שאלה: מאת יפעת: אחרי שש עשרה שנות נישואים בעלי החליט שהוא רוצה להתגרש. אני אם לשישה ילדים, בעלי לא דואג להביא פרנסה הביתה, והוא טוען שאני יכולה לפרנס הילדים בעצמי. אנו גרים כבר חמש שנים בבית הוריו, ועכשיו הוא מאיים עלי שהוא יזרוק אותי מהבית. תשובה: |
||
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר מטות מסעי כ"ז תמוז התשע"ג
שלום רב אל יפעת תחי' לנכון קבלתי את מכתבך.
ולכן אני תמיד אומר לכל זוג שהם צריכים לחקוק טוב טוב בדעתם, ולדעת אשר איש ואשה צריכים להיות וותרנים אחד לשני, ולתת תשומת לב אחד לשני, וזו שלימות הבית, ועל ידי זה ממילא יש אהבה והבנה הדדית, אבל הרגע שרוצים אחד להשתלט על הזולת, דעו לכם שזה הס"מ שבא לשבור את הבית. הזוהר הקדוש קורא איש לבדו פלג גופא – חצי גוף, נמצא כשאדם מתחתן זה גוף שלם, כמו שכתוב (בראשית ב' כ"ד) "ודבק באשתו והיו לבשר אחד", היינו שניהם חצי חצי, וביחד הם שלם. מה שאין כן כשאחד רוצה להשתלט על הזולת, זה הס"מ, היינו שישים על ארבעים, אני יותר ממך וכו', והרגע שהבעל או האשה חושבים שאחד יותר מהשני עם עשרה אחוזים, וההוא פחות ממני עם עשרה אחוזים, זה כבר נקרא ס"מ – שישים על ארבעים. ולכן כל מי שרוצה שלום בית אמיתי, צריך לדעת שהאיש והאשה הם גוף אחד, וכמו שאמר החכם מכל האדם (קהלת ד') "טובים השנים מן האחד אשר יש להם שכר טוב בעמלם: כי אם יפלו האחד יקים את חבירו ואילו האחד שיפול ואין שני להקימו: גם אם ישכבו שנים וחם להם ולאחד איך יחם", ולכן אם רוצים שלום בית אמיתי, זה צריך להיות משני הצדדים, הן מהבעל והן מהאשה, לוותר אחד להשני, ואז הם חצי חצי שותפים שלמים, ותמיד יחיו ביחד באהבה ובהבנה הדדית, ויצליחו בחיי נישואיהם. וחכמינו הקדושים אמרו (ביצה ל"ב:) מי שאשתו מושלת עליו – חייו אינם חיים, כי יש נשים שהן מאד מאד קשות ועקשניות וכו', והן רוצות שהכל ילך כפי שהן רוצות, וממרמרות את החיים של הבעל, אזי חייו אינם חיים וכו', ולא בחינם שרוצה להתגרש, כי נמאס לו מהחיים לגמרי. ולכן קשה לי מאד מאד לענות כשאני שומע רק צד אחד, כאילו הבעל הוא הכי רשע בעולם וכו', וצריך לשמוע מה שיש לו לומר וכו'. על כל פנים מי שרוצה לחיות חיים טובים, חיים נצחיים, חיים מאושרים – עליו להיות וותרן, להיות חכם ולא צודק, ואז כל חיי הבית יתהפכו לטובה, אשרי מי שמכניס את הדברים האלו בתוך לבו.
|