שאלה: מאת אליהו גד: שלום וברכה לצדיק, השם יתברך יברך אותך בכל טוב. מאז ומתמיד אני רואה איך שבני אדם הם כפויי טובה, ולכל מי שאני עושה טובה, הוא משלם לי חזרה רעה. מדוע זה צריך להיות ככה? תשובה: |
||
בעזה"י יום ב' לסדר אחרי קדושים ה' אייר ה'תשע"ג שלום וברכה אל אליהו גד נרו יאיר לנכון קבלתי את מכתבך. אתה צריך לדעת כי אדם בא לזה העולם אך ורק כדי לעשות נחת רוח לבורא עולם, וכשבר ישראל מקיים את המצוות שהם רצונו יתברך, ולומד תורה שהיא חכמתו יתברך ומתפלל אליו יתברך, על ידי זה הוא ממשיך על עצמו אור זיו, חיות ודבקות אמת, ואז הוא נעשה משפיע כביכול אליו יתברך, שזה כביכול תענוגו, נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני. והנה מי שמשפיע תמיד נעשה בחינת זכר – דוכרא, וכביכול הקדוש ברוך הוא נעשה בחינת נקבה – נוקבא, שהוא מקבל נחת רוח מאיתנו (עיין לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן עג), ולכן כל מי שהוא משפיע אזי הוא שמח, כי אין עוד שמחה כשמחת העשיר המשפיע לעני. ולכן מאחר שאתה עושה תמיד רק טובות לבני אדם, אבל אתה מצפה לגמול טוב מהם חזרה, ואתה לא מקבל את זה, נופלים עליך עצבות ודכאון וכו', ובאמת מי שמשפיע הוא צריך להיות תמיד שש ושמח שיכול לתת לזולת ולא לקבל, אשר זו השמחה הכי גדולה וזה עיקר העשירות – לתת ולא לקבל וכו'. ולהפך, אחד שנותן ומשפיע ומצפה חזרה אפילו לתודה וכו' הוא כבר לא משפיע, אלא נשאר תמיד עצוב. ובגלל שאתה עושה טובות ומצפה לגמול חזרה, אפילו רק שיתנו לך תודה וכו', לכן אתה בעצבות ושברון רוח וכו'. וכן בכלליות בזה שאתה מקיים את מצוותיו יתברך ולומד תורה הקדושה שהיא חכמתו יתברך ועוסק בתפילה ועדיין אתה מצפה אל איזה שכר וכו' בוודאי תהיה תמיד עצוב ומדוכא ותהיה שרוי בעצבות ומרירות וכו'. אתה צריך לדעת שהתכלית בזה העולם היא להכירו יתברך ולהשפיע כביכול לו יתברך בקיום מצוותיו כדי לעשות לו יתברך נחת רוח, וכן ללמוד את התורה הקדושה שהיא חכמתו יתברך כדי לעשות לו יתברך נחת רוח, ואז תמיד תהיה שש ושמח. וכן אם תמיד תעשה טובות לזולת בלי קיווי שום שכר חזרה אפילו לא תודה, אז תהיה הכי מאושר בחייך ואף פעם לא תבוא לידי עצבות ומרה שחורה. הבעיה אצלך היא שתמיד אתה מחפש ומבקש תשומת לב בין ברוחני ובין בגשמי, וכשאינך מקבל זאת אתה נשבר מאד, ומזה בא שאתה תמיד בעצבות עוד מימי ילדותך כי לא קיבלת מספיק תשומת לב בהיותך קטן וכו' וכן אף פעם לא התייחסו אליך יפה וכו' ובפנימיות נפשך אתה מצפה הרבה לתשומת לב שלא קיבלת בימי נעוריך וכו' ומזה באה העצבות שמסבבת אותך, וברגע שכבר לא תצטרך שום תשומת לב מאף אחד אלא כל מה שתעשה בין בגשמי ובין ברוחני יהיה רק מחמת אהבת הבורא יתברך שמו ומחמת אהבת ישראל, אהבת ילדיך וכו' אזי כבר לא תהיה בעצבות ובמרירות ובדיכאון. אשרי מי שמכניס דיבורים אלו בתוך לבו.
|