"כשאדם מספר לחברו צערו, צריך השומע להחכים שלא יבוא עליו הצער הזה". מה הכוונה?
כתוב בספר המידות (המתקת הדינים, ס"ד) "כשאדם מספר לחברו צערו, צריך השומע להחכים בשעת השמיעה, שלא יבוא עליו הצער הזה". השאלה היא: מה הכוונה במילה "להחכים"? ואיך מקיימים עצה זו של רבינו הלכה למעשה?
מאת אליהו: שלום. כתוב בספר המידות (המתקת הדינים, ס"ד) "כשאדם מספר לחברו צערו, צריך השומע להחכים בשעת השמיעה, שלא יבוא עליו הצער הזה". השאלה היא: מה הכוונה במילה "להחכים"? ואיך מקיימים עצה זו של רבינו הלכה למעשה? תודה, בברכת שנה טובה ושמחה.
תשובה:
בעזה"י יום א' לסדר נח כ"ה תשרי ה'תשע"ה
שלום וברכה אל אליהו נ"י
לנכון קבלתי את מכתבך.
רביז"ל אמר (ספר המדות אות המתקת הדינים סימן ד') כשאדם מספר לחבירו צערו צריך השומע להחכים בשעת השמיעה שלא יבוא עליו הצער הזה; ידוע שרביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קצ"ג) שהמחשבה יש לה תוקף גדול, ואם יחזק ויגבר מחשבתו על איזה דבר שבעולם, יוכל לפעול שיהיה כך, ואפילו אם יחזק מחשבתו מאוד שיהיה לו ממון, בודאי יהיה לו, וכן בכל דבר. רק שהמחשבה תהיה בביטול כל ההרגשות. והמחשבה תקיפה כל כך, עד שאפשר למסור נפשו במחשבתו ממש, דהיינו שירגיש צער המיתה ממש, על ידי שיקבל על עצמו בדעתו שהוא מרוצה למסור נפשו על קידוש השם באיזה מיתה שתהיה. ואפשר לחזק ולגבר המחשבה כל כך, עד שבשעה שמקבל במחשבתו שהוא מרוצה למסור נפשו למות על קדוש השם, אזי ירגיש צער המיתה ממש.
ולכן כשאדם שומע איזה צרה, איזה מחלה וחולאת, או יסורים, מאחרים, צריך לשמור מאוד מאוד ולהשכיל ולהחכים לא להכניס את זה בתוך מח מחשבתו כדי שזה לא יפול עליו, אלא בשעה שאדם מספר לו צערו הקשה וכו' או את המחלה והחולאת הקשה וכו' וכו', תיכף ומיד שיתן יריקה על הריצפה ויאמר 'לא עלינו', כי המחשבה יש לה כוח מאד חזק שלא ידבק בו הצער של הזולת וכו' וכו', ולכן תמיד כדאי לומר כששומעים איזו צרה 'לא עלינו', וזה מועיל מאוד.