שאלה: מאת נריה מאיר: השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא. תשובה: |
||
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר ראה כ"ט אב ה'תשע"ב שלום וברכה אל נריה מאיר נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. בוודאי אף אחד לא חולק שצריכים ללמוד בעיון ולהבין מה שהוא לומד, כמאמרם ז"ל (ברכות ו:) "אגרא דשמעתא סברא" ופירוש רש"י שהוא יגע וטורח ומחשב להבין טעמו של דבר; עם כל זאת צריכים לדעת שרוב בני אדם בהתחלה לא מבינים כלום, ומפני זה מונעים את עצמם מללמוד תורה הקדושה, כי ללמוד בעיון ולהתעמק בכל דבר וכו', אין לדבר סוף, אבל בשביל שלא כל אחד בנוי לזה וכו', ויש עתים שאדם הוא טרוד בכל מיני טרדות וכו', בשביל זה אינו לומד כלל, ולכן בא רביז"ל וגילה לנו את סדר דרך הלימוד (שיחות הר"ן סימן ע"ו) בענין הלימוד תורה שצריכים ללמוד הרבה מאד בכל יום, טוב ללמוד במהירות ולבלי לדקדק הרבה בלימודו. רק ללמוד בפשיטות בזריזות. ולבלי לבלבל דעתו הרבה בשעת לימודו מענין לענין, רק יראה להבין הדבר בפשיטות במקומו. ואם לפעמים אינו יכול להבין דבר אחד, אל יעמוד הרבה שם ויניח אותו הענין וילמוד יותר להלן. ועל פי הרוב ידע אחר כך ממילא מה שלא היה מבין בתחילה כשילמד כסדר בזריזות להלן יותר. ואמר: שאין צריכין בלימוד רק האמירה לבד, לומר הדברים כסדר, וממילא יבין. ולא יבלבל דעתו בתחילת לימודו שירצה להבין תיכף ומחמת זה יקשה לו הרבה תיכף ולא יבין כלל רק יכניס מוחו בהלימוד ויאמר כסדר בזריזות וממילא יבין. ואם לא יבין תיכף יבין אחר כך. ואם ישארו איזה דברים שאף על פי כן לא יוכל לעמוד על כונתו, מה בכך? כי מעלת ריבוי הלימוד עולה על הכל, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (עבודה זרה י"ט) 'לגמור והדר לסבור ואף על גב דלא ידע מה קאמר' שנאמר (תהלים קי"ט כ') "גרסה נפשי לתאבה", כי על ידי ריבוי הלימוד שילמוד במהירות ויזכה ללמוד הרבה, על ידי זה יזכה לעבור כמה פעמים אלו הספרים שלומד, לגומרם ולחזור להתחיל ולגומרם פעם אחר פעם. ועל ידי זה ממילא יבין בפעם השני והשלישי כל מה שלא היה מבין בתחילה, כל מה שאפשר להבין ולעמוד על דבריהם. ודיבר רביז"ל הרבה מאד בענין זה. ואי אפשר לבאר דברים אלו בכתב היטב. אבל באמת הוא דרך עצה טובה מאד בענין הלימוד. כי על ידי זה יכולים לזכות ללמוד הרבה מאד לגמור כמה וכמה ספרים, וגם יזכה להבין הדברים יותר, מאשר היה לומד בדקדוק גדול כי זה מבלבל מאד מן הלימוד. וכמה בני אדם פסקו מלימודם לגמרי על ידי ריבוי הדקדוקים שלהם. ומאומה לא נשאר בידם. אבל כשירגיל עצמו ללמוד במהירות בלי דקדוקים הרבה, התורה תתקיים בידו, ויזכה ללמוד הרבה מאד, גמרא ופוסקים כולם, ותנ"ך ומדרשים וספרי הזוהר וקבלה ושאר ספרים כולם. וכבר אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן כ"ח) שטוב לאדם שיעבור בחייו בכל הספרים של התורה הקדושה. ובאמת אתה צריך לדעת שהסדר דרך הלימוד הזה מובא בדברי חכמינו הקדושים והיא גמרא מפורשת (עבודה זרה יט) לעולם ליגרס איניש והדר ליסבר, ואף על גב דלא ידע מאי קאמר, ופירש המהר"ל מפראג זי"ע (חידושי אגדות) וכן החיד"א זי"ע (פתח עיניים) היינו שאמירת אותיות התורה תזכך את נשמתו. ובאמת אי אפשר להסביר מעלת זה הענין, והרב הקדוש רבי מנחם מענדיל מקאצק זי"ע אמר מילא עם השכל יכולים להשיג אלקות, כי אם מתבוננים היטב יכולים להבין אלקות, אבל איך גם גוף הגשמי של האדם ישיג אלקות? זה אי אפשר בשום אופן אלא על ידי דף גמרא. ולכן תהיה חזק בזה, כי דף גמרא ביום זה החיות של היום, ולכן תהיה חזק בזה חוק ולא יעבור, ואם אפשר ללמוד ולחזור את הדף עם חברותא, אין למעלה מזה. וכן אמרו (שבת סג.) אמר רב כהנא כד הוינא בר תמני סרי שנין והוה גמירנא ליה לכוליה הש"ס ולא הוה ידענא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו עד השתא מאי קא משמע לן דליגמר איניש והדר ליסבר; ופירוש רש"י דליגמר איניש, לגרוס שמעתא מרביה, ואף על גב דלא ידע לכולהו טעמיה: והדר ליסבר, טעמיה. ומובא בזוהר (קדושים פה:) ומאן דתיאובתיה למלעי באורייתא [ומי שיש לו רצון ללמוד תורה] ולא אשכח מאן דיוליף ליה [ולא מוצא מי שילמד אותו] והוא ברחימותא דאורייתא לעי בה [והוא מרוב אהבה לומד תורה] ומגמגם בה בגמגומא דלא ידע [ומגמגם בלימוד ולא מבין מה שלומד], כל מלה ומלה סלקא [כל מילה ומילה עולה למעלה בשמים] וקודשא בריך הוא חדי בההיא מלה [והקדוש ברוך הוא שמח עם המילים שהוא גורס], וקביל לה ונטע לה סחרניה דההוא נחלא [ומקבל אותם מילים ונוטע מזה אילנות סביב על נחל העליון], ואתעבידו מאלין מלין אילנין רברבין ואקרון ערבי נחל [ונעשים מאלו המילים שמגמגם בתורה, אפילו שהוא לא מבין אילנות גדולות, ונקראים ערבי נחל]. מכל זה רואים את מעלת האדם שזוכה אפילו לגמגם בתורה, איך שזה מאד מאד חשוב למעלה, ועל כן תעשה לעצמך קביעות חזקה ללמוד בכל יום דף גמרא, וזה יציל אותך מכל רע, ואני מאד מבקש אותך לטובתך הנצחית שתציית אותי ולא תתחרט. ולכן אף אחד לא אומר שלא ללמוד בעיון, אלא המציאות מראה שרוב בני העולם לא יכולים ללמוד בעיון, ולכן לא לומדים אפילו חומש ורש"י מפרשת השבוע, ומכל שכן לא משניות, ומכל שכן וכל שכן לא גמרא וטור בית יוסף ושולחן ערוך וכו' וכו', ובין כך עובר יום אחר יום, הנה יום והנה לילה, הנה שבוע והנה חודש והנה שנה וכו', ולא למדו כלום, אבל ממש כלום שבכלום. ולכן מי שהולך בדרך ועצה הזו של רביז"ל, אז הוא לומד הן בבקיאות, והן בעיון, והוא מצליח, כי אתה צריך לדעת כי ימינו כצל עובר, כמאמרם ז"ל (בראשית רבה פרשה צ"ו סימן ב') כצל ימינו על הארץ ואין מקוה, והלוואי כצלו של כותל או כצלו של אילן אלא כצלו של עוף בשעה שהוא עף דכתיב (תהלים ק"ד) כצל עובר, ואין מקוה, ואין מי שיקוה שלא ימות הכל יודעים ואומרין בפיהם שהן מתים. ולכן אשרי מי שאינו מטעה את עצמו בזה העולם, אלא בכל יום לומד מקרא, משנה, גמרא, מדרש, הלכה ואגדה וכו' וכו', וכבר אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן ע"ו) מה שהאדם צריך ללמוד בכל יום עד שאין היום מספיק. דהיינו לגמור בכל שנה ש"ס עם הרי"ף והרא"ש, וארבעה שולחן ערוך הגדולים, וכל המדרשים כולם, וכל ספרי הזוהר והתיקונים וזוהר חדש, וכל ספרי קבלה מהאריז"ל, גם צריכין ללמוד איזה שיעור ביום בקצת עיון. ועוד חישב הרבה דברים. גם צריכין לומר תהלים בכל יום, ותחינות ובקשות הרבה הרבה. ואז סיפר הרבה מענין זה שצריכין ללמוד במהירות גדול ובזריזות ולבלי לבלבל דעתו בדקדוקים הרבה מענין לענין. והדברים הללו הם בדוקים ומנוסים, גם לא היה מצווה לחזור תיכף על לימודו רק רצונו תמיד היה ללמוד הספר או הפוסק שלומד כסדר מראשו לסופו בזריזות, ואחר כך יתחיל פעם שני ויגמור אותו כולו. וכן פעם אחר פעם; אשרי מי שיקיים את זה. הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך תמיד שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
|