קוּנְטְרֵס
נַחַת מֵהַיְלָדִים
מוֹהֲרֹא"שׁ אָמַר: לִזְכּוֹת לְהוֹלִיד יְלָדִים – זוֹ זְכוּת אַחַת, וְלִזְכּוֹת שֶׁיִּהְיֶה לוֹ נַחַת מֵהַיְלָדִים – זוֹ זְכוּת שְׁנִיָּה, כִּי לֹא כָּל אֶחָד זוֹכֶה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ נַחַת מֵהַיְלָדִים, אֲפִלּוּ שֶׁזּוֹכֶה לִילָדִים, כִּי עַל נַחַת מֵהַיְלָדִים צְרִיכִים הַרְבֵּה לְבַקֵּשׁ מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּזְעֵירִין אִינוּן שֶׁזּוֹכִים לָזֶה; אַשְׁרֵי מִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ תָּמִיד שֶׁיִּהְיוּ לוֹ יְלָדִים טוֹבִים!
(אִמְרֵי מוֹהֲרֹא"שׁ, חֵלֶק ב', סִימָן תשסט)
לחנך את הילדים עם אמונה!
א.
בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עִקַּר הַתַּכְלִית בְּזֶה הָעוֹלָם – לְהוֹלִיד בָּנִים וּבָנוֹת, כְּדֵי שֶׁהֵם יַמְשִׁיכוּ אֶת הַמָּסֹרֶת שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ וּמֵאֲבוֹת אֲבוֹתֵינוּ, לְגַלּוֹת לָהֶם אֶת הֶמְשֵׁךְ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה עִקַּר הַתַּכְלִית – שֶׁאָדָם צָרִיךְ לְהִתְחַתֵּן וּלְהוֹלִיד בָּנִים וּבָנוֹת, כְּדֵי לְחַנֵּךְ אוֹתָם עַל דַּעַת הַתּוֹרָה וְקִיּוּם הַמִּצְווֹת. אֲבָל צְרִיכִים זְכוּת גְּדוֹלָה מֵהַשָּׁמַיִם, שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם "נַחַת מֵהַיְלָדִים", וְלֹא כָּל אֶחָד זוֹכֶה לִרְאוֹת "נַחַת מֵהַיְלָדִים". וּבֶאֱמֶת זֶה תָּלוּי כְּפִי הַחִנּוּךְ שֶׁמְּחַנְּכִים אֶת הַיְלָדִים. הֶחָכָם מִכָּל אָדָם אוֹמֵר (מִשְׁלֵי כב, ו): "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל-פִּי דַרְכּוֹ, גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה". צְרִיכִים לְחַנֵּךְ אֶת הַבָּנִים וְהַבָּנוֹת בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ מִנְּעוּרֵיהֶם. עוֹד כְּשֶׁהֵם יְלָדִים קְטַנְטַנִּים, כְּבָר צְרִיכִים לְחַנְּכָם בְּחִנּוּךְ טוֹב, וְאָסוּר לוֹמַר: הַלְוַאי וְהַיְלָדִים שֶׁלִּי יִהְיוּ לְכָל הַפָּחוֹת כָּמוֹנִי, אוֹ כְּאִשְׁתִּי, אוֹ כְּהוֹרַי, אֶלָּא צְרִיכִים לוֹמַר תָּמִיד שֶׁהֵם יִהְיוּ יוֹתֵר מִמֶּנִּי, יוֹתֵר מֵאִשְׁתִּי וּמֵהוֹרַי, וְאָז הַלְוַאי שֶׁיִּהְיוּ עַל-כָּל-פָּנִים כָּמוֹנִי אוֹ כְּאִשְׁתִּי וּכְהוֹרַי וְכוּ'. חִנּוּךְ הַיְלָדִים זֶהוּ יְסוֹד גָּדוֹל בַּיַּהֲדוּת. וְלָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אִם אַתֶּם רוֹצִים שֶׁיִּהְיֶה לָכֶם "נַחַת מֵהַיְלָדִים", רְאוּ לְהַכְנִיסָם בְּבָתֵּי חִנּוּךְ חֲרֵדִים שֶׁל יְרֵאִים וּשְׁלֵמִים, אֲשֶׁר שָׁם לוֹמְדִים עִם הַיְלָדִים אֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שָׁם לוֹמְדִים עִמָּהֶם מִדּוֹת וְדֶרֶךְ אֶרֶץ, שָׁם לוֹמְדִים עִמָּהֶם אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּבָזֶה שֶׁתַּכְנִיסוּ אֶת יַלְדֵיכֶם לְבָתֵּי חִנּוּךְ חֲרֵדִיִּים, לֹא תַּפְסִידוּ. הֵן אֱמֶת, שֶׁיֵּשׁ הֲסָתָה פְּרוּעָה שֶׁמְּסִיתִים וּמַדִּיחִים עַתָּה הָעֵרֶב-רַב בְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, כְּאִלּוּ מַה מְּחַנְּכִים אֶת הַיְלָדִים, אֲבָל הַתּוֹצָאוֹת אֲנַחְנוּ רוֹאִים; יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל הַמִּתְחַנְּכִים בְּבָתֵּי חִנּוּךְ חֲרֵדִיִּים, שֶׁמְּגַלִּים לָהֶם אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁמְּגַלִּים לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, אֶצְלָם לֹא תִּמְצְאוּ – לֹא סַמִּים וְלֹא סַכִּינִים, לֹא גְּנֵבוֹת וּגְזֵלוֹת, וְלֹא חֻצְפָּה כְּנֶגֶד הַהוֹרִים.
הֵן אֱמֶת שֶׁבְּכָל מָקוֹם יֶשְׁנָם דְּבָרִים חֲרִיגִים, אֲבָל הַשְּׁאִיפָה שֶׁל הָאָב וְהָאֵם צְרִיכָה לִהְיוֹת – לְחַנֵּךְ אֶת הַיְלָדִים בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, לְהַרְגִּיל אֶת הַיְלָדִים מִקַּטְנוּת שֶׁיְּדַבְּרוּ מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֲשֶׁר בָּזֶה תָּלוּי הֶמְשֵׁךְ כְּלַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל; כְּפִי שֶׁאָנוּ נַחְדִּיר בִּילָדֵינוּ – בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵינוּ אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ-כֵן נִזְכֶּה לִרְאוֹת "נַחַת מֵהַיְלָדִים". כִּי כָּךְ אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרֵאשִׁית רַבָּה, פָּרָשָׁה סג, סִימָן ב'): הָאָבוֹת עֲטָרָה לַבָּנִים, וְהַבָּנִים עֲטָרָה לָאָבוֹת; כְּשֶׁיְּהוּדִי מִתְנַהֵג בְּדֶרֶךְ הָאֱמוּנָה, וּמַאֲמִין בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, מְדַבֵּר תָּמִיד מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, עוֹשֶׂה צְדָקָה וָחֶסֶד עִם בְּנֵי-אָדָם, שׁוֹמֵר עַל פִּיו, תָּמִיד מְחַזֵּק, וּמְעוֹדֵד וּמְשַׂמֵּחַ אֶת הַזּוּלָת, מְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת וְלוֹמֵד תּוֹרָה, הַיְלָדִים רוֹאִים לִפְנֵיהֶם דֻּגְמָא חַיָּה אֵיךְ לִהְיוֹת, וְכֵיצַד לִנְהֹג, וּמְחַקִּים אֶת הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים. וּכְשֶׁהַיְלָדִים הוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ ה', מְקַיְּמִים אֶת הַמִּצְווֹת, לוֹמְדִים תּוֹרָה וּמִתְנַהֲגִים בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ, עוֹזְרִים לַזּוּלָת וְכוּ, אָז יֵשׁ לַהוֹרִים נַחַת מֵהֶם. אֲשֶׁר זֶה מַה שֶּׁחֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים: הָאָבוֹת עֲטָרָה לַבָּנִים, וְהַבָּנִים עֲטָרָה לָאָבוֹת; הַהוֹרִים הֵם הַכֶּתֶר לַיְלָדִים, כִּי הַיְלָדִים מִסְתַּכְּלִים עַל הַהוֹרִים כְּעַל כֶּתֶר הַמֶּלֶךְ, אִם הַהוֹרִים מִתְנַהֲגִים בְּיֹשֶׁר, בֶּאֱמוּנָה, בְּאַהֲבָה, בְּחֶסֶד, מְקַדְּשִׁים אֶת פִּיהֶם, אַף פַּעַם לֹא מְנַבְּלִים אֶת דִּבּוּרָם, אַף פַּעַם לֹא מְקַלְּלִים, בַּר מִינָן, אַף פַּעַם אֵין שׁוֹמְעִים אוֹתָם לְדַבֵּר רַק עַל הַזּוּלָת, תִּהְיוּ בְּטוּחִים שֶׁהַיְלָדִים יְחַקּוּ אֶתְכֶם. וּכְשֶׁהַיְלָדִים יֵלְכוּ בְּדַרְכֵיכֶם, הֵם יִהְיוּ הַכֶּתֶר שֶׁלָּכֶם, וְיִהְיֶה לָכֶם בַּמֶּה לְהִתְפָּאֵר – אֵילוּ יְלָדִים טוֹבִים זְכִיתֶם?! וְזֶהוּ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (סֵפֶר הַמִּדּוֹת, אוֹת בָּנִים, סִימָן מב): בָּנִים טוֹבִים – רְפוּאָה גְּדוֹלָה לָאָבוֹת; כְּשֶׁיֵּשׁ לָאָדָם "נַחַת מֵהַיְלָדִים", זוֹ הָרְפוּאָה הֲכִי גְּדוֹלָה; כִּי לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁאֵין "נַחַת מֵהַיְלָדִים", אֲזַי הַהוֹרִים נַעֲשִׂים חוֹלִים, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, כִּי כְּשֶׁרוֹאִים שֶׁיַּלְדֵיהֶם מִדַּרְדְּרִים וּמִסְתּוֹבְבִים בְּחֶבְרָה רָעָה, וּמִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁנּוֹפְלִים בְּעֻמְקָא דִּתְהוֹמָא רַבָּא, וְנוֹטְלִים סַמִּים, גּוֹנְבִים וְגוֹזְלִים, מִסְתּוֹבְבִים מְלֵאֵי פֶּשַׁע, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, הַהוֹרִים אוֹכְלִים אֶת עַצְמָם מֵרֹב צַעַר וְעָגְמַת נֶפֶשׁ. וּבֶאֱמֶת עֲלֵיכֶם, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים, לָדַעַת, אֲשֶׁר לִזְכּוֹת לְ"נַחַת מֵהַיְלָדִים" זֶה תָּלוּי כְּפִי הַחִנּוּךְ שֶׁתִּתְּנוּ לָהֶם. אָסוּר לִהְיוֹת וַתְּרָן עִם יְלָדִים, כִּי בָּזֶה מַרְאֶה אֶת נְקֻדַּת הַחֻלְשָׁה שֶׁלּוֹ, כִּי אָז יַעֲלוּ הַיְלָדִים עַל רֹאשׁוֹ, וְיִהְיֶה הַהֶכְרֵחַ לִתֵּן לָהֶם כָּל חֶפְצָם וּרְצוֹנָם, וְגַם אֲשֶׁר מַזִּיק לָהֶם לְפִי דַּעְתּוֹ וְכוּ'. כְּמוֹ-כֵן אָסוּר, חַס וְשָׁלוֹם, לָלֶכֶת עִמָּהֶם בְּכֹחַ, כִּי אָז יִמְרְדוּ בּוֹ. אֶלָּא צְרִיכִים סַבְלָנוּת גְּדוֹלָה עִם הַיְלָדִים, לְהַסְבִּירָם בְּדַרְכֵי נֹעַם וְאַהֲבָה וְשָׁלוֹם. וְגַם לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם וָיוֹם לִזְכּוֹת לִילָדִים טוֹבִים, וְשֶׁיִּזְכֶּה לְ"נַחַת מִילָדִים". וַחֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (מִדְרַשׁ אַגָּדָה): בִּזְכוּת הַבָּנִים – הָאָבוֹת מִתְכַּבְּדִים; אִם זוֹכִים לְ"נַחַת מֵהַיְלָדִים", כֻּלָּם מְכַבְּדִים אֶת הַהוֹרִים, כִּי רוֹאִים אֵילוּ יְלָדִים טוֹבִים גִּדְּלוּ וְחִנְּכוּ. אֲבָל כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ "נַחַת מֵהַיְלָדִים" צְרִיכִים סַבְלָנוּת רַבָּה, לְהַסְבִּיר לָהֶם כָּל דָּבָר, וְלֹא לְגָרְשָׁם אוֹ לְשָׁבְרָם אוֹ לְרַחֲקָם חַס וְשָׁלוֹם. כְּמַאֲמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (סֵפֶר הַמִּדּוֹת, אוֹת בָּנִים, סִימָן קז): הַבָּנִים שׁוֹטִים כְּשֶׁאֲבִיהֶם כַּעֲסָן;
צריך לשמור על חינוך הילדים כמו על עץ – להשקותו ולטפחו
הַיְנוּ, כִּי הַיְלָדִים סַקְרָנִים גְּדוֹלִים בְּטִבְעָם, וְרוֹצִים לָדַעַת, אֲזַי יֵשׁ לְהַסְבִּירָם וְלֹא לְהוֹצִיא הָעֲצַבִּים עֲלֵיהֶם וּלְסַלְּקָם מֵעַל פָּנָיו. כִּי הֵם נִדְמִים כְּעֵץ קָטָן הַצּוֹמֵחַ וְגָדֵל וּמוֹצִיא פֵּרוֹת, אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁגָּדֵל, צְרִיכִים לִשְׁמֹר שֶׁיִּצְמַח הָעֵץ יָשָׁר, אִם יַנִּיחוּהוּ לִגְדֹּל בְּלֹא טִפּוּל וְכוּ', יִצְמַח פֶּרֶא וְכוּ'. וְעַל-כֵּן צְרִיכִים לְהַשְׁקוֹתוֹ מִדֵּי יוֹם וְכוּ', לְיַשְּׁרוֹ וּלְתָמְכוֹ בְּמַקֵּל, לְהָסִיר אֶת הַקּוֹצִים וְהַדַּרְדָּרִים סְבִיבוֹ, הַמְאַיְּמִים לְהַפְרִיעוֹ בְּגִדּוּלוֹ הַבָּרִיא. כְּמוֹ-כֵן וְיוֹתֵר מִכֵּן צְרִיכִים לִשְׁמֹר עַל חִנּוּךְ הַיְלָדִים. וְעִקַּר הַחִנּוּךְ הוּא – תָּמִיד לְהָשִׁיב לַיְלָדִים עַל שְׁאֵלוֹתֵיהֶם, כִּי סוֹף כָּל סוֹף הֵם צְעִירִים, וּמַתְחִילִים עַתָּה אֶת הַחַיִּים, וְלַהוֹרִים יֵשׁ נִסָּיוֹן בַּחַיִּים. וְעַל-כֵּן הַיְלָדִים שׁוֹאֲלִים תָּמִיד אֶת הוֹרֵיהֶם מָה וְאֵיךְ וְהֵיכָן וּמִי וְאֵימַת?! וּצְרִיכִים לַעֲנוֹת לָהֶם, וָלֹא – יִגְדְּלוּ עֲקֻמִּים וְכוּ', בַּעֲלֵי מִדּוֹת רָעוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, אֲשֶׁר אָז הַנַּחַת יִהְיֶה מֵהֶם וָהָלְאָה. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! הִשְׁתַּדְּלוּ שֶׁתִּהְיֶה לָכֶם סַבְלָנוּת לְיַלְדֵיכֶם, אַף שֶׁהֵם יְכוֹלִים לְהוֹצִיאֲכֶם מִשִּׁפּוּט דַּעְתְּכֶם, וְלַהֲרֹס אֶת עֲצַבֵּיכֶם, וְלִפְקֹעַ סַבְלָנוּתְכֶם, אֲבָל זֶה תָּלוּי בָּכֶם. כִּי עֲלֵיכֶם לָדַעַת, אֲשֶׁר לֹא מַתְחִילִים לְחַנֵּךְ יְלָדִים בְּגִיל בַּגְרוּת, אֶלָּא כְּשֶׁהֵם עֲדַיִן קְטַנֵּי קְטַנִּים, אָז כְּבָר צְרִיכִים לְהַחְדִּיר בָּהֶם יִרְאַת שָׁמַיִם, לְגַלּוֹת לָהֶם אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִסְתַּכֵּל עֲלֵיכֶם, וְאוֹהֵב אֶתְכֶם. וּצְרִיכִים לִלְמֹד עִמָּהֶם מָה אָסוּר וּמַה מֻּתָּר, מַה כָּשֵׁר וּמַה טָּרֵף וְכוּ'. וְזֶהוּ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שְׁמוֹת רַבָּה, פָּרָשָׁה א', סִימָן א'): כָּל הַמּוֹנֵעַ לִבְנוֹ מִן הַמַּרְדּוּת, לְבַסּוֹף שֶׁיּוֹצֵא לְתַרְבּוּת רָעָה וְשׂוֹנְאֵהוּ. אִם הַהוֹרִים אֲדִישִׁים לְיַלְדֵיהֶם כְּשֶׁהֵם קְטַנְטַנִּים, בְּאָמְרָם שֶׁקְּטַנִּים עֲדַיִן וְכוּ', אֲזַי כְּשֶׁיִּגְדְּלוּ יִהְיוּ פִּרְאֵי אָדָם, וְלֹא יוּכְלוּ לְהִשְׁתַּלֵּט עֲלֵיהֶם.
לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! הַחִנּוּךְ מַתְחִיל כְּשֶׁהַיְלָדִים עֲדַיִן פְּעוּטִים מְאֹד, אֲשֶׁר אָז צְרִיכִים לְהַחְדִּיר בָּהֶם אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְזֶה יַכְנִיס בָּהֶם בִּטָּחוֹן עַצְמִי. כִּי הַיֶּלֶד אוֹ הַיַּלְדָּה צְרִיכִים לָדַעַת, שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא עוֹלָם, וְאִם צְרִיכִים מַשֶּׁהוּ, יֵשׁ לְבַקֵּשׁ רַק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וּצְרִיכִים לְהַחְדִּיר דָּבָר זֶה עָמֹק בְּלִבָּם, כִּי כְּשֶׁיִּגְדְּלוּ עִם אֱמוּנָה בְּרוּרָה וּמְזֻכֶּכֶת בּוֹ יִתְבָּרַךְ, יֵדְעוּ לְמִי לִפְנוֹת בְּעֵת צָרָתָם; כִּי חַיֵּי הָאָדָם אֵינָם הוֹלְכִים בְּנָקֵל, וְאֵינָם מִתְנַהֲלִים בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁרוֹצֶה. וְאִם גְּדֵלִים עִם הַקְדָּמוֹת אֵלּוּ, אֲזַי כְּשֶׁמַּגִּיעַ אֵיזֶה מַשְׁבֵּר בַּחַיִּים, חַס וְשָׁלוֹם, יוֹדְעִים מַה לַּעֲשׂוֹת. אַךְ אִם אֵין הַקְדָּמוֹת אֵלּוּ, אֲזַי כְּשֶׁעוֹבֶרֶת אֵיזוֹ פֻּרְעָנוּת, הַשֵּׁם יִשְׁמֹר, נִכְנָסִים בְּדִכָּאוֹן וּבִמְרִירוּת, וְאֵין יוֹדְעִים לְמִי לִפְנוֹת וּמַה לַּעֲשׂוֹת. כִּי לְהִפּוּךְ – כְּשֶׁמְּחַנְּכִים אוֹתָם מִגִּיל קַטְנוּת, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בָּרָא אֶת כָּל הַבְּרִיאָה, וְהוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה וּמְהַוֶּה וּמְקַיֵּם אֶת כָּל הָעוֹלָם, וְדוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר, הֵם עֶצֶם עַצְמִיּוּת חִיּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהָעֵצָה הֲכִי קַלָּה וַהֲכִי טוֹבָה – רַק לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי הַיְלָדִים גְּדֵלִים בְּרִיאִים בְּנַפְשָׁם, בְּשִׂכְלָם וּבְרוּחָם, וְזוֹכִים לְבִטָּחוֹן עַצְמִי, עַד שֶׁאֵינָם מְפַחֲדִים מֵאַף אֶחָד רַק מִבּוֹרֵא עוֹלָם. וְאֶת זֹאת צְרִיכִים לְהַחְדִּיר בַּיְלָדִים, וְאָז זוֹכִים שֶׁיִּהְיֶה "נַחַת מֵהַיְלָדִים".
לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! רְאוּ מְאֹד לִבְדֹּק לְהֵיכָן אַתֶּם שׁוֹלְחִים אֶת הַיְלָדִים לְהִתְחַנֵּךְ. חִמְלוּ עֲלֵיכֶם, רַחֲמוּ עַל יַלְדֵיכֶם! אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁבָּאתִי לְשַׁכְנֵעַ אֶתְכֶם אֶלָּא בָּאתִי לַעֲזֹר לָכֶם, אֲנִי רוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה לְכֻלְּכֶם "נַחַת מֵהַיְלָדִים", שֶׁתּוּכְלוּ לְהִתְפָּאֵר לִפְנֵי כֻּלָּם: זֶה בְּנִי, זוֹ בִּתִּי! רְאוּ אֵיזֶה נַחַת יֵשׁ לִי מֵהֶם. וְלָזֶה אִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ, רַק אִם מַחְדִּירִים בָּהֶם אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. אִם מְחַנְּכִים אוֹתָם עַל אַדְנֵי הַיַּהֲדוּת, עַל-פִּי דַּרְכֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבַּלְנוּ בְּהַר סִינַי עַל-יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עַל-פִּי קִיּוּם הַמִּצְווֹת, מַחְדִּירִים בָּהֶם אֶת הָעֹנֶג וְהַנֹּעַם בְּקִיּוּם רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ; אֵיזֶה יֹפִי כְּשֶׁאָדָם זוֹכֶה לִשְׁמֹר שַׁבָּת, וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה בָּהּ שׁוּם מְלָאכָה, אֲזַי הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּבַיִת זֶה, וְהַיְלָדִים רוֹאִים יוֹם אֶחָד בְּשָׁבוּעַ שֶׁהַהוֹרִים נָחִים וְשׁוֹבְתִים, אֲזַי שׁוֹאֲלִים: "אַבָּא, אִמָּא, מַה זֶּה"? מְגַלִּים לָהֶם, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בָּרָא אֶת הָעוֹלָם בְּשִׁשָּׁה יָמִים וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ, וְהִזְהִיר אוֹתָנוּ לֹא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה וְכוּ. אַתֶּם יוֹדְעִים אֵיךְ זֶה יַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם? רוּחַ קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה תִּשְׁרֶה עֲלֵיהֶם. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! רְאוּ לָקַחַת עַצְמְכֶם בִּידֵיכֶם, וְאִם אַתֶּם רוֹצִים "נַחַת מֵהַיְלָדִים", תַּתְחִילוּ אַתֶּם לִשְׁמֹר שַׁבַּת-קֹדֶשׁ, וְאָז יַלְדֵיכֶם גַּם-כֵּן יִשְׁמְרוּהָ. אֵיזֶה יֹפִי הוּא זֶה, שֶׁלְּכָל הַפָּחוֹת פַּעַם בְּשָׁבוּעַ יוֹשְׁבִים הַהוֹרִים וְהַיְלָדִים סְבִיב הַשֻּׁלְחָן בְּצַוְתָּא, וְשָׁרִים שִׁירֵי אֱמוּנָה, שִׁירֵי שַׁבָּת, וְזֶה מַשְׁפִּיעַ עַל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, שֶׁהַבָּנִים מְנִיחִים תְּפִלִּין, וּמִתְפַּלְּלִים לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הַבָּנוֹת הוֹלְכוֹת בְּבִגְדֵי צְנִיעוּת וְכוּ'. אֵיזֶה "נַחַת מֵהַיְלָדִים" רוֹוִים! לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! רְאוּ לְרַחֵם עַל עַצְמְכֶם, וְתַכְנִיסוּ אֶת יַלְדֵיכֶם בְּבָתֵּי חִנּוּךְ חֲרֵדִיִּים, שֶׁמְּלַמְּדִים שָׁם אֶת תּוֹרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, קִיּוּם מִצְווֹתָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל-יְדֵי-זֶה יִהְיֶה לָכֶם "נַחַת מֵהַיְלָדִים", וְתַאֲרִיכוּ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבוֹת.
לשמור על הילדים ממנוולים – היסוד ביהדות חינוך הילדים!
ב.
בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לִזְכֹּר, שֶׁהַיְלָדִים שֶׁל הָאָדָם הֵם הָעֵינַיִם שֶׁלּוֹ, וּכְמוֹ שֶׁאָדָם שׁוֹמֵר עַל עֵינָיו יוֹתֵר מִשְּׁאָר אֵיבָרָיו, כְּמוֹ-כֵן וְיוֹתֵר מִכֵּן צְרִיכִים לִשְׁמֹר עַל הַיְלָדִים בָּעִתִּים הַלָּלוּ, אֲשֶׁר מִסְתּוֹבְבִים כָּל מִינֵי מְנֻוָּלִים מֻשְׁחָתִים, וְעַל-יְדֵי שֶׁתִּשְׁמְרוּ עַל יַלְדֵיכֶם, תִּזְכּוּ לִרְווֹת רֹב נַחַת מֵהֶם. וַעֲלֵיכֶם לִזְכֹּר, שֶׁאָסוּר לִהְיוֹת אֲדִישִׁים וְאִי אִכְפַּתִּיִּים, כְּשֶׁבָּא הַדָּבָר לְחִנּוּךְ יַלְדֵיכֶם, כִּי הַחִנּוּךְ הוּא הַיְסוֹד וְהָעִקָּר בְּגִדּוּל הַיְלָדִים. וְזֶה הָיָה בְּכָל הַדּוֹרוֹת, וְלֹא בְּחִנָּם הִפְלִיג הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּמַעֲלַת אַבְרָהָם אָבִינוּ, וְאָמַר (בְּרֵאשִׁית יח, יט): "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו"; כִּי הַיְסוֹד בַּיַּהֲדוּת זֶהוּ חִנּוּךְ הַיְלָדִים, לְחַנְּכָם בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה וְהַיִּרְאָה. וּמִכָּל שֶׁכֵּן בַּדּוֹר הַזֶּה, שֶׁנִּתְרַבּוּ הַמִּינוּת וְהַכְּפִירוֹת בָּעוֹלָם, עַד שֶׁהָעֵרֶב-רַב מִתְפַּשְּׁטִים מְאֹד, וּמַרְעִילִים אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל עִם כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת, וְאִם אֵין דַּי בְּכָךְ, אֲזַי מְטַמְּאִים אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בְּטֻמְאַת נִאוּף, שִׁקּוּץ, תִּעוּב וְזִהוּם, וְהוֹרְסִים כָּל חֶלְקָה טוֹבָה, וּבִפְרָט אֶת הַנֹּעַר; כִּי מִסְתּוֹבְבִים עַכְשָׁו כָּל מִינֵי אֲנָשִׁים מְלֻכְלָכִים וּמְזֹהָמִים, אֲשֶׁר מַכְשִׁילִים אוֹתָם בְּכָל מִינֵי תּוֹעֵבוֹת רָעוֹת, וּמְלַמְּדִים אוֹתָם דְּרָכִים מְלֻכְלָכוֹת אֵיךְ לַחֲטֹא, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן. וְעַל-כֵּן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אִם אַתֶּם רוֹצִים לִזְכּוֹת לְנַחַת מִיַּלְדֵיכֶם, רְאוּ לִשְׁמֹר עֲלֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁשּׁוֹמְרִים עַל בָּבַת עֵינֵיכֶם וְיוֹתֵר מִזֶּה. כִּי הוֹרִים שֶׁאֵינָם שׁוֹמְרִים עַל יַלְדֵיהֶם בַּדּוֹר הַזֶּה, לִבְדֹּק עִם מִי הֵם מִתְחַבְּרִים, וּמִי הֵם רֵעֵיהֶם, וְעִם מִי מְשַׂחֲקִים, וּמִי הַמְלַמְּדִים וְהַמּוֹרוֹת שֶׁלָּהֶם, וְהֵם אֲדִישִׁים כְּלַפֵּי יַלְדֵיהֶם בִּכְלָל, עֲלֵיהֶם לָדַעַת, אֲשֶׁר הֵם רוֹצְחִים מַמָּשׁ, רוֹצְחֵי נְפָשׁוֹת. כִּי בָּעִתִּים הַלָּלוּ, שׁוֹמְעִים דְּבָרִים מַבְהִילִים, אֲשֶׁר יֵשׁ כָּל מִינֵי מְנֻוָּלִים וּמֻשְׁחָתִים, הַמַּכְשִׁילִים אֶת בְּנֵי הַנְּעוּרִים בַּעֲבֵרוֹת הֲכִי חֲמוּרוֹת, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, עַל-יְדֵי כָּל מִינֵי פִּתּוּיִים שֶׁמְּפַתִּים אוֹתָם, וְעַל-יְדֵי כָּל מִינֵי אִיּוּמִים שֶׁמְּאַיְּמִים עֲלֵיהֶם, שֶׁלֹּא יְגַלּוּ לַהוֹרִים וְכוּ'. וְלָכֵן הַמְּחֻיָּבוּת עַל הַהוֹרִים – אִם רוֹצִים לִזְכּוֹת לְ"נַחַת מֵהַיְלָדִים" – לַחֲקֹר וְלִדְרֹשׁ אֶצְלָם כָּל פְּרָט וּפְרָט. וְאַל יָקֵלּוּ בְּדָבָר זֶה, אֶלָּא תִּהְיֶה עֲלֵיהֶם עֵינָא פְּקִיחָא, מָה וּמִי וְאֵימַת?! לְהֵיכָן הוֹלְכִים? וְאַיֵּה מְשַׂחֲקִים? וּמִי הֵם חַבְרֵיהֶם? וּלְמִי מִתְקָרְבִים? וְעִם מִי מִתְרוֹעֲעִים? וְאִם, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים!
תִּשְׁמְרוּ עַל יַלְדֵיכֶם, אָז יְהֵא לָכֶם נַחַת מֵהֶם. לֹא-כֵּן אִם תִּהְיוּ אֲדִישִׁים וְאִי אִכְפַּתִּיִּים כְּלַפֵּיהֶם, אַתֶּם שׂוֹרְפִים אוֹתָם בְּמוֹ יְדֵיכֶם, וְהַקּוֹלָר יִהְיֶה תָּלוּי עַל צַוַּארְכֶם, וְלֹא תּוּכְלוּ לִמְחֹל לְעַצְמְכֶם כָּל יְמֵי חַיֵּיכֶם. כִּי אִם אֵין שׁוֹמְרִים עַל הַיְלָדִים בָּעִתִּים הַלָּלוּ, מִכָּל מִינֵי מֻשְׁחָתִים וּמְנֻוָּלִים, רוֹצְחֵי נְפָשׁוֹת, שֶׁמַּלְעִיטִים אֶת הַנֹּעַר עִם שִׁקּוּץ, זִהוּם, תִּעוּב וְנִאוּף, הַיְלָדִים יִכָּשְׁלוּ. כִּי זֶה כְּמַחֲלָה מְדַבֶּקֶת – הֵן הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקֹרְסוּת, וְהֵן תַּאֲוַת נִאוּף, שֶׁנִּכְנְסוּ בַּנֹּעַר כְּמַחֲלָה מַמְאֶרֶת, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן. וּכְבָר רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה, שֶׁהֲמוֹן בְּנֵי הַנְּעוּרִים בַּדּוֹר הַזֶּה נִתְקַלְקְלוּ רַק עַל-יְדֵי שֶׁהַהוֹרִים הָיוּ אֲדִישִׁים בְּאִי אִכְפַּתִּיּוּת עַל יַלְדֵיהֶם, וְיָצְאוּ לְתַרְבּוּת רָעָה, הַשֵּׁם יִשְׁמֹר. וְלָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אִם אַתֶּם רוֹצִים "נַחַת מֵהַיְלָדִים", הַהֶכְרֵחַ לָכֶם לִמְסֹר נַפְשְׁכֶם פְּשׁוּטוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ, וְלָלֶכֶת וּלְבָרֵר אֵצֶל הַיְלָדִים בְּכָל יוֹם בְּשֶׁבַע חֲקִירוֹת וּבְשֶׁבַע דְּרִישׁוֹת, אִם אֵין נוֹגְעִים בָּהֶם לְרָעָה, וְאִם לֹא מַזִּיקִים לָהֶם. וְאַל תִּקְּחוּ דָּבָר זֶה בְּנָקֵל. וְכָל זֶה בְּבָנִים. מִכָּל שֶׁכֵּן בַּבָּנוֹת, אֲשֶׁר אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּמִדְבַּר רַבָּה, פָּרָשָׁה יא): "יְבָרֶכְךָ" – בְּבָנִים, "וְיִשְׁמְרֶךָ" – בְּבָנוֹת. מְלַמֵּד שֶׁהַבָּנוֹת צְרִיכוֹת שְׁמִירָה. וְכֵן אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (סַנְהֶדְרִין ק.): בַּת לְאָבִיהָ מַטְמֹנֶת שָׁוְא, מִפַּחְדָּהּ לֹא יִישַׁן בַּלַּיְלָה; כִּי תָּמִיד דּוֹאֵג הֵיכָן הַבַּת עֲלוּלָה לֵילֵךְ, וּמִיהֶן חַבְרוֹתֶיהָ. כִּי נָשִׁים דַּעְתָּן קַלָּה, וִיכוֹלוֹת לְהִתְפַּתּוֹת יוֹתֵר מִבָּנִים, עַל-כֵּן צְרִיכִים לִשְׁמֹר עֲלֵיהֶן בִּמְאֹד מְאֹד.
וְאָז אִם תִּקְּחוּ אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה בִּרְצִינוּת, וְתַכְנִיסוּ אֶת זֹאת הֵיטֵב הֵיטֵב בְּלִבְּכֶם, תִּזְכּוּ שֶׁיִּהְיֶה לָכֶם "נַחַת מֵהַיְלָדִים". וְהָעִקָּר הוּא תְּפִלָּה – לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם עַל הַיְלָדִים שֶׁיַּצְלִיחוּ וְיִהְיוּ שְׁמוּרִים מֵהַחֵטְא, וְשֶׁלֹּא יִתְקַלְקְלוּ, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, וְלֹא יִתְחַבְּרוּ עִם חֲבֵרִים רָעִים, עִם כָּל זֹאת צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת גַּם פְּעֻלּוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת – לִשְׁמֹר מְאֹד עִם מִי הַיְלָדִים מִתְרוֹעֲעִים. וּבִפְרָט עַכְשָׁו, שֶׁיֵּשׁ גַּם פְּנִימִיּוֹת, שֶׁהֵן הַבָּנִים וְהֵן הַבָּנוֹת לָנִים שָׁם בַּלֵּילוֹת, צְרִיכִים כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה שְׁמִירָה עֲלֵיהֶם, לֵידַע מַה הֵם עוֹשִׂים. כִּי בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, הַדּוֹר מְלֻכְלָךְ מְאֹד, וּמָלֵא נִאוּף, וּמֵאֲחוֹרֵי גַּבָּם שֶׁל הַהוֹרִים, הַיְלָדִים מְשַׂחֲקִים בֵּינֵיהֶם, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂי תּוֹעֵבָה, וְהַהוֹרִים אֲפִלּוּ אֵינָם יוֹדְעִים. וּצְרִיכִים רַחֲמִים רַבִּים בַּדּוֹר הַזֶּה, שֶׁיִּהְיוּ לוֹ יְלָדִים נְקִיִּים. וַחֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אָמְרוּ (תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ רַבָּה, פֶּרֶק יח): מַעֲשֶׂה בְּכֹהֵן שֶׁהָיָה יְרֵא שָׁמַיִם בְּסֵתֶר, וְהָיוּ לוֹ עֲשָׂרָה בָּנִים וּנְקֵבוֹת, וּבְכָל יוֹם וָיוֹם הָיָה מִתְפַּלֵּל וּמִשְׁתַּטֵּחַ וּמְלַחֵךְ בִּלְשׁוֹנוֹ עָפָר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבֹא אֶחָד מֵהֶם לִידֵי עֲבֵרָה וְלִידֵי דָּבָר מְכֹעָר. הֲרֵי שֶׁלָּכֶם לִפְנֵיכֶם, אֵיךְ שֶׁצְּרִיכִים לְהִתְפַּלֵּל וְלִשְׁמֹר עַל הַיְלָדִים, שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לִידֵי עֲבֵרָה וְלִידֵי דָּבָר מְגֻנֶּה. וְאָז אִם תִּהְיוּ עֵרָנִיִּים וְלֹא אֲדִישִׁים, אֲזַי בְּוַדַּאי תִּרְווּ רֹב "נַחַת מֵהַיְלָדִים". לָזֹאת אֲבַקֵּשׁ אֶתְכֶם מְאֹד, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! שֶׁאַל תַּרְפּוּ מִיַּלְדֵיכֶם, וְתָמִיד תַּעַמְדוּ עַל הַמִּשְׁמָר, וְתַחְקְרוּ אֶצְלָם בְּדֶרֶךְ יְשִׁירָה אוֹ בַּעֲקִיפִין, לְהִתְוַדַּע מַה הֵם עוֹשִׂים. וְאַל תִּהְיוּ פְּתָאִים, כְּאִלּוּ יַלְדֵיכֶם אֵינָם יוֹדְעִים כְּלוּם, כִּי בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה הַקְּרִירוּת וְהָאִי אִכְפַּתִּיּוּת הַזּוֹ. וְאִם בֶּאֱמֶת תִּשְׁמְרוּ עַל יַלְדֵיכֶם, תִּזְכּוּ לִרְאוֹת אֶצְלָם נַחַת דִּקְדֻשָּׁה, אֲשֶׁר זֶה הַקִּוּוּי שֶׁל כָּל הוֹרֶה, שֶׁרוֹצֶה לִרְאוֹת "נַחַת מֵהַיְלָדִים". אַשְׁרֵי מִי שֶׁאֵינוֹ מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ, וְשׁוֹמֵר עַל יְלָדָיו, וְאָז טוֹב לוֹ כָּל הַיָּמִים!
הילדים כבר רוצים להתחתן – זה החינוך של ילדיכם לשמור שלא יפלו!
ג.
בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אִם אַתֶּם רוֹצִים לִרְווֹת "נַחַת מֵהַיְלָדִים", עֲלֵיכֶם לַעֲשׂוֹת כָּל מִינֵי מַאֲמַצִּים שֶׁבָּעוֹלָם לְחַתְּנָם בְּגִיל צָעִיר, כִּי כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (סַנְהֶדְרִין עו:): הָאוֹהֵב אֶת אִשְׁתּוֹ כְּגוּפוֹ וְהַמְכַבְּדָהּ יוֹתֵר מִגּוּפוֹ, וְהַמַּדְרִיךְ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, וְהַמַּשִּׂיאָן סָמוּךְ לְפִרְקָן, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר (אִיּוֹב ה, כד): "וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ"; כִּי עַכְשָׁו הַדּוֹר מְאֹד מְלֻכְלָךְ, וְהַיְלָדִים רוֹאִים מַעֲשֵׂי תּוֹעֵבוֹת בְּכָל יוֹם, כִּי מִסְתּוֹבְבִים עַל הָרְחוֹבוֹת פְּרוּצִים וּפְרוּצוֹת בְּבִגְדֵי שַׁחַץ, וּמַה יַּעֲשׂוּ הַיְלָדִים, שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לִידֵי חֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת?! וְלָכֵן אַשְׁרֵי אָדָם הַזּוֹכֶה לְחַתֵּן אֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו בְּגִיל צָעִיר, וְלֹא צָרִיךְ לְהִתְבַּיֵּשׁ מֵאַף אֶחָד בָּעוֹלָם, וּמִכָּל שֶׁכֵּן לֹא לְהִתְפַּעֵל מֵהַמִּשְׁפָּחָה, שֶׁיִּשְׁאֲלוּ מָה וּמִי וְאֵימַת, כִּי כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (קִדּוּשִׁין כט:): בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְלֹא נָשָׂא אִשָּׁה, כָּל יָמָיו בְּהִרְהוּר עֲבֵרָה. וְאָמְרוּ (שָׁם): עַד עֶשְׂרִים שָׁנָה יוֹשֵׁב הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וּמְצַפֶּה לָאָדָם מָתַי יִשָּׂא אִשָּׁה, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ עֶשְׂרִים וְלֹא נָשָׂא, אוֹמֵר: תִּפַּח עַצְמוֹתָיו. וְכֵן אָמְרוּ (שָׁם): אָמַר רַב חִסְדָּא, הַאי דַּעֲדִיפְנָא מֵחֲבֵרַאי דִּנְסֵיבְנָא בְּשִׁיבְסַר, וְאִי הֲוָה נְסֵיבְנָא בְּאַרְבֵּיסַר, הֲוָה אָמֵינָא לַשָּׂטָן, גִּירָא בְּעֵינֶיךָ [מַדּוּעַ אֲנִי יוֹתֵר עָדִיף מִכָּל חֲבֵרַי? מִפְּנֵי שֶׁהִתְחַתַּנְתִּי בְּגִיל שֵׁשׁ- עֶשְׂרֵה! אִם הָיִיתִי מִתְחַתֵּן בְּגִיל אַרְבַּע עֶשְׂרֵה, הָיִיתִי אוֹמֵר לַשָּׂטָן: אֲנִי מִתְגָּרֶה בְּךָ, וְאֵינֶנִּי מְפַחֵד מִמְּךָ שֶׁתַּחְטִיאֵנִי]. מִכָּל זֶה לְמֵדִים, שֶׁאִם מְחַתְּנִים אֶת הַיְלָדִים בְּגִיל צָעִיר, הֵם לֹא יוֹדְעִים מַה זֶּה חֵטְא! וּמַה גַּם שֶׁהֵם שְׁמוּרִים מֵחֲטָאִים. וּבִפְרָט בַּדּוֹר הַזֶּה, אֲשֶׁר הַהֶפְקֵרוּת מְאֹד גְּדוֹלָה, וּמִסְתּוֹבְבִים כָּל מִינֵי מְנֻוָּלִים וּמְשֻׁקָּצִים, אֲשֶׁר מַכְשִׁילִים אֶת הַנֹּעַר בְּנִאוּף, שִׁקּוּץ וְתִעוּב, תַּחַת גַּבָּם שֶׁל הַהוֹרִים, הַיְלָדִים לוֹמְדִים בִּישִׁיבוֹת וּבְבָתֵּי-סֵפֶר, וְדַי רַק בְּתַלְמִיד אוֹ תַּלְמִידָה אַחַת מְקֻלְקָלִים, וִיכוֹלִים לְקַלְקֵל אֶת כָּל הַכִּתָּה. וּמִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁיְּשֵׁנִים בִּפְנִימִיָּה, אֵיךְ עֲלוּלִים לְדַרְדֵּר אֶת הַיְלָדִים.
וְעַל-כֵּן, בָּנַי בְּנוֹתַי הַיְקָרִים! אַל תִּהְיוּ נָאִיבִיִּים, שֶׁלִּבְנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם זֶה לֹא יִקְרֶה, אִם אַתֶּם רוֹצִים שֶׁיִּהְיֶה לָכֶם "נַחַת מֵהַיְלָדִים", תִּשְׁמְרוּ עֲלֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁשּׁוֹמְרִים עַל בָּבַת עֵינֵיכֶם. וְתִרְאוּ לְהִשְׁתַּדֵּל לְחַתֵּן אוֹתָם בְּגִיל צָעִיר, אַל תִּסְתַּכְּלוּ עַל שׁוּם כָּבוֹד אוֹ מָמוֹן! אֶלָּא תִּסְתַּכְּלוּ עַל טוֹבַת הַיְלָדִים! אִם אַתֶּם רוֹצִים "נַחַת מֵהַיְלָדִים" שֶׁלָּכֶם, תִּרְאוּ לְחַתְּנָם בְּגִיל צָעִיר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לִידֵי חֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת. וְאִם אַתֶּם רוֹאִים שֶׁהַיְלָדִים מְחַצְּפִים פְּנֵיהֶם נֶגְדְּכֶם, תֵּדְעוּ שֶׁהֵם רוֹצִים לְהִתְחַתֵּן, אֲבָל מִתְבַּיְּשִׁים לְבַקֵּשׁ מִכֶּם, וְלָכֵן הֵם מִתְחַצְּפִים. אֲבָל פְּנִימִיּוּת לְבָבָם זוֹעֶקֶת אֲלֵיכֶם: "אַבָּא, אִמָּא! תְּחַתְּנוּ אוֹתִי! כִּי אֵינִי יָכוֹל לִסְבֹּל כְּבָר אֶת הִרְהוּרֵי הָעֲבֵרָה שֶׁנִּכְנְסוּ בִּי, אֶת הַמַּחֲשָׁבוֹת וְהַהִרְהוּרִים הָרָעִים וְהַמְגֻנִּים שֶׁמְּעַקְּמִים וּמְסַבְּבִים אֶת מֹחִי!" וְלָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! תִּמְסְרוּ אֶת נַפְשְׁכֶם בַּעֲבוּר זֶה, וְאַל תִּסְתַּכְּלוּ מַה שֶּׁבְּנֵי-אָדָם יַגִּידוּ, כִּי אִם הַיְלָדִים שֶׁלָּכֶם יִתְקַלְקְלוּ וְיִדַּרְדְּרוּ, וְיֵצְאוּ לְתַרְבּוּת רָעָה, וְיִפְּלוּ בְּמַלְכֹּדֶת שֶׁל נִאוּף, שִׁקּוּץ, תִּעוּב וְזִהוּם, וְיֵלְכוּ בַּמְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים, עַד שֶׁיִּקְּחוּ סַמִּים, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, אָז תִּהְיֶה הַבּוּשָׁה הַרְבֵּה יוֹתֵר גְּדוֹלָה, מֵאֲשֶׁר אַתֶּם צְרִיכִים עַכְשָׁו לְתָרֵץ לִקְרוֹבֵי הַמִּשְׁפָּחָה, לָמָּה אַתֶּם מְחַתְּנִים אוֹתָם בְּגִיל צָעִיר?! וְלָמָּה אַתֶּם מְמַהֲרִים כָּל-כָּךְ, הֲרֵי הֵם עֲדַיִן קְטַנִּים?! חוּסוּ וְחִמְלוּ עַל בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם, אִם אַתֶּם רוֹצִים שֶׁיִּהְיֶה לָכֶם "נַחַת מֵהַיְלָדִים", תְּחַתְּנוּ אוֹתָם בְּגִיל צָעִיר, וְתִשְׁמְרוּ מְאֹד מְאֹד לֹא לִשְׁלֹחַ אוֹתָם לִפְנִימִיּוֹת, אֲשֶׁר שָׁם הוּא מְקוֹר הַזֻּהֲמָה וְהַטֻּמְאָה, דַּי רַק בְּתַלְמִיד אֶחָד אוֹ בְּתַלְמִידָה אַחַת מְקֻלְקָלִים, שֶׁמְּקַלְקְלִים אֶת כָּל הַכִּתָּה, וְזֶה מַעֲשִׂים שְׁכִיחִים שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם.
וְלָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! חִמְלוּ וְרַחֲמוּ עַל בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם, תְּחַזְּקוּ וּתְעוֹדְדוּ אוֹתָם, וּתְדַבְּרוּ אִתָּם, שֶׁבְּדַעְתְּכֶם לְחַתְּנָם בְּגִיל צָעִיר, וְשֶׁלֹּא יִדְאֲגוּ, וְתִשְׁתַּדְּלוּ לַעֲזֹר לָהֶם. כִּי בֶּאֱמֶת זוֹ הַצְּדָקָה הֲכִי גְּדוֹלָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (כְּתֻבּוֹת נ.): הָעוֹשֶׂה צְדָקָה בְּכָל עֵת, זֶה הַזָּן וּמְפַרְנֵס אֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו כְּשֶׁהֵם קְטַנִּים. בִּמְקוֹם שֶׁתִּזְרְקוּ צְדָקוֹת עַל יָמִין וְעַל שְׂמֹאל, תַּעַזְרוּ קֹדֶם לִבְנֵיכֶם וְלִבְנוֹתֵיכֶם, אֲשֶׁר הֵם בָּשָׂר מִבְּשַׂרְכֶם, דָּם מִדְּמֵיכֶם, וְאִם אַתֶּם רוֹצִים "נַחַת מֵהַיְלָדִים", תִּמְסְרוּ נַפְשְׁכֶם לַעֲזֹר לָהֶם, כִּי הֵם עֲדַיִן קְטַנִּים וּצְעִירִים, וְאִם תְּצַיְּתוּ אוֹתִי בְּדָבָר זֶה, לֹא תִּתְחָרְטוּ – לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא.
להחדיר בילדים אמונה פשוטה – המתכון לנחת מהילדים!
ד.
בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אִם אַתֶּם רוֹצִים שֶׁיִּהְיֶה לָכֶם "נַחַת מֵהַיְלָדִים", תָּמִיד תְּדַבְּרוּ רַק מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא דִּבּוּרֵי אֱמוּנָה וְהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, כִּי הַדִּבּוּר שֶׁמְּדַבְּרִים מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, מוֹרִיד אֶת הַשְּׁכִינָה בָּעוֹלָם; כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם מְצִיאוּת בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהַכֹּל לַכֹּל אֱלֹקוּת גָּמוּר הוּא, וּמַה שֶּׁבְּנֵי-אָדָם אֵינָם מְדַבְּרִים מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, מִזֶּה נִגְרָמוֹת לָהֶם כָּל הַצָּרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. וְלָכֵן אִם אַתֶּם רוֹצִים שֶׁיִּהְיֶה לָכֶם "נַחַת מֵהַיְלָדִים", רְאוּ לְהַתְמִיד בְּדִבּוּר שֶׁל אֱמוּנָה, לְדַבֵּר הַרְבֵּה בַּבַּיִת מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וּלְסַפֵּר סִפּוּרֵי צַדִּיקִים וְסִפּוּרֵי הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, וְזֶה יַעֲזֹר לָכֶם, שֶׁיִּהְיֶה לָכֶם "נַחַת מֵהַיְלָדִים". כִּי בָּעִתִּים הַלָּלוּ הַכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת מִתְפַּשְּׁטוֹת בָּעוֹלָם, וּצְרִיכִים רַחֲמִים רַבִּים שֶׁלֹּא יִלָּכְדוּ הַיְלָדִים שֶׁלָּכֶם בֵּין אֵלּוּ הָרְשָׁעִים וְקַלֵּי עוֹלָם, אֲשֶׁר עוֹשִׂים שַׁמּוֹת וְחֻרְבָּן בָּעוֹלָם, וְלָכֵן אֲנִי מְאֹד מְבַקֵּשׁ אֶתְכֶם, אֲהוּבַי, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! חִמְלוּ וְרַחֲמוּ עַל יַלְדֵיכֶם, וְתִמְסְרוּ אֶת נַפְשְׁכֶם לְדַבֵּר בַּבַּיִת רַק דִּבּוּרֵי אֱמוּנָה וְהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, וְתִשְׁמְרוּ אֶת עַצְמְכֶם מְאֹד לֹא לְדַבֵּר דִּבּוּרֵי כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן, שֶׁאַל תַּכְנִיסוּ בְּבֵיתְכֶם עִתּוֹנִים מְזֹהָמִים שֶׁל נִאוּף, שִׁקּוּץ וְתִעוּב וּתְמוּנוֹת תּוֹעֵבָה וְדִבְרֵי בֶּלַע וּכְפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת נֶגְדּוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יִמָּצֵא בְּבֵיתְכֶם הַכְּלִי מַשְׁחִית הַנִּקְרָא טֵלֵוִיזְיָה אוֹ וִידֵאוֹ אוֹ שְׁאָר כְּלֵי טֻמְאָה, הַמְמַלְּאִים אֶת הַמֹּחַ וְהַדַּעַת עִם כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת, נִאוּף, שִׁקּוּץ, תִּעוּב וְזִהוּם.
וּרְאוּ, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים, כִּי הֻזְהַרְתֶּם! וְאַל תֹּאמְרוּ אַחַר-כָּךְ: חֲבָל שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ בְּקוֹל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהִזְהִירָנוּ לְהַחְדִּיר בַּיְלָדִים אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּשֶׁהֵם עֲדַיִן קְטַנִּים. כִּי בֶּאֱמֶת הָעִנְיָן שֶׁל אֱמוּנָה, זֶה צְרִיכִים לְהַחְדִּיר בַּיְלָדִים כְּשֶׁהֵם עֲדַיִן פְּעוּטִים, וְתָמִיד לְדַבֵּר רַק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וּבַבַּיִת צְרִיכָה לִהְיוֹת אֲוִירָה שֶׁל אֱמוּנָה וּדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְאַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁהַיְלָדִים קְטַנִּים, אֶלָּא כָּל מַה שֶּׁהֵם לוֹמְדִים בְּעֵת קַטְנוּת, נֶחְקָק בְּדַעְתָּם וּבְמֹחָם. וְלָכֵן רְאוּ מַה לִּפְנֵיכֶם, וְתָמִיד תְּדַבְּרוּ רַק דִּבּוּרֵי אֱמוּנָה וְהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, וּתְסַפְּרוּ לָהֶם סִפּוּרֵי צַדִּיקִים, וְכֵן תְּסַפְּרוּ לָהֶם אֶת הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה עִמָּכֶם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁדְּבָרִים אֵלּוּ עוֹשִׂים רֹשֶׁם גָּדוֹל עֲלֵיהֶם. וְאַל יֵקַל בְּעֵינֵיכֶם דָּבָר זֶה, כִּי כָּל הַ"נַּחַת מֵהַיְלָדִים" תָּלוּי רַק כְּפִי שֶׁמַּחְדִּירִים בָּהֶם אֱמוּנָה בְּרוּרָה וּמְזֻכֶּכֶת. וְלָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! רְאוּ לְהִתְחַזֵּק בְּיֶתֶר שְׂאֵת וּבְיֶתֶר עֹז, וְעַל-יְדֵי-זֶה תִּרְווּ רֹב נַחַת מִבְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם, כִּי כְּשֶׁמַּחְדִּירִים בַּיְלָדִים אֱמוּנָה בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וּמְלַמְּדִים אוֹתָם, אֲשֶׁר כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶם, הַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, וְאֵין שׁוּם עֵצָה אַחֶרֶת רַק לְדַבֵּר עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּלְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן מִלְּפָנָיו, זֶה מַה שֶּׁיַּצִּיל אֶת הַיְלָדִים מֵרֶדֶת שַׁחַת. וְלָכֵן, אִם רְצוֹנְכֶם, שֶׁיִּהְיֶה לָכֶם "נַחַת מֵהַיְלָדִים", רְאוּ לַעֲשׂוֹת כָּל מִינֵי פְּעֻלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לְחַזֵּק וּלְעוֹדֵד וּלְשַׂמֵּחַ אֶת הַיְלָדִים בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְתַרְגִּילוּ עַצְמְכֶם לְדַבֵּר פָּתוּחַ בַּבַּיִת רַק מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאָז תִּזְכּוּ שֶׁיִּהְיֶה לָכֶם "נַחַת מֵהַיְלָדִים"; אַשְׁרֵי מִי שֶׁאֵינוֹ מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ בָּעִתִּים הַלָּלוּ, וְאָז טוֹב לוֹ כָּל הַיָּמִים.
תַּם וְנִשְׁלַם שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!