מתי תוקעים בשופר?
בראש השנה אנו תוקעים בשופר לאחר תפילת שחרית וקריאת התורה.
בערב ראש השנה לא תוקעים בשופר ושתי טעמים בדבר טעם אחד כדי להבדיל בין תקיעות של רשות לתקיעות של חובה וטעם שני כדי לערבב ולבלבל את השטן.
למה תוקעים בשופר?
אנו תוקעים בשופר כדי להזכיר לעצמנו שאנו ביום הדין וצריך לחזור בתשובה, ולפשפש מעשינו.
איך תוקעים בשופר?
מה המעלה של השומע קול שופר?
בְּנִי, בְּנִי! עַכְשָׁו כְּשֶׁהִגַּעְנוּ כְּבָר לִתְקִיעַת שׁוֹפָר, עַכְשָׁו זוֹהִי תַּכְלִית הָעִלּוּי שֶׁכָּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה סוֹבֵב עָלֶיהָ. וְלָכֵן רְאֵה, בְּנִי, לְיַשֵּׁב עַצְמְךָ הֵיטֵב הֵיטֵב אֵיךְ עָבְרָה עָלֶיךָ כָּל הַשָּׁנָה, כִּי עַכְשָׁו דַּיְקָא זוֹהִי הַנְּקֻדָּה הָעִקָּרִית שֶׁל כָּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כִּי בְּעֵת תְּקִיעַת שׁוֹפָר אָז נִפְתָּחִים כָּל הָעוֹלָמוֹת שֶׁהָיוּ סְגוּרִים כָּל הַשָּׁנָה, וְנִמְשָׁכִים חֲסָדִים וְרַחֲמִים כָּאֵלּוּ בָּעוֹלָם, שֶׁאֵין לְתָאֵר וְאֵין לְשַׁעֵר כְּלָל, עַד שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרֵאשִׁית רַבָּה נא, יג): כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה יִשְׂרָאֵל נֶאֱחָזִים בַּעֲבֵרוֹת וְנִסְתַּבְּכִים בְּצָרוֹת, וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה נוֹטְלִין שׁוֹפָר וְתוֹקְעִין בּוֹ, וְנִזְכָּרִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְהוּא מוֹחֵל לָהֶם; עַל-כֵּן עַכְשָׁו בְּרֶגַע זֶה שֶׁמְּכִינִים הַמִּתְפַּלְּלִים אֶת עַצְמָם לִשְׁמֹעַ קוֹל שׁוֹפָר, עָלֶיךָ, בְּנִי, לְהִתְחַזֵּק בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה מִצַּד אֶחָד, וּבִרְעָדָה וּבְחִיל וּבְפַחַד גָּדוֹל מִצַּד שֵׁנִי, כִּי עַכְשָׁו הִגַּעְנוּ אֶל הַנְּקֻדָּה הָעִקָּרִית שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה.
וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (וַיִּקְרָא רַבָּה כט, ח): כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה יִשְׂרָאֵל עוֹסְקִים בִּמְלַאכְתָּם, וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה נוֹטְלִים שׁוֹפְרוֹתֵיהֶם וְתוֹקְעִין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְהוּא עוֹמֵד מִכִּסֵּא דִּין לְכִסֵּא רַחֲמִים; וְעַל-כֵּן עַכְשָׁו הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כִּבְיָכוֹל יוֹרֵד מִכִּסֵּא דִּין וְיוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים בְּעֵת תְּקִיעַת שׁוֹפָר, וְלָכֵן רְאֵה, אֲהוּבִי, בְּנִי הַיָּקָר, לַחֲשֹׁב עֵצוֹת אֵיךְ לְסַלֵּק מִמְּךָ עַכְשָׁו אֶת כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת הַטּוֹרְדוֹת וְכָל הַבִּלְבּוּלִים, וּתְחַזֵּק אֶת עַצְמְךָ בְּכָל מִינֵי שְׂמָחוֹת, וְתִשְׁכַּח אֶת כָּל הֶעָבָר שֶׁלְּךָ, כִּי עַכְשָׁו בְּעֵת תְּקִיעַת שׁוֹפָר תִּזְכֶּה שֶׁיְּכַפֵּר לְךָ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל כָּל עֲווֹנוֹתֶיךָ, וִיזַכֶּה אוֹתְךָ בַּדִּין.
וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (הוּבָא בִּפְסִיקְתָּא דְּרַב כַּהֲנָא): הֱווּ זְהִירִין לִהְיוֹת נוֹטְלִין שׁוֹפָרוֹת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וּמַתְרִיעִין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְהוּא מְרַחֵם עַל יָדָם וּמְזַכֶּה אֶתְכֶם בַּדִּין;
מחילת עוונות בזכות קול השופר!
וְעַל-כֵּן רְאֵה, אֲהוּבִי, בְּנִי הַיָּקָר, הֵיכָן אַתָּה עוֹמֵד, וּמָה עוֹמֵד לְפָנֶיךָ, דַּיְקָא עַכְשָׁו בְּעֵת תְּקִיעַת שׁוֹפָר תִּזְכֶּה שֶׁיְּכַפֵּר לְךָ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל כָּל עֲווֹנוֹתֶיךָ הַמְרֻבִּים שֶׁעָשִׂיתָ כָּל הַשָּׁנָה, וְתִזְכֶּה לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, אִם לֹא תִּהְיֶה בַּטְלָן, וְתַעֲזֹב אֶת כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת הַטּוֹרְדוֹת וְהַמְבַלְבְּלוֹת אוֹתְךָ, וְאַל תִּסְתַּכֵּל עַל אֲחֵרִים כְּלָל, אֲהוּבִי, בְּנִי הַיָּקָר, תִּסְתַּכֵּל רַק עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְתֵדַע שֶׁאֵין שׁוּם מְצִיאוּת בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהַכֹּל לַכֹּל אֱלֹקוּת גְּמוּרָה, וְאִם הָיִיתָ מְעַיֵּן בְּכִתְבֵי הָאֲרִיזַ"ל הָיִיתָ רוֹאֶה כַּמָּה עוֹלָמוֹת נִתְהַפְּכִים עַכְשָׁו, וְכַמָּה אַלְפֵי אֲלָפִים וְרֹב רִבֵּי רִבְבוֹת רְבָבוֹת רְבָבוֹת וְכוּ' מַלְאָכִים וּשְׂרָפִים וְכוּ' וְכוּ' רוֹעֲדִים וּפוֹחֲדִים מֵאֵימַת הַדִּין, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יוֹרֵד מִכִּסֵּא דִּין וְיוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, וְהוּא מוֹחֵל לְעַם יִשְׂרָאֵל עַל עֲווֹנוֹתֵיהֶם, עַל-כֵּן עַכְשָׁו הַזְּמַן שֶׁתְּיַשֵּׁב אֶת עַצְמְךָ הֵיטֵב הֵיטֵב אֵיךְ עָבְרָה עָלֶיךָ כָּל הַשָּׁנָה, וְתַתְחִיל לְהִתְבּוֹדֵד עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּבְכִיּוֹת נוֹרָאוֹת, וְתִשְׁמֹר אֶת עַצְמְךָ מִכַּת לֵצִים שֶׁאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת פְּנֵי שְׁכִינָה (סוֹטָה מב.), וְלֹא יִהְיֶה לְךָ שׁוּם עֵסֶק עִמָּהֶם, כִּי בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים גַּם הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם עַכְשָׁו בָּא עִם שַׂקִּיּוֹת שְׁלֵמוֹת שֶׁל עֲבֵרוֹת שֶׁעָשִׂיתָ כָּל הַשָּׁנָה, וְהוּא מַלְבִּישׁ אֶת עַצְמוֹ בְּאַנְשֵׁי לָצוֹן שֶׁבָּאִים לַעֲשׂוֹת לֵצָנוּת מִיְּרֵאִים וּשְׁלֵמִים.
הוֹי, הוֹי! סִפְרֵי הַחַיִּים וְסִפְרֵי הַמֵּתִים פְּתוּחִים, וּבְנֵי-אָדָם הֵם שׁוֹטִים וְאֵינָם יוֹדְעִים מַה הוֹלֵךְ לְהִגָּזֵר עֲלֵיהֶם הַשָּׁנָה, וְהֵם מִתְלוֹצְצִים מִזֶּה אוֹ מִזֶּה וּמְדַבְּרִים לָשׁוֹן הָרַע וּרְכִילוּת, וְאֵינָם יוֹדְעִים שֶׁהַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם בְּעַצְמוֹ מִתְלַבֵּשׁ בָּהֶם וְכוּ' וְכוּ', אֲבָל אַתָּה, אֲהוּבִי, בְּנִי הַיָּקָר, רְאֵה לְהִסְתַּכֵּל עַל תַּכְלִיתְךָ הַנִּצְחִית, וְאַל תֹּאבֶה וְאַל תִּשְׁמַע אֲלֵיהֶם כְּלָל, וְתִבְרַח מִמְּחִיצָתָם, כִּי הֶבֶל פִּיהֶם מַזִּיק מְאֹד (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן מג), וְתַטֶּה מֹחֲךָ וְאָזְנֶיךָ, עֵינֶיךָ וְלִבְּךָ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וּתְיַשֵּׁב אֶת עַצְמְךָ הֵיטֵב הֵיטֵב עַל מָה נִבְרֵאתָ בְּזֶה הָעוֹלָם, וּמֶה עָשִׂיתָ כְּבָר, וּמֶה עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת וְאֵיךְ אַתָּה יָכוֹל לְרַצּוֹת אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁיִּמְחַל לְךָ, וְהִנֵּה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נָתַן לָנוּ מִצְוָה אַחַת בְּשָׁנָה וְהִיא תְּקִיעַת שׁוֹפָר, וְעִקַּר הַכַּוָּנָה הִיא בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת (רֹאשׁ הַשָּׁנָה טז.): רַחֲמָנָא אָמַר תִּקְעוּ, אֵין אָנוּ יוֹדְעִים שׁוּם דָּבָר, רַק שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא צִוָּה עָלֵינוּ לִתְקֹעַ בְּשׁוֹפָר, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִזְכֶּה לְפַתּוֹת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְרַצּוֹתוֹ עָלֵינוּ שֶׁיִּמְחַל לָנוּ עַל כָּל עֲווֹנוֹתֵינוּ וַחֲטָאֵינוּ שֶׁעָשִׂינוּ כָּל הַשָּׁנָה;
התעוררות בתשובה לפני תקיעת שופר:
וְלָכֵן, אֲהוּבִי, בְּנִי הַיָּקָר, רְאֵה לְהִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְאִם יֵשׁ אֵיזֶה מָקוֹם לָגֶשֶׁת אֶל אֵיזֶה אִישׁ יָרֵא וְחָרֵד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, הַמְדַבֵּר עַכְשָׁו דִּבּוּרֵי יִרְאָה וְהִתְחַזְּקוּת, רוּץ אֵלָיו, כִּי הוּא מִנְהַג יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר קֹדֶם תְּקִיעַת שׁוֹפָר שׁוֹמְעִים לְהֶחָכָם שֶׁמְּעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה, כִּי כָּל הַשָּׁנָה הָאָדָם יָשֵׁן (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ס), וְעַכְשָׁו בְּעֵת תְּקִיעַת שׁוֹפָר צְרִיכִין לְהִתְעוֹרֵר מִן הַשֵּׁנָה, וְעַל-כֵּן כְּדַאי לָלֶכֶת אֶל אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַיְקָרִים, הַמְדַבֵּר עַכְשָׁו דִּבּוּרֵי אֱמוּנָה וְהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, דִּבּוּרֵי הִתְחַזְּקוּת וְהִתְעוֹרְרוּת, וּמְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה הָעֲמֻקָּה שֶׁאָנוּ יְשֵׁנִים כָּל הַשָּׁנָה, כִּי הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה נַעֲשֵׂית דַּיְקָא עַל-יְדֵי הֶחָכָם, וּבְרַח לְךָ מִכָּל מִינֵי לֵצִים שֶׁהֵם שְׁלוּחֵי הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם, וּלְמַעַן טוֹבָתְךָ הַנִּצְחִית בְּרַח לְךָ אֶל אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַיְקָרִים, יָרֵא וְחָרֵד, וְתִשְׁמַע אֶת דִּבּוּרוֹ שֶׁמְּעוֹרֵר וּמְחַזֵּק אוֹתְךָ, וְאַל תְּבַזְבֵּז אֶת הָרְגָעִים הָאֵלּוּ שֶׁקֹּדֶם תְּקִיעַת שׁוֹפָר, וּמוֹל "אֶ'ת לְ'בָבְךָ וְ'אֶת לְ'בַב זַרְעֶךָ" (דְּבָרִים ל, ו), שֶׁהוֹצֵאתָ לְבַטָּלָה כָּל הַשָּׁנָה, כִּי עַכְשָׁו הוּא הַזְּמַן לְהִתְעוֹרֵר מְאֹד מְאֹד, וְגַם הֵם יִתְעוֹרְרוּ בַּמָּקוֹם שֶׁהֵם נִמְצָאִים שָׁם (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן קמא),
וְלָכֵן רְאֵה, אֲהוּבִי, בְּנִי הַיָּקָר, שֶׁתִּשְׁמַע הֵיטֵב אֶת דִּבְרֵי הַמּוֹכִיחַ שֶׁמּוֹכִיחַ לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁכָּל תּוֹכַחְתּוֹ הִיא לְקַשֶּׁרְךָ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְיַמְשִׁיךְ עָלֶיךָ חוּט שֶׁל חֶסֶד שֶׁנִּקְלָע וְנִשְׁזָר וְנַעֲשֶׂה חוּט מֵהַנִּימִין, שֶׁעַל אֵלּוּ הַנִּימִין יִתְנַגֵּן הַנִּגּוּן וְהַשִּׁיר הַזֶּה שֶׁל לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁהֵם ע"ב נִימִין כְּנֶגֶד שֵׁם י' י"ה יה"ו יהו"ה, שֶׁהוּא סוֹד שִׁיר פָּשׁוּט כָּפוּל מְשֻׁלָּשׁ מְרֻבָּע, שֶׁהוּא סוֹד (יְשַׁעְיָה נח, א): "כַּשּׁוֹפָר הָרֵם קוֹלֶךָ וְהַגֵּד לְעַמִּי פִּשְׁעָם", כִּי כַּ'שֹּׁ'פָ'ר' רָאשֵׁי תֵּבוֹת: פָּ'שׁוּט, כָּ'פוּל, שָׁ'לֹשׁ, רָ'בוּעַ, שֶׁהוּא הַשִּׁיר שֶׁל לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁהוּא קוֹל הַמַּשְׁקֶה אֶת הַגָּן (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ח'), כִּי עַכְשָׁו עַל-יְדֵי תְּקִיעַת שׁוֹפָר שׁוֹמְעִים אֶת הַקּוֹל הַמַּשְׁקֶה אֶת הַגָּן שֶׁהוּא הָעוֹלָם הַזֶּה, עַל-כֵּן דַּיְקָא כַּ'שֹּׁ'פָ'ר', רָאשֵׁי תֵּבוֹת: פָּ'שׁוּט, כָּ'פוּל, שָׁ'לֹשׁ, רָ'בוּעַ, שֶׁעַכְשָׁו נִתְגַּלּוֹת הָעֶשֶׂר סְפִירוֹת בְּעֵת תְּקִיעַת שׁוֹפָר, י' כְּנֶגֶד הַכֶּתֶר, י"ה כְּנֶגֶד חָכְמָה בִּינָה, יה"ו כְּנֶגֶד חֶסֶד, גְּבוּרָה, תִּפְאֶרֶת, יהו"ה כְּנֶגֶד נֵצַח, הוֹד, יְסוֹד, מַלְכוּת, וְלָכֵן דַּיְקָא עַכְשָׁו בְּשָׁעָה שֶׁתִּשְׁמַע אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר, תֵּדַע שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹל הַמּוֹכִיחַ שֶׁמּוֹכִיחַ לְשֵׁם שָׁמַיִם, וּמֵבִיא רֵיחַ טוֹב בְּתוֹךְ נִשְׁמָתְךָ; וְלָכֵן רְאֵה, אֲהוּבִי, בְּנִי הַיָּקָר, לִשְׁמֹעַ עַכְשָׁו אֶת הַמּוֹכִיחַ הָאֱמֶת, שֶׁמְּעוֹרֵר אֶת לְבָבְךָ וּפוֹתֵחַ אֶת שַׁעֲרֵי מֹחֲךָ לְהַתְחִיל לַחֲשֹׁב עַל תַּכְלִיתְךָ הַנִּצְחִית, וְאַל תִּהְיֶה בַּטְלָן כְּלָל, אֶלָּא הַדְבֵּק אֶת עַצְמְךָ בּוֹ יִתְבָּרַךְ דַּיְקָא בִּרְגָעִים אֵלּוּ, וְאָז תִּרְאֶה אֵיךְ שֶׁתִּשְׁתַּנֶּה לְגַמְרֵי, הָעִקָּר שֶׁתְּקַבֵּל עַל עַצְמְךָ קַבָּלָה חֲזָקָה, שֶׁמֵּהַיּוֹם וָהָלְאָה כְּבָר לֹא תַּעֲשֶׂה אֶת הָרַע וְהַחֹשֶׁךְ שֶׁעָשִׂיתָ כָּל הַשָּׁנָה, וּתְקַבֵּל עַל עַצְמְךָ קַבָּלוֹת חֲזָקוֹת שֶׁמֵּהַיּוֹם וָהָלְאָה כְּבָר תִּהְיֶה כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאָז לֹא תָּזוּז מִשָּׁם עַד שֶׁיִּמְחַל לְךָ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא.
מעלת טבילת מקווה לפני תקיעת שופר!
בְּנִי, בְּנִי! אִם יֵשׁ מִקְוֶה בְּתוֹךְ בֵּית-הַמִּדְרָשׁ, תֵּרֵד וְתִטְבֹּל בְּמִקְוֵה טָהֳרָה, לְתוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה, אֲבָל אִם אֵין מִקְוֶה בְּתוֹךְ בֵּית-הַמִּדְרָשׁ, אֶלָּא אַתָּה צָרִיךְ לָצֵאת לַחוּץ, כְּדַאי לְךָ לְהִמָּנַע מִזֶּה, כִּי חֲבָל לְקַלְקֵל אֶת הַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁקִּבַּלְתָּ עַכְשָׁו, וְהָרְחוֹבוֹת מְלֵאִים פְּרִיצוּת וְכוּ', וּמִכָּל שֶׁכֵּן כָּאן בְּאוּמַן שֶׁכָּל הָעֲרֵלוּת וְהַזֻּהֲמָה, שִׁקּוּץ, תִּעוּב, עֵירֹם וְזִהוּם וְכוּ' מִסְתּוֹבְבִים בָּרְחוֹב וְכוּ', אָז יָצָא שְׂכָרוֹ בְּהֶפְסֵדוֹ; וְלָכֵן יוֹתֵר טוֹב שֶׁתִּשָּׁאֵר בְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ, וְתִתְעוֹרֵר עַכְשָׁו בִּתְשׁוּבָה אֲמִתִּית אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וּתְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל עַצְמְךָ, וְתָכִין אֶת עַצְמְךָ לִשְׁמֹעַ קוֹל שׁוֹפָר, וְתַרְבֶּה בְּהִתְבּוֹדְדוּת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם תּוּכַל לִלְמֹד אֶת מַאֲמַר הַזֹּהַר שֶׁקֹּדֶם הַתְּקִיעוֹת – מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים, שֶׁאָז תִּרְאֶה מִקְּצָת מִן הַמִּקְצָת מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה לְמַעְלָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת בְּעֵת תְּקִיעַת קוֹל שׁוֹפָר, כִּי הַכֹּל קָשׁוּר וּמְשֻׁלָּב וּמְחֻבָּר לָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, וְנִתְעוֹרְרִים מֵהַשֵּׁנָה הָעֲמֻקָּה שֶׁיְּשֵׁנִים (לִקּוּטֵי-הֲלָכוֹת, נְדָרִים, הֲלָכָה ד', אוֹת יא), כִּי עַכְשָׁו בְּעֵת תְּקִיעַת שׁוֹפָר נִתְעוֹרְרִים מִן הַשֵּׁנָה הָעֲמֻקָּה, וּמַמְשִׁיכִים עַל עַצְמָם מֹחִין עֶלְיוֹנִים לְהַשִּׂיג הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת, וּמַכְנִיסִים בְּעַצְמָם אֶת הַמַּקִּיפִים הָעֶלְיוֹנִים, וְלָכֵן חֲבָל לְבַזְבֵּז אֶת הָרְגָעִים הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלּוּ;
וְלָכֵן רְאֵה, אֲהוּבִי, בְּנִי הַיָּקָר, לְהָכִין אֶת עַצְמְךָ כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ בִּתְפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת וְשִׂיחָה בֵּינְךָ לְבֵין קוֹנְךָ, וּתְחַזֵּק אֶת עַצְמְךָ בְּיוֹתֵר בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה, שֶׁזָּכִיתָ לְהִצְטָרֵף אֶל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁהִבְטִיחָנוּ לַעֲשׂוֹת לָנוּ טוֹבָה נִצְחִית כְּשֶׁנָּבוֹא אֵלָיו, וּתְהִלָּה לְאֵל, גַּם אַתָּה, אֲהוּבִי, בְּנִי, זָכִיתָ לְהִצְטָרֵף אֶל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַקְּדוֹשִׁים, וּבָאתָ אֶל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ, עָלֶיךָ לִשְׂמֹחַ מְאֹד מְאֹד בְּשִׂמְחָה אֲמִתִּית, וְאַף שֶׁמִּצַּד אֶחָד אַתָּה צָרִיךְ לְהִתְעוֹרֵר מְאֹד מְאֹד בִּתְשׁוּבָה, וּלְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, אַיֵּה הַמָּקוֹם שֶׁאוּכַל לִמְצֹא אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אַיֵּה הַמָּקוֹם שֶׁאוּכַל לְהִכָּנֵס אֵלָיו, וְלָדַעַת שֶׁאֵינְךָ יוֹדֵעַ כְּלָל, מֶה חָמִיתָ וּמַה פִּשְׁפַּשְׁתָּ וְכוּ', אַךְ מִצַּד שֵׁנִי עָלֶיךָ לָדַעַת שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְהוּא יִתְבָּרַךְ נִמְצָא אִתְּךָ, עִמְּךָ וְאֶצְלְךָ, שֶׁלְּהַשָּׂגָה זוֹ זוֹכִים עַכְשָׁו בִּתְקִיעַת שׁוֹפָר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ז'), שֶׁמִּתְחַבְּרִים יַחַד דָּרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה; וְעַל-כֵּן רְאֵה, אֲהוּבִי, בְּנִי, לְהִתְחַזֵּק בְּיוֹתֵר לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה מִצַּד אֶחָד, וּבְאֵימָה וּבְיִרְאָה מִצַּד שֵׁנִי, וְאָז תּוּכַל לְקַבֵּל אֶת הַהַשָּׂגָה הַזּוֹ, וְיָאִיר עָלֶיךָ מֶלֶךְ הַכָּבוֹד בְּהֶאָרָה נוֹרָאָה וְנִפְלָאָה, וּתְקֻבַּל תְּשׁוּבָתְךָ בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן.
אמירת הפסוקים לפני תקיעת השופר:
בְּנִי, בְּנִי! מַתְחִילִים לוֹמַר מִזְמוֹר מ"ז שֶׁבַּתְּהִלִּים, שֶׁכֻּלּוֹ מְדַבֵּר מֵהִתְקָרְבוּת כָּל הָעַמִּים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּתְגַּיְּרוּ כֻּלָּם וְיָשׁוּבוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, "כָּל הָעַמִּים תִּקְעוּ כָף הָרִיעוּ לֵאלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה, כִּי הֲוָיָ"ה עֶלְיוֹן נוֹרָא מֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל הָאָרֶץ, יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּינוּ וּלְאֻמִּים תַּחַת רַגְלֵינוּ" וְגוֹ', "מָלַךְ אֱלֹהִים עַל גּוֹיִם, אֱלֹהִים יָשַׁב עַל כִּסֵּא קָדְשׁוֹ, נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ עַם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם" וְגוֹ', כִּי כֻּלָּם יִתְגַּיְּרוּ וְיָשׁוּבוּ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְכָל זֶה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי קוֹל הַשּׁוֹפָר שֶׁהוּא בְּחִינַת מִשְׁפָּט, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשִׂים גֵּרִים (לִקּוּטֵי-הֲלָכוֹת, גֵּרִים, הֲלָכָה ג', אוֹת ז'); כִּי עַכְשָׁו בְּעֵת שֶׁעוֹמְדִים לִתְקֹעַ בַּשּׁוֹפָר, בּוֹנִים הֵיכַל-הַקֹּדֶשׁ, כִּי בְּעֵת תְּקִיעַת שׁוֹפָר מְקַבְּצִים אֶת כָּל הַנִּדָּחִים שֶׁנִּדְּחוּ בֵּין שִׁבְעִים אֻמּוֹת הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה כז' יג): "וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲוָיָ"ה בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלִָם",
כִּי הַשּׁוֹפָר מְקַבֵּץ וּמְקָרֵב הָאוֹבְדִים וְהַנִּדָּחִים שֶׁהֵם הָרְחוֹקִים מִן הַקְּדֻשָּׁה, וּמִתְקָרְבִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי קוֹל הַשּׁוֹפָר, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִבְנֶה הֵיכַל-הַקֹּדֶשׁ שֶׁהוּא יְרוּשָׁלַיִם, "וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲוָיָ"ה בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלִָם", וְעַל-כֵּן אוֹמְרִים מִזְמוֹר זֶה שֶׁבַע פְּעָמִים, כִּי בְּמִזְמוֹר זֶה יֵשׁ שֶׁבַע פְּעָמִים שֵׁם אֱלֹקִי"ם שֶׁהוּא מִדַּת הַדִּין, וְשֶׁבַע פְּעָמִים שֶׁבַע הֵם מ"ט [אַרְבָּעִים וָתֵשַׁע], שֶׁמַּזְכִּירִין מ"ט פְּעָמִים שֵׁם אֱלֹקִים, שֶׁאֲפִלּוּ שֶׁאָדָם נָפַל כְּבָר לְנוּקְבָא דִּתְהוֹמָא רַבָּא, וְנִמְצָא בְּמ"ט שַׁעֲרֵי הַטֻּמְאָה וּמִדַּת הַדִּין פָּגְעָה בּוֹ מ"ט פְּעָמִים, עַל-יְדֵי קוֹל הַשּׁוֹפָר, יִזְכֶּה לְבַטֵּל אֶת כָּל הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא וְכָל הַגּוֹיִים תַּחְתָּיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּינוּ וּלְאֻמִּים תַּחַת רַגְלֵינוּ"; וְלָכֵן אֲהוּבִי, בְּנִי, תֹּאמַר מִזְמוֹר זֶה בְּהִתְעוֹרְרוּת גְּדוֹלָה מְאֹד מְאֹד, וְשׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם לֹא יוּכַל לִשְׁבֹּר אוֹתְךָ, כִּי בָּזֶה שֶׁתֹּאמַר מִזְמוֹר זֶה בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה, עַל-יְדֵי-זֶה תַּכְנִיעַ אֶת כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְהַטּוֹב שֶׁנֶּאֱבַד וְנִתְעָרֵב בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם יִתְבָּרֵר עַכְשָׁו, שֶׁהֵם כְּלַל הַגֵּרִים שֶׁמִּתְגַּיְּרִים, וְיִתְחַבְּרוּ אֶל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּי הַטּוֹב הַכָּבוּשׁ אֵצֶל הַשִּׁבְעִים אֻמּוֹת חוֹזֵר עַתָּה בְּעֵת תְּקִיעַת שׁוֹפָר, וְלָכֵן תְּכַוֵּן הֵיטֵב אִם פִּזַּרְתָּ, חַס וְשָׁלוֹם, טִפֵּי מֹחֲךָ בַּמָּקוֹם שֶׁפִּזַּרְתָּ וְגָרַמְתָּ עַל-יְדֵי-זֶה שֶׁהַטּוֹב שֶׁל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל נֶאֱבָד בֵּין הַגּוֹיִים, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מִדַּת הַדִּין שֶׁהִיא "אֱלֹהִים" בְּגִימַטְרִיָּה "הַטֶּבַע", מִתְגַּבֶּרֶת עָלֶיךָ וְעַל כָּל עַם יִשְׂרָאֵל, וְתִתְבַּטֵּל עַכְשָׁו, כִּי בְּעֵת תְּקִיעַת שׁוֹפָר נִתְקַבְּצִים כָּל הַנִּדָּחִים, וְזוֹכֶה לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְלָכֵן תֹּאמַר אֶת הַמִּזְמוֹר הַזֶּה בְּהִתְעוֹרְרוּת גְּדוֹלָה מְאֹד, כִּי יֵשׁ בָּזֶה סוֹדוֹת גְּדוֹלִים רָזִין וְרָזֵי דְּרָזִין.
מה לעשות לפני תקיעת שופר?
בְּנִי, בְּנִי! עַכְשָׁו קֹדֶם הַשּׁוֹפָר נוֹהֲגִים כָּל יִשְׂרָאֵל לְשַׁבֵּר לִבָּם מְאֹד וּלְהַרְבּוֹת בְּרַחֲמִים וּבְתַחֲנוּנִים כְּעָנִי וָרָשׁ, דַּל וְאֶבְיוֹן, וְעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא זוֹכִין אַחַר-כָּךְ לְהִתְחַדְּשׁוּת הַמֹּחִין עַל-יְדֵי שְׁמִיעַת קוֹל שׁוֹפָר (לִקּוּטֵי-הֲלָכוֹת, דְּבָרִים הַבָּאִים בִּסְעֻדָּה, הֲלָכָה ד', אוֹת ד'), וְלָכֵן תַּתְחִיל לוֹמַר אֶת הַפָּסוּק: "מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ", וּתְכַוֵּן שֶׁאַף שֶׁעַכְשָׁו אַתָּה נִמְצָא בְּמֵצַר גָּדוֹל, שֶׁנָּפַלְתָּ עַל-יְדֵי חֲטָאֶיךָ וַעֲווֹנוֹתֶיךָ לְתַחַת הַמָּקוֹם וּלְתַחַת הַזְּמַן, עִם כָּל זֹאת גָּדְלָה רַחֲמָנוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל, עַל-יְדֵי שֶׁצּוֹעֵק "מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ", וְעַל-יְדֵי-זֶה "עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ", הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַרְחִיב לוֹ וּמוֹצִיאוֹ מִתַּחַת הַמָּקוֹם אֶל לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם וּמִתַּחַת הַזְּמַן אֶל לְמַעְלָה מִן הַזְּמַן (לִקּוּטֵי-הֲלָכוֹת, צִיצִית, הֲלָכָה ג', אוֹת טז); כִּי בָּזֶה שֶׁצּוֹעֲקִים אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא "מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ", עַל-יְדֵי-זֶה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְרַחֵם עָלָיו, "עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ", שֶׁעוֹנֶה לוֹ בְּהַרְחָבָה, כִּי הָעִקָּר זֶה לִצְעֹק מִן הַמֵּצַר דַּיְקָא, וְעַל-כֵּן כָּל עִנְיַן הַשּׁוֹפָר מַתְחִיל מִן הַמֵּצַר, שֶׁשָּׁם הוּא הַמָּקוֹם שֶׁמַּכְנִיסִים אֶת הַקּוֹלוֹת, וּמֵהַמָּקוֹם שֶׁיּוֹצֵא הַקּוֹל שָׁם הַהַרְחָבָה, לְהוֹרוֹת כֹּחַ דַּיְקָא "מִן הַמֵּצַר", מֵהַמָּקוֹם הַצַּר שֶׁל הַשּׁוֹפָר, צוֹעֲקִין וּבוֹכִין וּמִתְחַנְּנִין, "קָרָאתִי יָּהּ", וְעַל-יְדֵי-זֶה "עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ", הַקּוֹל יוֹצֵא מֵהַרְחָבַת הַשּׁוֹפָר, וְאַחַר-כָּךְ תֹּאמַר אֶת הַפְּסוּקִים שֶׁהָרָאשֵׁי תֵּבוֹת שֶׁלָּהֶם: קְרַ"ע שָׂטָ"ן, כִּי בָּזֶה שֶׁצּוֹעֲקִים בִּמְרִירוּת עֲצוּמָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וּמְבַקְּשִׁין וּמִתְחַנְּנִין עַל נַפְשֵׁנוּ, שֶׁחָטָאנוּ, עָוִינוּ וּפָשַׁעְנוּ כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ, עַל-יְדֵי-זֶה נִקְרָע הַשָּׂטָן, וְנִשְׁמָע קוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְחוֹזֵר וּמְרַחֵם עָלֵינוּ.
מה צריך לחשוב כשתוקעים בשופר:
בְּשָׁעָה שֶׁהַבַּעַל תּוֹקֵעַ מְבָרֵךְ אֶת הַבְּרָכָה: "לִשְׁמֹעַ קוֹל שׁוֹפָר", תְּכַוֵּן הֵיטֵב הֵיטֵב לְהִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה אֲמִתִּית, כִּי אָנוּ מְבָרְכִין "לִשְׁמֹעַ קוֹל שׁוֹפָר", וְאֵין מְבָרְכִין לִתְקֹעַ בְּשׁוֹפָר, כִּי הָעִקָּר הוּא "לִשְׁמֹעַ קוֹל שׁוֹפָר", הַיְנוּ אֶת הַקּוֹל הַמְעוֹרֵר לִתְשׁוּבָה, כִּי זֶה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה, "לִשְׁמֹעַ קוֹל שׁוֹפָר" (לִקּוּטֵי-הֲלָכוֹת, רֹאשׁ הַשָּׁנָה, הֲלָכָה ה', אוֹת א'), כִּי הָעִקָּר לִשְׁמֹעַ קוֹל הַהִתְעוֹרְרוּת, וְעַל-כֵּן אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ה'): מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ תְּקִיעַת שׁוֹפָר מֵאִישׁ יָרֵא וְחָרֵד, בְּוַדַּאי לֹא יִדְאַג כָּל הַשָּׁנָה מֵרְעָמִים, כִּי נִתְפַּשֶּׁטֶת עַקְמוּמִיּוּת שֶׁבְּלִבּוֹ, כִּי בָּזֶה שֶׁשּׁוֹמֵעַ קוֹל שׁוֹפָר מֵאִישׁ יָרֵא וְחָרֵד, עַל-יְדֵי-זֶה נִתְפַּשֶּׁטֶת עַקְמוּמִיּוּת שֶׁבְּלִבּוֹ, וְאֵין לוֹ שׁוּם קֻשְׁיוֹת וּסְפֵקוֹת כְּלָל, לֹא עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְלֹא עַל צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, כִּי כָּל הַקֻּשְׁיוֹת וְהַסְּפֵקוֹת שֶׁנִּכְנָסִים בָּאָדָם הֵם רַק מֵחֲמַת פְּגַם הַבְּרִית שֶׁפָּגַם, וְעַל-יְדֵי שֶׁזּוֹכֶה לִשְׁמֹעַ קוֹל שׁוֹפָר מֵאִישׁ יָרֵא וְחָרֵד, עַל-יְדֵי-זֶה נִתְפַּשֶּׁטֶת עַקְמוּמִיּוּת שֶׁבְּלִבּוֹ, וְאֵין לוֹ שׁוּם קֻשְׁיוֹת כְּלָל.
כִּי תְּקִיעוֹת הֵן הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, שֶׁהוּא חִדּוּשׁ הַמֹּחִין מֵאוֹר פָּנָיו, וּמִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מִתְפָּאֵר עִם כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל, כִּי זוֹ מַעֲלַת גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים, בְּשָׁעָה שֶׁהֵם תּוֹקְעִים בְּשׁוֹפָר, הֵם מְקַשְּׁרִים אֶת עַצְמָם אֶל הַשּׁוֹפָר הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא בִּינָה אִמָּא עִלָּאָה, וּמְכַוְּנִים אֶת כָּל הַכַּוָּנוֹת, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְאַדְּמִים פְּנֵיהֶם בְּאַדְמוּמִית, שֶׁמַּעֲלִים וּמְקַבְּצִים כָּל הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל, כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מִתְפָּאֵר עִם כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן יז), וּבְשָׁעָה שֶׁהַבַּעַל תּוֹקֵעַ תּוֹקֵעַ וּמְכַוֵּן אֶת כָּל הַכַּוָּנוֹת, עַל-יְדֵי-זֶה הוּא מְקַבֵּץ יַחַד אֶת כָּל הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וּמַעֲלֶה אֶת זֶה אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא (לִקּוּטֵי-הֲלָכוֹת, בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, הֲלָכָה ד', אוֹת ה'), וְעַל-כֵּן הוּא עִנְיָן גָּדוֹל לְהִסְתַּכֵּל עַל פְּנֵי הַתּוֹקֵעַ, לִרְאוֹת אֵיךְ שֶׁמִּתְאַדְּמִים פָּנָיו, שֶׁזֶּה סוֹד קֵרוּן הַפָּנִים שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּעֵת קַבָּלַת הַתּוֹרָה (שָׁם, נְזָקִין, הֲלָכָה ג', אוֹת ז'), וְעַל-כֵּן עַכְשָׁו בְּעֵת תְּקִיעַת שׁוֹפָר, תְּכַוֵּן בֶּאֱמֶת שֶׁאַתָּה חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה, וְאָז בֵּין הַתְּקִיעוֹת תִּרְאֶה, אֲהוּבִי, בְּנִי הַיָּקָר, לְהִתְבּוֹדֵד עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּתְפָרֵשׁ אֶת כָּל שִׂיחָתְךָ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וּבֵין תְּקִיעוֹת לִתְקִיעוֹת תִּתְוַדֶּה עַל חֲטָאֶיךָ וַעֲווֹנוֹתֶיךָ, וְעַל-יְדֵי-זֶה נָכוֹן יִהְיֶה לִבְּךָ וּבָטוּחַ, שֶׁתְּקֻבַּל תְּשׁוּבָתְךָ בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, וְלֹא תָּזוּז מִשָּׁם עַד שֶׁיִּמְחַל לְךָ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל כָּל חֲטָאֶיךָ וּפְשָׁעֶיךָ הַמְרֻבִּים, כִּי בְּעֵת תְּקִיעַת שׁוֹפָר, אָז נַעֲשֵׂית הִתְעוֹרְרוּת עֶלְיוֹנָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וּמִי שֶׁמִּתְוַדֶּה אָז אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וּמִתְחָרֵט בֶּאֱמֶת עַל עֲווֹנוֹתָיו, נִתְקַבֶּלֶת תְּפִלָּתוֹ לְרַחֲמִים וּלְרָצוֹן, כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַזְכִּיר לוֹ זְכוּת עֲקֵדַת יִצְחָק, הַמְּסִירוּת נֶפֶשׁ שֶׁמָּסַר בִּשְׁבִילוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִמְחָלִים לוֹ כָּל עֲווֹנוֹתָיו. אַשְׁרֵי מִי שֶׁשָּׁב בִּתְשׁוּבָה בְּעֵת שְׁמִיעַת קוֹל שׁוֹפָר וּמִתְעוֹרֵר בֶּאֱמֶת בִּתְשׁוּבָה מֵעָמְקָא דְּלִבָּא, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יִכָּתֵב וְיֵחָתֵם לְשָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה, וְיֻמְתְּקוּ מִמֶּנּוּ כָּל הַדִּינִים, וְיַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אוֹרוֹת צַחְצָחוֹת וּמֹחִין עֶלְיוֹנִים עַל כָּל הַשָּׁנָה. אַשְׁרֵי לוֹ!