שאלה: מאת אליהו: שלום לצדיק הקדוש! תשובה: |
||
בעזה"י יום ב' לסדר ויגש א' דראש חודש טבת ו' דחנוכה ה'תשע"ה שלום וברכה אל אליהו נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. רביז"ל ראה במקום שראה וכו', והשיג במקום שהשיג וכו', שצריך לנסוע לארץ ישראל, ולפני שהתחיל לנסוע אמר בפירוש "עכשיו תראו שהס"מ יערבב את כל העולם כולו שאני לא אגיע לארץ ישראל, אף על פי כן אני הולך למסור את נפשי ולבוא לארץ ישראל", וכן היה, שאז פרצה מלחמת העולם עם נפוליאון שהלך לכבוש את כל העולם וכו', והייתה סכנה גדולה לנסוע וכו', וכן לא היה לרביז"ל אפילו פרוטה לפורטה בשביל הנסיעה, ולכן אמר מה שאמר וכו', עם כל זאת אנשי שלומינו דאגו והשיגו לו את הכסף להוצאת הנסיעה. ורבי אברהם בן רבי נחמן מטולטשין ז"ל עמד בדיוק על נקודה זו – איך יכול להיות שרביז"ל רצה דווקא לנסוע לארץ ישראל והוא דחק את השעה וכו', בשעה שרביז"ל לימד אותנו לא לדחוק את השעה כלל וכו', רק לחכות ולצפות עד שיהיה בידו להוציא מהכח אל הפועל מה שהוא צריך? וכו', ורביז"ל בעניין הנסיעה אל ארץ ישראל דחק את עצמו מאוד מאוד עד שרצה להפקיר את אשתו ואת ילדיו העיקר להיות בארץ ישראל וכו', ותירץ מה שתירץ וכו'. והתמצית, כי דייקא בארץ ישראל שם זוכים להגיע אל השלימות של תכלית השלימות וכו', ובפרט לאריכות אפים כמובא בדבריו ז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קנ"ה) שבארץ ישראל זוכים להגיע לשלימות אריכות אפים שהיא המידה הכי יקרה שאדם צריך לזכות לזה שיזכה להיות סבלן וכו', ובשלימות יגלה זאת משיח צדקנו לכל העולם כולו, כי המידה היקרה הזו של סבלנות שאדם סובל על כל מה שעובר עליו ולא מגיב וכו' וכו' זו המדריגה הכי עליונה שרק יכולה להיות וכו', ומי שמתנהג ככה החיים שלו חיים טובים ונעימים, כמו שאמר החכם מכל אדם (משלי ט"ז) "טוב ארך אפים מגיבור ומושל ברוחו מלוכד עיר", כי יותר קל לכבוש עיר מלכבוש את עצמו לא להיות בכעס ובקפידות. וכלל זה צריכים תמיד לזכור – שהסבלן הוא המנצח בכל דבר, ולכל זה זוכים בארץ ישראל, ולכן אומר רביז"ל שבשביל זה רצה משה רבינו להיכנס לארץ ישראל ששם זוכים לשלימות אריכות אפים שהיא המידה של סבלנות.
|