה מהקדוש ברוך הוא שיזכה לדעת מי הם הצדיקים שבדור, כי לא על כל מי שכותבין "הרב הגאון הצדיק המקובל איש אלקים מופת הדור וכו'" האמת הוא כן, כי בעוונותינו הרבים, בדור הזה נעשה משחק מזה, לכתוב כל מיני תארים של כבוד על קלים וריקים, ועל רבנים ומפורסמים של שקר שאינם יודעים בין ימינם ושמאלם, וכותבים עליהם תוארים שלא כתבו על צדיקים וגאונים שבדורות הקודמים, וזהו מחמת שמלאכת הדפוס היום התפשטה מאד, וכל אחד יש לו בביתו מחשב שעליו יכול להקליד את כל מה שהוא רוצה, ולכן קל מאד להוציא שורות שלימות של תארי כבוד על כל מי שרוצה, אף שאין בזה כלום, ובאמת, כל מה שמאריכים בתוארי כבוד על מישהו, הוא בזיון יותר גדול, כי אם צריכין לכתוב עליו כל כך הרבה שבחים כדי לפרסם אותו, סימן שאין בו כלום, ולכן צריכין לבקש הרבה מהשם יתברך שידע מי הם הצדיקים שבדור, והרב מטשעהרין ז"ל היה רגיל להסתובב בקיבוץ של אנשי שלומינו בראש, והיה מסתכל על פניהם, והיה אומר שבוודאי בין אנשי שלומינו נמצאים צדיקי האמת שבדור, ולכן רצה לקבל את פני כולם.

ואמר מוהרא"ש נ"י, שמי שמקורב אל רביז"ל באמת, יש לו הכח להבחין מי הם הצדיקים האמיתיים שבדור שראוי לקבל פניהם, כי רביז"ל פעם אמר, שהכנסתי בכם כל כך אמת, עד שכבר לא תוכלו להסתכל בפני מפורסם של שקר, נמצא, שמי שבאמת מקורב לרביז"ל, אינו יכול לסבול פני מפורסם של שקר, וקל לו מאד להבחין מי הם צדיקי הדור, וכדאי לטרוח, וגם לנסוע נסיעות, כדי לקבל פניהם.

והיה מוהרא"ש רגיל לספר מעוצם הארת פני קדשו של הרב הקדוש מסאטמאר זי"ע, שכל מי שראה עוצם הארת פניו, היה מתעורר מאד להשם יתברך, וסיפר, שהרב הקדוש רבי מרדכי חיים מסלונים זי"ע, היה מעניק פרס כספי לנכדיו, שילכו לראות פני הרב הקדוש מסאטמאר זי"ע, והתלמידים של מוהרא"ש נ"י זוכרים איך שהיה מעורר אותם בחיים חיותו של הגאון הקדוש רבי משה פיינשטיין זי"ע שיסעו לקבל פניו, ואת ברכתו, ואלו שצייתו לו, זכו לקבל פניו בחיים חיותו, אבל אלו שלא צייתו – הפסידו, ולכן אשרי הזוכה לקבל פני הצדיקים, כי הוא מועיל מאד לכל ענין.