שלום כבוד הרב. אני ממש אוהבת את ה' ובוערת בי אש של אהבה אליו בכל נימי נפשי! אני רוצה להתקרב אליו עוד ועוד והתשוקה הזו לא נגמרת! אני כל כך רוצה את קרבת ה', אבל הרי הוא אין סוף וזה קצת מייאש… בחיי היום היום אני מרגישה כמה הוא אוהב אותי ודואג לי ומתחשק לי לבכות מאושר. אני כל כך אוהבת אותו ויש לי כל כך הרבה שאיפות רוחניות שאני שואפת אליהם, אבל אני מרגישה תקועה ושאני לא יכולה להתקדם יותר… יש לי רצון כמו אש ענקית, אבל כשאני מנסה לעלות יותר אני לא מצליחה וזה ממש מייאש אותי, כי אני פשוט רוצה להכניס אותו לתוכי, לחיות רק איתו, לא לכעוס, לא להתלונן ולא לפגוע. אני רוצה שלימות! איך זוכים לזה?
תשובה:
בעזה"י יום ה' לסדר
חוקת כ"ח סיון ה'תשע"ד
שלום
רב אל שירי תחי'
לנכון קיבלתי את מכתבך.
רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן עב) כי גם בהתקרבות אל
הקדוש ברוך הוא יש יצר הרע גדול מאוד של ריבוי אור, שרוצים יותר ממה שיכולים, וכל
זה בא מחמת חסרון השמחה, כי אם זוכים לשמחה עצומה אזי לא באים אל ריבוי אור, וצריכים
לשמוח עם כל נקודה ונקודה טובה שיש בו.
בוודאי שאין דבר יותר טוב ויותר חשוב מלאהוב את הקדוש ברוך הוא שזו
המדרגה הכי גדולה שאוהבים את הקדוש ברוך הוא עם כל הלב, אבל צריכים גם לצמצם את
ההתלהבות.
יעזור הקדוש ברוך הוא שכל החיים שלך ישתנו לטובה ותמיד תהיי שמחה ועליזה,
ושום דבר בעולם לא יוכל לשבור אותך.
הקדוש ברוך הוא יעזור שתמיד תבשרי לי בשורות משמחות.