שאלה: מאת שלומית: מדברים לאחרונה על כך שבקרוב יהיה סוף העולם. אומרים שבלוח השנה העתיק של שבט 'בני המאיה' כתוב שהיום האחרון לקיום העולם יהיה בתאריך 21 בדצמבר 2012 למניינם, שיחול ביום שישי הקרוב. מה דעת הצדיק על כך? האם יש בזה משהו או שזה סתם שטויות? ואיך אפשר להינצל אם יקרה משהו בעולם? תודה. השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא. תשובה: |
||
בעזה"י יום ד' לסדר ויגש ו' טבת התשע"ג שלום רב אל שולמית תחי' לנכון קבלתי את מכתבך. הנה איוב אמר (איוב ט"ז ג') "הקץ לדברי רוח או מה ימריצך כי תענה", חבל להכנס אפילו בויכוח וכו', ובראיות נגד וכו', כי הבל הבלים הכל הבל, חכמינו הקדושים מספרים לנו (בראשית רבה פרשה ל"ח סימן ו') שעוד בימי דור הפלגה אמרו אחת לאלף ותרנ"ו שנה, הרקיע מתמוטט, באו ונעשה סמוכות אחד מן הצפון, ואחד מן הדרום, ואחד מן המערב, וזה שכאן שסמכו מן המזרח וכו', עיין שם. הרי שלך לפניך שעוד מימי קדם אמרו שהרקיע הולך להתמוטט וכו', למה לפחד משטויות, ולמה אפילו להכנס בדיבורים או ויכוחים מזה וכו', עדיף לראות שעם ישראל יהיו מאוחדים יחד, ולא יהיו מפולגים פלג פלג כמו בדור הפלגה, וזה נעשה רק על ידי מדת החסד שיהודים צריכים רק לעזור אחד להשני, יהיה מי שיהיה, סימן של יהודי שהוא עושה חסד עם הזולת, ואמרו חכמינו הקדושים (יבמות עט.) שלשה סימנים יש באומה זו הרחמנים והביישנין וגומלי חסדים, רחמנים דכתיב (דברים י"ג י"ח) "ונתן לך רחמים ורחמך והרבך", ביישנין דכתיב (שמות כ' י"ז) "בעבור תהיה יראתו על פניכם", גומלי חסדים דכתיב (בראשית י"ח י"ט) "למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו" וגו', כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. הגיע הזמן שכל אחד יוריד את האבק וכו' מנשמתו, ותתגלה אליו נשמתו הנכספת אל הבורא יתברך שמו, ואז תמיד ידון את הזולת לכף זכות, וישתדל לעשות חסד עם השני, ועל דבר זה יש קיום לעולם, כמאמרם ז"ל (ילקוט תהלים רמז תתל"ד) אמר רבי סימון בשעה שבא הקדוש ברוך הוא לברוא אדם הראשון, נעשו המלאכים כתות כתות, מהם אומרים יברא ומהם אומרים אל יברא, חסד אומר יברא שהוא גומל חסדים. ותהלה לאל אין לעם ישראל במה להתבייש משום אומה ולשון בעולם, עם ישראל בדור הזה הם עם קדוש, עושים חסד אחד עם השני בצורה כזו שלא היה לעולמים פשוטו כמשמעו, כמו "הצלה" 'זק"א' "שומרים" "חברים" "חברות ביקורי חולים" שגברים ונשים מוסרים את נפשם בכל יום ויום ללכת לכל בתי חולים ולעזור ולתמוך בהחולים, "בתי תבשיל" נותנים לאכול לכל רעב, ועוד המון קופות צדקה וחסד שיהודים עוזרים אחד להשני, אשר רק בשביל זה אנחנו חיים וקיימים, וזה הנחת רוח הכי גדול שיש להקדוש ברוך הוא, כמאמרם ז"ל (ילקוט הושע רמז תקכ"ב) אמר הקדוש ברוך הוא חביב עלי חסד שאתם גומלים זה לזה יותר מכל הזבח שזבח שלמה לפני אלף עולות. ולכן עלינו להמשיך לעשות צדקה וחסד בכל המובנים, כי רק בזכות אנשי חסד אנחנו חיים והעולם חי וקיים, וכמוהם ירבו בישראל, והגיע הזמן שיהודים יעזרו אחד להשני וכו', ולא לשים רגלים אחד להשני וכו'. גם אמרו חכמינו הקדושים (כלה רבתי פרק ב') בכל יום מלאך יוצא מלפני הקדוש ברוך הוא לחבל את העולם, כיון שהקדוש ברוך הוא מסתכל בתינוקות של בית רבן, מיד נהפך כעסו לרחמים; וכן הוא בזוהר (בא ל"ט) אין העולם מתקיים אלא בהבל פיהם של תינוקות של בית רבן שלא חטאו, ולכן עלינו לפתוח מה שיותר תלמודי תורה ובתי ספר שלומדים שם תורה הקדושה ואמונה בו יתברך, שרק בזכותם העולם עומד וקיים ויתקיים, וראינו במשך כל שנות גלותינו שאומות העולם רצו להכחיד אותנו מן העולם, ולא עלתה בידם, רצו למחוק אותנו, ולא עלתה בידם, והכל בזכות התורה שלומדים תינוקות של בית רבן, הבל פה שאין בהם חטא. יעזור הקדוש ברוך הוא שתתרבה מדת החסד אצל עם ישראל, שאחד יעזור להשני, ויתרבו התלמודי תורה והישיבות שבהם לומדים תורה ועוסקים בתפלה, ומתחזקים באמונה פשוטה בו יתברך, שבזכותם העולם קיים.
|