ואז היה המעשה, שהלכו פעם ביחד רבנו ז"ל ור' אהרון למקווה. ואחר כך אמר לו רבנו ז"ל: "האסט זיך שיין גיטויבלט וועסט זיין מקורב צו מיר וועסטו זיך שענער קענען טובל'ן." והנראה, שרבנו ז"ל תפס ברוח קודשו את עבודתו בשמות וביחודים שכיוון במקווה, ועל כן אמר לו: "טבלת יפה, אבל אם תהיה מקורב אצלי, תוכל לטבול יותר יפה". ודו"ק.
ורבנו ז"ל אהבו מאוד, ואמר לו בפירוש: "אני אוהב אותך מאוד, על כן אני מברכך, ווינטש איך דיר (אני מאחל לך), שתזכה בעולם הבא להבין השיחות חולין שלי".
וכן נתקרב אז אל רבנו ז"ל ר' חייקיל החזן, ורבנו ז"ל שיבחו מאוד ואמר עליו, שיש לו כוח הנגינה משרשה. ומרוב אהבתו את רבנו ז"ל נעשה כבן בית אצל רבנו ז"ל, והיה רגיל תמיד לבוא אל רבנו ז"ל בקביעות. וכן אחיו של רבי חיקייל, ר' יצחק, גם כן נתקרב אז אל רבנו ז"ל.
(ואנשי שלומנו מספרים, שקודם שנכנס רבנו ז"ך לגור בעיר ברסלב, ענה ואמר לר' חייקיל: "בא עמי, ועזוב את העסקים שלי, ותשאר רק חזן, ומזה תהיה לך פרנסה, וכמו שאני חידוש בעניין שלי, כן תהיה חידוש בעניין שלך, ולא רצה ר' חייקיל, אך אחר הסתלקות רבנו ז"ל, התחרט על זה שלא שמע בקול רבנו ז"ל, אף על פי כן בכוח רבנו ז"ל היה חידוש גדול כל ימי חייו ועובד ה' גדול מאוד בעל השגה ובעל מופת).