התרגשותי ממכירת הספרים:
תהילה לאל, הספר "שפת הנחל" יצא בהידור נפלא – הן ההדפסה והן הכריכה, ובשבוע שעבר נסעתי בעצמי עם כמה מאנשי שלומנו לישיבת "נר ישראל" בבולטימור, והיו שמונים וארבעה "ליקוטי מוהר"ן" עם פרוש "שפת הנחל", ונמכרו כולם.
ועוד היה להם טענות, למה לא הבאתי עוד ספרים, ואם היו לנו עוד מאתים ספרי "ליקוטי מוהר"ן", היינו מוכרים את כולם בלי שום גוזמא, כי הייתה לנו שעת כושר גדולה.
הרבה בחורים רצו עוד ספרים, אבל לא היה לנו, והיה חבל מאוד. אבל מרוב התרגשותי, בראותי איך הבחורים, חטפו את הספרים, התעוררתי לנסוע עוד פעם, ומסתמא אסע היום לשם.
(אשר בנחל, כרך יט, מכתב ב' תשצז, תשל"ט)
חפץ ה' בידי הצליח:
תהילה לאל, הקדוש ברוך הוא הכניס בי עזות ועקשנות דקדושה, שאיני מפחד מאף אחד. איני מתפעל משום בעל דמיון ולץ. אני הולך ומגלה ומפרסם את דעת רבנו בכל העולם כולו. תהילה לאל, כבר ארגנתי בחורים ואברכים ההולכים בצוותא עמי בכל בתי הכנסיות ובתי המדרשות ובישיבות ובכל הרכבות ואוטובוסים וכו', בחוצות ובשווקים וכו' ומפיצים את ספרי רבנו.
ותהילה לאל, חפץ ה' בידי הצליח, כי הספרים עושים פעולה גדולה מאוד.
(אשר בנחל, כרך יז, מכתב ב' תג, תשל"ז)
בערה בי אש ותשוקת מצוות ההדפסה:
מיום שהתקרבתי ונתוודעתי מרבנו, בערה בי אש ותשוקת מצוות ההדפסה, וזכיתי בזכויות חינם בצעירותי להדפיס במשך שנה וחצי שמונים וחמישה אלף ספרים מספרי רבנו, והפצתים בכל העולם, כידוע דבר זה בין אנשי שלומנו.
זה היה בשנת תשכ"ה תשכ"ו, ואז התקרב… וביליתי עמו שעות בכל יום ימים ושבועות וחודשים ושנים ממש, עד שגם הוא התעורר על ידי להתחיל ולהדפיס ספרי רבנו…
(אשר בנחל, כרך יז, מכתב ב' תסב, תשל"ז)
אין עוד שמחה אצלי יותר גדולה מהפצת ספרי רבנו.
(אשר בנחל, כרך קנג, מכתב ב' רמו תשס"ו)
קיבלתי על עצמי: לא אנוח ולא אשקוט, עד שאמלא את כל ארץ ישראל ואת כל העולם כולו עם קונטרסים וסידורים.
(אשר בנחל, כרך קנה, מכתב ב' תשמח, סיוון תשס"ו)
תאמין לי אני מקנא את האדם שיעסוק בהפצה, כי אין תיקון יותר גדול בתיקוני הברית כמו להפיץ את אור רבנו בעולם.
(אשר בנחל, כרך קנט' ג' תתז, שבט תשס"ז)
ספגתי עלבונות וביזיונות:
גם אני הפצתי רבבות רבבות ספרים. הלכתי עם שקים מלאים עם ספרים ועד שלא נתרוקנו לי כל הסלים לא חזרתי. ספגתי עלבונות וביזיונות שפיכת דמים ואני שמח עם זה שזכיתי לגלות ולפרסם את רבנו.
(אשר בנחל, כרך קנט' ג' תתצ, שבט תשס"ז)
נשמתי ירדה בזה העולם רק לגלות ולפרסם את רבנו:
תאמין לי, שלי בעצמי לא יכולים לעשות שום דבר, כל זמן שאחיה אגלה ואפרסם את דעת רבנו בכל העולם כולו, ולא אנוח ולא אשקוט עד שלא יהיה בית אחד מכל בתי ישראל, שלא יהיו נמצאים שם ספרי רבנו, כי אני מרגיש שנשמתי ירדה בזה העולם רק לגלות ולפרסם את רבנו בכל העולם כולו.
(אשר בנחל, כרך יא, מכתב א' שי, שנת תשל"ד)
זכות הרבים לדורי דורות:
לנכון קיבלתי את מכתבך עם הכסף להדפסה, מה אומר לך? אין למעלה מזה, היינו צדקה להדפסה, כי זו זכות הרבים לדורי דורות.
כי אני רואה בעצמי, שאני יושב בחדרי ומתבודד עמו יתברך, ואחר כך נפתח הלב, והקדוש ברוך הוא משפיע דיבורים ונרשמים בספר, ואחר נדפסים ומופצים ומחיים אנשים למאות ולאלפים ולרבבות וכו'.
ותהילה לאל, אחר כך הם זוכים לבוא לציון רבנו באומן, אשר אין עוד יותר גדולה מזו, וזה תיקון נפלא לפגם הברית, כי זיכוי הרבים זה עולה על הכול.
(אשר בנחל, כרך יז, מכתב ב' שעו, תשל"ו)