קוּנְטְרֵס

מִשֶּׁנִּכְנָס אֲדָר

מִשֶּׁנִּכְנָס אֲדָר – מַרְבִּים בְּשִׂמְחָה (תַּעֲנִית כט.), מִשֶּׁנִּכְנָס חֹדֶשׁ  אֲדָר – נִכְנֶסֶת שִׂמְחָה. עָלֵינוּ לְהִתְבּוֹנֵן – לָמָּה יֵשׁ לָנוּ חֹדֶשׁ שֶׁל שִׂמְחָה, הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר? אֶלָּא חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (רֹאשׁ הַשָּׁנָה יא.): בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ וּבְנִיסָן עֲתִידִים לְהִגָּאֵל; הַגְּאֻלָּה הָרִאשׁוֹנָה כְּשֶׁעַם יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם, הָיְתָה בְּחֹדֶשׁ נִיסָן, הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה שֶׁאָנוּ מְקַוִּים וּמְצַפִּים וּמְחַכִּים בְּכָל יוֹם, בְּכָל שָׁעָה וּבְכָל רֶגַע לְהִגָּאֵל, גַּם-כֵּן תִּהְיֶה בְּחֹדֶשׁ נִיסָן. יֵשׁ מַחֲלֹקֶת בַּגְּמָרָא (שָׁם): רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, שֶׁבְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי הוּא יוֹם הַדִּין שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא דָּן אֶת כָּל אָדָם, וְאָז נִבְרָא הָעוֹלָם, בָּא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְאוֹמֵר: לָאו, בְּחֹדֶשׁ נִיסָן נִבְרָא הָעוֹלָם, מָה הַהֶפְרֵשׁ בֵּין רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וּבֵין רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ? אֶלָּא רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ז'), שֶׁיֵּשׁ שְׁתֵּי מַדְרֵגוֹת: אֱלִיעֶזֶר רָאשֵׁי תֵּבוֹת (יְשַׁעְיָה סד, ג): עַיִ'ן לֹ'א רָ'אָתָה אֱ'לֹקִים ז'וּלָתְךָ יַ'עֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ:", יְהוֹשֻׁעַ זֶה רָאשֵׁי תֵּבוֹת (שָׁם כו, יט): "יְ'קוּמוּן הָ'קִיצוּ וְ'רַנְּנוּ שֹׁ'כְנֵי עָ'פָר", מָה הַהֶפְרֵשׁ בֵּינֵיהֶם? עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹקִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה – זֶה רָצוֹא, הַיְנוּ שֶׁאָדָם עוֹלָה מַעְלָה מַעְלָה עַד אֵין סוֹף. יָקוּמוּ הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר – זֶה וָשׁוֹב, הַיְנוּ שֶׁאָדָם יוֹרֵד מַטָּה מַטָּה; מַסְבִּיר רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁהַצַּדִּיק צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶינָה לוֹ שְׁתֵּי מַדְרֵגוֹת: מִצַּד אֶחָד הוּא עוֹלֶה מַעְלָה מַעְלָה, שֶׁאֵין לָנוּ שׁוּם מֻשָּׂג בָּזֶה, כִּי אֵין לָנוּ הֲבָנָה כְּלָל מַהוּ צַדִּיק, כִּי סוֹף כָּל סוֹף אָנוּ אֲנָשִׁים פְּחוּתִים, מִסְתּוֹבְבִים בְּזֶה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי וְהַחָמְרִי, וְהַצַּדִּיק גַּם-כֵּן רוֹאִים אוֹתוֹ מִסְתּוֹבֵב בָּעוֹלָם הַגַּשְׁמִי וְהַחָמְרִי, אֲבָל הַמֹּחַ שֶׁלּוֹ, הַנְּשָׁמָה שֶׁלּוֹ דְּבוּקָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאֵינֶנּוּ מַפְסִיק לְיַחֵד יִחוּדִים, אֲשֶׁר זֶה דָּבָר נֶעֱלָם וְנִסְתָּר מֵעֵינֵי בְּנֵי-אָדָם, כִּי אַף אֶחָד אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה בְּלִבּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ (פְּסָחִים נד:). וְלָכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן קטז), שֶׁבְּנֵי-אָדָם טוֹעִים, בְּחָשְׁבָם שֶׁאֶת הַצַּדִּיק צְרִיכִים לְהַכִּיר מִבַּחוּץ, אַךְ זוֹ טָעוּת.

וּכְשֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל הָיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, פָּגַשׁ אֶת תַּלְמִידֵי הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב הַקָּדוֹשׁ ז"יע וְהַמַּגִּיד מִמֶּעזְרִיטְשׁ זי"ע וְהֵם אָמְרוּ לוֹ, שֶׁקֹּדֶם שֶׁבָּאוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לֹא תֵּאֲרוּ לְעַצְמָם שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִמְצֵאת בְּזֶה הָעוֹלָם, כִּי כָּל הַתּוֹרָה מְדַבֶּרֶת מִשֶּׁבַח אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמִמַּעֲלָתָהּ, וּכְשֶׁעַם יִשְׂרָאֵל יִזְכּוּ לָצֵאת מִמִּצְרַיִם וְיַעַבְרוּ אֶת הַמִּדְבָּר וִיקַבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה, אַחַר-כָּךְ יִזְכּוּ לְהִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְלֹא שִׁעֲרוּ כְּלָל שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יְכוֹלָה לִהְיוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם, אֶלָּא בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיְּהֵא נִמְצֵאת בְּאֵיזֶה מָקוֹם בַּשָּׁמַיִם. בָּאוּ לְכָאן, וְרָאוּ שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא אוֹתָהּ אֶרֶץ כְּכָל הָאֲרָצוֹת, וְאָז הֵבִינוּ – הֵן אֱמֶת, שֶׁבְּגַשְׁמִיּוּת מַה שֶּׁרוֹאִים בָּעַיִן הַגַּשְׁמִית, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִרְאֵית כְּכָל הָאֲרָצוֹת, וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (קְדוֹשִׁים כז:): סַדְנָא דְּאַרְעָא חַד הוּא; כָּל הָעוֹלָם, כָּל הַגְּלוֹבּוּס – זֶה אוֹתוֹ דָּבָר, וְאִם-כֵּן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בַּחִיצוֹנִיּוּת הִיא כְּכָל הָעוֹלָם, אוֹתָם בָּתִּים, אוֹתָם אִילָנוֹת וְכוּ', אוֹתָם דּוֹמְמִים וּצְמָחִים, אֲבָל בַּפְּנִימִיּוּת זֶה עִנְיָן אַחֵר לְגַמְרֵי. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בָּחַר מִכָּל הָאֲרָצוֹת, עַם יִשְׂרָאֵל הוּא הָעָם שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בָּחַר בּוֹ מִכָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מִדְרַשׁ אַגָּדָה): נָתַן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶת הָאָרֶץ שֶׁבָּחַר מִכָּל הָאֲרָצוֹת לְעַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁבְּחָרָם מִכָּל הָאֻמּוֹת. וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁדָּבָר זֶה צְרִיכִים לָדַעַת הֵיטֵב; בְּנֵי-אָדָם חוֹשְׁבִים, אֲשֶׁר אֶת הַצַּדִּיק צְרִיכִים לְהַכִּיר מִבַּחוּץ, הוּא צָרִיךְ לִהְיוֹת מְשֻׁנֶּה, לֵילֵךְ מְשֻׁנֶּה, לְהִתְנַהֵג שׁוֹנֶה, לִהְיוֹת מְלֻבָּשׁ בִּלְבוּשׁ אַחֵר וְכוּ', וְכָךְ מַצְלִיחִים לְהַטְעוֹת אֶת הַבְּרִיּוֹת, כִּי רוֹאִים – הִנֵּה הוּא מְלֻבָּשׁ בֶּגֶד מְשֻׁנֶּה וּמִתְנַהֵג בְּמוּזָרִיּוּת, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁהוּא שׁוֹנֶה מִשְּׁאָר בְּנֵי-אָדָם, כָּךְ פּוֹעֵל הַדִּמְיוֹן.

אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל: לֹא וָלֹא! כְּכָל שֶׁהַצַּדִּיק יוֹתֵר דָּבוּק בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, לֹא רוֹאִים אֶצְלוֹ כְּלוּם, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁנּוֹפְלוֹת קֻשְׁיוֹת עָלָיו. וְכַמּוּבָא בִּדְבָרָיו זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן קמג), שֶׁכֵּן מָצִינוּ בִּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, שֶׁחִבֵּר שְׁלֹשָׁה סְפָרִים: מִשְׁלֵי, קֹהֶלֶת, שִׁיר הַשִּׁירִים, אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יָדַיִם ג, ה): כָּל הַכְּתוּבִים קֹדֶשׁ, וְשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ קָדָשִׁים; מָה הַפְּשָׁט בָּזֶה? אֶלָּא מִי שֶׁלּוֹמֵד סֵפֶר מִשְׁלֵי רוֹאֶה בּוֹ דְּבָרִים נִפְלָאִים מְאֹד, סֵפֶר מוּסָר, הַמְחַזֵּק וּמְעוֹדֵד וּמְשַׂמֵּחַ אֶת הָאָדָם, מִי שֶׁלּוֹמֵד קֹהֶלֶת, רוֹאֶה בָּזֶה חָכְמָה עֲמֻקָּה, מָה הַתַּכְלִית בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁהַכֹּל הֶבֶל הֲבָלִים, בָּא לִלְמֹד שִׁיר הַשִּׁירִים, וְאֵין רוֹאֶה כְּלוּם, נִרְאֶה כְּשִׁיר אַהֲבָה וְכוּ', וְאָדָם חוֹשֵׁב – הָכֵיצַד?! אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים: כָּל הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ, וְשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ קָדָשִׁים; מַסְבִּיר רַבֵּנוּ זַ"ל: כָּךְ הַצַּדִּיק, מִבַּחוּץ אֵין רוֹאִים אֶצְלוֹ מְאוּמָה, אַדְּרַבָּה, מִתְנַהֵג כְּכֻלָּם וְכוּ', וּמִזֶּה בְּנֵי-אָדָם טוֹעִים בּוֹ, וְעוֹלוֹת קֻשְׁיוֹת עַל לִבָּם.

וְכַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן נב): כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ קֻשְׁיוֹת עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כְּמוֹ-כֵן יֵשׁ קֻשְׁיוֹת עַל הַצַּדִּיק, כִּי הוּא נֶעֱלָם מֵעֵינֵי כֹּל, הַיְנוּ לֹא יוֹדְעִים וְלֹא מַכִּירִים אֶת פְּנִימִיּוּתוֹ. אַךְ הַצַּדִּיק, אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ז'), עוֹלֶה מַעְלָה מַעְלָה, עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹקִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ, הוּא דָּבוּק בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֲשֶׁר לָנוּ אֵין שׁוּם מֻשָּׂג מַה זֶּה צַדִּיק, שֶׁהוּא דָּבוּק בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, אֵינוֹ מְנַתֵּק עַצְמוֹ כְּרֶגַע מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כָּל מַחֲשַׁבְתּוֹ וְנִשְׁמָתוֹ דְּבוּקִים בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, אֲבָל מִצַּד שֵׁנִי – יָכוֹל לְהוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ מַטָּה מַטָּה – הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר, יָכוֹל לְהַגְבִּיהַּ אֶת כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁנָּפְלוּ וְנִכְשְׁלוּ בָּעֲבֵרוֹת הֲכִי חֲמוּרוֹת, הוּא יָכוֹל לְחַזְּקָם וּלְעוֹדְדָם וּלְשַׁמְּחָם, וּלְקָרְבָם אֶל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְזוֹ מַעֲלַת הַצַּדִּיק, כְּשֶׁהוּא לְמַעְלָה, הוּא גַּם לְמַטָּה, כְּשֶׁהוּא לְמַטָּה, הוּא גַּם לְמַעְלָה. וְלָכֵן אִם יֵשׁ צַדִּיק כָּזֶה, שֶׁיָּכוֹל מִצַּד אֶחָד לִהְיוֹת דָּבוּק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמִצַּד שֵׁנִי הוּא יָכוֹל לְהָבִין אֶת הֲכִי גָּרוּעַ בָּעוֹלָם וּלְקָרְבוֹ וּלְשַׂמְּחוֹ וּלְעוֹדְדוֹ, וְלַהֲבִיאוֹ קָרוֹב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, זֶה נִקְרָא צַדִּיק הָאֱמֶת, אֲבָל אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ח'), שֶׁצַּדִּיק כָּזֶה צְרִיכִים הַרְבֵּה לְחַפֵּשׂ, וְאֵינוֹ נִמְצָא דָּבָר כָּזֶה מָצוּי בָּעוֹלָם, כִּי אִם יְחִידֵי סְגֻלָּה, יְחִידֵי הַדּוֹרוֹת, וּבָזֶה נָבִין מָה הַהֶפְרֵשׁ בֵּין תִּשְׁרֵי לְנִיסָן;

תִּשְׁרֵי, אוֹמֵר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, שֶׁאָז נִבְרָא הָעוֹלָם, וּמַה יֵּשׁ לָנוּ בְּתִשְׁרֵי? רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁזֶּהוּ יוֹם הַדִּין, וְדָנִים אֶת הָאָדָם מַה יִּהְיֶה עִמּוֹ כָּל הַשָּׁנָה, דָּנִים אוֹתוֹ עַל תַּקְצִיבוֹ כַּמָּה יְקַבֵּל כָּל הַשָּׁנָה, מִי יִחְיֶה וּמִי יָמוּת וְכוּ', הַכֹּל נִרְשָׁם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְלָכֵן בִּקֵּשׁ רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁנָּבוֹא אֵלָיו בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה לְאוּמַן, וְזֶהוּ דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד לִהְיוֹת אֵצֶל רַבֵּנוּ זַ"ל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְכָךְ אָמַר: אַף שֶׁאֲחֵרִים אוֹמְרִים, שֶׁאֵין צְרִיכִים לָבוֹא, אֲבָל אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁכֵּן צְרִיכִים לָבוֹא, תִּהְיֶה קֻשְׁיָה – שֶׁתִּהְיֶה, בְּמֵילָא שׁוֹאֲלִים עָלַי עוֹד קֻשְׁיוֹת, אֲבָל מִי שֶׁמַּאֲמִין בִּי, שֶׁיָּבוֹא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה לְאוּמַן. וְחַסְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַגְּבוּלוֹת פְּתוּחִים, וְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה נוֹסְעִים אֶל רַבֵּנוּ זַ"ל לְאוּמַן לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה.

וּמַהוּ גֹּדֶל הָעִנְיָן לִהְיוֹת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אֵצֶל רַבֵּנוּ זַ"ל? אֶלָּא אָנוּ רוֹאִים בְּגַשְׁמִיּוּת, אִם נִגְזַר עַל הָאָדָם אֵיזֶה מִשְׁפָּט בְּעִנְיְנֵי כְּסָפִים וְכַדּוֹמֶה, הוּא מְחַפֵּשׂ עוֹרֵךְ-דִּין, וּכְכָל שֶׁנָּפַל בְּפַח גָּדוֹל יוֹתֵר, הוּא מְחַפֵּשׂ אַחַר עוֹרֵךְ-דִּין מֻמְחֶה וּמְמֻלָּח, וְאִם, חַס וְשָׁלוֹם, נִגְזַר עַל הָאָדָם עֹנֶשׁ מָוֶת, אֵינוֹ נָח וְשׁוֹקֵט כְּרֶגַע, אֶלָּא מְחַפֵּשׂ אֶת הָעוֹרֵךְ-דִּין הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, וּמְבַקְּשׁוֹ: "תַּעֲשֶׂה לִי טוֹבָה וָחֶסֶד, וּתְסַנְגֵּר עָלַי", וְרָץ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ; כְּמוֹ-כֵן כְּשֶׁאָדָם, חַס וְשָׁלוֹם, לֹא עָלֵינוּ חוֹלֶה, הוּא הוֹלֵךְ אֶל רוֹפֵא, אִם הָרוֹפֵא מַגְדִּיר אֶת מַחֲלָתוֹ כְּמַמְאֶרֶת, חַס וְשָׁלוֹם, לֹא יָנוּחַ וְלֹא יִשְׁקֹט, עַד שֶׁיִּמְצָא אֶת הַפְּרוֹפֵסוֹר הֲכִי גָּדוֹל, שֶׁיָּכוֹל לְהָבִיא מָזוֹר לְמַחֲלָתוֹ, וְאִם שׁוֹמֵעַ שֶׁיֵּשׁ בְּסוֹף הָעוֹלָם רוֹפֵא שֶׁיָּכוֹל לְרַפְּאוֹתוֹ, אֵינוֹ מִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם דָּבָר – לֹא עַל כֶּסֶף, לֹא עַל מִשְׁפָּחָה, לֹא עַל טִרְחָה וְכוּ', אֶלָּא אוֹרֵז מִטַּלְטְלָיו, וְנוֹסֵעַ אֶל הַפְּרוֹפֵסוֹר, אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה, כִּי כָּל אֶחָד רוֹצֶה לִחְיוֹת; וְהִנֵּה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אָנוּ צְרִיכִים עוֹרֵךְ-דִּין גָּדוֹל וְרוֹפֵא מֻמְחֶה מְאֹד, וְזֶהוּ רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁהִבְטִיחַ, שֶׁכָּל מִי שֶׁיָּבוֹא אֶל צִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּעִיר אוּמַן – יַעֲשֶׂה לוֹ טוֹבָה נִצְחִית. וְזֶה גֹּדֶל הָעִנְיָן שֶׁנּוֹסְעִים לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְאִם-כֵּן לְפִי דַּעַת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, וְלָכֵן אֱלִיעֶזֶר רָאשֵׁי תֵּבוֹת: "עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹקִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ", שֶׁהַצַּדִּיק עָלָה לְמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה כָּזוֹ, עַד שֶׁדָּבוּק בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הוּא יָכוֹל לְסַנְגֵּר עָלֵינוּ, וּלְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עָלֵינוּ. וְלָכֵן לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה נָתְנוּ לָנוּ חֹדֶשׁ שֶׁל הַתְּשׁוּבָה, חֹדֶשׁ סְלִיחוֹת וְרַחֲמִים, שֶׁזֶּהוּ חֹדֶשׁ אֱלוּל, שֶׁעוֹשִׂים אָז תְּשׁוּבָה מִיִּרְאָה וְחוֹשְׁשִׁים וּמְפַחֲדִים מַה תִּהְיֶינָה תּוֹצְאוֹת הַמִּשְׁפָּט, יָדוּנוּ אוֹתָנוּ בַּשָּׁמַיִם, מִי יוֹדֵעַ כֵּיצַד יוֹצִיאוּ מִשְׁפָּטֵנוּ עַל-פִּי מַעֲשֵׂינוּ כָּל הַשָּׁנָה;

כִּי תֵּדְעוּ לָכֶם, שֶׁהָעוֹלָם אֵינֶנּוּ הֶפְקֵר, אָדָם חוֹשֵׁב שֶׁיַּעֲשֶׂה שְׁטֻיּוֹת, יַעֲבֹר עֲבֵרוֹת, לֹא יָנִיחַ תְּפִלִּין, יְחַלֵּל שַׁבָּת, בַּר מִינָן, יֹאכַל טְרֵפוֹת וּנְבֵלוֹת וְכוּ', וְלֹא יֶאֱרַע לוֹ מְאוּמָה?! אֶלָּא עַל הַכֹּל יֵשׁ חֶשְׁבּוֹן, וְדָנִים אֶת הָאָדָם עַל כָּל מַעֲשָׂיו, אַךְ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אָב הָרַחֲמָן, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אוֹהֵב אוֹתָנוּ, וְנוֹתֵן, לָנוּ חֹדֶשׁ אֶחָד לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה מִיִּרְאָה, מִתּוֹךְ פַּחַד – חֹדֶשׁ אֱלוּל, שֶׁכֻּלָּם קָמִים לִסְלִיחוֹת, וּבוֹכִים לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא פֶּן וְאוּלַי יְרַחֵם עָלֵינוּ. וְזֶהוּ חֹדֶשׁ אֱלוּל, חֹדֶשׁ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת, שֶׁהוּא קֹדֶם חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי. לְפִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁבְּנִיסָן נִבְרָא הָעוֹלָם, שֶׁאָז נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, הַיְנוּ כֻּלָּנוּ מְשֻׁעְבָּדִים לְפַרְעֹה בְּמִצְרַיִם, וּבְנִיסָן זָכִינוּ לָצֵאת מִשָּׁם, אֲזַי הַגְּאֻלָּה גַּם-כֵּן תִּהְיֶה בְּנִיסָן, שֶׁאָנוּ מְחַכִּים וּמְצַפִּים לַיּוֹם הַמְיֻחָל שֶׁנֵּצֵא מֵהַגָּלוּת, עַל-יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, וְעַם יִשְׂרָאֵל מִכָּל קַצְוֵי תֵּבֵל יָשׁוּבוּ יִשְׂרָאֵל, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יִבְנֶה לָנוּ אֶת בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ. לָזֹאת הִקְדִּים לָנוּ אֶת חֹדֶשׁ אֲדָר, שֶׁהוּא חֹדֶשׁ שֶׁל תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה, שֶׁאָנוּ אוֹהֲבִים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְכֵיצַד אָנוּ מַרְאִים שֶׁאָנוּ אוֹהֲבִים אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ? עַל-יְדֵי שֶׁאָנוּ שְׂמֵחִים. רַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר (שִׂיחוֹת הֲרַ"ן, סִימָן מב): מָה הַהֶפְרֵשׁ בֵּין עַצְבוּת לְלֵב נִשְׁבָּר? כְּשֶׁאָדָם בְּכַעַס וּבְרֹגֶז, חַס וְשָׁלוֹם, עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, זוֹ נִקְרֵאת עַצְבוּת, שֶׁאֵינֶנּוּ מְרֻצֶּה מֵאֲשֶׁר עוֹבֵר עָלָיו, וְיֵשׁ לוֹ קֻשְׁיוֹת עַל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, כְּגוֹן: "אֲנִי רַוָּק, רַוָּקָה, לָמָּה אֵינִי מוֹצֵא זִוּוּגִי?!" וְנַעֲשֶׂה בְּרֹגֶז עָלָיו יִתְבָּרַךְ, אוֹ אָדָם הִתְחַתֵּן וְאֵין לוֹ יְלָדִים, וְגַם-כֵּן נִכְנָסוֹת בּוֹ קֻשְׁיוֹת עָלָיו יִתְבָּרַךְ, וְנַעֲשֶׂה בְּרֹגֶז עָלָיו יִתְבָּרַךְ, הוּא בְּעַצְבוּת וּבְדִכָּאוֹן, אוֹ אָדָם אֵין לוֹ שְׁלוֹם-בַּיִת, הוּא אוֹמֵר יוֹם, אוֹמֶרֶת לַיְלָה, וְאֵינָם מִשְׁתַּוִּים, אֲזַי הוּא אוֹ הִיא עֲצוּבִים, וְיֵשׁ לָהֶם קֻשְׁיוֹת עָלָיו יִתְבָּרַךְ – "לָמָּה נָתַתָּ לִי בַּעַל כָּזֶה, אוֹ אִשָּׁה כָּזוֹ?!" וְכֵן יֶשְׁנָם אֲנָשִׁים שֶׁאֵין לָהֶם פַּרְנָסָה, נִכְנְסוּ בְּחוֹבוֹת, וְאֵינָם יוֹדְעִים כֵּיצַד יֵצְאוּ מִזֶּה, וְהֵם בְּעַצְבוּת, וּמַהִי? שֶׁהֵם בְּרֹגֶז עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא.

אֲבָל לֵב נִשְׁבָּר זֶהוּ דָּבָר אַחֵר לְגַמְרֵי, אָדָם מַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהוּא בָּא וּמְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, נִכְנָס לְבֵית-הַכְּנֶסֶת, נִגָּשׁ לַאֲרוֹן-הַקֹּדֶשׁ, וּמְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, זֶהוּ לֵב נִשְׁבָּר וְלֹא עַצְבוּת. וְלָכֵן לִפְנֵי הַגְּאֻלָּה, כְּשֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּמִצְרַיִם וְעָבְרוּ עֲלֵיהֶם צָרוֹת, עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מְכִילְתָּא יִתְרוֹ א'): מִצְרַיִם הָיָה מַחֲנֵה הֶסְגֵּר, שֶׁאַף עֶבֶד לֹא הָיָה יָכוֹל לִבְרֹחַ מִשָּׁם, קִבְּלוּ מַכּוֹת רֶצַח, וּמֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר עַד חֲצוֹת לַיְלָה, עָבְדוּ בַּעֲבוֹדַת פֶּרֶךְ וְעֻנּוּ וְכוּ', עַד שֶׁבָּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וְגִלָּה לְכֻלָּם אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי הֲוָיָ"ה הוּא אֱלֹקִים, אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ" (דְּבָרִים ד, לה); מָה אִתְּכֶם?! אַתֶּם מְשֻׁעְבָּדִים לְפַרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, הִנֵּה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא פֹּה עִמָּכֶם וְאֶצְלְכֶם, לָמָּה לָכֶם לִהְיוֹת עֲבָדִים, וּלְמִי? לַעֲבָדִים, תִּהְיוּ עַבְדֵי ה'! מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן עט), מָסַר נַפְשׁוֹ בַּעֲבוּר כָּל יְהוּדִי, וְהִשְׁתּוֹקֵק מְאֹד, שֶׁלְּכָל יְהוּדִי יִהְיֶה טוֹב, וְלֹא נָח וְלֹא שָׁקַט כְּלָל, וְהִכְנִיס בְּעַם יִשְׂרָאֵל: מָה אִתְּכֶם?! אַתֶּם בְּגָלוּת, אַתֶּם צְרִיכִים לִהְיוֹת מְשֻׁעְבָּדִים לְמִצְרַיִם?! בֹּאוּ תַּכִּירוּ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְתִגָּאֲלוּ, אֵינְכֶם תּוֹפְסִים בְּאֵיזוֹ גָּלוּת אַתֶּם נִמְצָאִים?! וְכָךְ הִצִּיל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל. אוֹמֵר הָאֲרִ"י זַ"ל: פַּרְעֹה – שְׁתֵּי מִלִּים: פֶּה-רַע, מֶלֶךְ מִצְרַיִם – שְׁתֵּי מִלִּים: מֵצַר-יָם, כְּשֶׁאָדָם מַפְקִיר דִּבּוּרוֹ לְדַבֵּר כָּל הָעוֹלֶה עַל רוּחוֹ, אֲזַי מֹחוֹ מְצֻמְצָם, וְכָל הַגָּלוּת שֶׁהָיְתָה בְּמִצְרַיִם, וְכֵן מַה שֶּׁאָנוּ עוֹבְרִים מֶשֶׁךְ הַגָּלוּת, זֶה רַק מֵחֲמַת הַדִּבּוּר, וְכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן לח), עַל הַפָּסוּק (תְּהִלִּים קמח, ח): "רוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ", מִי גּוֹרֵם לְרוּחַ סְעָרָה? הַדִּבּוּר.

וּכְדֻגְמַת הַתִּקְשֹׁרֶת, אֲשֶׁר זֶה כֹּחַ אַדִּיר, הַמַּכְנִיס אֶת הָאָדָם לְדִכָּאוֹן, לִפְחָדִים, לַהֲסָתוֹת, לִמְרִיבוֹת, וְגוֹרֵם לָנוּ גָּלוּת, כִּי לַדִּבּוּר יֵשׁ כֹּחַ גָּדוֹל, מְסִיתִים וּמַדִּיחִים זֶה נֶגֶד זֶה, הָעִקָּר שֶׁלֹּא יִהְיֶה שָׁלוֹם בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וּמְכַנִּים כָּל מִינֵי שֵׁמוֹת וְכוּ' הָעִקָּר לְהַפְרִיד בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, בְּשָׁעָה שֶׁאֵין מֻשָּׂג כָּזֶה כְּלָל, כִּי כֻּלָּנוּ בְּנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב  (דְּבָרִים יד, א): "בָּנִים אַתֶּם לַהֲוָיָ"ה אֱלֹקֵיכֶם", אֶחָד קִבֵּל חִנּוּךְ תּוֹרָנִי, וְאֶחָד עֲדַיִן לֹא קִבֵּל חִנּוּךְ תּוֹרָנִי, אֲבָל יֵשׁ לִשְׁנֵיהֶם נְשָׁמָה שֶׁל יְהוּדִי, וּכְלֵי תִּקְשֹׁרֶת יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ גָּדוֹל לְהָסִית זֶה נֶגֶד זֶה, וְזוֹ עֲבוֹדָתָם וְכוּ', וְזֶה אֲשֶׁר גּוֹרֵם לְכָל הַמִּפְלָגוֹת, פֶּלֶג, פֶּלֶג, כְּדוֹר הַהַפְלָגָה, הָעִקָּר שֶׁלֹּא תִּהְיֶה אַחְדוּת בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, חַס וְשָׁלוֹם, מַכְנִיסִים פְּחָדִים בֵּין בְּנֵי-אָדָם: "אֵינְכֶם יוֹדְעִים מַה יִּהְיֶה – טִילִים, גָּז" וְכוּ', וַאֲנָשִׁים נִכְנָסִים בַּחֲשָׁשׁוֹת וּבְיִרְאוֹת, זֶה פֶּה-רַע, פַּרְעֹ"ה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, הַמַּכְנִיס אֶת הַמֹּחַ בְּמֵצַר, עַד שֶׁאֲנָשִׁים מְפַחֲדִים וְכוּ', בָּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וְהָפַךְ אֶת כְּלֵי הַתִּקְשֹׁרֶת שֶׁל הַמִּצְרִים, וּבִמְקוֹם פֶּה-רַע עָשָׂה: פֶּה-סָח – שֶׁזֶּה פֶּסַ"ח, הַיְנוּ שֶׁנַּתְחִיל לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁדִּבּוּרֵינוּ יִהְיוּ רַק שֶׁל אַהֲבָה וְשָׁלוֹם. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ד'): אַהֲבָ"ה גִּימַטְרִיָּה אֶחָ"ד, כְּשֶׁאָדָם מַאֲמִין בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁהוּא אֶחָד, הוּא לְבַדּוֹ נִמְצָא, וְאֵין בִּלְעָדָיו נִמְצָא, הוּא אוֹהֵב אֶת כָּל יְהוּדִי, וְחָפֵץ וְרוֹצֶה שֶׁלְּכָל יְהוּדִי יִהְיֶה טוֹב.

וְזֶה הָיָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וְכָךְ גָּאַל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, עַל-יְדֵי שֶׁגִּלָּה לָהֶם סוֹד: "יֵשׁ לְךָ פֶּה? תְּדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּתְדַבֵּר מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. אַתָּה רוֹאֶה יְהוּדִי שָׁבוּר, הַנִּמְצָא בְּדִכָּאוֹן, יְהוּדִי הַמַּרְגִּישׁ עַצְמוֹ שָׁפֵל וְנָחוּת, תְּחַזְּקוֹ וּתְעוֹדְדוֹ וּתְשַׂמְּחוֹ", עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן קו), שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ אוֹמֵר (תְּהִלִּים מא, א): "אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל", אַשְׁרֵי הָאָדָם הַמַּכְנִיס שֵׂכֶל בַּדַּל, וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל, אֲשֶׁר זוֹ הַצְּדָקָה הֲכִי גְּדוֹלָה. כִּי מַהִי צְדָקָה? פּוֹגְשִׁים עָנִי, מִסְכֵּן, אֵין לוֹ מַה לֶּאֱכֹל, נוֹתְנִים לוֹ, עוֹזְרִים לוֹ, וּבִגְלַל הַפְּעֻלָּה הַזּוֹ, שֶׁמְּסַיְּעִים לַזּוּלָת – הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹזֵר לָכֶם. זוֹ צְדָקָה אַחַת, שֶׁאָנוּ מְבִינִים בְּשִׂכְלֵנוּ, לַעֲזֹר לְעָנִי נִצְרָךְ, שֶׁאֵין לוֹ בַּמֶּה לִשְׁבֹּר אֶת רַעֲבוֹנוֹ וְכוּ', אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁיֵּשׁ עוֹד צְדָקָה, וְהִיא גְּדוֹלָה יוֹתֵר: "אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל", אַשְׁרֵי אָדָם הַמַּכְנִיס שֵׂכֶל בַּדַּל. אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (נְדָרִים מא.): דַּעַת קָנִיתָ – מֶה חָסַרְתָּ?! דַּעַת חָסַרְתָּ – מַה קָּנִיתָ?! אֵין עָנִי אֶלָּא מִדַּעַת. מַה נִּקְרָא עָנִי? מִי שֶׁאֵין לוֹ שֵׂכֶל, מִסְכֵּן, אֵינוֹ מַכִּיר אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְאֵינוֹ מַרְגִּישׁוֹ יִתְבָּרַךְ, זֶהוּ הֶעָנִי הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, וּמִיהוּ הֶעָשִׁיר הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר? זֶה שֶׁמַּכִּיר אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ! וְלָכֵן כְּשֶׁמּוֹצְאִים אָדָם שָׁבוּר, נִדְכֶּה, חוֹשֵׁשׁ, נִמְצָא בְּצָרָה, וּבָאִים וּמְדַבְּרִים אֵלָיו, וּמְחַזְּקִים וּמְעוֹדְדִים אוֹתוֹ, וּמְקָרְבִים אוֹתוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, זוֹ הַצְּדָקָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר!

וְלָכֵן לִפְנֵי נִיסָן, שֶׁאָז הוּא הַחֹדֶשׁ שֶׁל הַגְּאֻלָּה, נָתְנוּ לָנוּ חֹדֶשׁ אֲדָר – חֹדֶשׁ הַשִּׂמְחָה, "מִשֶּׁנִּכְנָס אֲדָר" – מַרְבִּים בְּשִׂמְחָה. אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל: אֲדָ"ר – רָאשֵׁי תֵּבוֹת: רֹ'אשׁ דְּ'בָרְךָ אֱ'מֶת. לָמָּה אָדָם אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא? כִּי אֵינוֹ מַרְגִּישׁ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְנִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִסְתַּתֵּר בְּאֵיזֶה מָקוֹם בַּשָּׁמַיִם, הֲרֵי כֻּלָּנוּ רוֹצִים לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, וְלָמָּה הוֹלֵךְ לָנוּ כָּל-כָּךְ קָשֶׁה? כִּי כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ אוֹמֵר: הַלְוַאי הָיִיתִי זוֹכֶה לִרְאוֹת אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הָיִיתִי מְדַבֵּר אֵלָיו, מְסַפֵּר לוֹ הַכֹּל, הַלְוַאי הָיִיתִי יָכוֹל לָגֶשֶׁת אֵלָיו, לִרְאוֹת וּלְדַבֵּר עִמּוֹ, אֲבָל אֲנִי לֹא רוֹאֶה אוֹתוֹ, וְאֵינִי יָכוֹל לְדַבֵּר עִמּוֹ", אֲזַי נִשְׁבָּר, וְנִכְנָס בְּדִכָּאוֹן, בְּעַצְבוּת וּבִמְרִירוּת, וְיֵשׁ לוֹ קֻשְׁיוֹת עָלָיו יִתְבָּרַךְ. אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן פד), שֶׁהַדֶּלֶת וְהַפֶּתַח לְהִכָּנֵס אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא זֶה הַפֶּה שֶׁל הָאָדָם, וְאִישׁ אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה יֵּשׁ לוֹ, יֵשׁ לוֹ פֶּה – זֶה הַשַּׁעַר לְהִכָּנֵס עַל יָדוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וְזֶה מַה שֶּׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית יט, יא): "וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל, וַיִּלְאוּ לִמְצֹא הַפָּתַח", כְּשֶׁאָדָם חוֹטֵא, בַּר מִינָן, נֶעֱלָם וְנִסְתָּר מִמֶּנּוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁנִּכְנָס בְּעַצְבוּת, בִּמְרִירוּת וּבְדִכָּאוֹן, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁזֶּהוּ סוֹף הָעוֹלָם, מֵאַחַר שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁעָשָׂה דְּבָרִים מְתֹעָבִים, עַל-כֵּן הוּא שָׁבוּר בְּעֵינֵי עַצְמוֹ כַּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר, וְלָכֵן רוֹאִים אֲנָשִׁים כָּל-כָּךְ מְמֻרְמָרִים, שֶׁאֵינָם מְרֻצִּים מֵחַיֵּיהֶם, כִּי הַכֹּל חָשׁוּךְ בַּעֲדָם. וּכְמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (סֵפֶר-הַמִּדּוֹת, אוֹת אֱמוּנָה, סִימָן כב): הַפֶּשַׁע שֶׁל הָאָדָם מַכְנִיס כְּפִירָה לָאָדָם; כְּשֶׁאָדָם חוֹטֵא –נִכְנֶסֶת בּוֹ כְּפִירָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַנָּבִיא (יְשַׁעְיָה נט, ב): "כִּי אִם עֲוֹנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵכֶם וּבֵין אֱלֹקֵיכֶם", בָּרֶגַע שֶׁאָדָם חוֹטֵא, נַעֲשֵׂית מְחִיצָה בֵּינוֹ לְבֵינוֹ יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁאֵינוֹ מַרְגִּישׁ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְחוֹשֵׁב שֶׁהַכֹּל טֶבַע, מִקְרֶה וּמַזָּל. וְזֶה שׁוֹבֵר אוֹתוֹ. אַךְ בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁאָדָם מַתְחִיל לָחוּשׁ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא פֹּה אִתּוֹ, עִמּוֹ וְאֶצְלוֹ, אָז מַתְחִיל לְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וּבֶאֱמֶת אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ס'), שֶׁלְּהַגִּיעַ לָזֶה אִי אֶפְשָׁר, רַק עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק, הַצַּדִּיק הַמְעוֹרֵר אוֹתָנוּ מֵהַשֵּׁנָה, הַצַּדִּיק פּוֹתֵחַ לָנוּ אֶת הַלֵּב לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּמְגַלֶּה לָנוּ אֵיךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אוֹהֵב אוֹתָנוּ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִמְצָא פֹּה אִתָּנוּ, עִמָּנוּ וְאֶצְלֵנוּ, וּמַמְתִּין שֶׁנְּדַבֵּר אֵלָיו.

אֲבָל כְּשֶׁאָדָם חוֹטֵא, נַעֲשֶׂה לוֹ חֹשֶׁךְ בָּעֵינַיִם, שָׁחֹר, עָצוּב, דִּכָּאוֹן וְשִׁבְרוֹן לֵב, וְהַצַּדִּיק מוֹצִיאוֹ מֵהַחַשְׁכוּת וְהַדִּכְדּוּךְ. וְכֵן הַצַּדִּיק מְעוֹדֵד וּמְחַזֵּק וּמְאַמֵּץ אֶת הָאָדָם בְּכָל הַמַּצָּבִים שֶׁחוֹלְפִים עָלָיו, וּמַכְנִיס בּוֹ תִּקְוָה וְאוֹר, שֶׁבְּוַדַּאי יִתְגַּבֵּר עַל כָּל הַמַּשְׁבְּרִים וְיִתְאוֹשֵׁשׁ. וּכְמוֹ שֶׁרוֹאִים כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה רַוָּקִים וְרַוָּקוֹת יֶשְׁנָם, שֶׁאֵינָם מוֹצְאִים זִוּוּגָם וְכוּ', וַחֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (יְבָמוֹת סב:): כָּל הַשָּׁרוּי בְּלֹא אִשָּׁה שָׁרוּי בְּלֹא שִׂמְחָה; מִי שֶׁלֹּא הִתְחַתֵּן – הוּא תָּמִיד עָצוּב, שָׁבוּר, אֵינוֹ יָכוֹל לִמְצֹא אֶת זִוּוּגוֹ, הִיא לֹא יְכוֹלָה לִמְצֹא זִוּוּגָהּ, וְזֶה מַה שֶּׁשּׁוֹבֵר אֶת בְּנֵי-אָדָם. וְכֵן רוֹאִים בְּנֵי-אָדָם שֶׁאֵין לָהֶם פַּרְנָסָה, נִסְתַּבְּכוּ בַּכֶּסֶף, אוֹ אֵין לָהֶם בְּרָכָה בַּכֶּסֶף, וְזֶה מַה שֶּׁשּׁוֹבֵר אוֹתָם, וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים עַל שְׁנֵי דְּבָרִים, שֶׁהֵם קָשִׁים כִּקְרִיעַת יַם סוּף: 'קָשֶׁה זִוּוּגוֹ שֶׁל אָדָם כִּקְרִיעַת יַם סוּף' (סוֹטָה ב:), וְכֵן קָשִׁים מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם כִּקְרִיעַת יַם סוּף' (פְּסָחִים קיח.); לִמְצֹא פַּרְנָסָה, לָצֵאת מֵהַחוֹבוֹת, לִרְאוֹת בְּרָכָה בַּכֶּסֶף, זֶה גַּם-קָשֶׁה כִּקְרִיעַת יַם סוּף, וּמַדּוּעַ? מַסְבִּיר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ט' וְקי"ב), תֵּכֶף-וּמִיָּד כְּשֶׁאָדָם חוֹטֵא, נַעֲשֶׂה לוֹ שָׁחֹר, וְנִכְנָס בְּתוֹךְ עַצְמוֹ, שָׁבוּר וְרָצוּץ, מָלֵא קֻשְׁיוֹת עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְעַל בְּנֵי-אָדָם, אֵינוֹ יָכוֹל לִסְבֹּל אֶת הַבְּרִיּוֹת, עַד שֶׁיֶּשְׁנָם כָּאֵלּוּ, שֶׁרַחֲמָנָא לִצְּלָן, נִכְנְסוּ בְּדִכָּאוֹן פְּנִימִי, שֶׁצְּרִיכִים לֵילֵךְ לִפְּסִיכוֹלוֹג וְכוּ', וּמַה הוּא בִּכְלָל? אָדָם מְדַבֵּר וְהוּא רוֹשֵׁם, חוֹלֶפֶת שָׁעָה, שְׁעָתַיִם, הַפְּסִיכוֹלוֹג קִבֵּל אֶת שֶׁלּוֹ וְכוּ', וְאָדָם אוֹמֵר לוֹ: "דּוֹקְטוֹר, תַּעֲשֶׂה לִי טוֹבָה, עַד שֶׁאֲנִי מַרְגִּישׁ בְּנוֹחַ בְּנוֹכְחוּתְךָ, אֲנִי רוֹצֶה לְהַשְׁמִיעַ עוֹד כַּמָּה דְּבָרִים" וְכוּ', "אֲבָל נִסְתַּיֵם הַזְּמַן" – מוֹדִיעַ הַדּוֹקְטוֹר, בְּכֵן קוֹבְעִים תּוֹר נוֹסָף, וְאָדָם מְשַׁלֵּם חֲמִשִּׁים אוֹ מֵאָה דּוֹלָר וְכוּ', הִתְרוֹקֵן כִּיסוֹ, וּמַגִּיעַ לְבֵיתוֹ שָׁבוּר כַּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר, וְכָךְ מַמְתִּין יוֹם, שָׁבוּעַ, שְׁבוּעַיִם, חֹדֶשׁ, כַּמָּה חֳדָשִׁים, עַד שֶׁהִגִּיעַ הַתּוֹר הַנּוֹסָף, וּמִשֶּׁהִגִּיעַ, שׁוּב הַכֹּל מַתְחִיל מֵהַתְחָלָה וְכוּ'.

וּמֵהֵיכָן זֶה בָּא? אָדָם אֵינוֹ מַרְגִּישׁ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְחוֹשֵׁב שֶׁיְּשׁוּעָתוֹ תָּבוֹא מֵאָדָם פְּלוֹנִי וְכוּ', בְּשָׁעָה שֶׁאוֹמֵר הֶחָכָם מִכָּל הָאָדָם (תְּהִלִּים ס, כא): "וְשָׁוְא תְּשׁוּעַת אָדָם" וְכוּ', וְאִם תִּתְבּוֹנֵן – תִּוָּכַח, שֶׁגַּם הַפְּסִיכוֹלוֹג בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ לִישׁוּעָה וְכוּ', וְזֶהוּ הַפֵּרוּשׁ (שָׁם קמו, ג): "אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים בְּבֶן-אָדָם, שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה", אָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲזֹר לְעַצְמוֹ, וְאֵיךְ יַעֲזֹר לְךָ?! זוֹ הָיְתָה גָּלוּת מִצְרַיִם, שֶׁלֹּא יָדְעוּ מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, לֹא הֵבִינוּ אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. עַד שֶׁבָּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, הִכְנִיס בָּנוּ דַּעַת; מָה אִתְּכֶם?! מַה לָּכֶם וְלַפֶּה-רַע, שֶׁפַּרְעֹ"ה מְשַׁעְבֵּד אֶצְלוֹ בְּמִצְרַיִ"ם – מֵצַר-יָם, רַק תַּתְחִילוּ לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, תַּתְחִילוּ לְדַבֵּר מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּכְבָר תֵּצְאוּ מֵהַגָּלוּת. אֵיךְ זוֹכִים לָזֶה? עַל-יְדֵי שִׂמְחָה, כְּשֶׁאָדָם שָׂמֵחַ – נִתְרַחֵב לוֹ הַלֵּב, וּמַרְגִּישׁ אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ פֹּה אִתּוֹ, עִמּוֹ וְאֶצְלוֹ, וּכְשֶׁאָדָם מַרְגִּישׁ שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אוֹהֵב אוֹתוֹ – נַעֲשֶׂה שָׂמֵחַ, וְאֵין לוֹ קֻשְׁיוֹת עָלָיו יִתְבָּרַךְ.

וְלָכֵן הִקְדִּימוּ לָנוּ לִפְנֵי חֹדֶשׁ נִיסָן – חֹדֶשׁ אֲדָר, חֹדֶשׁ הַשִּׂמְחָה, לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמֵנוּ וְאֶת אֲחֵרִים. וְלָכֵן מְחִיַּת עֲמָלֵק הָיְתָה בְּחֹדֶשׁ אֲדָר, וְאֵיךְ מָחוּ אֶת עֲמָלֵק, וּמִיהוּ? עֲמָלֵק זֶהוּ הָמָן, וּמֶה הָיָה הַקִּטְרוּג שֶׁלּוֹ? שֶׁאָמַר (אֶסְתֵּר ג, ח): "יֶשְׁנוֹ עַם מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים", עַם יִשְׂרָאֵל רָבִים זֶה עִם זֶה, וְיֵשׁ פֵּרוּדִים בֵּינֵיהֶם, מִפְלָגוֹת פֶּלֶג, פֶּלֶג, זֶה הָיָה הָמָן וְהִצְלִיחַ לְשַׁכְנֵעַ אֶת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ – תִּרְאֶה זֶהוּ עַם מְפֻלָּג וְכוּ', בָּאָה אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וְאָמְרָה לְמָרְדְּכַי (שָׁם ד, טז): "לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים", לֵךְ תְּאַחֵד אוֹתָם, כֻּלָּנוּ נְשָׁמוֹת טְהוֹרוֹת, כֻּלָּנוּ בְּנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאָז זָכוּ לַגְּאֻלָּה, וְכָךְ הָרְגוּ אֶת הָמָן-עֲמָלֵק. אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרָכוֹת נח.): "לְךָ הֲוָיָ"ה הַמַּמְלָכָה" – זוֹ מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק; בָּרֶגַע שֶׁמְּגַלִּים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, בָּזֶה מוֹחֲקִים אֶת עֲמָלֵק, בָּזֶה שֶׁמְּפַרְסְמִים לְכֻלָּם, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא פֹּה אִתָּנוּ, עִמָּנוּ וְאֶצְלֵנוּ, וְרוֹצֶה אוֹתָנוּ, וְחָפֵץ לִשְׁמֹעַ קוֹלֵנוּ – זוֹ מְחִיַּת עֲמָלֵק. עֲמָלֵ"ק גִּימַטְרִיָּה סָפֵ"ק, רוֹצֶה לְהַחְדִּיר בָּנוּ סְפֵקוֹת – "הֲיֵשׁ הֲוָיָ"ה בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן" (שְׁמוֹת יז, ז). וּמִי לוֹחֵם נֶגְדּוֹ? מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. וְכַמּוּבָא בְּדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (רֹאשׁ הַשָּׁנָה כט.), עַל הַפָּסוּק (שְׁמוֹת יז, יא): "וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל", כְּשֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ הִגְבִּיהַּ יָדָיו, אָז הִתְגַּבְּרוּ עַם יִשְׂרָאֵל וְהִכְנִיעוּ אֶת עֲמָלֵק.

שׁוֹאֲלִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים: וְכִי יָדָיו שֶׁל מֹשֶׁה עוֹשׂוֹת מִלְחָמָה אוֹ שׁוֹבְרוֹת מִלְחָמָה? וְעוֹנִים: בְּעֵת שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִים רַק לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אָז "וְגָבַר יִשְׂרָאֵל", וְנִמְחַק עֲמָלֵק, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הִגְבִּיהַּ יָדָיו, לְהַרְאוֹתֵנוּ שֶׁאֵין לָנוּ אֶלָּא אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אֵין לָנוּ עַל מִי לִבְטֹחַ אֶלָּא עָלָיו יִתְבָּרַךְ, וְכָךְ זָכִינוּ לָצֵאת מֵהַגָּלוּת. כְּמוֹ-כֵן בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, אֵיךְ יָצָאנוּ מֵהַגָּלוּת? כְּשֶׁהִתְכַּנְּסוּ יַחַד נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים דְּבַר פֶּלֶא (מְגִלָּה יד.): גְּדוֹלָה הֲסָרַת טַבַּעַת יוֹתֵר מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה נְבִיאִים וְשֶׁבַע נְבִיאוֹת שֶׁנִּתְנַבְּאוּ לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁכֻּלָּן לֹא הֶחֱזִירוּם לַמּוּטָב, וְאִלּוּ הֲסָרַת טַבַּעַת הֶחֱזִירָתַן לַמּוּטָב; מַה שֶּׁלֹּא הִצְלִיחוּ אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה נְבִיאִים וְשֶׁבַע נְבִיאוֹת, הִצְלִיחַ הָמָן עִם טַבַּעְתּוֹ שֶׁל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ; מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת? אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְרַחֵם עָלֵינוּ, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אוֹהֵב אוֹתָנוּ, וְשׁוֹלֵחַ לָנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר נָבִיא, צַדִּיק הַדּוֹר, שֶׁמְּגַלֶּה אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְאִם לֹא דַּי בָּזֶה, שׁוֹלֵחַ גַּם לַנָּשִׁים נְבִיאוֹת, לְעוֹרְרָן וּלְחַזְּקָן וּלְקָרְבָן אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אֲבָל הִנֵּה אָנוּ שׁוֹמְעִים מַה שֶּׁהַצַּדִּיק מְדַבֵּר, מִתְעוֹרְרִים בִּתְשׁוּבָה, מְקַבְּלִים עָלֵינוּ עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, וְהִנֵּה אָנוּ יוֹצְאִים לַחוּץ וְשׁוֹכְחִים אֶת הַכֹּל, וְשָׁבִים לְסוּרֵנוּ. אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה נְבִיאִים הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שָׁלַח לָנוּ מֶשֶׁךְ כָּל הַדּוֹרוֹת, וְכֵן שֶׁבַע נְבִיאוֹת, לְעוֹרֵר וּלְחַזֵּק וּלְעוֹדֵד אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל וְלֹא הִצְלִיחוּ, וְהִנֵּה בָּא הָמָן אֶל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מֶלֶךְ טִפֵּשׁ, וְהֵסִיר הַמֶּלֶךְ טַבַּעְתּוֹ וּמְסָרָהּ לוֹ, וְאָמַר הָמָן, שֶׁרַחֲמָנָא לִצְּלָן, לֹא יִשָּׁאֵר שָׂרִיד וּפָלִיט מֵעַם יִשְׂרָאֵל, אָז נִתְעוֹרְרוּ כֻּלָּם בִּתְשׁוּבָה. וְדָבָר זֶה רָאִינוּ מֶשֶׁךְ כָּל הַדּוֹרוֹת, עַד שֶׁלֹּא בָּא אוֹיֵב וְרָצָה לְחַסֵּל אוֹתָנוּ, שָׁכַחְנוּ מֵהַתַּכְלִית, בָּרֶגַע שֶׁיֵּשׁ לָנוּ אֵימָה וָפַחַד – מִטִּילִים, מִפִּגּוּעִים, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, אָז מַתְחִילִים לְהִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה.

וְהִנֵּה נָתַן לָנוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא חֹדֶשׁ אֶחָד, חֹדֶשׁ אֲדָ"ר – רֹ'אשׁ דְּ'בָרְךָ אֱ'מֶת, שֶׁאֲפִלּוּ אָדָם נִמְצָא בַּחֹשֶׁךְ הֲכִי גָּדוֹל, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְרַחֵם עָלָיו, וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (שַׁבָּת קד.): הַבָּא לִטָּמֵא – פּוֹתְחִין לוֹ; אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל: מָה הַפֵּרוּשׁ בָּזֶה? אֶלָּא הַבָּא לִטָּמֵא – כְּשֶׁאָדָם בָּא לִטָּמֵא, וְנִכְשָׁל בִּפְגָמֵי הַבְּרִית וּבַעֲווֹנוֹת גְּדוֹלִים, תֵּכֶף-וּמִיָּד הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא פּוֹתֵחַ לוֹ פֶּתַח וְדֶרֶךְ לָשׁוּב אֵלָיו. וְכֻלָּנוּ יְכוֹלִים לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, וְאֵיךְ? אִם נְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ עַכְשָׁו אַחַת וּלְתָמִיד עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, נְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ לָצֵאת מֵהַמְּרִירוּת וְהַדִּכָּאוֹן, אָז נִהְיֶה בְּטוּחִים שֶׁהַתְּשׁוּבָה שֶׁלָּנוּ תִּהְיֶה חֲזָקָה, וְלֹא רַק שֶׁאָנוּ נָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, אֶלָּא נַחֲזִיר אֶת אַחֵינוּ וְאַחְיוֹתֵינוּ וְכוּ', וּשְׁאָר עַם יִשְׂרָאֵל. וּמֵאַיִן אָנוּ יוֹדְעִים  שֶׁחָזַרְנוּ כְּבָר בִּתְשׁוּבָה, אוּלַי אָנוּ טוֹעִים, וְאִם אָנוּ אוֹמְרִים שֶׁחָזַרְנוּ בִּתְשׁוּבָה, מַהוּ הַבַּטּוּחוֹת שֶׁקִּבְּלוּ אֶת תְּשׁוּבָתֵנוּ בַּשָּׁמַיִם? אֶלָּא בָּרֶגַע שֶׁמַּתְחִילִים לֶאֱהֹב כָּל יְהוּדִי, וְאֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ, כָּל יְהוּדִי הוּא נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה, כֻּלָּנוּ נְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת הַבָּאוֹת מֵעוֹלַם הָאֲצִילוּת אִם אָדָם מַחֲזִיק בָּזֶה, סִימָן שֶׁהוּא בַּעַל תְּשׁוּבָה אֲמִתִּי, וְנִתְקַבְּלָה תְּשׁוּבָתוֹ בַּשָּׁמַיִם. אַךְ כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ לָנוּ, חַס וְשָׁלוֹם, אֵיזוֹ שִׂנְאָה עַל אֵיזֶה יְהוּדִי, סִימָן שֶׁעֲדַיִן לֹא שַׁבְנוּ בִּתְשׁוּבָה, וַעֲדַיִן לֹא קִבְּלוּ תְּשׁוּבָתֵנוּ בַּשָּׁמַיִם. וְלָכֵן עָלֵינוּ לְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ בְּחֹדֶשׁ אֲדָר – אַחְדוּת. אֶחָ"ד גִּימַטְרִיָּה אַהֲבָ"ה, לֶאֱהֹב אֶת כָּל יְהוּדִי, לִמְסֹר נַפְשֵׁנוּ בַּעֲבוּר כָּל יְהוּדִי. וְלָכֵן יֵשׁ לָנוּ בְּחֹדֶשׁ זֶה ז' בַּאֲדָר, אֲשֶׁר בּוֹ בַּיּוֹם נוֹלַד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וּבוֹ בַּיּוֹם נִפְטַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ (מְגִלָּה יג:). וְזוֹ הָיְתָה טָעוּתוֹ שֶׁל הָמָן, שֶׁחָשַׁב שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ נִסְתַּלֵּק, וְעַל-כֵּן הוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כְּאַוַּת נַפְשׁוֹ, אַךְ לֹא יָדַע שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ נִמְצָא בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ב'): כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק נִקְרָא מֹשֶׁה; וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (שַׁבָּת קא): מֹשֶׁה שַׁפִּיר קָאֲמַרְתְּ, כָּל צַדִּיק יֵשׁ בּוֹ בְּחִינַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל הָיָה (מְנָחוֹת סה:), וְכָל צַדִּיק אֲמִתִּי אוֹהֵב כָּל יְהוּדִי, רוֹצֶה לְקָרְבוֹ אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, רוֹצֶה לְהַרְאוֹתוֹ דֶּרֶךְ אֵיךְ לָצֵאת מֵהַסְּבַךְ וְהַמְּרִירוּת שֶׁלּוֹ. וְזוֹהִי מַשְׁמָעוּת חֹדֶשׁ אֲדָר, חֹדֶשׁ הַשִּׂמְחָה, שֶׁעָלֵינוּ לִשְׂמֹחַ וְלִרְקֹד מֵרֹב שִׂמְחָה, וּלְחַזֵּק וּלְעוֹדֵד אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, לִרְאוֹת שֶׁתָּמִיד תִּהְיֶה שִׂמְחָה.

וְהִנֵּה בְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה הָיוּ עַם יִשְׂרָאֵל מְאֻחָדִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת יט, ב): "וַיִּחַן הָעָם נֶגֶד הָהָר", אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מְכִילְתָּא וְרַשִּׁ"י שָׁם): כְּאִישׁ אֶחָד בְּלֵב אֶחָד. עַד קַבָּלַת הַתּוֹרָה עַם יִשְׂרָאֵל רָבוּ וְהִתְקוֹטְטוּ, מִפְלָגָה זוֹ, מִפְלָגָה אַחֶרֶת, כָּל אֶחָד וַהֲבָלָיו, כִּי בָּרֶגַע שֶׁאֵין מַכִּירִים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אָז יֶשְׁנָהּ מְרִירוּת וּמְרִיבוֹת. וּכְמוֹ-כֵן בַּבַּיִת, אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (סוֹטָה יז.): אִישׁ וְאִשָּׁה זָכוּ – שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם, אֵצֶל הָאִישׁ יֵשׁ י' וְאֵצֶל הָאִשָּׁה יֵשׁ ה' – יָ"הּ, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם מַכְנִיסִים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּתוֹךְ הַבַּיִת, שֶׁזֶּהוּ אִי"שׁ וְאִשָּׁ"ה, יֵשׁ בֵּינֵיהֶם אַהֲבָה הֲדָדִית, כָּבוֹד הֲדָדִי, אֶחָד מֵבִין אֶת הַשֵּׁנִי וְעוֹזֵר לוֹ, אַךְ בָּרֶגַע שֶׁמּוֹצִיאִים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מֵהַבַּיִת – אֶת הַיָּ"הּ, מַה נּוֹתָר? אֵשׁ וְאֵשׁ, וּשְׁנֵיהֶם שׂוֹרְפִים זֶה אֶת זֶה, וּמִזֶּה בָּא, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, גֵּרוּשִׁין וְכוּ', אֲשֶׁר כַּיּוֹם שׁוֹמְעִים כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה גִּטִּין וַהֲרִיסַת בָּתִּים וְכוּ', וְהַכֹּל מֵחֲמַת שֶׁגֵּרְשׁוּ אֶת הַשְּׁכִינָה מִתּוֹךְ הַבַּיִת.

כְּמוֹ-כֵן יֶשְׁנָם כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה רַוָּקִים וְרַוָּקוֹת, וְאַף שֶׁיֵּשׁ כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה בַּחוּרִים וּבַחוּרוֹת, מַדּוּעַ אֵינָם מוֹצְאִים זֶה אֶת זוֹ? כִּי כָּל אֶחָד מְחַפֵּשׂ דָּבָר שֶׁעֲדַיִן לֹא נִבְרָא וְכוּ', וּמְחַפְּשִׂים וּמְחַפְּשִׂים, עַד שֶׁנַּעֲשִׂים בְּנֵי שְׁלֹשִׁים, אַרְבָּעִים וְכוּ' וְכוּ', וְלֹא מָצְאוּ זִוּוּגָם. אַךְ אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יְבָמוֹת סג.): נְחוּת דַּרְגָּה וּנְסֵיב אִיתְּתָא; יֵשׁ לְךָ עֵצָה לִמְצִיאַת הַזִּוּוּג – תַּנְמִיךְ עַצְמְךָ, וְאָז תִּמְצָא אִשָּׁה כִּרְצוֹנְךָ. אַךְ דָּא עָקָא, שֶׁכָּל אֶחָד רוֹצֶה זִוּוּג שֶׁיִּהְיֶה כָּמוֹהוּ, וְזֶה עֲדַיִן לֹא נִבְרָא, כִּי חוֹשֵׁב עַל עַצְמוֹ: "אֲנִי הֲכִי מֻצְלָח, אֲנִי הֲכִי פִּקֵּחַ" וְכוּ', וְעַל-כֵּן מְחַפֵּשׂ לְכָל הַפָּחוֹת שֶׁתִּהְיֶה מֻצְלַחַת כָּמוֹהוּ וְכוּ', וְאֵינוֹ מוֹצֵא אֶת זֹאת, כִּי הוּא הַיְחִידִי הַכִּשְׁרוֹנִי וְהַמַּצְלִיחָן בְּיוֹתֵר וְכוּ', אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים: נְחוּת דַּרְגָּה, תֵּרֵד מַדְרֵגָה אַחַת, אַל תַּחֲזִיק אֶת עַצְמְךָ לַהֲכִי הֲכִי, וְאָז תִּמְצָא תֵּכֶף-וּמִיָּד זִוּוּגְךָ. כְּשֶׁאָדָם מַחֲזִיק עַצְמוֹ לְלֹא כְּלוּם, אָז לֹא חֲסֵרִים בַּחוּרִים וּבַחוּרוֹת, וְתֵכֶף יְכוֹלִים לִמְצֹא זֶה אֶת זֶה, וּלְהָקִים בַּיִת נֶאֱמָן. רַק צְרִיכִים מְעַט שֵׂכֶל וְדַעַת, וּמַהוּ? נְחוּת דַּרְגָּה, וְאַחַר-כָּךְ נְסֵיב אִיתְּתָא. וְאַף שֶׁאָדָם מַחֲזִיק עַצְמוֹ לִכְלוּם, אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, אֵין דַּי בָּזֶה, אֶלָּא תֵּרֵד מִזֶּה עוֹד, תִּהְיֶה כְּלוּם שֶׁבַּכְּלוּם, וְאָז תִּרְאֶה שֶׁיֵּשׁ אֵין סְפֹר זִוּוּגִים. בְּעֵת קַבָּלַת הַתּוֹרָה אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁנֶּעֶשְׂתָה אַחְדוּת בֵּין עַם יִשְׂרָאֵל, כְּאִישׁ אֶחָד בְּלֵב אֶחָד, וְאָז קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה, כִּי אֶת הַתּוֹרָה אֵין יְכוֹלִים לְקַבֵּל, אֶלָּא כְּשֶׁיֵּשׁ אַחְדוּת, בָּרֶגַע שֶׁנִּפְרָדִים זֶה מִזֶּה – אֵין תּוֹרָה.

וְכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שָׁבוּעוֹת לט.), שֶׁהָיָה אָז קַבָּלַת הַתּוֹרָה מֵחָדָשׁ, שֶׁזֶּה עִנְיָן שֶׁל "קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ" – קִיְּמוּ מַה שֶּׁקִּבְּלוּ כְּבָר. וְכָתוּב אָז (שְׁמוֹת כ, ב): "אָנֹכִי הֲוָיָ"ה אֱלֹקֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים", יֵשׁ כָּאן שְׁתֵּי מִצְווֹת שֶׁצְּרִיכִים לְזָכְרָן תָּמִיד: "אָנֹכִי הֲוָיָ"ה אֱלֹקֶיךָ" – אָדָם צָרִיךְ לִזְכֹּר תָּמִיד, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֱלֹקִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם; וְאֵין לָנוּ בְּזֶה הָעוֹלָם רַק הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ – זוֹ מִצְוָה אַחַת. וְכֵן: "אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים", אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (פְּסָחִים קטז:): בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם, הוּא יָצָא מֵהַשִּׁעְבּוּד וְהַגָּלוּת שֶׁלּוֹ. יֵשׁ מִדְרַשׁ פְּלִיאָה הָאוֹמֵר: "אָנֹכִי הֲוָיָ"ה אֱלֹקֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים", בִּשְׁבִיל זֶה: "וַיִּתְלוּ אֶת הָמָן"; מָה הַקֶּשֶׁר בֵּינֵיהֶם? אֶלָּא יֶשְׁנוֹ קֶשֶׁר הָדוּק. כִּי הָמָן רָצָה לְהַשְׁמִיד אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, וּכְפִי שֶׁאָנוּ עֵדִים כַּיּוֹם, יִשְׁמָעֵאל רוֹצֶה לְכַלּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, הָיֹה לֹא תִּהְיֶה. הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מְעִידָה עָלָיו (בְּרֵאשִׁית טז, יב): "פֶּרֶא אָדָם, יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ", אֵינֶנּוּ בְּגֶדֶר אָדָם.

וְכֵן עֵשָׂו רוֹצֶה לְהַשְׁמִיד אֶת הָעָם הַיְּהוּדִי, וְנֶאֱמַר עָלָיו (שָׁם כז, מ): "עַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה". שְׁנֵיהֶם רוֹצִים רַק אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, וְאֵימָתַי יֵשׁ לָהֶם שְׁלִיטָה עַל יִשְׂרָאֵל? בְּעֵת שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל מְפֻלָּגִים וּמְפֹרָדִים. וְזוֹ הַטָּעוּת שֶׁיֶּשְׁנָהּ כַּיּוֹם – הֲסָתוֹת רַבּוֹת, שֶׁמְּסִיתִים זֶה נֶגֶד זֶה וְכוּ' וְכוּ', תִּפְתְּחוּ אֶת כְּלֵי הַתִּקְשֹׁרֶת, תִּקְרְאוּ בָּעִתּוֹן, מַה כָּתוּב שָׁם? הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא וְאֵין בִּלְעָדָיו נִמְצָא?! לֹא וָלֹא! מְסִיתִים וּמַדִּיחִים זֶה נֶגֶד זֶה, כָּל אֶחָד יֵשׁ לוֹ טְעָנוֹת עַל אֵלּוּ וְעַל אֵלּוּ וְכוּ' וְכוּ', אֵימָתַי מִתְאַחֲדִים? חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁלֹּא נֵדַע מִצָּרוֹת – כְּשֶׁיֵּשׁ פִּגּוּעַ. כָּאן אָנוּ רוֹאִים שֶׁהַיִּשְׁמְעֵאלִים, יִמַּח שְׁמָם וְזִכְרָם, וּבְנֵי עֵשָׂו, יִמַּח שְׁמָם וְזִכְרָם, אֵינָם רוֹצִים דַּיְקָא אֶחָד שֶׁיֵּשׁ לוֹ זָקָן וּפֵאוֹת, וְלוֹבֵשׁ צִיצִית, כְּשֶׁהֵם מַנִּיחִים מִטְעַן חַבָּלָה, אֵין מְשַׁנֶּה לָהֶם מֵאֵיזוֹ מִפְלָגָה הוּא וְכוּ', הֵם רוֹצִים אֶת כָּל יְהוּדִי, וְאֵינָם בּוֹדְקִים בַּצִּיצִיּוֹת, אִם אַתָּה מֵנִיחַ תְּפִלִּין אִם לָאו, אִם אַתָּה שׁוֹמֵר שַׁבָּת אִם לָאו, הֵם רוֹצִים אוֹתְךָ, כִּי אַתָּה יְהוּדִי, וּבָזֶה רוֹאִים אֶת יִקְרַת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. וְלָכֵן בָּרֶגַע שֶׁאָדָם מַחְדִּיר בְּעַצְמוֹ: "אָנֹכִי הֲוָיָ"ה אֱלֹקֶיךָ", שֶׁכֻּלָּנוּ צְרִיכִים לָדַעַת, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הוּא אֱלֹקִים, וְאֵלָיו עָלֵינוּ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, וְלִזְכֹּר, שֶׁאִם נָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה אֲמִתִּית – יוֹצִיאֵנוּ מֵהַגָּלוּת, שֶׁזֶּה "אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִבֵּית עֲבָדִים", וְעַל-יְדֵי-זֶה "וַיִּתְלוּ אֶת הָמָן" (אֶסְתֵּר ז, י), שֶׁנִּזְכֶּה בְּמוֹ עֵינֵינוּ לִרְאוֹת אֶת מַפֶּלֶת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, וְעַם יִשְׂרָאֵל יִתְקָרְבוּ כֻּלָּם אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, "נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר" (שְׁמוּאֵל-א' טו, כט), עַם יִשְׂרָאֵל חַי, נֵר יִשְׂרָאֵל לֹא יִכְבֶּה לְעוֹלָם.

תַּם וְנִשְׁלַם, שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!