שאלה: מאת אורלי: שלום לצדיק. בעבר הייתי מתפללת בדביקות והייתה לי התעוררות פנימית, אך היום הכל נעלם, ואני מרגישה שחזרתי לאותו מצב שהייתי בתחילת התשובה שלי. הכל קשה לי, יש לי מלחמה עם עצמי, ולמרות שאני יודעת שאני צריכה להיות בשמחה – אני שבורה ונמצאת בדיכאון. מדוע זה ככה? תשובה: |
||
בעזה"י יום ג' לסדר כי תבוא י"ד אלול ה'תשע"ג
שלום רב אל אורלי תחי' לנכון קבלתי את מכתבך. רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ע"ב) בתחילת התשובה ובהתקרבות להצדיק, יורדת הארה גדולה מאד מאד על כל מי שחוזר בתשובה ומתקרב אל הצדיק, וכשבא כבר יותר קרוב אל הקדושה ואל הצדיק, אז פתאום נעלמים ממנו כל ההארה, הקדושה והתעוררות וכו' וכו', וצריכים להחזיק מעמד ולא להשבר משום דבר. ולכן רק תתחזקי מאד להיות בשמחה, כי השמחה זו ההצלחה של האדם, כמו שאמר רביז"ל (ספר המדות אות שמחה חלק ב' סימן א') מי שהוא שמח תמיד על ידי זה הוא מצליח, ולכן אם את רוצה להצליח בחייך, תשתדלי עם כל הכוחות להיות רק בשמחה, ואף שאני יודע שזה מאד מאד קשה לך להגיע לשמחה מרוב הבלבולים שעוברים עליך וכו' וכו', עם כל זאת תכריחי את עצמך להיות בשמחה, ותראי שתהיה לך הצלחה בחיים, כי יסוד היסודות בתשובה הוא להיות רק בשמחה, ואמר רביז"ל (ספר המדות אות שמחה סימן א') כשאדם עושה מצוה בשמחה בידוע שלבו שלם עם אלקיו, ולכן ראי לקחת את עצמך בידיך ולהיות רק בשמחה, ותראי שהכל יחזור אליך, היינו כל ההארה שהאירה עליך עד עכשיו. הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפני תשכילי ותצליחי.
|