שאלה: מאת גולן: לכבוד מוהרא"ש שליט"א. תשובה: |
||
בעזה"י יום א' לסדר מסעי כ"ב תמוז ה'תשע"ד שלום וברכה אל גולן נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. אתה צריך לדעת שבדרך כלל פחדים באים מחטאים, כמאמרם ז"ל (ברכות ס.) ההוא תלמידא דהוה קא אזיל בתריה דרבי ישמעאל ברבי יוסי בשוקא דציון, חזייה דקא מפחיד, אמר ליה: חטאה את, דכתיב (ישעיה ל"ג י"ד) "פחדו בציון חטאים"; ואמר רביז"ל (ספר המדות אות פחד סימן כ"ה) כששוכחים את השם יתברך ואינם נשענים עליו, על ידי זה מתפחדים מאומות; ולכן צריכים לחזור בתשובה שלימה אליו יתברך, ולהתוודות על עוונותיו בפה מלא, ואמר רביז"ל (ספר המדות אות וידוי דברים סימן ד') מי שאינו מתוודה על עוונותיו מורא בא עליו. ולכן חזק ואמץ מאד לשוב בתשובה שלימה אליו יתברך, ותתוודה על עוונותיך, ועל ידי זה יסורו ממך כל הפחדים היתרים וכו', וזכור גם זכור אשר כדי להנצל מפחדים יתרים וכו', וכן להיות שמור מכל מיני היזקות וכו' וסכנות וכו', כדאי לבדוק הדבר הראשון את המזוזות, כי כשיש מזוזות כשרות בבית אין מה לפחד כלל, כי כך מובא בתיקוני זוהר (תיקון י') על הפסוק (דברים ו' ט') "וכתבתם על מזזות ביתך" – מזוזת כתיב זז מות, [היינו תיבת מזוזת היא שתי מילים – זז מות, כי בבית שיש מזוזה שמה לא יקרה מוות, ולכן צריכים להיזהר מאד מאד לבדוק את המזוזות של הבית]. וכן מובא בזוהר (ואתחנן רס"ג:) פקודא למקבע בר נש מזוזה לתרעיה למהוי כל בר נש נטיר מעם קודשא בריך הוא [מצוה לאדם לקבוע מזוזה בפתח ביתו, כדי שיהיה כל אדם שמור מהקדוש ברוך הוא] כד נפיק וכד עייל [כשיוצא מפתח ביתו וכשנכנס לביתו], ורזא (תהלים קכ"א) "הוי"ה ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם" בגין דרזא דמזוזה איהו קאים תדיר לפתחא [מפני שסוד המזוזה שתמיד מונחת בפתח של הבית], ודא איהו פתחא דלעילא [שזה נגד הפתח העליון ממנו יתברך], ודא איהו דרגא דאקרי שומר לאשתכחא בנטירו [וזה סוד השמירה ששומר את האדם] דבר נש לאו איהו נטיר בר נטירו דקודשא בריך הוא דאיהו נטיר תדיר וקאים לפתחא ובר נש לגו [כי אדם הוא לא שומר, ולא יכול להישמר, כי אם על ידי הקדוש ברוך הוא, שהוא שומר תמיד ונמצא בפתח הבית, והאדם נמצא בפנים]. ותו דלא ינשי בר נש דוכרנא דקודשא בריך הוא לעלמין [ועוד טעם למה המזוזה בפתח הבית, כדי שאדם תמיד יזכור בהקדוש ברוך הוא ביציאתו מהבית ובכניסתו אל הבית]. ולכן אשרי האדם שבודק את המזוזות שלו, ובפרט בעיתים הללו ששורים דינים וכו', אזי צריכים לשמור מאד מאד שיהיו לו מזוזות כשרות, ואסור להקל בזה, כי המקל בזה מקל בחייו, ותיכף ומיד כשאין על פתח הבית מזוזות כשרות, צריכים לחשוש שלא יקרה חס ושלום משהו, וכך מובא (זוהר חדש רות) בפתח המצוי מזוזה אין מזיק ואין שטן ואין פגע רע מתקרב אליו. וכן צריכים לבדוק את התפילין אם הן כשרות, כי אי אפשר להסביר לבן אדם את מעלת מצוות תפילין, ומעלת האדם שמניח תפילין, ואמרו חכמינו הקדושים (מנחות מ"ד.) כל המניח תפילין – מאריך ימים; ואמרו (פסיקתא זוטרתא שמות) כל המניח תפילין כאילו קרא בתורה; ואמרו (ילקוט שמות רמז רכ"ב) אמרו ישראל לפני המקום: אנו רוצים ליגע בתורה יומם ולילה אבל אין לנו פנאי, אמר להם הקדוש ברוך הוא: קיימו מצוות תפילין ומעלה אני עליכם כאילו אתם יגעים יומם ולילה; ואם היה אדם יודע את מעלת הזוכה להניח תפילין של יד ותפילין של ראש, היה נזהר בזה מאד מאד, והמצווה הזה ממשיכה לאדם חיים ודביקות באין סוף ברוך הוא. ואמרו חכמינו הקדושים (מנחות מ"ג:) כל שיש לו תפילין בראשו ותפילין בזרועו – הכל בחיזוק שלא יחטא; כי כשאדם שש ושמח עם מצוות תפילין שהניח היום, השמחה של המצווה לא תתן לו לחטוא, ולכן אשרי מי שנזהר מאד מאד במצוות תפילין, ומשתדל מאד לבדוק את התפילין שלו וכן את המזוזות שלו שיהיו כשרות, וכדאי ששתי מצוות אלו ישמרו את גוף האדם ואת ביתו מכל מיני נזקים וכו' וכו'. אני מאד מבקש אותך שתמסור את נפשך להתפלל את השלוש תפלות במנין דייקא, ואל תיקח את זה בקלות, כי אי אפשר לתאר ולשער את גודל הזכות שיש לאדם שמתפלל את השלוש תפלות שחרית, מנחה וערבית במנין דייקא, שאז הוא עת רצון, כמאמרם ז"ל (ברכות ח.) מאי דכתיב (תהלים ס"ט) "ואני תפלתי לך הוי"ה עת רצון"? אימתי עת רצון? בשעה שהצבור מתפללין; ולפני כל תפילה תכניס כמה פרוטות לצדקה, שאמרו חכמינו הקדושים (בבא בתרא י.) רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי, אמר דכתיב (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך". וכן נפסק ברמב"ם (פרק י' מהלכות מתנות עניים הלכה ט"ו) גדולי החכמים היו נותנין פרוטה לעני קודם כל תפלה ואחר כך מתפללין, שנאמר (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך". וכן נפסק בשולחן ערוך (אורח חיים סימן צ"ב סעיף י') טוב ליתן צדקה קודם תפילה. ולכן אשרי ואשרי מי שנזהר לפני כל תפילה להכניס כמה פרוטות לצדקה, שאז נכון יהיה לבו בטוח שלא תחזור תפילתו ריקם. הקדוש ברוך הוא ששומר את עם ישראל, ישמור אותך מכל רע, ואתה וביתך שלום, ונשמע ונתבשר בשורות משמחות תמיד.
|