שאלה: מאת דודי: אני ואשתי נשואים שלוש שנים, ואנחנו לא מסתדרים אחד עם השני – כל הזמן יש מריבות, אי הבנות ומתח בבית. כבר תקופה ארוכה אני שוקל להתגרש, ובגלל שעדיין אין לנו ילדים, אני חושב שכדאי לעשות את זה כמה שיותר מהר. האם זה הדבר הנכון לעשות? תשובה: |
||
בעזה"י יום ג' לסדר צו ט' אדר ב' ה'תשע"ד
שלום וברכה אל דודי נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. לדעתי כל המריבות והאי הבנות ביניכם זה רק מחמת שעדיין אין לכם ילדים, כי אם היה לכם בן או בת הייתם שמחים ועליזים ומשתעשעים עמו, ולכן אני מאד מבקש אתכם שתראו להשלים ביניכם, ותראו שסוף כל סוף אם יהיו ביניכם אהבה והבנה הדדית ותשמחו אחד את השני תיפקדו בזרע של קיימא, כמאמרם ז"ל (בבא בתרא י:) מה יעשה אדם ויהיו לו בנים זכרים? רבי אליעזר אומר: יפזר מעותיו לעניים, רבי יהושע אומר: ישמח אשתו לדבר מצוה. ולכן ראו שניכם להרבות בצדקה וחסד, וכן לאהוב אחד את השני, ולמחול אחד לשני, ולוותר אחד לשני, ואז תראו איזה זוג חמודים תהיו. בזה העולם לא הולך כמו שרוצים וכו', אדם צריך להרגיל את עצמו במדת הוותרנות והסבלנות וכו' וכו', כי סוף כל סוף זוג כשמתחתנים הם שני הפכים מהקצה אל הקצה, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן פ') שעיקר השלום כששני הפכים מתאחדים יחד, ולכן תפסיקו לריב ביניכם, תתחילו לוותר אחד לשני וכו', ואז תראו איזה חיים נעימים יהיו לכם. ורביז"ל הזהירנו על דבר זה מאד מאד, ובפירוש אמר (שיחות הר"ן סימן רס"ג) מענין בני הנעורים ששכיח מאד שנעשה קלקול ביניהם ובין נשותיהם ונפרדים זה מזה איזה זמן, ולפעמים נעשה מזה פירוד לגמרי חס ושלום, ואמר שזה מעשה בעל דבר שמניח את עצמו על זה מאד לקלקל השלום של בני הנעורים כדי שיתפסו במצודתו חס ושלום על ידי זה. כי הוא אורב על זה מאד לתפסם בנעוריהם על ידי קלקול השלום בית חס ושלום שגורם בערמומיותו לקלקל השלום שביניהם; ולכן אתם זוג כל כך חמודים למה אתם צריכים לריב? בעזרת השם יתברך יהיו לכם ילדים, ולכן תראו לדון אחד את השני לכף זכות, ותראו איך שכל הבית שלכם ישתנה לטובה. אני מאד מקווה להקדוש ברוך הוא שתכניס את הדיבורים האלו בתוך לבך ותתחיל לאהוב את אשתך יותר ויותר ולכבד אותה, ואז תיפקדו בזרע של קיימא, ונשמע ונתבשר בשורות משמחות תמיד.
|