שאלה: מאת נועם: לכבוד הרב שליט"א, שלום רב ואיחולי רפואה שלימה. תשובה: |
||
בעזה"י יום ב' לסדר משפטים י"ט שבט ה'תשע"ד
שלום וברכה אל נועם נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. אשריכם ואשרי חלקיכם שאתם זוכים לחזור בתשובה שלימה, כי אצלו יתברך מאד מאד חשוב מי שחוזר אליו, כמאמרם ז"ל (ברכות ל"ד.) במקום שבעלי תשובה עומדים – שם אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד, ואמרו חכמינו הקדושים (פסיקתא דרב כהנא) גדול כוחה של תשובה, שכיון שאדם מהרהר בלבו לעשות תשובה, מיד היא עולה לא עד עשרה ימים ולא עד עשרים ולא עד מאה, אלא עד מהלך חמש מאות שנים, ולא עד רקיע ראשון ושני, אלא שהיא עומדת לפני כיסא הכבוד. והס"מ מאד מאד מפחד מבן אדם שחוזר בתשובה, כי כיון שאדם בא אל הקדוש ברוך הוא, אפילו שהוא עשה עד עכשיו מה שעשה, ומתוודה ומתחרט על כל מה שעשה, הקדוש ברוך הוא כבר מקבלו, ואמרו חכמינו הקדושים (במדבר רבה פרשה כ' סימן י"ג) בלעם היה רשע ערום, וידע שאין עומד בפני הפורענות אלא תשובה, שכל מי שחוטא ואומר חטאתי, אין רשות למלאך ליגע בו, ובשביל זה הוא מסית את כל אדם: "מה לך לחזור בתשובה? ומה לך להתוודות?" כי הוא יודע שמי שחזר בתשובה ומתוודה להקדוש ברוך הוא, אין רשות למלאך המוות ליגע בו, ואמרו חכמינו הקדושים (תנחומא נח) אין מכה בעולם שאין לה רפואה, רפואתו של יצר הרע תשובה, וכן אמרו חכמינו הקדושים (פסחים קי"ט.) ידו של הקדוש ברוך הוא שפרוסה תחת כנפי החיות כדי לקבל בעלי תשובה מיד מדת הדין. והנה רביז"ל השאירנו ירושה נצחית, והם ספריו הקדושים – 'לקוטי מוהר"ן', 'סיפורי מעשיות', 'ספר המדות', 'שיחות הר"ן' ו'חיי מוהר"ן', וספרי תלמידו מוהרנ"ת ז"ל שהם 'לקוטי הלכות', 'ליקוטי תפילות', 'קיצור ליקוטי מוהר"ן', 'ליקוטי עצות' וכו' וכו', וכן תלמידו הרב הקדוש מטשערין ז"ל השאיר אחריו הרבה ספרים, וכן רבי אברהם בן רבי נחמן טולטשינער ז"ל השאיר אחריו כמה ספרים, וכן גיסו ר' אלטער טעפליקער ז"ל השאיר כמה ספרים, וביניהם ספרי 'משיבת נפש' ו'השתפכות הנפש', שעל ידי שני הספרים האלו התקרבו המון יהודים אל דעת רביז"ל, כי ספר 'משיבת נפש' מדבר מעניין התחזקות – לחזק את עצמו בכל האופנים שבעולם, ולא ליתן לעצמו ליפול בשום פנים ואופן, כי אין שום יאוש בעולם כלל, ומכל הירידות שבעולם יכולים עדיין לחזור אליו יתברך, וספר 'השתפכות הנפש' מרבה לבאר באריכות גדולה את מעלת השיחה בינו לבין קונו, שהוא תפלה והתבודדות. למקורב חדש מומלץ שילמד קודם הרבה בשיחותיו הקדושות של רביז"ל, שהם 'שיחות הר"ן' ו'חיי מוהר"ן', שהם נכתבו על ידי מוהרנ"ת ז"ל, והם כתובים בלשון קלה מאד, שכל אחד יכול להבין את השיחות האלו, וזה מאד מאד נחוץ לכל חסיד ברסלב לדעת כל שיחה ושיחה מרביז"ל בעל פה ממש, אשר בפירוש אמר רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן שנ"ח) שבכל שיחה ושיחה שהיה משיח ומדבר עמנו יכולים להיות על ידה איש כשר, ואפלו צדיק גמור כל ימי חייו כמו שאני רוצה (אזוי וויא איך מיין איין גוטער יהוד), אם ירצה לילך עמה לקיים כפי שיחתו הקדושה. [וכתב על זה מוהרנ"ת ז"ל (שם) וגם אפילו עכשיו, כשלומדין דבריו הקדושים, יש להם גם כן כח גדול לעורר להשם יתברך לזכות לדרכי השם באמת למי שישים לבו היטב לדבריו ולשיחותיו הקדושים הנאמרים בספריו הקדושים, כי כל שיחה שלו היא התעוררות נפלא ונורא מאד ודרך ישרה ונכונה מאד לעבודת השם יתברך לכל אחד לפי מדריגתו יהיה באיזה מדריגה שיהיה. אפילו מי שהוא במדריגה עליונה מאד יכול לקבל דרך ישרה ועצות נפלאות מכל שיחה ושיחה שלו. וכן להיפך, מי שהוא בתכלית מדריגה התחתונה חס ושלום באיזה מקום שרק לא יהיה, יכול לקבל דרך ישרה ועצות נכונות מכל שיחה ושיחה שלו למלט נפשו מני שחת, ולשוב אל השם יתברך באמת אם ישים לבו לדבריו היטב, ויקיים אותם באמת ובתמימות בלי שום חכמות, אשרי מי שיאחז בהם.] הייתי ממליץ לכם ללמוד ולעיין ביחד בספר 'פעולת הצדיק' שהוא תולדות רביז"ל מעת שנולד עד שעלה ונתעלה לרום גובהי מרומים וכו', וזה ימשוך את לבבכם מאד מאד אליו יתברך, וכן בספר 'סיפורי מעשיות' עם פירוש 'נהרי אפרסמון', שרביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס') שהסיפורי מעשיות של הצדיק מעוררים מהשינה העמוקה שאנחנו ישנים בה.
בספרי רביז"ל יש עצות ודרכים קלות לכל בר ישראל איך להתקרב אל הקדוש ברוך הוא, ואיך להתנהג כל החיים, קחם נא משם.
יסוד היסודות אצל רביז"ל זה "שמחה" – שאדם צריך מאד מאד לשמוח עם נקודת יהדותו, שזו המדריגה הכי עליונה שבר ישראל יכול לזכות בזה העולם, כי אצלו יתברך נאמר (דברי הימים א' ט"ז) "עוז וחדוה במקומו", ובזה שבר ישראל שש ושמח עם נקודת יהדותו, הוא נכנס כביכול בשמחתו יתברך, אשר אצלו נאמר (תהלים ק"ד) "ישמח הוי"ה במעשיו". ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ה') כמו בעל מלאכה שעושה איזה כלי והכלי הוא יפה, אזי הוא מתענג בה, והשמחה של הקדוש ברוך הוא היא מלובשת במצוות, שהם אחדותו יתברך, ומי שעושה המצוה בשמחה, אזי נכנס בהשמחה של הקדוש ברוך הוא בעצמו שמשמח במעשיו, וזה (תהלים קמ"ט) "ישמח ישראל בעושיו" – שעם ישראל שמחים בשמחתו יתברך, נמצא כשבר ישראל שש ושמח עם נקודת יהדותו ועם המצוות שזוכה לקיים, על ידי זה נעשה יחוד עליון ונורא מאד. ואמר רביז"ל (ספר המדות אות שמחה סימן א') כשאדם עושה מצוה בשמחה בידוע שלבו שלם עם אלקיו; ולכן שמחה זה יסוד היסודות אצל רביז"ל.
ותיכף ומיד כשבר ישראל שש ושמח, על ידי זה נתרחבים לבו ודעתו, ויכול לדבר אל הקדוש ברוך הוא כאשר ידבר איש אל רעהו בתמימות ופשיטות גמורה, שזה נקרא "התבודדות" – לשיח ולספר את כל אשר עם לבבו עמו יתברך, שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן פ"ד) שתפלה זה השער שדרכו נכנסים אל הקדוש ברוך הוא, וכשבר ישראל חזק בזה לדבר תמיד עמו יתברך, על ידי זה איפה שרק לא ילך ממשיך על עצמו את שכינת עוזו יתברך. אשרי מי שמרגיל את עצמו בעבודה הקדושה הזו, ואז אף פעם לא יהיה לבד, כי בכל מקום שרק לא ילך יוכל לדבר אל הקדוש ברוך הוא, ולדבק את עצמו בו יתברך.
ורביז"ל הזהירנו מאד מאד על לימוד שולחן ערוך, שזו תמצית תורה שבעל פה, ואמר (שיחות הר"ן סימן כ"ט) שכל בר ישראל מחוייב ללמוד בכל יום איזה הלכה בשולחן ערוך, כי בלי לימוד שולחן ערוך אדם לא יודע איך יהודי צריך להתנהג, ולכן זה מאד מאד נחוץ לכל בר ישראל ללמוד בכל יום שולחן ערוך, שהוא הלכה, כדי שידע איך להתנהג, וזה הלימוד הראשון שכל אחד צריך ללמוד, כי אי אפשר להיות יהודי בלי לימוד שולחן ערוך, ואמרו חכמינו הקדושים (נדה עג.) תנא דבי אליהו, כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא, שנאמר (חבקוק ג' ו') "הליכות עולם לו" – אל תקרי הליכות אלא הלכות; כי על ידי לימוד הלכות יהודי יודע איך ללכת ולהתנהג, ולכן זה מאד מאד חשוב ללמוד בכל יום הלכה, ואמר ה"חזון איש" ז"ל שהשולחן ערוך זה האורים והתומים של יהודי.
העיקר צריכים לזכור מה שאמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן רס"ד) שצריכים לכבד ולייקר את אשתו. כי אמר, הלא הנשים הם סובלים צער ויסורים גדולים מאד מאד מילדיהם, צער העיבור והלידה והגידול, כאשר ידוע לכל עוצם מכאובם וצערם ויסוריהם בכמה אופנים הקשים וכבדים מאד מאד וכו' וכו', על כן ראוי לרחם עליהם ולייקרם, ולכבדם. וכן אמרו חכמינו הקדושים (בבא מציעא נ"ט.) 'אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו' [תכבדו ותייקרו את נשותיכם כדי שתהיו עשירים], וכן אמרו (יבמות ס"ג.) 'דיינו שמגדלות את בנינו ומצילות אותנו מן החטא', ולכן צריכים לכבד ולייקר אותם מאד מאד, כי (סוטה יז.) איש ואשה זכו – שכינה ביניהן, ואמרו (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ח') אי אפשר לאיש בלא אשה, ואי אפשר לאשה בלא איש, אי אפשר לשניהן בלא שכינה, ובמקום שהשכינה נמצאת שם הברכה מצויה, רק שיהיה ביניהם שלום ואהבה גדולה מאד, כי 'שלום' אמרו חכמינו הקדושים (שבת י.) זה שמו של הקדוש ברוך הוא, ולכן אם מכניסים את הקדוש ברוך הוא בתוך הבית, זה נקרא שלום בית, היינו שמו של הקדוש ברוך הוא בתוך הבית.
הקדוש ברוך הוא יעזור שתמיד תבשר לי בשורות משמחות.
|