חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (מְגִלָּה ז:): חַיָּב אֱינִישׁ לִבְסוּמֵי בְּפוּרַיָּא, עַד דְּלָא יָדַע בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדְּכַי; אָדָם צָרִיךְ כָּל-כָּךְ לִשְׂמֹחַ בְּפוּרִים, וְלִשְׁתּוֹת יַיִן, עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה כָּזוֹ, שֶׁלֹּא יֵדַע בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדְּכַי; מַהִי כַּוָּנַת חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים בָּזֶה, מַה יִּהְיֶה כְּבָר אִם אָדָם לֹא יֵדַע הַהֶפְרֵשׁ בֵּין בָּרוּךְ מָרְדְּכַי לְאָרוּר הָמָן, אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל זֶה צְרִיכִים לִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ? אֶלָּא רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן לג), שֶׁאָדָם צָרִיךְ לִרְאוֹת שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בֵּין עַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם לְכָל אָדָם בְּמִדּוֹתָיו.
הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה אֶצְלוֹ הֶפְרֵשׁ בֵּין בְּטוֹב וּבֵין בְּרַע. כִּי עַל כָּל אָדָם עוֹבֵר בְּזֶה הָעוֹלָם כָּל מִינֵי מִשְׁבָּרִים וְגַלִּים, כָּל מִינֵי צָרוֹת, וְעַל אֲחֵרִים עוֹבֵר כָּל מִינֵי טוֹבוֹת, וְאֵין יוֹדְעִים בֶּאֱמֶת מַה זֶּה טוֹב וּמַה זֶּה רַע. לִפְעָמִים אָדָם חוֹשֵׁב, שֶׁהוּא הָאֻמְלָל הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, כִּי עוֹבְרִים עָלָיו כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה מַשְׁבְּרִים וְצָרוֹת מִבֵּית וּמִבַּחוּץ, וְנִדְמֶה לוֹ, כִּי זֶה סוֹף עוֹלָם, וְלוֹ הֲכִי רַע, וּלְהֵפֶךְ – יֵשׁ אָדָם, שֶׁאֵין חָסֵר לוֹ מְאוּמָה, יֵשׁ לוֹ כֶּסֶף וְזָהָב לָרֹב, אֵינֶנּוּ חָסֵר דָּבָר, לֹא טָעַם טַעַם עֲנִיּוּת וְחִסָּרוֹן, וְנִדְמֶה שֶׁהַכֹּל טוֹב וְיָשָׁר אֶצְלוֹ, וּבֶאֱמֶת הוּא בְּדִיּוּק הַהִפּוּךְ, כִּי זֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ כָּל טוּב, זוֹ רַק אֲחִיזַת עֵינַיִם, כִּי יָבוֹא יוֹם שֶׁיִּתְהַפֵּךְ אֶצְלוֹ לְפֶתַע הַכֹּל, וְנוֹתָר בְּלֹא כְּלוּם, מָלֵא בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, וְזֶה שֶׁהָיוּ לוֹ כָּל הַצָּרוֹת, נִתְהַפֵּךְ אֶצְלוֹ וְהָיָה לוֹ לְכַפָּרַת עֲווֹנוֹת. אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁאָדָם צָרִיךְ לִרְאוֹת, שֶׁתָּמִיד יִהְיֶה אֶצְלוֹ שָׁלוֹם, הֵן שֶׁהוֹלֵךְ לוֹ בְּטוֹב, וְהֵן שֶׁלָּאו, צָרִיךְ לְהַשְׁלִים עִם גּוֹרָלוֹ. וְאַף שֶׁזּוֹ עֲבוֹדָה הֲכִי קָשָׁה, כִּי לְכָל אֶחָד נִכְנָסוֹת קֻשְׁיוֹת עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, חַס וְשָׁלוֹם, וּבִפְרָט עָנִי, עָלָיו יֵשׁ הַרְבֵּה דִּינִים, כִּי תָּמִיד יֵשׁ לוֹ קְפֵדָה עָלָיו יִתְבָּרַךְ – מַדּוּעַ הוּא צָרִיךְ לָלֶכֶת וּלְהִסְתּוֹבֵב בַּבָּתִּים, וּלְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים וּלְקַבֵּץ פְּרוּטוֹת, וְהַזּוּלָת מִתְעַלֵּל בּוֹ, וּמַשְׁלִיךְ לוֹ אֲגוֹרָה שְׁחוּקָה, וְיֵשׁ אִם-כֵּן לֶעָנִי טְעָנוֹת גְּדוֹלוֹת עָלָיו יִתְבָּרַךְ. וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁעוֹד מְבַזִּים אוֹתוֹ וּמְגָרְשִׁים אוֹתוֹ בְּחֵרוּפִין וְגִדּוּפִין, וְהֶעָנִי מָלֵא דִּינִים – לָמָּה מַגִּיעַ לִי דָּבָר כָּזֶה, מָה אֲנִי פָּחוֹת מִמֶּנּוּ, וּמַה הוּא יוֹתֵר מִמֶּנִּי?! וְאִם-כֵּן נִכְנָסוֹת לָאָדָם קֻשְׁיוֹת רַבּוֹת עָלָיו יִתְבָּרַךְ, רַחֲמָנָא לִצְּלָן.
קָרְבַּן עוֹלָה – אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יְרוּשַׁלְמִי יוֹמָא מב.), מַקְרִיבִים עַל הִרְהוּר הַלֵּב, אִם נִכְנְסָה לָאָדָם אֵיזוֹ קֻשְׁיָה עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁזֶּה דָּבָר מָצוּי, עָלָיו לְהָבִיא קָרְבַּן עוֹלָה. מְגַלֶּה רַבֵּנוּ זַ"ל סוֹד נִפְלָא (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן קח): לֹא רַק עָנִי שֶׁנִּכְנָסוֹת בּוֹ קֻשְׁיוֹת עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הוּא צָרִיךְ לְהַקְרִיב קָרְבַּן עוֹלָה, אֶלָּא זֶה קוֹרֶה אֵצֶל כָּל אָדָם, שֶׁאוֹמֵר: אֲנִי הוֹלֵךְ עַכְשָׁו לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְפַּלֵּל לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ, וּלְפֶתַע הוּא מַפְסִיק, אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל – זוֹ כְּפִירָה, כִּי לָמָּה הִפְסַקְתָּ? אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁנָּפַלְתָּ מֵהָאֱמוּנָה, כִּי אַחֶרֶת לֹא הָיִיתָ מַפְסִיק לְדַבֵּר וְרוֹאִים דְּבַר פֶּלֶא עַל גַּבֵּי פֶּלֶא, אָדָם יָכוֹל לְדַבֵּר עִם זוּלָתוֹ שָׁעָה שְׁעָתַיִם, שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת, חָמֵשׁ שָׁעוֹת, עַל דָּא וְעַל הָא, וּכְשֶׁבָּא לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אַחַר כַּמָּה דַּקּוֹת, כְּבָר חָשׁ שֶׁלֹּא בַּטּוֹב, אוֹ אֵין לוֹ כֹּחַ, אוֹ נוֹפֵל בְּשֵׁנָה, אוֹ מִישֶׁהוּ מַפְרִיעוֹ וְכוּ', הָכֵיצַד? אֶלָּא אָדָם שׁוֹכֵחַ מַה הוּא עוֹשֶׂה, אָדָם הִתְחִיל לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּפִתְאֹם שָׁכַח שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא פֹּה אִתּוֹ וְעִמּוֹ, וְרוֹצֶה לִשְׁמֹעַ דִּבּוּרוֹ, אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁנִּכְנְסָה בּוֹ קֻשְׁיָה עָלָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם הָיִיתָ יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא פֹּה, לֹא הָיִיתָ מַפְסִיק לְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וְעַל זֶה צְרִיכִים לְהָבִיא קָרְבַּן עוֹלָה, וְהַיּוֹם שֶׁאֵין קָרְבַּן עוֹלָה, בִּמְקוֹם זֶה הוּא שִׁבְרוֹן לֵב, שֶׁאָדָם מִתְאַנֵּחַ וּמִתְוַדֶּה: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הִתְחַלְתִּי לְדַבֵּר אֵלֶיךָ, וּכְבָר נָפַלְתִּי מִזֶּה וְכוּ' וְכוּ'. עִם כָּל זֹאת רוֹאִים בְּחוּשׁ, שֶׁיֵּשׁ לִבְנֵי אָדָם קֻשְׁיוֹת עָלָיו יִתְבָּרַךְ, הָבָה לֹא נַטְעֶה עַצְמֵנוּ. וְלָכֵן צָרִיךְ לְנַקּוֹת עַצְמֵנוּ מִכָּל מִינֵי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנִּכְנְסָה בָּנוּ.
הִנֵּה אָנוּ עוֹמְדִים לִפְנֵי יָמִים גּוֹרָלִיִּים מְאֹד, וּבִפְרָט הַשָּׁנָה, שֶׁיָּדוּעַ שֶׁעוֹמֶדֶת לִהְיוֹת קְפֵדָה גְּדוֹלָה מְאֹד, וְקֹדֶם לָכֵן אָנוּ בְּבֵרוּר גָּדוֹל מְאֹד, הִנֵּה קָרֵב וּבָא תַּעֲנִית אֶסְתֵּר, שֶׁהוּא יוֹם תַּעֲנִית וּתְפִלָּה. וְכָתוּב בַּסֵּפֶר "קַב הַיָּשָׁר", שֶׁבְּתַעֲנִית אֶסְתֵּר, אִם אָדָם מִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאוֹמֵר אֶת הַמִּזְמוֹר כ"ב בַּתְּהִלִּים, שֶׁתִּקְּנָה אוֹתוֹ אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בְּשָׁעָה שֶׁאֻלְּצָה לְהִכָּנֵס לְבֵית אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, וְרָאֲתָה אֶת כָּל הַקִּירוֹת מְלֵאֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּלִים, שִׁקּוּץ, תִּעוּב וְזִהוּם, וְהִיא בַּת יִשְׂרָאֵל צְנוּעָה וַחֲסוּדָה, לֹא רְגִילָה לִדְבָרִים כְּגוֹן דָּא, בַּת יִשְׂרָאֵל צְעִירָה נִכְנְסָה לַאֲבִי אֲבוֹת הַטֻּמְאָה, בְּכֵן מֶה עָשְׂתָה? לֹא הִתְיָאֲשָׁה, אֶלָּא הֵחֵלָּה לְחַבֵּר אֶת הַמִּזְמוֹר הַזֶּה (מִזְמוֹר כב): "אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי, רָחוֹק מִישׁוּעָתִי דִּבְרֵי שַׁאֲגָתִי", הֵחֵלָּה לִצְעֹק לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּלְהִתְבּוֹדֵד לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ. וְלָכֵן יֵשׁ נוֹהֲגִים שֶׁאוֹמְרִים מִזְמוֹר זֶה בְּתַעֲנִית אֶסְתֵּר. וְהַצַּדִּיקִים אוֹמְרִים, שֶׁאִם אוֹמְרִים מִזְמוֹר זֶה בְּתַעֲנִית אֶסְתֵּר, וְאַחַר-כָּךְ מְבַקְּשִׁים מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַה שֶּׁרוֹצִים – מְקַבְּלִים.
וְהִנֵּה אַחַר תַּעֲנִית אֶסְתֵּר נִכְנָסִים לְפוּרִים, וּלְעִתִּים זֶהוּ פּוּרִים מְיֻחָד – פּוּרִים הַמְשֻׁלָּשׁ בִּירוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהוּא שְׁלֹשָׁה יְמֵי פּוּרִים, וְזֶה מְרַמֵּז עַל מַשֶּׁהוּ. וּמַהִי תַּעֲנִית אֶסְתֵּר? אֶלָּא אֶסְתֵּר גָּזְרָה שֶׁיִּתְעַנּוּ, הִיא רָאֲתָה שֶׁנִּמְצָאִים בְּצָרָה גְּדוֹלָה מְאֹד כִּי הָיְתָה גְּזֵרָה שֶׁל 'לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כְּלַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל', וְהַכֹּל נִתְהַפֵּךְ – עַל-יְדֵי תְּפִלָּתָהּ וּתְפִלַּת כָּל עַם יִשְׂרָאֵל, אֲבָל מוּבָא בְּשֵׁם הַצַּדִּיקִים, כָּל מַה שֶּׁנִּגְזַר, אֲנַחְנוּ שִׁלַּמְנוּ אַלְפַּיִם שָׁנָה, שֶׁהוֹרְגִים, שׂוֹרְפִים, חוֹנְקִים בְּכָל מִינֵי מִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. וּמַה שֶּׁנִּגְזַר אָז, הֵן אֱמֶת שֶׁאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה עַל-יְדֵי הַתַּעֲנִית שֶׁלָּהּ וּתְפִלּוֹת מָרְדְּכַי הַצַּדִּיק וְהַתִּינוֹקוֹת פָּעֲלוּ שֶׁיִּהְיֶה מֵהֵפֶךְ לְהֵפֶךְ, אַךְ הָיְתָה זוֹ גְּזֵרָה קָשָׁה מְאֹד מֵהַשָּׁמַיִם, וְחִלְּקוּ אֶת זֶה לְמֶשֶׁךְ דּוֹרוֹת, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּפַעַם אַחַת. וּלְצַעֲרֵנוּ הָרַב, קָרָה כְּבָר אַלְפַּיִם שָׁנָה, שֶׁאָנוּ מְשַׁלְּמִים עַל כָּךְ מְחִיר כָּבֵד מְאֹד. אַךְ הִגִּיעַ הַזְּמַן, שֶׁיִּהְיֶה דַּי לְכָל הַצָּרוֹת, וַאֲפִלּוּ לְכָל הַדֵּעוֹת וְהַמְקַטְרְגִים, מַסְפִּיק סָבְלוּ עַם יִשְׂרָאֵל, וְלָכֵן "תַּעֲנִית אֶסְתֵּר" צָרִיךְ לִהְיוֹת יוֹם מְיֻחָד לִתְפִלָּה.
בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אַל נָא תַּחְשְׁבוּ שֶׁכָּל הַקּוֹרֶה בְּזֶה הָעוֹלָם, זֶהוּ דָּבָר פָּשׁוּט, יְהוּדִים הוֹלְכִים נֶגֶד יְהוּדִים, יְהוּדִים מְאַבְּדִים אֶת שִׂכְלָם וְעוֹשִׂים שְׁטֻיּוֹת, דָּבָר שֶׁהוּא נֶגֶד הַשֵּׂכֶל וְהַהִגָּיוֹן. רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (סֵפֶר-הַמִּדּוֹת, אוֹת אֱמוּנָה, סִימָן לג): בִּרְאוֹתְךָ שִׁנּוּי מַעֲשֶׂה, אַל תֹּאמַר מִקְרֶה הוּא, אֶלָּא תַּאֲמִין כִּי זֶה בְּהַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְלָכֵן אִם אֵרַע לְעַם יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁאֵרַע מֶשֶׁךְ אַלְפַּיִם שָׁנָה, וַעֲדַיִן אֲנַחְנוּ בְּצָרָה גְּדוֹלָה מְאֹד, הַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ.
יָדוּעַ, שֶׁפַּעַם אַחַת בְּתַעֲנִית אֶסְתֵּר, נִכְנַס ר' נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער זַ"ל, תַּלְמִיד מוֹהַרְנַ"ת זַ"ל, עִם כּוֹבַע רָחָב, וְהִדְבִּיק עָלָיו נֵרוֹת, וּפָרְצוּ כֻּלָּם בִּשְׂחוֹק. עָנָה וְאָמַר מוֹהַרְנַ"ת זַ"ל בִּבְכִי: ר' נַחְמָן, לֹא הַיּוֹם, עוֹד מְעַט מִתְפַּלְּלִים מִנְחָה, וְקוֹרְאִים וַיְחַל, וְקוֹרְאִים כִּי בְּצָרָה גְּדוֹלָה אֲנַחְנוּ, וְעַכְשָׁו לֹא זְמַן שֶׁל שְׂחוֹק, נַעֲבֹר עַל זֶה, אָז יִהְיֶה זְמַן שֶׁל שְׂחוֹק, אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ. וְלָכֵן יוֹם תַּעֲנִית אֶסְתֵּר צְרִיכִים לְקַחְתּוֹ בְּכֹבֶד רֹאשׁ גָּדוֹל מְאֹד, כִּי מִי יוֹדֵעַ אִם לֹא מְחַכִּים לִתְפִלּוֹתֵינוּ, וְכָאן אֵין זְמַן לַחֲשֹׁב – מִי אֲנִי, מָה אֲנִי וְכוּ'. שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא אָמַר לְשָׁאוּל בְּשֵׁם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁיֵּלֵךְ וְיִמְחֹק אֶת עֲמָלֵק. שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ הָיָה עָנָו גָּדוֹל, וְאָמַר: מִי אֲנִי וּמָה אֲנִי, עָנָה וְאָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל (שְׁמוּאֵל-א' טו, יז): "אִם קָטֹן אַתָּה בְּעֵינֶיךָ, רֹאשׁ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אָתָּה". וְזֶה נֶאֱמַר עַל כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ. בֶּאֱמֶת כֻּלָּנוּ יוֹדְעִים אֶת מַעֲשֵׂינוּ, וְהַלְוַאי שֶׁנֵּדַע, כְּמוֹ שֶׁאָמַר פַּעַם רַבֵּנוּ זַ"ל לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ: הַלְוַאי שֶׁתַּכִּירוּ אֶתְכֶם שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי שֶׁאַתֶּם יוֹצְאִים מִזֶּה הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁאֲנִי מַכִּיר אֶתְכֶם עַכְשָׁו. כִּי בֶּאֱמֶת מַטְעִים עַצְמֵנוּ, כָּל אֶחָד חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה, וְרוֹצֶה לִהְיוֹת בֶּאֱמֶת בַּעַל תְּשׁוּבָה, אַךְ אֶחָד מִקִּנְיְנֵי הַתּוֹרָה: 'לִהְיוֹת מַכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ', הַיְנוּ לָדַעַת מִי הוּא, שֶׁהוּא חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה כָּל שָׁעָה וְרֶגַע, אַךְ אֵין זֹאת אוֹמֶרֶת, שֶׁאִם הוּא חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה, הוּא כְּבָר מַשֶּׁהוּ. כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ חוֹשֵׁב בִּקְבִיעוּת מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, סִימָן שֶׁמַּשֶּׁהוּ אֵינֶנּוּ כַּשּׁוּרָה עִמּוֹ.
הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ אוֹמֵר: כֵּיצַד יָכוֹל אָדָם לָדַעַת אִם תְּשׁוּבָתוֹ נִתְקַבְּלָה בַּשָּׁמַיִם? הֲלֹא הָרַמְבַּ"ם אוֹמֵר: תְּשׁוּבָה, שֶׁיּוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת יָעִיד, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה שְׁטֻיּוֹת, כִּי כֻּלָּנוּ בְּזֶה הָעוֹלָם בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה מְאֹד. שׁוֹמְעִים הֲמוֹן סִפּוּרִים, אֲנָשִׁים חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה, וְהִנֵּה חָזְרוּ בִּשְׁאֵלָה, הֲיִתָּכֵן?! זֶה סִימָן שֶׁלֹּא חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה. כְּמוֹ שֶׁהַשְּׁאֵלָה אֵינָהּ שְׁאֵלָה, כִּי מַה שַּׁיָּךְ לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, מַה שַּׁיָּךְ לִשְׁאֹל קֻשְׁיוֹת עַל עַצְמוֹ?! לָמָּה אָדָם מְנַתֵּק עַצְמוֹ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ? כִּי יֵשׁ לוֹ קֻשְׁיוֹת עַל עַצְמוֹ. רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א' סִימָן סא): כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִים לְהַאֲמִין בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁהוּא נִמְצָא, וְאֵין בִּלְעָדָיו נִמְצָא, כָּךְ צָרִיךְ אָדָם לְהַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא חָשׁוּב אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, כָּל אֶחָד נִקְרָא בֵּן אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים יד, א): "בָּנִים אַתֶּם לַהֲוָיָ"ה אֱלֹקֵיכֶם", וְכֵן אָמְרוּ: חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּקְרְאוּ בָּנִים לַמָּקוֹם. אֲבָל הָאֱמוּנָה הַזּוֹ בְּעַצְמֵנוּ חֲסֵרָה לָנוּ, לָדַעַת שֶׁאָנוּ חֲשׁוּבִים לְמַעְלָה, וְזֶה עוֹקֵר אוֹתָנוּ מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְלָכֵן חָשׁוּב כָּל-כָּךְ לְחַזֵּק כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל: "הִנֵּה, אִם תָּנִיחַ תְּפִלִּין, וְתֵלֵךְ בְּצִיצִית, אֵינְךָ יוֹדֵעַ כַּמָּה חָשׁוּב תִּהְיֶה", "אִם תֵּלֵךְ עִם זָקָן וּפֵאוֹת, אֵינְךָ יוֹדֵעַ אֵיזֶה שַׁעֲשׁוּעַ אַתָּה גּוֹרֵם לְמַעְלָה", רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן יז): אִם אָדָם מְנַעְנֵעַ בִּפְאוֹתָיו, אֵיזֶה נַחַת-רוּחַ עוֹשֶׂה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, אִם אָדָם הָיָה יוֹדֵעַ מַה זֶּה שַׁבָּת, שֶׁנִּכְנָס בְּתוֹךְ אַרְמוֹן מָלֵא אוֹרוֹת, כְּמוֹ שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר, שֶׁשַּׁבָּת זֶהוּ אוֹר כָּל-כָּךְ גָּדוֹל, וּמַה שֶּׁנּוֹתְנִים לָנוּ רְשׁוּת, זֶה רַק לְהָצִיץ דֶּרֶךְ סֶדֶק בְּאֵיזֶה אַרְמוֹן שֶׁמֵּאִיר אוֹרוֹת צַחְצָחוֹת, וְיֵשׁ שָׁם מָלֵא מַעֲדַנִּים.
מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁיְּהוּדִי נִכְנָס לְתוֹךְ הַשַּׁבָּת וְשָׂמֵחַ בָּהּ, אֵיזוֹ שִׂמְחָה גּוֹרֵם בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. וְכֵן בְּכָל מִצְוָה וּמִצְוָה, אַךְ דָּא עָקָא, שֶׁאֵינֶנּוּ מַאֲמִינִים בְּעַצְמֵנוּ, וְאָנוּ חוֹשְׁבִים שֶׁאֵינֶנּוּ שָׁוִים, וְאָנוּ כִּשָּׁלוֹן בַּחַיִּים וְכוּ' וְכוּ'. וְזוֹ הַטָּעוּת שֶׁלָּנוּ, וְזֶה מֵבִיא אַחַר-כָּךְ לִכְפִירוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, שֶׁכּוֹפְרִים לְגַמְרֵי. וְכַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (סִפּוּרֵי-מַעֲשִׂיּוֹת, מַעֲשֶׂה מֵהֶחָכָם וְהַתָּם), הַתָּם בָּרֶגַע שֶׁקְּרָאוֹ הַמֶּלֶךְ – הוּא רָץ, רַק שָׁאַל: "אֱמֹר נָא לִי, אַתָּה עוֹשֶׂה לֵיצָנוּת מִמֶּנִּי?!" וְאִלּוּ הֶחָכָם אָמַר: "רֶגַע, רֶגַע, בֹּא נִתְיַשֵּׁב" וְכוּ' וְכוּ'. וְלָכֵן הָעִקָּר לִהְיוֹת תָּמִים, וְלִנְהֹג בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת, וְלֹא לִשְׁאֹל שׁוּם קֻשְׁיוֹת, לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה בְּלִי שְׁאֵלוֹת וְכוּ'. לָמָּה אַתָּה צָרִיךְ לַחֲקֹר – לָמָּה מְנִיחִים תְּפִלִּין, לָמָּה זֶה בְּצֶבַע שָׁחוֹר, לָמָּה עוֹשִׂים כָּךְ וְלֹא אַחֶרֶת, כְּפִי שֶׁבְּגַשְׁמִיּוּת אֵינְךָ שׁוֹאֵל שְׁאֵלוֹת, אַתָּה עוֹלֶה עַל מָטוֹס, וְאֵינְךָ שׁוֹאֵל אֵיךְ זֶה טָס, וְלָמָּה כָּךְ וְכוּ', אֶלָּא אַתָּה רוֹאֶה שֶׁכֻּלָּם עוֹלִים וְיוֹשְׁבִים וְחוֹגְרִים חֲגוֹרוֹת, גַּם אַתָּה עוֹשֶׂה כָּךְ, כְּמוֹ-כֵן בְּרוּחָנִיּוּת, לָמָּה תַּתְחִיל בִּשְׁאֵלוֹת: לָמָּה לַצִּיצִית שְׁמוֹנָה חוּטִים וְכוּ', תַּעֲשֶׂה מִצְוֹת הַבּוֹרֵא בְּלִי שׁוּם קֻשְׁיוֹת, כִּי אָסוּר לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת כְּלָל. רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (שִׂיחוֹת-הֲרַ"ן, סִימָנִים פ' פא), שֶׁבְּנֵי-אָדָם יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לְהַטְעוֹת אֶת הַבְּרִיּוֹת, כִּי הַדִּבּוּר יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל.
וְלָכֵן אַל תִּשְׁאַל שְׁאֵלוֹת, אֶלָּא אַתָּה רוֹאֶה כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה יְהוּדִים מְנִיחִים תְּפִלִּין, וּמְגַדְּלִים זָקָן וּפֵאוֹת וְכוּ', גַּם אַתָּה רוֹצֶה כָּךְ לַעֲשׂוֹת, אַךְ זוֹ עֲדַיִן לֹא חֲזָרָה בִּתְשׁוּבָה, כִּי אַתָּה מְחַקֶּה אֶת הַזּוּלָת, מְקַיְּמִים מִצְווֹת, וְגַם אַתָּה רוֹצֶה לְקַיֵּם, וּבִרְאוֹתְךָ אֶת הַזּוּלָת עוֹשֶׂה עַוְלוֹת, אָז אַתָּה שָׁב אַחֲרֶיךָ, וְנָסוֹג לְאָחוֹר, אֵין זוֹ חֲזָרָה בִּתְשׁוּבָה. אֶלָּא אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן לה): חֲזָרָה בִּתְשׁוּבָה זֶה לִזְרֹק עַצְמוֹ לְגַמְרֵי אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, רַק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, תַּשְׁלִים עַצְמְךָ חֲזָרָה מֵהֵיכָן שֶׁבָּאתָ? מֵהַחָכְמָה – כֹּחַ-מָה, אֲנִי כְּלוּם בְּלִי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, עַל כָּל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה תְּהַלֵּל יָ"הּ. אוֹמֵר הָאֲרִ"י זַ"ל: מֵהֵיכָן יוֹדֵעַ אָדָם, שֶׁשָּׁב בִּתְשׁוּבָה, וּתְשׁוּבָתוֹ נִתְקַבְּלָה בַּשָּׁמַיִם? אִם רוֹאֶה שֵׁם הֲוָיָ"ה לִפְנֵי עֵינָיו תָּמִיד (עַיֵּן בְּנֹעַם אֱלִימֶלֶךְ, פָּרָשַׁת נֹחַ).
הָבָה נַעֲרֹךְ לְעַצְמֵנוּ לְחֶשְׁבּוֹן, הִנֵּה אָנוּ קֹדֶם יוֹם גּוֹרָלִי מְאֹד, שֶׁעָלֵינוּ לְהִתְעַנּוֹת. מוֹהַרְנַ"ת זַ"ל אָמַר פַּעַם: כְּשֶׁבָּכִיתִי בְּתַעֲנִית אֶסְתֵּר כָּל-כָּךְ, צִיַּרְתִּי לְעַצְמִי, שֶׁהָמָן עוֹמֵד מֵעַל רֹאשִׁי, וּמַכֵּנִי בְּקֶרֶשׁ עָבֶה, וְאָז הַבְּכִיּוֹת שֶׁלִּי הָיוּ אֲחֵרוֹת לְגַמְרֵי. וּבְוַדַּאי אֵינוֹ דּוֹמֶה צַעֲקָתוֹ שֶׁל אָדָם בְּשָׁעָה שֶׁמְּקַבֵּל מַכּוֹת, שֶׁעוֹמֵד עָלָיו רוֹצֵחַ וּמַצְלִיף בּוֹ מַכּוֹת רֶצַח, אֲשֶׁר אֵינוֹ מַפְסִיק לִבְכּוֹת, כָּךְ צְרִיכָה לִהְיוֹת הַתְּפִלָּה.
וְסִפֵּר לִי יְהוּדִי אֶחָד, שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח לְעוֹלָם אֶת הַזְּוָעָה שֶׁחָוָה בַּשּׁוֹאָה הָאֲיֻמָּה. הוּא עָבַד בְּתָאֵי הַגָּזִים, וְהִנֵּה הֵבִיאוּ עַשְׂרוֹת יְלָדִים מִגִּיל עֶשֶׂר עַד חֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה, וְהִפְשִׁיטוּ אוֹתָם, וְהֵם לֹא הָיוּ טִפְּשִׁים, וְהֵבִינוּ הֵיטֵב מַה הוֹלֵךְ לִקְרוֹת עִמָּהֶם, וְהַצְּעָקוֹת שֶׁצָּעֲקוּ: "אֲנַחְנוּ עֲדַיִן צְעִירִים, אָנוּ רוֹצִים לִחְיוֹת, אַל תַּהַרְגוּ אוֹתָנוּ", הַצְּעָקוֹת שֶׁהֵם בָּכוּ, אֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁכֹּחַ, שִׁשִּׁים שָׁנָה הוּא שׁוֹמֵעַ אֶת הַקּוֹלוֹת הַלָּלוּ, וּכְכָל שֶׁהֵם צָעֲקוּ, הִכּוּ בָּהֶם יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְהִכְנִיסוּ אוֹתָם בְּכֹחַ לְתָאֵי הַגָּז, וְצַעֲקוֹתֵיהֶם בָּקְעוּ רְקִיעִים, זֶה נִקְרָא צְעָקוֹת… וְזֶהוּ שֶׁאָמַר מוֹהַרְנַ"ת זַ"ל: פַּעַם בְּתַעֲנִית אֶסְתֵּר כָּל-כָּךְ בָּכִיתִי לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כְּאִלּוּ הָמָן בְּעַצְמוֹ עוֹמֵד עַל רֹאשִׁי עִם מַקֵּל, וּמַכֶּה בִּי מַכּוֹת רֶצַח. זוֹ נִקְרֵאת תְּפִלָּה, שֶׁאָדָם צָרִיךְ לָדַעַת: עַכְשָׁו זֶה הַגּוֹרָל שֶׁלִּי, גּוֹרַל הַחַיִּים שֶׁלִּי. וְלָכֵן אִם אָדָם בּוֹכֶה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּמִתְחַנֵּן לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁיַּעֲזֹר לוֹ לָצֵאת מֵהַצָּרָה שֶׁלּוֹ, לְבַסּוֹף הוּא זוֹכֶה שֶׁמֵּאִיר לוֹ בְּפוּרִים אוֹר אַחֵר לְגַמְרֵי. וְאָמַר פַּעַם מוֹהַרְנַ"ת זַ"ל: אִם צוֹעֲקִים שְׁלֹשִׁים יוֹם לִפְנֵי פּוּרִים, זוֹכִים לִרְאוֹת אֶת מָרְדְּכַי בִּקְרִיאַת הַמְּגִלָּה.
מָרְדְּכַי הוּא הַצַּדִּיק, וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (חֻלִּין קלט.): לָמָּה נִקְרָא מָרְדְּכַי? עַל שֵׁם מָר דְּרוֹר, שֶׁעוֹשֶׂה מֵהַמְּרִירוּת שֶׁלּוֹ דְּרוֹר, הוּא בֶּן חוֹרִין. מַהִי הַגָּלוּת שֶׁלָּנוּ? שֶׁאֲנַחְנוּ סוֹבְלִים מֵעַצְמֵנוּ. אָדָם רוֹדֵף אֶת עַצְמוֹ מֵעַצְמוֹ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אֲחֵרִים רוֹדְפִים אוֹתוֹ. כִּי הַכְּלָל הַזֶּה עָלֵינוּ לִזְכֹּר, שֶׁהַנְּשָׁמָה אַף פַּעַם לֹא הָלְכָה בְּגָלוּת רַק הַגּוּף, הַנְּשָׁמָה הֵיכָן שֶׁהִיא נִמְצֵאת, יְכוֹלָה לְהַדְבִּיק עַצְמָהּ לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. אַךְ הַגּוּף נִמְצָא בְּגָלוּת. וְלָכֵן אֲפִלּוּ שֶׁכּוֹאֵב, יֵשׁ מַצָּבִים בִּלְתִּי נְעִימִים שֶׁבָּאִים לָאָדָם בְּחַיָּיו: יֵשׁ לוֹ עֲנִיּוּת וְדַחֲקוּת, אוֹ רוֹצִים לְכָלְאוֹ בַּכֶּלֶא, אוֹ מַכְפִּישִׁים אֶת שְׁמוֹ, זֶה כּוֹאֵב לָאָדָם בִּמְאֹד מְאֹד, עִם כָּל זֹאת, אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רנ): אִם אָדָם הָיָה מַדְבִּיק עַצְמוֹ בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל זֶה בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, וְיֵשׁ לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֵיזֶה חֶשְׁבּוֹן, לֹא הָיָה נִכְנָס בְּקֻשְׁיוֹת לִשְׁאֹל: לָמָּה וּמִי וְאֵימַת, אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁאָדָם רָחוֹק מֵאֱמוּנָה, אָז יֵשׁ לוֹ קֻשְׁיוֹת.
וּמָה עוֹשִׂים אָז, אֲשֶׁר אֵין אַף אֶחָד נָקִי מִזֶּה, כִּי בְּכָל פַּעַם בְּפַעַם נִכְנֶסֶת אֵיזוֹ קֻשְׁיָה עָלָיו יִתְבָּרַךְ, אֵיזֶה מַחֲשָׁבָה נֶגֶד הָאֱמוּנָה – לָמָּה זֶה קוֹרֶה לִי, לָמָּה אֲנִי הַקָּרְבָּן, לָמָּה יֵשׁ לִי יְלָדִים בַּעֲלֵי מוּמִים, לָמָּה אֵין לִי פַּרְנָסָה, לָמָּה אֵין לִי יְלָדִים, שֶׁלֹּא נֵדַע מִצָּרוֹת, אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן מו): קֻשְׁיָ"א רָאשֵׁי תֵּבוֹת: שְׁ'מַע הוי'"ה ק'וֹלִי אֶ'קְרָא, כְּשֶׁיֵּשׁ לָאָדָם קֻשְׁיוֹת – שֶׁיִּצְעַק לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְזֹאת צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת בְּתַעֲנִית אֶסְתֵּר: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תְּנַקֶּה לִי אֶת הַמֹּחַ וְהַדַּעַת, שֶׁלֹּא יִהְיוּ לִי קֻשְׁיוֹת עָלָיו יִתְבָּרַךְ", וְאַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁזֶּה קַל, כִּי אַחֲרֵי הַכֹּל יֵשׁ קֻשְׁיוֹת וּסְפֵקוֹת, עַל זֶה צְרִיכִים לְהָבִיא קָרְבַּן עוֹלָה, וּמַהוּ? אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן קח): בָּזֶה שֶׁאָדָם מִתְאַנֵּחַ: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֵיךְ נָפַלְתִּי, הֲלֹא קֹדֶם לָכֵן בָּעַרְתִּי מְאֹד, וְקִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי: 'אֲנִי חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה, אֶהְיֶה צַדִּיק' וְכוּ', וּפִתְאֹם נָפַלְתִּי, הֲיִתָּכֵן?!" הָרַמְבַּ"ם אוֹמֵר בְּפֵרוּשׁ, שֶׁכָּל יְהוּדִי יָכוֹל לִהְיוֹת כְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, רַק בִּנְבוּאָה כָּתוּב: 'לֹא קָם נָבִיא כְּמֹשֶׁה', אֲבָל בִּדְבָרִים אֲחֵרִים יָכוֹל אָדָם לְהַגִּיעַ לְדַרְגַּת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. וּמוּבָא דְּבַר פֶּלֶא בַּסֵּפֶר 'יְסוֹד וְשֹׁרֶשׁ הָעֲבוֹדָה' – בַּצַּוָּאָה שֶׁלּוֹ: יָעִיד עָלַי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁאֱמוּנָה הָיְתָה אֶצְלִי חֲזָקָה כְּמוֹ אֱמוּנַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. וְהוּא לֹא סְתָם כָּתַב, אֶלָּא יָדוּעַ שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר עַל הַצַּדִּיק הַזֶּה, שֶׁהוּא הִצְלִיחַ בַּחַיִּים, כִּי קֹדֶם הִסְתַּלְּקוּתוֹ, נָתַן מַכָּה בְּאֶצְבָּעוֹ וְאָמַר: דִּלַּגְתִּי עַל הַכֹּל. וְאִם הוּא כָּתַב דָּבָר כָּזֶה, לֹא יִכְתֹּב זֹאת סְתָם. נִמְצָא, שֶׁאָדָם יָכוֹל לְהַגִּיעַ לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁבָּעוֹלָם.
מִי מֵאִתָּנוּ אֵינוֹ רוֹצֶה לִהְיוֹת כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי?! מִי מֵאִתָּנוּ אֵינוֹ רוֹצֶה לִהְיוֹת כַּאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ, כְּרַבֵּנוּ זַ"ל?! הֲלֹא רַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר בְּפֵרוּשׁ (חַיֵּי-מוֹהֲרַ"ן, סִימָן רל): אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מִכֶּם צַדִּיקִים כָּמוֹנִי מַמָּשׁ, וְלָמָּה לָנוּ לִהְיוֹת זָנָב לְזָנָב, לָמָּה שֶׁלֹּא נֵלֵךְ תֵּכֶף-וּמִיָּד אֶל הָאֲרִיזַ"ל?! חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (אָבוֹת ד, טו): "הֱוֵי זָנָב לָאֲרָיוֹת, וְאַל תְּהִי רֹאשׁ לַשּׁוּעָלִים". מָה הַהֶפְרֵשׁ בֵּין זָנָב לָאֲרִי, אוֹ רֹאשׁ לַשּׁוּעָל? שׁוּעָל הִיא חַיָּה מְתֻחְכֶּמֶת מְאֹד, אֲבָל כְּשֶׁהוֹלֵךְ לִישֹׁן, הוּא מֵנִיחַ רֹאשׁוֹ בֵּין רַגְלָיו, בִּמְקוֹם הַזֻּהֲמָה וְהַטִּנֹּפֶת. הָאַרְיֵה מָה עוֹשֶׂה בִּזְנָבוֹ? נוֹטְלוֹ, וְעוֹטֵף בּוֹ אֶת פָּנָיו, זֶה מַה שֶּׁאוֹמֵר הַתַּנָּא הַקָּדוֹשׁ: וֶהֱוֵי זָנָב לָאֲרָיוֹת, וְאַל תְּהִי רֹאשׁ לַשּׁוּעָלִים. מִי זֶה אַרְיֵה? צַדִּיק, גִּבּוֹר כַּאֲרִי. יוֹתֵר טוֹב לְהַחֲזִיק עַצְמוֹ אֵצֶל הַצַּדִּיק, וְלִהְיוֹת זָנָב אֶצְלוֹ, מִלִּהְיוֹת רֹאשׁ לַשּׁוּעָל.
וְלָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! מִי מֵאִתָּנוּ אֵינוֹ רוֹצֶה לִהְיוֹת צַדִּיק?! אַךְ אֵין לָנוּ אֱמוּנָה בְּעַצְמֵנוּ, וְזֶה גּוֹרֵם לָנוּ אֶת כָּל הַקֻּשְׁיוֹת – אֶחָד יוֹתֵר וְאֶחָד פָּחוֹת. אֶחָד מִסְכֵּן, יֵשׁ לוֹ כָּךְ-כָּךְ הַרְבֵּה קֻשְׁיוֹת, עַד שֶׁמַּחְלִיט, בַּר מִינָן, שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר שַׁבָּת, אֵינוֹ מֵנִיחַ תְּפִלִּין, אֵינוֹ אוֹכֵל כָּשֵׁר, מֵהֵיכָן זֶה נוֹבֵעַ? כִּי יֵשׁ לוֹ קֻשְׁיוֹת מַדּוּעַ צָרִיךְ וְכוּ' וְכוּ'. אֲבָל יֵשׁ אֶחָד שֶׁכֵּן הוֹלֵךְ עִם זָקָן וּפֵאוֹת, כֵּן הוֹלֵךְ עִם צִיצִית וְכוּ', וּבְתוֹךְ תּוֹכוֹ יֵשׁ לוֹ קֻשְׁיוֹת, מִי יוֹדֵעַ מִי גָּרוּעַ מִמִּי, אוּלַי הַשֵּׁנִי גָּרוּעַ יוֹתֵר, כִּי הָרִאשׁוֹן מִסְכֵּן, לֹא לִמְּדוּ אוֹתוֹ, וְלָכֵן אֵינוֹ מְקַיֵּם מִצְווֹת. מַה נִּקְרֵאת חֲזָרָה בִּתְשׁוּבָה? יֵשׁ לוֹ תְּשׁוּבָה עַל הַכֹּל, וּמַהִי? יֵשׁ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הוּא נִמְצָא, וְאֵין בִּלְעָדָיו נִמְצָא, הוּא נָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה בְּהַר סִינַי, וּמַה כָּתוּב בָּהּ? תַּרְיַ"ג מִצְווֹת. וּמַהִי הַמִּצְוָה הָרִאשׁוֹנָה? פְּרוּ וּרְבוּ – לְהִתְחַתֵּן. אֵינֶנּוּ שׁוֹאֵל שְׁאֵלוֹת – הַאִם זֶה שֶׁלִּי, הַאִם זֶה אֵינוֹ שֶׁלִּי וְכוּ'. קֹדֶם כֹּל צְרִיכִים לְהִתְחַתֵּן, לְהִנָּצֵל מֵעֲבֵרוֹת, אִם אֵין יְסוֹד – אֵין בִּנְיָן. לֹא הָיָה צַדִּיק בָּעוֹלָם כְּמוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁכָּל-כָּךְ הִרְבָּה לְדַבֵּר מִמִּדַּת הַיְסוֹד. וְיֵשׁ כָּאֵלּוּ שֶׁמְּבַקְּשִׁים וְאוֹמְרִים: לָמָּה לְהִתְעַסֵּק בָּזֶה, הֲלֹא יָפָה הִיא הַצְּנִיעוּת, אַךְ רַבֵּנוּ זַ"ל הֶחֱזִיק אַחֶרֶת, וְאָמַר: הָעִקָּר זֶה הַיְסוֹד, אִם אֵין יְסוֹד – אֵין בִּנְיָן; תִּרְאוּ אֵיךְ בּוֹנִים בָּתִּים, חוֹפְרִים הֵיטֵב הֵיטֵב בָּאֲדָמָה, עוֹשִׂים יְסוֹדוֹת חֲזָקִים, וְאַחַר-כָּךְ יְכוֹלִים לִבְנוֹת עַל זֶה מִגְדָּל גָּבוֹהַּ שֶׁל מֵאָה קוֹמוֹת וְיוֹתֵר.
אֲבָל אִם הַיְסוֹד אֵינֶנּוּ חָזָק, וּמִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁאֵין יְסוֹד, בְּקֹשִׁי יְכוֹלִים לִבְנוֹת קוֹמָה אַחַת, וְגַם זֶה מְסֻכָּן שֶׁלֹּא יִתְמוֹטֵט כְּשֶׁתָּבוֹא רוּחַ סְעָרָה. כְּמוֹ-כֵן אֵצֶל הָאָדָם, הַיְסוֹד זֶה הַבְּרִית, שֶׁאָדָם צָרִיךְ לִרְאוֹת שֶׁיִּהְיֶה קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, אָדָם צָרִיךְ רֵאשִׁית כֹּל לְקַיֵּם הַמִּצְוָה הָרִאשׁוֹנָה לְהִתְחַתֵּן, וְלָכֵן הִקְפִּיד עַל זֶה בִּמְאֹד מְאֹד, וְהִרְבָּה לְדַבֵּר מִדָּבָר זֶה. וְעַל אַף שֶׁהָיוּ לוֹ בִּזְיוֹנוֹת וְעֶלְבּוֹנוֹת בְּשָׁעָה שֶׁצַּדִּיקִים אֲחֵרִים אָמְרוּ: לֹא, צְרִיכִים לְדַבֵּר מֵעוֹלָמוֹת, מִסְּפִירוֹת, מֵעַמְקוּת, רַבֵּנוּ זַ"ל מְדַבֵּר פָּשׁוּט וְלָעִנְיָן, קֹדֶם כֹּל תִּתְחַתֵּן וְתִנָּצֵל מֵעֲבֵרוֹת, שֶׁיִּהְיֶה לְךָ מֹחַ נָקִי, זֶה הַיְסוֹד שֶׁבַּיְסוֹדוֹת. אַחַר-כָּךְ מַתְחִיל מִצְוָה אַחַר מִצְוָה – תַּרְיַ"ג מִצְווֹת. אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן לו), כָּתוּב בַּזֹּהַר: סִלּוּקָא דִּיסוֹד עַד אַבָּא וְאִמָּא, אִם הַיְסוֹד פָּגוּם, גַּם הַמֹּחִין פְּגוּמִים, וְאָז לֹא תַּשִּׂיג אֱלֹקוּת. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל: דְּזֶה כְּלָל גָּדוֹל, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דִּבְרֵי הַצַּדִּיק בְּלִי שֶׁיְּתַקֵּן קֹדֶם כֹּל בְּרִיתוֹ. וְלֹא בְּחִנָּם שֶׁיֵּשׁ מַחֲלֹקֶת עַל הַצַּדִּיק, כִּי אָדָם, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, פָּגוּם בַּבְּרִית, וְאָז מֹחוֹ פָּגוּם. אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל: זֶהוּ כְּלָל גָּדוֹל, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשׁוּם אָדָם לְהַשִּׂיג וְלִתְפֹּס בְּדִבּוּרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, אִם לֹא שֶׁתִּקֵּן תְּחִלָּה אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ כָּרָאוּי, אֲזַי יָכוֹל לְהָבִין בַּצַּדִּיק.
וְאִם יֵשׁ חוֹלְקִים עַל הַצַּדִּיק הַזֶּה, מִי יָכוֹל לוֹמַר שֶׁהוּא תִּקֵּן בְּרִיתוֹ? אוֹמֵר מוֹהַרְנַ"ת זַ"ל (לִקּוּטֵי-הֲלָכוֹת, שְׁלוּחִין, הֲלָכָה ה'): אֵיזֶה אָדָם יָכוֹל לוֹמַר שֶׁהוּא מְתֻקָּן?! רוֹאִים אַבְרֵכִים שֶׁנּוֹדֵף מֵהֶם רֵיחַ רַע, וְהֵם אֵינָם מִתְבַּיְּשִׁים לְדַבֵּר עַל הַצַּדִּיק, הֵם אֵינָם מִתְבַּיְּשִׁים לְנַבֵּל פִּיהֶם?! בְּשָׁעָה שֶׁרַחֲמָנָא לִצְּלָן, הֵם מְלֵאִים חַטְּאוֹת נְעוּרִים, וְכֻלָּנוּ יֵשׁ לָנוּ קֻשְׁיוֹת, שֶׁאֵינֶנּוּ מְבִינִים. וְלָמָּה אֵינֶנּוּ שָׂמִים לֵב, שֶׁעֲדַיִן הַמֹּחַ שֶׁלָּנוּ פָּגוּם. וּמִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ לָאָדָם קֻשְׁיוֹת עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְזֶה נִכְנָס אֵצֶל כָּל אָדָם, אֵין מִי שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר, שֶׁהוּא נָקִי מִזֶּה, כִּי הַמַּשְׁבֵּר הֲכִי קָטָן שֶׁעוֹבֵר עָלָיו, כְּבָר נִכְנֶסֶת בּוֹ אֵיזֶה קֻשְׁיָה – לָמָּה הוּא הַקָּרְבָּן וְכוּ', וְזֶה מַה שֶּׁאֶסְתֵּר צָעֲקָה: "פָּצוּ עָלַי פִּיהֶם וְגוֹ', הָיָה לִבִּי כַּדּוֹנָג נָמֵס בְּתוֹךְ מֵעָי וְגוֹ', כִּי סְבָבוּנִי כְּלָבִים עֲדַת מְרֵעִים" וְגוֹ', וּבִקְּשָׁה אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: "הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי, מִיַּד כֶּלֶב יְחִידָתִי". אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן נ'), מַה הִיא צָעֲקָה? אֶלָּא אֶסְתֵּר רָאֲתָה מַה זֶּה בֵּית אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, כִּי לָמָּה נִקְרֵאת אֶסְתֵּר? שֶׁהִגִּיעָה לְתוֹךְ הַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה (עַיֵּן לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן נו); אֶסְתֵּר מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן? הֵיכָן מְרֻמֶּזֶת בַּתּוֹרָה? אֶלָּא שֶׁכָּתוּב: "וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא"; אֶסְתֵּר נִכְנְסָה לְבֵית אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, וְרָאֲתָה בְּדִיּוּק מַה קּוֹרֶה שָׁם, אֵיזוֹ הוֹלֵלוּת, לֵיצָנוּת וְכוּ' וְכוּ'. נִכְשְׁלוּ שָׁם בַּסְּעֻדָּה בִּבְשַׂר פִּגּוּלִים, הָיָה נִאוּף, שִׁקּוּץ וְתִעוּב, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, כָּל הַקִּירוֹת מְלֵאִים בִּתְמוּנוֹת תּוֹעֵבָה, וְזָנוּ עֵינֵיהֶם מִן הָעֶרְוָה.
וְלָכֵן הִיא רָאֲתָה הֵיטֵב הֵיטֵב מַה קּוֹרֶה פֹּה, וְצָעֲקָה "הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי מִכֶּלֶב יְחִידָתִי"; אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁמִּי שֶׁפָּגוּם בַּבְּרִית, צָרִיךְ לִשְׁמֹר מְאֹד מֵחֶרֶב וּמִכֶּלֶב שֶׁרָצִים אַחֲרָיו, שֶׁזֶּהוּ הַכְּאֵב הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר. וְלָכֵן מִי הָיָה יָכוֹל לְהִכָּנֵס בְּתוֹךְ בֵּית הַבְּלִיעָה, וּלְהוֹצִיא אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל מִשָּׁם? רַק מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר. רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן י'): מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר עַל שֵׁם הַיָּדַיִם וְהָרַגְלַיִם. כְּשֶׁיְּהוּדִי רוֹקֵד, הָרְקִידָה הִיא בָּרַגְלַיִם, שֶׁזֶּה כְּנֶגֶד אֶסְתֵּר, מַה יָּרֵךְ בְּסֵתֶר, כָּךְ אֶסְתֵּר בְּסֵתֶר. מָרְדְּכַי – עַל שֵׁם הַיָּדַיִם, שֶׁהֵן גְּלוּיוֹת – מְחִיאַת כַּף אֶל כַּף. מַדּוּעַ אָדָם אֵינוֹ רוֹקֵד, מַדּוּעַ אֵינוֹ שָׂמֵחַ, הֲלֹא בָּזֶה שֶׁאָדָם רוֹקֵד וּמוֹחֵא כַּף אֶל כַּף, הוּא מַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים. וְזֶה עָשְׂתָה אֶסְתֵּר, וְאָמְרָה לְמָרְדְּכַי: בֹּא נַעֲשֶׂה יוֹם תְּפִלָּה, בֹּא נִשְׂמַח וְנִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְכָךְ נְבַטֵּל הַגְּזֵרָה. וְלָכֵן נִקְרֵאת מְגִלַּת אֶסְתֵּר, כִּי גִּלְּתָה אֶת הַהֶסְתֵּר שֶׁבְּתוֹךְ הַהֶסְתֵּר, כִּי הִיא גִּלְּתָה לָאָדָם אֶת כָּל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁלּוֹ, וְזוֹ נִקְרֵאת חֲזָרָה בִּתְשׁוּבָה – שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם קֻשְׁיָה. אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן לד): אָדָם צָרִיךְ לְהַגִּיעַ לְמַדְרֵגָה כָּזוֹ – לִהְיוֹת נִכְלָל בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, לָדַעַת שֶׁכָּל הַקּוֹרֶה עִמּוֹ – הֵן טוֹב הֵן רַע, הַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, זֶה נִקְרָא אָרוּר הָמָן וּבָרוּךְ מָרְדְּכַי.
כִּי מֵהָמָן בָּאוֹת כָּל הַקְּלָלוֹת וְהַצָּרוֹת, בָּרוּךְ מָרְדְּכַי – מִמֶּנּוּ בָּאוֹת כָּל הַיְשׁוּעוֹת. אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁבְּפוּרִים צָרִיךְ אָדָם לְהַגִּיעַ לְמַדְרֵגָה כָּזוֹ – לִשְׁתּוֹת יַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: זָכָה – נַעֲשֶׂה רֹאשׁ (יוֹמָא עט:), שֶׁהַמֹּחַ שֶׁלּוֹ דָּבוּק בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, עַד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הַהֶפְרֵשׁ בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדְּכַי, כִּי שְׁנֵיהֶם בָּאִים מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאֵין הֶפְרֵשׁ אֶצְלוֹ בָּזֶה. וְזֶהוּ שֶׁאוֹמְרִים: חַיָּב אֱינִישׁ לִבְסוּמֵי עַד דְּלָא יָדַע בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדְּכַי, אֶלָּא יוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְהִנֵּה בְּוַדַּאי עָלֵינוּ לָדַעַת, שֶׁמֵּהָמָן צְרִיכִים לִבְרֹחַ, הָמָן הוּא נֶכֶד עֲמָלֵק, עֲמָלֵק הוּא נֶכֶד עֵשָׂו, וּמִיהוּ שָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו? הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם. יַעֲקֹב אָבִינוּ נִקְרָא עַל שֵׁם עָקֵב, עֵשָׂו נִקְרָא עַל שֵׁם עָשׂוּי וְגָמוּר. בָּרֶגַע שֶׁאָדָם חוֹשֵׁב: אֲנִי חָזַרְתִּי בִּתְשׁוּבָה, אֲנִי כְּבָר גָּמוּר, אֲנִי כְּבָר לֹא אֶחֱזֹר אֲחוֹרַנִּית – זֶה עֵשָׂו, שֶׁהַשַּׂר שֶׁלּוֹ הוּא הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם.
כִּי אָסוּר לוֹ לָאָדָם לִהְיוֹת בָּטוּחַ בְּעַצְמוֹ, אַל תַּאֲמִין בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ (אָבוֹת ב, ד), מְפָרֵשׁ רַבֵּנוּ זַ"ל: אַל תַּאֲמִין בְּעַצְמְךָ, כָּל זְמַן שֶׁאַתָּה לְבַד, אַל תַּאֲמִין בְּעַצְמְךָ, אֶלָּא תִּהְיֶה מְחֻבָּר אֶל הַצַּדִּיק, תִּסְתּוֹבֵב אֶצְלוֹ, וּבְוַדַּאי תָּמִיד תִּתְפֹּס עַצְמְךָ חֲזָרָה וְלֹא תִּשְׁגֶּה, אַף שֶׁאֵינְךָ קוֹנֶה אֶצְלוֹ מְאוּמָה, אֲבָל אַתָּה נִמְצָא בְּקִרְבָתוֹ, זֶה כְּבָר יִהְיֶה לְךָ לְתוֹעֶלֶת, וְאֵיכְשֶׁהוּ גַּם בְּךָ יִדָּבְקוּ הַדִּבּוּרִים שֶׁל הַצַּדִּיק וַאֲפִלּוּ תּוּכַל לְמָכְרָם לַאֲחֵרִים. כְּדֻגְמַת אָדָם הַנִּכְנָס לַחֲנוּת בְּשָׂמִים, אַף שֶׁאֵינוֹ קוֹנֶה כְּלוּם רַק מְמַשְׁמֵשׁ בָּזֶה וּבָזֶה, וּמִתְבּוֹנֵן כָּאן וְכָאן וְכוּ', כְּשֶׁיּוֹצֵא לְבַחוּץ נוֹדֵף מִמֶּנּוּ רֵיחַ טוֹב, אַף שֶׁלֹּא קָנָה מְאוּמָה. אוֹ כְּדֻגְמַת אָדָם הַיּוֹשֵׁב בְּקִרְבַת מְעַשֵּׁן, אַף שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ אֵינוֹ מְעַשֵּׁן, אַךְ נִמְצָא בְּחֶבְרַת עִשּׁוּן, הָרֵיחַ שֶׁל הָעִשּׁוּן נִדְבָּק בּוֹ גַּם-כֵּן, וְנוֹדֵף מִמֶּנּוּ רֵיחַ רַע שֶׁל סִיגַרְיוֹת. כָּךְ שֶׁאָדָם יוֹשֵׁב בְּקִרְבַת רָשָׁע, אַף שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה מְאוּמָה, אַךְ כְּבָר נִקְלָטִים בּוֹ רֵיחוֹת רָעִים, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וְזֶה הַהֶפְרֵשׁ בֵּין אָדָם הַיּוֹשֵׁב אֵצֶל הַצַּדִּיק, אַף שֶׁאֵינוֹ קוֹנֶה אֶצְלוֹ מְאוּמָה, כְּבָר מִתְבַּשֵּׂם עִם רֵיחַ טוֹב.
וּלְהֵפֶךְ שֶׁיּוֹשֵׁב אֵצֶל רָשָׁע, נִדְבָּק בּוֹ רַע. וְלָכֵן יַעֲקֹב נִקְרָא עַל שֵׁם עָקֵב, שֶׁהֶחֱזִיק עַצְמוֹ לְלֹא כְּלוּם, וְעֵשָׂו הֶחֱזִיק עַצְמוֹ לְעָשׂוּי. וְיַעֲקֹב הוּא סוֹד הַתְּשׁוּבָה, שֶׁאָדָם צָרִיךְ לְהַחֲזִיק עַצְמוֹ לֹא שָׁלֵם, שֶׁצָּרִיךְ תָּמִיד לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, וְלַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָה, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הָאֲרִ"י, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאָדָם אֵינוֹ רוֹאֶה אֶת שֵׁם הֲוָיָ"ה לְנֶגֶד עֵינָיו, עֲדַיִן לֹא שָׁב בִּתְשׁוּבָה בִּשְׁלֵמוּת. יַעֲקֹב אָבִינוּ רָאָה שֶׁעֵשָׂו רוֹצֶה לְתָפְסוֹ, "וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר" (בְּרֵאשִׁית לב, כה), עֵשָׂו רוֹאֶה, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִנְגֹּעַ בַּצַּדִּיק, "וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ, וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ", הֲיֵשׁ לָנוּ מֻשָּׂג מַה זֶּה צַדִּיק?! הַלְוַאי שֶׁנִּזְכֶּה פַּעַם בְּשִׁבְעִים שָׁנָה לְהַרְגִּישׁ מַה שֶּׁהַצַּדִּיק מַרְגִּישׁ. הָרַבִּי רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ מִלִּיזֶ'ענְסְק זי"ע מֵבִיא בְּהַנְהָגוֹתָיו, שֶׁאָדָם צָרִיךְ לְדַמְיֵן לְעַצְמוֹ, שֶׁהִנֵּה בּוֹעֶרֶת אֵשׁ עַד הַשָּׁמַיִם, וְהוּא קוֹפֵץ לְתוֹךְ הָאֵשׁ, מִי מַחֲזִיק בָּזֶה?! רַק הַצַּדִּיק! וְלָכֵן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מֵאִיר עָלָיו אוֹרוֹת צַחְצָחוֹת. הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם רָאָה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִתְפֹּס אֶת הַצַּדִּיק, אֲזַי "וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ", הוּא תּוֹפֵס אֶת יְלָדָיו, חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (סַנְהֶדְרִין יט:): כָּל הַמְלַמֵּד אֶת בֶּן חֲבֵרוֹ תּוֹרָה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ יְלָדוֹ, הוּא תּוֹפֵס אֶת תַּלְמִידָיו, וְאֵילוּ מִבֵּינֵיהֶם? הַזְּנָבוֹת הַקְּטַנִּים, אֶפְרוֹחִים שֶׁלֹּא נִפְקְחוּ עֵינֵיהֶם, אַךְ גַּם הֵם יְכוֹלִים לְהַזִּיק.
כִּי תִּקְּחוּ בֵּיצָה וְתִשְׁבְּרוּ אוֹתָהּ בַּחוּץ, שְׁנֵי נְזָקִים בַּדָּבָר: יֵצֵא רֵיחַ רַע מְאֹד, וְכֵן אָדָם שֶׁיַּעֲבֹר שָׁם, יָכוֹל לְהַחֲלִיק וּלְהִפָּצַע. וְאִם-כֵּן הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם אֵינוֹ תּוֹפֵס בַּעֲלֵי מֹחוֹת גְּדוֹלִים, אֶלָּא אֶפְרוֹחִים, בַּעֲלֵי מֹחוֹת קְטַנִּים, מוֹהַרְנַ"ת זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי-הֲלָכוֹת, בֵּיצִים), שֶׁיֵּשׁ נְשָׁמוֹת קְטַנּוֹת שֶׁצְּרִיכִים לִשְׁמֹר עֲלֵיהֶם. עַל תַּבְנִיּוֹת הַבֵּיצִים כָּתוּב: "זְהִירוּת שָׁבִיר", כִּי כַּאֲשֶׁר נוֹפֶלֶת בֵּיצָה מֵהַיָּד, אֵין בָּהּ תּוֹעֶלֶת, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא נִגְרָם נֶזֶק שֶׁל רֵיחַ רַע וְסַכָּנַת הַחֲלָקָה. כְּמוֹ-כֵן אוֹתָם מֹחוֹת קְטַנִּים שֶׁתּוֹפֵס הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם, לֹא דַּי שֶׁהֵם מָעֲדוּ, וְנוֹדֵף מֵהֶם רֵיחַ רַע, עוֹד גּוֹרְמִים לַאֲחֵרִים לְהַחֲלִיק.
וְלָכֵן הָעִקָּר לְהִתְחַזֵּק מְאֹד בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, וּלְהַקְפִּיד עַל מִצְווֹת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, לִשְׁמֹר שַׁבָּת כָּרָאוּי, לְהַקְפִּיד מְאֹד עַל כַּשְׁרוּת הַמַּאֲכָלִים, וּבִפְרָט לְהִזָּהֵר בְּכַשְׁרוּת הַבָּשָׂר, שֶׁיִּהְיֶה הַשּׁוֹחֵט יְרֵא שָׁמַיִם וְחָרֵד לִדְבַר ה', וְהַהֶכְשֵׁר יִהְיֶה מִבֵּית-דִּין צֶדֶק שֶׁל יְרֵאִים וּשְׁלֵמִים. וּבִכְלָל, כָּל מוּצָר יִהְיֶה עַל זֶה הֶכְשֵׁר מִבֵּית-דִּין יִרְאֵי ה', וְלֹא סְתָם שֶׁכָּתוּב: 'כָּשֵׁר בְּהֶכְשֵׁר הָרַב' וְכוּ'. הֲלֹא הַיּוֹם יֵשׁ 'הָרָב אֶת רִיבֵנוּ', רַבָּנִים כָּאֵלּוּ יֶשְׁנָם הַיּוֹם לְדַאֲבוֹנֵנוּ. וְלָכֵן צְרִיכִים לִשְׁמֹר מְאֹד מָה אוֹכְלִים. וּבִפְרָט כָּל דָּבָר לִבְדֹּק אִם הִפְרִישׁוּ מַעַשְׂרוֹת, אִם הִפְרִישׁוּ חַלָּה, אֵין זֶה צְחוֹק, כִּי מִדְּבָרִים כָּאֵלּוּ, אוֹמֵר הָרַמְבַּ"ם, שֶׁנֶּעְכָּר הַדָּם, וְאֵין יְכוֹלִים לְקַבֵּל אֱמוּנָה.
וְהִנֵּה אָנוּ עוֹמְדִים, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! לִפְנֵי יוֹם גּוֹרָלִי – תַּעֲנִית אֶסְתֵּר, שֶׁהָמָן קִטְרֵג אָז כָּל-כָּךְ עַל עַם יִשְׂרָאֵל, וּבַמֶּה? שֶׁאָמַר (אֶסְתֵּר ג, ח): "יֶשְׁנוֹ עַם מְפֻזָּר וּמְפֹרָד". זֶה מַה שֶּׁאָנוּ רוֹאִים הַיּוֹם, יֶשְׁנָן מִפְלָגוֹת מִפְלָגוֹת, כְּדוֹר הַהַפְלָגָה מַמָּשׁ. וְכָל מִפְלָגָה צוֹעֶקֶת שֶׁאֶצְלָהּ הָאֱמֶת, אַךְ כֻּלָּם לְטוֹבַת עַצְמָן דּוֹרְשׁוֹת. אַךְ אִם הָיִינוּ דְּבוּקִים בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְלֹא הָיִינוּ עוֹשִׂים שׁוּם חֶשְׁבּוֹנוֹת – רַק לַעֲזֹר לִיהוּדִי אַחֵר, לֹא הָיִינוּ צְרִיכִים בִּכְלָל מִפְלָגוֹת, כִּי יֵשׁ לָנוּ תּוֹרָה, שֻׁלְחָן עָרוּךְ, וְשָׁם כָּתוּב אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בֵּינוֹ לְבֵין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, בֵּינוֹ לְבֵין אִשְׁתּוֹ, בֵּינוֹ לְבֵין חֲבֵרוֹ – אֹרַח חַיִּים, יוֹרֶה דֵּעָה, אֶבֶן הָעֵזֶר, חֹשֶׁן מִשְׁפָּט.
וְלָכֵן רַבֵּנוּ זַ"ל רָצָה מְאֹד שֶׁנִּלְמַד שֻׁלְחָן עָרוּךְ, וְאָמַר (שִׂיחוֹת-הֲרַ"ן, סִימָן כט), שֶׁכָּל יְהוּדִי מְחֻיָּב לִלְמֹד שֻׁלְחָן עָרוּךְ. וְלָכֵן דַּיְקָא עַכְשָׁו בְּתַעֲנִית אֶסְתֵּר, אִם נַעֲשֶׂה יוֹם תְּפִלָּה וְנִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט שֶׁנֹּאמַר מִזְמוֹר כ"ב בַּתְּהִלִּים, אָז אֲפִלּוּ לְפִי דִּבְרֵי הַצַּדִּיקִים וְהַמְקֻבָּלִים, שֶׁמַּה שֶּׁרָצָה הָמָן לְהַשְׁמִיד, לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, הָיָה רַק לִשְׁעָתוֹ, אֲבָל חִלְּקוּ אֶת זֹאת לְמֶשֶׁךְ כָּל הַדּוֹרוֹת, גַּם זֶה כְּבָר מַסְפִּיק, אֲשֶׁר אֵין בַּיִת שֶׁאֵין בּוֹ מֵת, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, אֵין בַּיִת שֶׁאֵין בּוֹ צָרָה וְסֵבֶל. וְכָל זֶה תָּלוּי בָּנוּ – אִם נְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ לֶאֱהֹב אֶת כָּל יְהוּדִי, לַעֲשׂוֹת כָּל מִינֵי מַאֲמַצִּים שֶׁבָּעוֹלָם לַעֲזֹר זֶה לָזֶה, נִזְכֶּה לְפוּרִים, וּמַהוּ פּוּרִים? יוֹם שִׂמְחָה, וּמַהִי? שֶׁעָלִינוּ עַד הַמַּדְרֵגָה הֲכִי עֶלְיוֹנָה, שָׁתִינוּ יַיִן – 'זָכָה נַעֲשֶׂה רֹאשׁ', שֶׁאֵינֶנּוּ יוֹדְעִים הַהֶפְרֵשׁ בֵּין 'אָרוּר הָמָן' לְ'בָרוּךְ מָרְדְּכַי', אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁהַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, אֵינֶנּוּ רוֹצִים כְּלוּם, רַק אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, לֹא הָמָן וְלֹא מָרְדְּכַי, רַק אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְלָכֵן בְּפוּרִים הַמִּצְוָה לִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ, לְהוֹרוֹת שֶׁאוֹהֲבִים אֶת הַזּוּלָת. וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים, עֶזְרָה לַעֲנִיִּים, זוֹ הַמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר, עֵינֵיהֶם שֶׁל עֲנִיִּים נְשׂוּאוֹת לְמִקְרָא מְגִלָּה.
וְהִנֵּה כְּדַאי לַחֲזֹר עַל כַּמָּה עִנְיָנִים נְחוּצִים:
- תַּעֲנִית אֶסְתֵּר, מִתְעַנִּים וּמְנַצְּלִים אֶת הַיּוֹם הַזֶּה לִתְפִלָּה, וְאַף פַּעַם אֵין יוֹדְעִים אֵילוּ דְּמָעוֹת שֶׁל אֵיזֶה יְהוּדִי תַּכְרַעְנָה אֶת הַכַּף לְמַעְלָה, וּמַסְפִּיק כְּבָר סָבַלְנוּ, הִגִּיעַ הַזְּמַן לְהִגָּאֵל. וְאַף אֶחָד לֹא יַחֲשֹׁב – מִי אֲנִי, מָה אֲנִי, מָה אֲנִי שָׁוֶה, לֹא וָלֹא! אַתָּה חָשׁוּב, וּתְפִלָּתְךָ שָׁוָה מְאֹד וְתִתְפַּלֵּל לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא.
- מִצְוַת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, אֲשֶׁר לְזֵכֶר זֶה נוֹהֲגִים לִתֵּן שְׁלֹשָׁה חֲצָאֵי מַטְבְּעוֹת, כְּפִי הַמַּטְבֵּעַ שֶׁל הַמְּדִינָה, וְנוֹתְנִים בַּעֲבוּרוֹ, בַּעֲבוּר אִשְׁתּוֹ וְהַיְלָדִים.
- מִקְרָא מְגִלָּה; שׁוֹמְעִים מְגִלָּה בַּלַּיְלָה וּבַבֹּקֶר. אַךְ זֹאת צְרִיכִים לִזְכֹּר הֵיטֵב – אֵין שׁוּם מָקוֹר לְהָבִיא נַפָּצִים, דִּינָמִיּוֹת וְכוּ', וְלַעֲשׂוֹת רַעַשׁ וּמְהוּמָה בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת, אֶפְשָׁר לִכְתֹּב עַל הַנַּעֲלַיִם: הָמָן-עֲמָלֵק, וּלְהַכּוֹת בַּנַּעֲלַיִם וְתוּ לֹא, אַךְ לֹא לְהָבִיא רַעֲשָׁנִים, חֲצוֹצְרוֹת, וְלַעֲשׂוֹת רַעַשׁ גָּדוֹל בְּבֵית- הַכְּנֶסֶת, אֵין עַל זֶה שׁוּם מָקוֹר, אָנוּ קוֹרְאִים עַכְשָׁו אֶת הַמְּגִלָּה, וְזֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת קֹדֶשׁ קָדָשִׁים. אֶסְתֵּר בִּקְּשָׁה מֵחֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מְגִלָּה ז.): כִּתְבוּנִי לְדוֹרוֹת, שֶׁזֶּה לֹא סְתָם סִפּוּר, אֶלָּא בְּכָל דּוֹר וָדוֹר יֵשׁ לָנוּ אוֹתוֹ הָמָן וְאוֹתָם מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר. וּכְמוֹ שֶׁהָיָה אָז נֵס בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, כָּךְ עַכְשָׁו יִהְיֶה לָנוּ נֵס בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע. וְלָכֵן צְרִיכִים לְהִזָּהֵר מְאֹד מְאֹד בְּעִנְיָן זֶה.
- בַּבֹּקֶר שֶׁל פּוּרִים דִּפְרָזוֹת צְרִיכִים לְהִזָּהֵר לֶאֱכֹל סְעֻדַּת פּוּרִים קֹדֶם חֲצוֹת הַיּוֹם, וְלִשְׁתּוֹת רַק כַּמָּה כּוֹסוֹת יַיִן. הָרַמָּ"א הָיָה רַבָּהּ שֶׁל קְרָאקָא – עִיר גְּדוֹלָה בְּפּוֹלִין, וְהָלַךְ מִבֵּית-הַכְּנֶסֶת לְבֵית-הַכְּנֶסֶת, וְהָיָה אוֹמֵר: רַבּוֹתַי, צְרִיכִים לְבָרֵךְ בִּרְכַּת-הַמָּזוֹן – זֶה דְּאוֹרַיְתָא, כִּי כֻּלָּם הָיוּ שִׁכּוֹרִים, וְהָיָה חֲשָׁשׁ שֶׁיִּשְׁכְּחוּ לְבָרֵךְ וְכוּ', זֶה רַב אֲמִתִּי!
- חַיָּבִים לְקַיֵּם מִצְווֹת הֶחָג: "מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים", וְלִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחָה אֵין סוֹפִית.
בְּ'פוּרִים הַמְשֻׁלָּשׁ' יֵשׁ בִּירוּשָׁלַיִם וּבֶעָרִים הַמֻּקָּפוֹת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן שְׁלֹשָׁה יְמֵי פּוּרִים. וְשַׁבָּת הִיא בָּאֶמְצַע, וּצְרִיכִים לָדַעַת, שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת יוֹתֵר מִדַּאי, כִּי עֲלוּלִים לְהַגִּיעַ לְחִלּוּל שַׁבָּת, חַס וְשָׁלוֹם. וְהַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר יְרוּשָׁלַיִם, אֲשֶׁר שָׁם הַמִּקְדָּשׁ, וְשָׁם נִזְכֶּה בְּעֶזְרָתוֹ יִתְבָּרַךְ, לַעֲלוֹת בְּעֶרֶב פֶּסַח לְהָבִיא קָרְבַּן פֶּסַח. וְכָךְ עוֹשִׂים: בְּיוֹם שִׁשִּׁי קוֹרְאִים מְגִלָּה, וְנוֹתְנִים מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים, וּבְשַׁבָּת אוֹמְרִים "עַל הַנִּסִּים", וּבְיוֹם רִאשׁוֹן עוֹשִׂים סְעֻדַּת הַפּוּרִים וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת. וּבִשְׁאָר מְקוֹמוֹת חוּץ מִירוּשָׁלַיִם וְהֶעָרִים הַמֻּקָּפוֹת חוֹמָה, יַעַן שֶׁזֵּרְזוּ עַצְמָם בְּיוֹם שִׁשִּׁי בַּסְּעֻדָּה מִפְּאַת שַׁבָּת, עַל-כֵּן עוֹשִׂים בְּמוֹצָאֵי-שַׁבָּת סְעֻדַּת דָּוִד מְשִׁיחָא, סְעֻדָּה גְּדוֹלָה מִן הָרָגִיל. וְהָעִקָּר – לַעֲזֹר לִיהוּדִים נִצְרָכִים, וְלִתֵּן מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים בְּיָד רְחָבָה.
וּכְמוֹ שֶׁצְּרִיכִים לַעֲזֹר לַזּוּלָת בְּגַשְׁמִיּוּת, כָּךְ צְרִיכִים לַעֲזֹר לַזּוּלָת בְּרוּחָנִיּוּת. אֵין עוֹד דָּבָר שֶׁיָּכוֹל לְהַצִּיל אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ סִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל. וּפֶלֶא עַל גַּבֵּי פֶּלֶא, אִם רַק נוֹתְנִים סֵפֶר מִסִּפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל לִפְלוֹנִי, זֶה כְּבָר מַשְׁפִּיעַ עָלָיו לְטוֹבָה, וְרוּחָנִיּוּת מִדַּבֵּק בְּרוּחָנִיּוּת. מוֹהַרְנַ"ת הִנִּיחַ לָנוּ צַוָּאָה קֹדֶם שֶׁנִּסְתַּלֵּק וְאָמַר: טְרֵיף פָּסוּל נִתְפַּשֵּׁט, וְעָלֵינוּ לְקַיֵּם 'יָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ חוּצָה'. צָרִיךְ לְגַלּוֹת וּלְפַרְסֵם אֶת אוֹר רַבֵּנוּ זַ"ל לַאֲחֵרִים, אֲנָשִׁים מְחַפְּשִׂים אֶת הַדֶּרֶךְ לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וְלָכֵן הַמִּצְוָה הַזּוֹ לְהָפִיץ סִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל חֲשׁוּבָה לְאֵין עֲרֹךְ, וְיֵשׁ לִמְסֹר הַנֶּפֶשׁ בַּעֲבוּרָהּ, עַל אַף כָּל הָעֶלְבּוֹנוֹת וּבִזְיוֹנוֹת, הַחֵרוּפִין וְהַגִּדּוּפִין שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה, עוֹד תִּרְאוּ כִּי הַכֹּל מִשְׁתַּלֵּם. רְאוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים בָּאִין לְרַבֵּנוּ זַ"ל לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה?! אָז סִימָן שֶׁהַהֲפָצָה פּוֹעֶלֶת. הַ'צֶּמַח צֶדֶק' אָמַר: חֲזָקָה עַל תַּעֲמוּלָה, שֶׁאֵינָהּ חוֹזֶרֶת רֵיקָם.
לָכֵן הָבָה נְנַצֵּל אֶת תַּעֲנִית אֶסְתֵּר לְיוֹם תְּפִלָּה, וְיוֹם הַפּוּרִים לְשִׂמְחָה, וְלַעֲזֹר לַזּוּלָת בְּרוּחָנִי וּבְגַשְׁמִי. וְיַעֲזֹר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁיְּקֻיַּם בָּנוּ מַה שֶּׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן עד): הַיּוֹם כָּל הַהַתְחָלוֹת מִפּוּרִים; שֶׁבֶּאֱמֶת נַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וּבִזְכוּת הַתְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֲפִלּוּ שֶׁל קִבּוּץ קָטָן, נִזְכֶּה לַהֲפֹךְ אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת, וּלְשַׁנּוֹת אֶת כָּל הַקִּטְרוּגִים, וְנִזְכֶּה לַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה בְּבִנְיַן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם נַקְרִיב קָרְבַּן פֶּסַח, וְשָׁם לֹא יִשְׂנְאוּ יְהוּדִים, וְזֶה תָּלוּי בָּנוּ – כְּפִי שֶׁאָנוּ נַחֲזִיק עַצְמֵנוּ בְּיַחַד, כָּךְ יִהְיֶה אֵצֶל כְּלַל יִשְׂרָאֵל. זִכְרוּ הֵיטֵב, שֶׁכְּלַל יִשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִים עָלֵינוּ, אֵיךְ אָנוּ מִתְנַהֲגִים, וְאַל תָּקֵלּוּ בְּדָבָר זֶה, יַעֲזֹר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁנְּקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם בָּרַבִּים!
תַּם וְנִשְׁלַם, שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!