שאלה: מאת רינה: לכבוד הרב הצדיק. ברצוני לשאול לגבי בננו בן ה-10. יש הרבה ויכוחים בינינו לבינו, ואני חושבת שבעלי הולך איתו בעקשנות יתר לגבי התפילות והברכות וכו'. כשאני אומרת לבעלי שהבן שלנו ישמע לו ויקבל את דבריו רק בדרכי נועם הוא לא מבין זאת. המצב גורם להרבה מתח בינינו ובבית. האם אני צריכה להתערב, או שלא להתערב בכלל ולתת לבעלי להתמודד איתו למרות שכל הזמן הוא מעיר לו?
תשובה: |
||
בעזה"י יום ג' לסדר וירא י"ד חשוון ה'תשע"ג שלום רב אל רינה תחי' לנכון קיבלתי את מכתבך. מה אומר לך בענין חינוך הילדים צריכים לימוד עמוק עמוק, זה לא כל כך פשוט, הדבר הראשון חינוך מתחיל עם ההורים הילדים תמיד מחקים את ההורים, לא ימלט שההורים יריבו ויתקוטטו ויתווכחו וכו' ומכל שכן אם מנוולים את הפה בקללות ובהשפלות וכו' שהילדים לא יחקו אותם. ולכן החינוך מתחיל עם ההורים, אם האמא רוצה שבתה תלך בדרכה אזי היא צריכה להראות דוגמא חיה, וכן האבא אם רוצה שבנו יתפלל ויברך ברכות וכו' עליו קודם להראות דוגמא חיה שהוא מוסר נפשו על תפילה בציבור ומברך את הברכות בקול, ואז נכון לבו יהיה בטוח שהבן יחקה אותו הדבר השני רביז"ל הזהירנו מאד מאד לא להכות את הילדים ומכל שכן לא להלחיץ אותם, כי כל מה שבא בכפיה הילדים יתקוממו וימרדו וכו' וזה ברור כשמש, אין דבר כזה ללכת עם ילדים ביד קשה וכו' כי על ידי זה בקלות יכולים לאבד אותם לחלוטין, ומה גם שיצאו על ידי זה לתרבות רעה חס ושלום, כי כל דבר שבא בכפיה מביא אחר כך למרידה וכו'. ולכן אשרי ההורים שבונים קשר טוב עם הילדים בדרך אהבה והסברה נכונה ובדרכי נועם, ועל כולם שצריכים הרבה תפלות ובקשות להתפלל ולבקש ולהתחנן ממנו יתברך שיזכה לילדים טובים ויראי השם וחושבי שמו. והעיקר שהבעל והאשה צריכים לשמור על כבוד הדדי לא להתווכח ביניהם אלא להסביר אחד להשני, ועל ידי זה יבנו בית חזק.
|