קוּנְטְרֵס
צִדְקַת הַחַיִּים
א.
צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, אֲהוּבִי, בְּנִי הַיָּקָר, שֶׁכָּל מַה שֶּׁקּוֹרֶה עִמְּךָ בֵּין בְּגַשְׁמִיּוּת וּבֵין בְּרוּחָנִיּוּת, הַכֹּל לְטוֹבָתְךָ, וַאֲפִלּוּ שֶׁמֵּרֹב צַעַר וְיִסּוּרִים וּמַכְאוֹבִים שֶׁעוֹבְרִים עָלֶיךָ, נִדְמֶה לְךָ כְּאִלּוּ, חַס וְשָׁלוֹם, מִדַּת הַדִּין שׁוֹרָה בְּךָ, עָלֶיךָ לָדַעַת, שֶׁבְּכָל פְּרָט וּפְרָט שֶׁעוֹבֵר עָלֶיךָ, שָׁם גְּנוּזָה צִדְקָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים לב): "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט, אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא"; כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ חָפֵץ חֶסֶד, וְרוֹצֶה לְהֵיטִיב עִם בְּרִיּוֹתָיו, וְעַל הָאָדָם לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ עַד יוֹם מוֹתוֹ, הַכֹּל הוּא רַק סִבּוּבִים מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְהַשָּׂגַת אֱלֹקוּת, לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ (זֹהַר בֹּא מב:), כִּי רַק בִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא, וְאֵין שׁוּם תַּכְלִית אַחֶרֶת חוּץ מִזֶּה, כִּי עִקַּר הַבְּרִיאָה שֶׁנִּבְרָא בָּהּ הָאָדָם הָיְתָה רַק כְּדֵי שֶׁיַּכִּיר אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְזֶה עִקַּר כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה וּכְלַל כָּל הַכַּוָּנוֹת שֶׁל כָּל הַמִּצְווֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, שֶׁכֻּלָּן הֵן שִׁעוּרִים וְצִמְצוּמִים לִזְכּוֹת עַל יָדָם לְהַשָּׂגַת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ מִכָּל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה. אַךְ עָלֶיךָ לָדַעַת, כִּי זֶה עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁל הָאָדָם, כִּי "זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים" (קֹהֶלֶת ז, יד), כְּמוֹ שֶׁאָדָם צָרִיךְ לַעֲבֹר אֶת כָּל יְמֵי חַיָּיו מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ עַד יוֹם מוֹתוֹ, בְּכָל מִינֵי עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת, כָּל מִינֵי קַטְנוּת וְגַדְלוּת, כָּל מִינֵי סִבּוּבִים, צָרוֹת וְיִסּוּרִים וְהַרְפַּתְקָאוֹת, אֲשֶׁר מִצַּד אֶחָד הוּא יָכוֹל לִרְאוֹת רַק אֶת הַטּוֹב בַּדָּבָר, שֶׁהַכֹּל סִבּוּבִים מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, זֶה לְעֻמַּת זֶה בָּרָא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶת הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְהַקְּלִפּוֹת, שֶׁיַּעְלִימוּ וְיַסְתִּירוּ וִיכַסּוּ אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְיַכְנִיסוּ בּוֹ קֻשְׁיוֹת וּסְפֵקוֹת אַחֲרָיו יִתְבָּרַךְ, וְיַפִּילוּ אוֹתוֹ מֵהָאֱמוּנָה הַבְּרוּרָה וְהַמְזֻכֶּכֶת הַזֹּאת, עַד שֶׁיִּכְפֹּר לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, אֲשֶׁר זֶה הַנִּסָּיוֹן שֶׁל כָּל בְּרִיָּה בְּזֶה הָעוֹלָם, אוֹ שֶׁיַּצְדִּיק עָלָיו אֶת הַדִּין בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו, וְיֵדַע בִּידִיעָה בְּרוּרָה וּמְזֻכֶּכֶת, אֲשֶׁר שָׁם אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם נִמְצָא, וְאֵין בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, כִּי דָּבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן לֹא נַעֲשֶׂה מֵעַצְמוֹ, אֶלָּא בִּרְשׁוּת הַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן, אוֹ חַס וְשָׁלוֹם, יִכְפֹּר בַּכֹּל וְיֵצֵא וְיִבְעַט לְגַמְרֵי נֶגְדּוֹ יִתְבָּרַךְ, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, מֵרֹב צָרוֹתָיו; וְעַל-כֵּן רְאֵה, אֲהוּבִי, בְּנִי הַיָּקָר, לָדַעַת מַה לְּפָנֶיךָ, הֵן אֱמֶת שֶׁכְּבָר עָבְרוּ עָלֶיךָ בְּזֶה הָעוֹלָם כָּל מִינֵי יְרִידוֹת וּנְפִילוֹת, הַשְׁלָכוֹת וְדַחֲקוּת, מַחֲלֹקֶת וּמְרִיבוֹת, וְכָל מִינֵי בִּלְבּוּלִים אֲחֵרִים, אֲשֶׁר בְּכָל פַּעַם נִדְמֶה לְךָ כְּאִלּוּ אָבַד מָנוֹס וְתִקְוָה מִמְּךָ, עָלֶיךָ לִזְכֹּר הֵיטֵב בִּשְׁבִיל מָה בָּאתָ לְזֶה הָעוֹלָם, אִם לֹא רַק לְהַכִּירוֹ יִתְבָּרַךְ פָּנִים אֶל פָּנִים; וְעַל-כֵּן רְאֵה, אֲהוּבִי, בְּנִי הַיָּקָר, לְהַצְדִּיק עָלֶיךָ אֶת הַדִּין וְאַל תִּקְרָא תִּגָּר נֶגְדּוֹ יִתְבָּרַךְ, חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא רְאֵה לְבַטֵּל אֶת עַצְמְךָ לְגַמְרֵי אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְתָרוּץ רַק אֵלָיו, וּתְפָרֵשׁ אֶת כָּל שִׂיחָתְךָ וְכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶיךָ בִּפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וְהַבֵּן אֶל אָבִיו, וְתִשְׁפֹּךְ שִׂיחַ וּתְפִלָּה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל-יְדֵי-זֶה תִּזְכֶּה שֶׁהַכֹּל יִתְהַפֵּךְ לְךָ לְטוֹבָה, שֶׁכָּל הַיְרִידוֹת וְהַנְּפִילוֹת, כֻּלָּן תֵּעָשֶׂינָה כֵּלִים וְצִמְצוּמִים כְּדֵי לְקַבֵּל בָּהֶם אוֹר וְזִיו וְחִיּוּת וּדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְכָל זֶה תִּזְכֶּה אִם תַּצְדִּיק עָלֶיךָ אֶת הַדִּין, אֲשֶׁר זֶה "צִדְקַת הַחַיִּים", שֶׁהָאָדָם מִצַּדִּיק כָּל יוֹם וָיוֹם מִימֵי חַיָּיו אֶת הַדִּין, וְיוֹדֵעַ שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַנְהִיג אֶת עוֹלָמוֹ בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית וְהַכֹּל לְטוֹבָתוֹ, וְכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו בְּזֶה הָעוֹלָם – בֵּין לְטוֹב וּבֵין לְהִפּוּךְ – הַכֹּל לְטוֹבָה. וּכְשֶׁזּוֹכִים לְהַגִּיעַ אֶל מַדְרֵגָה זוֹ, אָז דַּיְקָא חַיִּים חַיִּים רוּחָנִיִּים, עֲרֵבִים וּמְתוּקִים; אַשְׁרֵי מִי שֶׁמַּחְדִּיר בְּעַצְמוֹ יְדִיעָה זוֹ, וְאָז נִקְרָאִים חַיָּיו חַיִּים אֲמִתִּיִּים.
ב.
צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, אֲהוּבִי, יְדִידִי הַיָּקָר, שֶׁהַכֹּל מֻשְׁגָּח בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטֵי פְּרָטִית, וְדָבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן אֵינוֹ נַעֲשֶׂה מֵעַצְמוֹ, וַאֲפִלּוּ מַה שֶּׁמְּדַבְּרִים עָלֶיךָ – הַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְאַף שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים שֶׁאֵין יְכוֹלִים לְהָבִין, אֵיךְ הָרְשָׁעִים וְקַלֵּי הָעוֹלָם מַצְלִיחִים, וְנִרְאֶה כְּאִלּוּ הַכֹּל הֵפֶךְ הַהַשְׁגָּחָה, חַס וְשָׁלוֹם, וּכְאִלּוּ "עָזַב ה' אֶת הָאָרֶץ" (יְחֶזְקֵאל ח, יב), חָלִילָה וְחַס, מֵאַחַר שֶׁהַצַּדִּיקִים נִמְצָאִים בְּשֵׁפֶל הַמַּצָּב, וְאִלּוּ הָרְשָׁעִים וְקַלֵּי הָעוֹלָם מַצְלִיחִים, עִם כָּל זֹאת עָלֶיךָ לָדַעַת, אֲשֶׁר גַּם שָׁם מֻנָּח וּמֻסְתָּר אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם אֵלּוּ קַלֵּי הָעוֹלָם וְהָרְשָׁעִים הַמַּצְלִיחִים, הֵם שְׁלִיחֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לְצַעֵר אוֹתְךָ, וּלְהַחֲלִישׁ אֶת דַּעְתְּךָ וְלִשְׁבֹּר אוֹתְךָ, וְעָלֶיךָ לְהַחֲזִיק מַעֲמָד וְלֹא לְהִשָּׁבֵר מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, רַק לָדַעַת שֶׁבְּתֹקֶף הַדַּחֲקוּת, גַּם שָׁם תִּמְצָא אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְדָבָר זֶה נֶעֱלָם מְאֹד מְאֹד מֵעֵינֵי הָאָדָם, כִּי רוֹאִים צַדִּיקִים גְּדוֹלִים שֶׁנָּפְלוּ, וּלְהִפּוּךְ – רוֹאִים רְשָׁעִים שֶׁחָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה; כִּי בֶּאֱמֶת מַה שֶּׁאָנוּ רוֹאִים כַּמָּה אֲנָשִׁים, אֲשֶׁר הֵם רְשָׁעִים גְּדוֹלִים כַּמָּה שָׁנִים, וְעוֹבְרִים עֲבֵרוֹת גְּדוֹלוֹת וַחֲמוּרוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְאַחַר-כָּךְ נִתְעוֹרְרִים בִּתְשׁוּבָה וְנַעֲשִׂים בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה גְּמוּרִים, כַּמּוּבָא כַּמָּה מַעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלֶּה בַּגְּמָרָא וּבַמִּדְרָשִׁים וּבִשְׁאָר הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, וּכְמַעֲשֶׂה דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן דּוּרְדַיָּא (עֲבוֹדָה זָרָה יח.) וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלֶּה מַעֲשִׂיּוֹת הַרְבֵּה מְאֹד בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וְלִכְאוֹרָה תָּמוּהַּ הַדָּבָר, הֲלֹא "עֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה" (אָבוֹת ד, ב), וּכְכָל שֶׁעוֹבֵר יוֹתֵר עֲבֵרָה, הוּא נוֹפֵל יוֹתֵר בְּיַד הַסִּטְרָא אַחֲרָא, וּמֵאַיִן בָּא שֶׁלְּבַסּוֹף יִתְגַּבֵּר נֶגֶד הַסִּטְרָא וְיַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה? אַךְ הָעִנְיָן הוּא, כִּי בֶּאֱמֶת בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְשָׁמָה יְקָרָה, שֶׁיֵּשׁ לָהּ כֹּחַ גָּדוֹל לַעֲמֹד נֶגֶד הַיֵּצֶר הָרַע וְחֵילוֹתָיו, כִּי אִם לֹא הָיָה לָאָדָם כֹּחַ לַעֲמֹד נֶגֶד הַיֵּצֶר הָרַע, לֹא הָיָה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נוֹתֵן לוֹ יֵצֶר הָרַע כָּזֶה, כִּי אֵין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָה עִם בְּרִיּוֹתָיו (עֲבוֹדָה זָרָה ג.), וְאֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נוֹתֵן שׁוּם מְנִיעוֹת לָאָדָם, אֲשֶׁר לֹא יוּכַל לַעֲמֹד בָּהֶן, אַךְ עִקַּר כָּל הַחֲטָאִים וְכָל הַתַּאֲווֹת שֶׁהָאָדָם נִלְכָּד בָּהֶן זוֹ תַּאֲוַת נִאוּף, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, שֶׁהוּא עִקַּר הַיֵּצֶר הָרַע, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (עַיֵּן זֹהַר וַיִּקְרָא טו:): עִקָּרָא דְּיִצְרָא בִּישָׁא עַל עֲרָיִין, הָעִקָּר הוּא מֵחֲמַת שְׁטוּת, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִכֹּחוֹ, וְזֶה עִקַּר סוֹד מֹחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נוֹפֵל לְתַאֲוַת נִאוּף, שֶׁהִיא כְּלַל כָּל הַחֲטָאִים, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּקְטָן מֹחוֹ וְנֶחְלֶשֶׁת דַּעְתּוֹ, עַד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִכֹּחוֹ, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲמֹד כְּנֶגֶד תַּאֲוָה זֹאת; כִּי עִקַּר הַגְּבוּרָה הִיא בַּלֵּב, וּמִי שֶׁלִּבּוֹ חָזָק, יוּכַל לְהִתְגַּבֵּר נֶגֶד כָּל הַתַּאֲווֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁרָאִינוּ כַּמָּה צַדִּיקִים וַחֲכָמִים שֶׁעָמְדוּ בְּנִסְיוֹנוֹת גְּדוֹלִים, וְכָל זֶה עַל-יְדֵי חָכְמָתָם וְדַעְתָּם, שֶׁזֶּה עִקַּר הַכֹּחַ שֶׁל הָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קֹהֶלֶת ז, יט): "הַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם" וְכוּ', וְעַל-כֵּן חָכְמָה אוֹתִיּוֹת 'כֹּחַ מָה', כִּי הַמֹּחִין הֵם מְחִיצוֹת פְּרוּסוֹת בִּפְנֵי תַּאֲוַת נִאוּף, רַק הָעִקָּר שֶׁיַּאֲמִין בְּכֹחוֹ, וְיֵדַע בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחַ שִׂכְלוֹ וּמֹחוֹ לַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַתַּאֲווֹת, אֲפִלּוּ נֶגֶד תַּאֲוַת נִאוּף, כִּי הַמֹּחַ וְהַשֵּׂכֶל הֵם הַנְּשָׁמָה, וְהַנְּשָׁמָה שֶׁל הָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי אֲפִלּוּ שֶׁל הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים בְּוַדַּאי יְכוֹלָה לַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הָעוֹלָם עִם כָּל הַתַּאֲווֹת, כִּי אֵין זוֹ דֶּרֶךְ הָעֲנָוָה לְהַקְטִין כֹּחוֹ וְלוֹמַר שֶׁאֵין לוֹ נְשָׁמָה גְּבוֹהָה כְּמוֹ הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים, וּכְאִלּוּ אֵין בְּיָדוֹ כְּלָל לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר וְצַדִּיק, כִּי עֲנָוָה כָּזוֹ אֲסוּרָה וְהִיא עֲנָוָה פְּסוּלָה, וְאֵין זוֹ עֲנָוָה כְּלָל רַק מֹחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְרַחֵק מִזֶּה מְאֹד, כִּי עַל-יְדֵי-זֶה נוֹפְלִין לְכָל הַתַּאֲווֹת וְהָעִקָּר לְתַאֲוַת נִאוּף, רַק אַדְּרַבָּה צָרִיךְ כָּל אֶחָד לוֹמַר לְעַצְמוֹ, שֶׁיֵּשׁ לוֹ נְשָׁמָה גְּבוֹהָה מְאֹד, כִּי הַנְּשָׁמָה שֶׁל הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל גַּם-כֵּן גְּבוֹהָה וּקְדוֹשָׁה מְאֹד מְאֹד, וְצָרִיךְ לוֹמַר בְּדַעְתּוֹ, שֶׁאֵין נָאֶה לוֹ לִהְיוֹת כָּרוּךְ אַחַר תַּאֲווֹת, חַס וְשָׁלוֹם, מִכָּל שֶׁכֵּן לַעֲבֹר אֵיזוֹ עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דִּבְרֵי הַיָּמִים-ב יז, ו): "וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'", שֶׁצָּרִיךְ לְהַגְבִּיהַּ בְּדַרְכֵי ה', וְלֵידַע כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּשָׁרְשׁוֹ רָחוֹק מֵעֲבֵרוֹת מְאֹד מְאֹד, וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הוּא בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל לַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הָעוֹלָם עִם כָּל הַתַּאֲווֹת, רַק הָעִקָּר – שֶׁיִּזְכֶּה לֵידַע מִכֹּחוֹ, וּמֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא אַחֲרָא אוֹרֶבֶת מְאֹד עַל הָאָדָם, וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה, יוֹתֵר יוֹנֶקֶת מִמֶּנּוּ הַסִּטְרָא אַחֲרָא וּבוֹלַעַת אוֹתוֹ יוֹתֵר, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, עַל-כֵּן לִפְעָמִים הַסִּטְרָא אַחֲרָא בּוֹלַעַת אֶת הָאָדָם כָּל-כָּךְ, עַד שֶׁמַּגַּעַת לְעֶצֶם פְּנִימִיּוּת קְדֻשַּׁת יַהֲדוּתוֹ, וְהִיא מִתְחַזֶּקֶת וּמִתְגַּבֶּרֶת לִבְלֹעַ נְקֻדָּה זֹאת גַּם-כֵּן, וּמְבִיאָה אוֹתוֹ לִידֵי עֲבֵרָה גְּדוֹלָה, חַס וְשָׁלוֹם, כְּדֵי לִבְלֹעַ אוֹתוֹ לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁהִיא רוֹצָה לִבְלֹעַ אֶת עֶצֶם פְּנִימִיּוּת קְדֻשַּׁת יַהֲדוּתוֹ, אֲזַי זֹאת הַנְּקֻדָּה עוֹמֶדֶת לַסִּטְרָא אַחֲרָא בְּבֵית הַבְּלִיעָה שֶׁלָּהּ, כִּי זֹאת הַנְּקֻדָּה שֶׁל פְּנִימִיּוּת קְדֻשָּׁתוֹ הִיא בַּעֲלַת כֹּחַ גָּדוֹל מְאֹד, וְעַל-כֵּן אִי אֶפְשָׁר לַסִּטְרָא אַחֲרָא לִבְלֹעַ אוֹתָהּ בְּשׁוּם אֹפֶן, וְלֹא דַּי שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לִבְלֹעַ אוֹתָהּ, אַף גַּם זֹאת הַנְּקֻדָּה הַטּוֹבָה עוֹמֶדֶת לַסִּטְרָא אַחֲרָא בְּבֵית הַבְּלִיעָה שֶׁלָּהּ, עַד שֶׁהִיא מֻכְרַחַת לִתֵּן הֲקָאוֹת לְהָקִיא וּלְהוֹצִיא כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁבָּלְעָה מִזֹּאת הַנְּשָׁמָה, וּמִזֶּה בָּא מַה שֶּׁלִּפְעָמִים הָאָדָם נִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה אַחַר כַּמָּה עֲבֵרוֹת, הַיְנוּ כִּי לִפְעָמִים עֲבֵרָה מְבִיאָה אֶת הָאָדָם לִתְשׁוּבָה, כְּלוֹמַר עַל-יְדֵי שֶׁנִּלְכָּד בְּאֵיזוֹ עֲבֵרָה גְּדוֹלָה רַחֲמָנָא לִצְּלָן, עַל-יְדֵי-זֶה נִתְמַרְמֵר לִבּוֹ וְנִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה, עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה בַּעַל תְּשׁוּבָה גָּמוּר, וְכָל זֶה מֵחֲמַת הִתְגַּבְּרוּת הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ, שֶׁהִיא בֶּאֱמֶת בַּעֲלַת כֹּחַ גָּדוֹל, וּכְשֶׁהִיא רוֹאָה שֶׁהַסִּטְרָא אַחֲרָא רוֹצָה לִבְלֹעַ אוֹתָהּ לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי מִתְגַּבֶּרֶת כְּנֶגְדָּהּ, עַד שֶׁמֻּכְרַחַת לִתֵּן הֲקָאוֹת, וּלְהַחֲזִיר כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁבָּלְעָה מִמֶּנּוּ, אַךְ בְּוַדַּאי אֵין שׁוּם אָדָם יָכוֹל לִסְמֹךְ עַל זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הָאוֹמֵר: "אֶחֱטָא וְאָשׁוּב", אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה (יוֹמָא פה:), כִּי לִפְעָמִים מִתְגַּבֶּרֶת הַסִּטְרָא אַחֲרָא כָּל-כָּךְ, עַד שֶׁבּוֹלַעַת אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת לְגַמְרֵי, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ כַּמָּה וְכַמָּה רְשָׁעִים שֶׁלֹּא שָׁבוּ בִּתְשׁוּבָה גַּם לְבַסּוֹף, וְנִכְרְתוּ וְנֶאֶבְדוּ לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, כִּי זֶה סִתְרֵי דַּרְכֵי הַבְּחִירָה שֶׁאֵין שׁוּם אָדָם יָכוֹל לַעֲמֹד עֲלֵיהֶן, וּבְוַדַּאי צָרִיךְ לִהְיוֹת בּוֹרֵחַ מִן הָעֲבֵרָה בְּתַכְלִית הַבְּרִיחָה, אַךְ אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר עָבַר מַה שֶּׁעָבַר, חַס וְשָׁלוֹם, צָרִיךְ לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל, וַאֲפִלּוּ אִם כְּבָר רָצָה לְהִתְגַּבֵּר אַלְפֵי פְּעָמִים לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר וְלֹא עָלְתָה בְּיָדוֹ, וְנָפַל לְמַה שֶּׁנָּפַל, וַאֲפִלּוּ אִם נָפַל לַעֲבֵרוֹת גְּמוּרוֹת וַחֲמוּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, אַף-עַל-פִּי-כֵן עֲדַיִן יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בּוֹ. וְהָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה, שֶׁתִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְיִשְׁתַּדֵּל בְּכָל עֹז לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק אֲמִתִּי, וְיִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיְּגַלֶּה לוֹ מִיהוּ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה עַל יָדוֹ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, וְאָז בְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה לְעוֹלָם יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, כִּי עִקַּר הַכֹּחַ לַעֲמֹד כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרַע הוּא עַל-יְדֵי אֱמוּנָה, שֶׁהִיא כְּלַל וְעִקַּר כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כִּי עַל-יְדֵי אֱמוּנָה, שֶׁאָדָם מַכְנִיס אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל-יְדֵי-זֶה אֵין לוֹ שׁוּם קֻשְׁיוֹת וּסְפֵקוֹת עָלָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל-יְדֵי-זֶה עוֹבֵר עַל הַכֹּל; וְעַל-כֵּן רְאֵה לְהַכְנִיס אֶת עַצְמְךָ בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה, וְאַל תִּשְׁאַל שׁוּם שְׁאֵלוֹת, וְאַל יִקְשֶׁה לְךָ שׁוּם קֻשְׁיוֹת עָלָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל-יְדֵי-זֶה תַּעֲבֹר אֶת זֶה הָעוֹלָם בְּשָׁלוֹם, וְתֵדַע כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא, שֶׁזֶּה "צִדְקַת הַחַיִּים", וְתִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בְּחַי הַחַיִּים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְתַרְגִּישׁ עוֹלָמְךָ בְּחַיֶּיךָ.
ג.
צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, אֲהוּבִי, בְּנִי הַיָּקָר, שֶׁצָּרִיךְ לְהַכְנִיס בְּעַצְמוֹ "צִדְקַת הַחַיִּים", הַיְנוּ לֵידַע שֶׁכָּל מַה שֶּׁנֶאֱרָע עִמּוֹ הוּא צְדָקָה וָחֶסֶד מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְלָכֵן עָלָיו לִסְמֹךְ רַק עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְלֵידַע כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא, כִּי אֲפִלּוּ בְּגַשְׁמִיּוּת צְרִיכִים לָתֵת אֵמוּן בְּאָדָם, כִּי אַחֶרֶת הוּא אַף פַּעַם לֹא הָיָה עוֹסֵק בְּמַשָּׂא-וּמַתָּן, וְזֶה עִקַּר "צִדְקַת הַחַיִּים" – לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה בְּרוּרָה וּמְזֻכֶּכֶת בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכֵן לִסְמֹךְ עַל בְּנֵי-אָדָם, כִּי עִקַּר הַיְדִיעָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא עַל-יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (הוֹשֵׁעַ ב, כב): "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת הֲוָיָ"ה". כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה בְּעִנְיְנֵי עֵסֶק וּמַשָּׂא-וּמַתָּן וְהַמִּסְחָרִים בָּעוֹלָם, הַכֹּל עַל-יְדֵי שֶׁאֶחָד נוֹתֵן אֵמוּן בַּחֲבֵרוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נֶאֱמָן וְאִישׁ אֱמֶת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה לֹא יִתְקַיֵּם שׁוּם עֵסֶק וּמַשָּׂא-וּמַתָּן. כְּגוֹן: כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לֵידַע הַמִּקָּח שֶׁל אֵיזוֹ סְחוֹרָה בְּמֶרְחַקִּים, כְּדֵי לֵידַע אִם לִסְחֹר בְּזוֹ הַסְּחוֹרָה כָּאן, וּלְהוֹלִיכָהּ לְשָׁם – לְמֶרְחַקִּים, וּלְהַרְוִיחַ בָּהּ, אֲזַי אִם לֹא יִרְצֶה לִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת שֶׁל אֵיזֶה אָדָם, בְּוַדַּאי לֹא יֵדַע לְעוֹלָם הַמִּקָּח, אֶלָּא אִם כֵּן יִצְטָרֵךְ קֹדֶם כָּל מִסְחָר לִנְסֹעַ לְשָׁם, וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמִּקָּח מִסְּחוֹרָה זוֹ, וּבְתוֹךְ כָּךְ שֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁיוֹזִיל הַמִּקָּח, וְאִם יִסְמֹךְ עַל חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ שֶׁמֵּבִין מֵרָחוֹק, שֶׁבִּזְמַן זֶה חַיָּב לְהַצְלִיחַ הַמִּסְחָר בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, זֶה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר, כִּי כְּבָר רָאִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים, שֶׁהָיְתָה הַסְּבָרָה אוֹמֶרֶת שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח מִמִּסְחָר זֶה בְּיֹקֶר, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הָיָה אַחַר-כָּךְ דַּיְקָא בְּזוֹל גָּדוֹל. נִמְצָא, שֶׁהַיְדִיעָה שֶׁעַל-פִּי סְבָרָה וְחָכְמָה בְּעֵסֶק הַמִּסְחָר, הִיא אֵינָהּ יְדִיעָה כְּלָל, וְלִנְסֹעַ בְּעַצְמוֹ וְלִרְאוֹת בְּעֵינָיו, גַּם כֵּן אִי אֶפְשָׁר, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיִּסְמֹךְ עַל אֵיזֶה אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּבְחַר לוֹ, שֶׁרָאָה אֶת הָעֵסֶק וְהַמִּקָּח, וְיִסְמֹךְ עָלָיו, כִּי הוּא יוֹדֵעַ שֶׁהוּא אוֹהֲבוֹ בֶּאֱמֶת, וְיֵשׁ לוֹ נֶאֱמָנוּת, וּכְשֶׁזֶּה הַנֶּאֱמָן כּוֹתֵב לוֹ יְדִיעָה מִמֶּרְחַקִּים מֵאֵיזֶה מִקָּח וּסְחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי זֹאת הַיְדִיעָה הִיא יְדִיעָה בְּרוּרָה אֶצְלוֹ וְאֵין סָפֵק, אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בְּשִׂכְלוֹ שׁוּם סְבָרָא וְשֵׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה הַמִּקָּח כָּךְ, אַדְּרַבָּה הַסְּבָרָה נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה לְהֵפֶךְ, אַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא יוֹדֵעַ בִּידִיעָה בְּרוּרָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַמִּקָּח הוּא כָּךְ עַל-יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין לַחֲבֵרוֹ הַנֶּאֱמָן, שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ, וּבְוַדַּאי כּוֹתֵב לוֹ הָאֱמֶת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַיְדִיעָה הַבְּרוּרָה שֶׁהִיא יְסוֹד הַמִּסְחָר אֶצְלוֹ הוּא עַל-יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם לָעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן וְהָעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל הַהִתְחַבְּרוּת שֶׁבֵּין בְּנֵי-אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם בְּלֹא אֱמוּנָה; כִּי אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אָדָם חָכָם גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, אִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַשָּׂא וּמַתָּן עַד שֶׁיֵּדַע מַהוּת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן בְּחָכְמָתוֹ דַּיְקָא, וְלֹא יִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּת חֲבֵרוֹ, וְכֵן לֹא יִרְצֶה לִתֵּן שׁוּם דָּבָר מִיָּדוֹ לַחֲבֵרוֹ, מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְשׁוּם אָדָם, אֲזַי בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וְשׁוּם מַשָּׂא וּמַתָּן, כִּי כָּל הָעֲסָקִים וְהַמַּשָּׂא וּמַתָּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיוּ עַל-יְדֵי נֶאֱמָנוּת, שֶׁאֶחָד מַאֲמִין לַחֲבֵרוֹ, רַק שֶׁכָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ לוֹ אִישׁ נֶאֱמָן שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לִסְמֹךְ עָלָיו, אֲבָל עַל-כָּל-פָּנִים בְּלֹא נֶאֱמָנוּת לְשׁוּם אָדָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן וְהָעֵסֶק, בִּפְרָט הָעֲסָקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵם לְמֶרְחַקִּים. וְכָל הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִכֹּחַ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּחַ הָאֱמוּנָה בָּאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ וּבְחִירָה לְהַאֲמִין בָּאֱמֶת, אַף-עַל-פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאֱמוּנָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ שֶׁהִיא קִיּוּם הָעוֹלָם; וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מַסֶּכֶת כַּלָּה, פֶּרֶק ב'): הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, כִּי כְּשֶׁמְּשַׁקֵּר בַּחֲבֵרוֹ בְּאֵיזֶה מַשָּׂא וּמַתָּן וְאֵין לוֹ נֶאֱמָנוּת, הוּא פּוֹגֵם בָּאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְנֶחֱשָׁב כְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ; כִּי הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ נִמְשֶׁכֶת גַּם-כֵּן מֵהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה; וְעַל-כֵּן, אֲהוּבִי, בְּנִי, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לְהַאֲמִין בְּנֶאֱמָנוּת בֶּן אָדָם, וְתָמִיד לְהַצְדִּיק אֶת הַדִּין, כְּמוֹ-כֵן וְיוֹתֵר מִזֶּה עָלֶיךָ לְהַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְתָמִיד תַּצְדִּיק עָלֶיךָ אֶת הַדִּין, וְעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא תִּזְכֶּה לְהַגִּיעַ לְ"צַדֶּקֶת הַחַיִּים" הָאֲמִתִּיִּים.
ד.
צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, אֲהוּבִי, בְּנִי הַיָּקָר, כִּי הָעִקָּר בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא רַק לְהִסְתַּכֵּל בְּצִדְקַת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁזֶּה "צִדְקַת הַחַיִּים", לֵידַע שֶׁכָּל מַה שֶּׁהוּא יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה – הַכֹּל בְּצֶדֶק, וְצַדִּיק וְיָשָׁר הוּא, כִּי עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הוּא הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי אֵין שְׁלֵמוּת בְּזֶה הָעוֹלָם רַק בִּיסוֹד הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְלִי אֱמוּנָה כָּל הַדְּבָרִים חֲסֵרִים, כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת וּלְהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר בַּשְּׁלֵמוּת הַגְּמוּרָה, אֶלָּא עַל-יְדֵי אֱמוּנָה, וְעַל-כֵּן אֲפִלּוּ מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשִּׂיג אֵיזוֹ הַשָּׂגָה וִידִיעָה, כְּגוֹן: שֶׁזּוֹכֶה לְהַשִּׂיג אֵיזוֹ כַּוָּנָה בְּאֵיזוֹ מִצְוָה, וַאֲפִלּוּ הִשִּׂיג כַּוָּנָה אֲמִתִּית, כְּשֶׁיִּרְצֶה לַעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה בְּאוֹתָהּ הַכַּוָּנָה לְבַד, בְּוַדַּאי אֵין זוֹ שְׁלֵמוּת, כִּי כִפְלַיִם לְתוּשִׁיָּה (אִיּוֹב יא, ו), כִּי גַּם זֹאת הַכַּוָּנָה בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָהּ עַד תַּכְלִיתָהּ בִּשְׁלֵמוּת, כִּי יֵשׁ שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה (אוֹתִיּוֹת דְּרַבִּי עֲקִיבָא), וְכָל פָּנִים וּפָנִים כְּלוּלִים מֵאֲלָפִים וּרְבָבוֹת פֵּרוּשִׁים עַד אֵין קֵץ, וּבְוַדַּאי אֵין מִי שֶׁיּוּכַל לְהַשִּׂיג מִצְוָה אַחַת בַּשְּׁלֵמוּת הַגְּמוּרָה, כִּי "אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי יָם" (אִיּוֹב יא, ט), וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קיט, צו): "לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד", וְעַל-כֵּן אִם רוֹצֶה לְקַיֵּם הַמִּצְווֹת רַק עִם זֹאת הַכַּוָּנָה לְבַד, בְּוַדַּאי יֶחְסַר הַרְבֵּה, כִּי כַּוָּנַת הַמִּצְוָה הִיא עַד אֵין קֵץ, עַל-כֵּן לְעוֹלָם צָרִיךְ אֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הִיא שְׁלֵמוּת, כִּי כְּשֶׁמְּקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה בֶּאֱמוּנָה, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ צִוָּה לָנוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הַמִּצְוָה הַזּוֹ מִצַּד רְצוֹנוֹ וְטַעְמוֹ, שֶׁהוּא נֶעֱלָם מְאֹד, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כְּלָל בִּשְׁלֵמוּת, בְּזֹאת הַכַּוָּנָה כְּלוּלוֹת כָּל הַכַּוָּנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת, כִּי בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁרָצָה שֶׁנַּעֲשֶׂה זֹאת הַמִּצְוָה, שָׁם כְּלוּלוֹת כָּל הַכַּוָּנוֹת שֶׁזָּכוּ הַצַּדִּיקִים לְהַשִּׂיג כְּבָר וּמַה שֶּׁעָתִיד לְהִתְגַּלּוֹת עוֹד, וְיוֹתֵר וְיוֹתֵר לְמַעְלָה לְמַעְלָה עַד אֵין קֵץ, וְהוּא עוֹשֶׂה הַמִּצְוָה עַל דַּעַת זוֹ, וְאָז הַמִּצְוָה בִּשְׁלֵמוּת, כִּי בָּזֶה כְּלוּלוֹת כָּל הַכַּוָּנוֹת עַד אֵין סוֹף, וְעַל-כֵּן אֲפִלּוּ מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשִּׂיג כַּוָּנָה אֲמִתִּית מַה שֶּׁרָאוּי לְכַוֵּן בֶּאֱמֶת, אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן לְעוֹלָם צָרִיךְ לְצָרֵף לָזֶה אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְאָז יֵשׁ שְׁלֵמוּת לְכַוָּנָתוֹ וּלְמִצְווֹתָיו. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הוּא רַק אֱמוּנָה לְבַד; וְעַל-כֵּן נִקְרֵאת הָאֱמוּנָה תְּמִימוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים יח, יג): "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקֶיךָ", כִּי שָׁם תַּכְלִית הַשְּׁלֵמוּת וְהַתְּמִימוּת, כִּי בְּדַעַת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת, כִּי אִם עַל-יְדֵי הָאֱמוּנָה, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא מַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקָיו וּבְמִצְווֹתָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, אָז הוּא שָׁלֵם בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, כִּי הָאֱמוּנָה הִיא בִּלְתִּי גְּבוּל, כִּי הוּא מַאֲמִין בֶּאֱמֶת שֶׁהוּא עַד אֵין סוֹף, אַף-עַל-פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּדַעַת בְּשׁוּם אֹפֶן, אֲבָל הָאֱמוּנָה מַקֶּפֶת הַכֹּל עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית; וְעַל-כֵּן אַשְׁרֵי מִי שֶׁמְּחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה, וְיוֹדֵעַ וְעֵד אֲשֶׁר כָּל מַה שֶּׁהוּא יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה הוּא לְטוֹבָתוֹ, שֶׁזֶּה סוֹד צִדְקַת הֲוָיָ"ה, וְעַל-יְדֵי-זֶה יִשְׁתַּנּוּ כָּל חַיָּיו לְטוֹבָה, וְיִזְכֶּה לְ"צִדְקַת הַחַיִּים", לֵידַע כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא יִתְבָּרַךְ, וְכָל מַה שֶּׁרַק עוֹבֵר עָלָיו הוּא לְטוֹבָתוֹ הַנִּצְחִית; אַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַגִּיעַ אֶל הַשָּׂגָה זוֹ, שֶׁכְּלוּלָה מִכָּל הַהַשָּׂגוֹת וְהַסּוֹדוֹת, רָזֵי דְּרָזִין, פִּלְאֵי פְּלָאוֹת.
ה.
צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, אֲהוּבִי, בְּנִי הַיָּקָר, כִּי עִקַּר "צִדְקַת הַחַיִּים" הוּא לְסַלֵּק דַּעְתּוֹ וְחָכְמָתוֹ לְגַמְרֵי, וְשֶׁלֹּא יִקְשֶׁה שׁוּם קֻשְׁיוֹת עָלָיו יִתְבָּרַךְ, אֶלָּא יֵדַע שֶׁכָּל מַה שֶּׁנֶאֱרָע לוֹ – הַכֹּל לְטוֹבָתוֹ, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא שֶׁיְּסַלֵּק דַּעְתּוֹ וְחָכְמָתוֹ לְגַמְרֵי, וְיָשִׂים עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, וְיַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה לְבַד, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בְּמַה שֶּׁאֵין הַשֵּׂכֶל מֵבִין, כִּי בְּמַה שֶּׁמְּבִינִים בְּשֵׂכֶל אֵין שַׁיָּךְ אֱמוּנָה, עַל-כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא בְּסוֹד (תְּהִלִּים עג, כב): "וַאֲנִי בַעַר וְלֹא אֵדָע בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ", וּבְסוֹד: "אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ ה'" (שָׁם לו, ז), וְדָרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים: אֵלּוּ בְּנֵי-אָדָם שֶׁעֲרֻמִּים בְּדַעַת כְּאָדָם הָרִאשׁוֹן, וּמְשִׂימִין עַצְמָן כִּבְהֵמָה. וּכְמוֹ שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם (מִשְׁלֵי ל, ב): "כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ וְלֹא בִינַת אָדָם לִי". וּכְתִיב (קֹהֶלֶת ז, כג): "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", וְזֶהוּ עִקַּר הַחָכְמָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּכָל הַחָכְמוֹת – לְסַלֵּק דַּעְתּוֹ וְשִׂכְלוֹ וְחָכְמָתוֹ לְגַמְרֵי וְלִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה לְבַד, וְעַל-יְדֵי-זֶה יִזְכֶּה בִּרְבוֹת הַיָּמִים לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין הַשָּׂגוֹת וְחָכְמוֹת אֱלֹקוּת אֲמִתִּיּוֹת, אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי לְהַשִּׂיג, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲמִיד זֹאת לְנִסָּיוֹן, רַק יִתְהַלֵּךְ בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בֶּאֱמוּנָה יְשָׁרָה בֶּאֱמֶת, נִמְצָא, שֶׁהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא בְּסוֹד 'בְּהֵמָה', אַךְ צָרִיךְ לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מְאֹד מֵאֱמוּנוֹת כּוֹזְבִיּוֹת, שֶׁלֹּא יִהְיֶה "פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר" (מִשְׁלֵי יד, טו), וְזֶה סוֹד בְּהֵמוֹת טְהוֹרוֹת וּבְהֵמוֹת טְמֵאוֹת שֶׁהִזְהִירָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהַבְדִּיל בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהוֹר, כִּי הָאֱמוּנָה הִיא בְּסוֹד 'בְּהֵמָה', וְעַל-כֵּן אֲבוֹת הָעוֹלָם שֶׁעִקַּר עִסְקָם הָיָה לְגַלּוֹת אֶת הָאֱמוּנָה בָּעוֹלָם, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה עָסְקוּ בַּחֲפִירוֹת בְּאֵרוֹת, שֶׁהֵם סוֹד הַמַּיִם עֲמֻקִּים, שֶׁעֲלֵיהֶם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה, עַל-כֵּן הָיוּ רוֹעֵי מִקְנֶה וּבְהֵמוֹת, כִּי עַל-יְדֵי-זֶה הָיוּ מְבָרְרִים וּמְזַכְּכִים אֶת הָאֱמוּנָה, שֶׁהִיא סוֹד בְּהֵמָה, לְבַטֵּל אֶת חָכְמָתוֹ הַמְדֻמָּה לְגַמְרֵי, וְיֵדַע שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל, אֶלָּא "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ, כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט, אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל, צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא" (דְּבָרִים לב, ד), וּכְכָל שֶׁאָדָם מַכְנִיס אֶת עַצְמוֹ בִּידִיעָה זוֹ לֵידַע שֶׁאֵין יוֹדְעִים כְּלָל, וְעוֹשֶׂה עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה מַמָּשׁ, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ שׁוּם דָּבָר, זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת "צִדְקַת הַחַיִּים", שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם קֻשְׁיוֹת וּסְפֵקוֹת עָלָיו יִתְבָּרַךְ, וְאָדָם כָּזֶה עוֹבֵר אֶת זֶה הָעוֹלָם בְּשָׁלוֹם, וְחַי חַיִּים טוֹבִים וּנְעִימִים, עֲרֵבִים וּמְתוּקִים; כִּי אֵין לְךָ עוֹד טוֹב בַּחַיִּים כְּמוֹ מִדַּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁמְּבַטֵּל וּמְסַלֵּק אֶת דַּעְתּוֹ וְחָכְמָתוֹ וּבִינָתוֹ לְגַמְרֵי, וּמְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ לְגַמְרֵי בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא; אַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַגִּיעַ אֶל מַדְרֵגָה זוֹ, שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם קֻשְׁיוֹת וּסְפֵקוֹת אַחֲרָיו יִתְבָּרַךְ, וְרוֹאֶה מִכָּל דָּבָר אֶת צִדְקַת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁאָז יִירַשׁ עוֹלָמוֹ בְּחַיָּיו; אַשְׁרֵי לוֹ בָּזֶה וְאַשְׁרֵי לוֹ בַּבָּא.
תַּם וְנִשְׁלַם, שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם !