שאלה: מאת שמואל: התחתנתי עם אשה שהיתה יותר מבוגרת ממני עשר שנים, זה היה נישואין שניים שלי, והנישואין לא עלתה יפה והתגרשנו, כי היא היתה אשה שתלטנית ומיררה לי את החיים, ורצתה רק את הכסף ממני, ורק זה היה כל משאת נפשה איך להוציא ממני כסף, ולא רצתה לחיות עמי, אזי ראיתי שזה לא בשבילי והתגרשתי כי זה היה מקח טעות, ומה גם שהיתה תמיד מקללת אותי, ועכשיו אני בצער גדול מאד, מה אני עושה? תשובה: |
||
בעזה"י יום ג' לסדר וישלח ט' כסליו ה'תשע"ד
שלום וברכה אל שמואל נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. תמיד תזכור שדבר שעבר – כבר עבר, וכפתגם העממי "על חלב שנשפך לא בוכים". התגרשת – כבר התגרשת, ולמה אתה צריך עכשיו להיות שבור? ובפרט שהיא ירדה לנפשך וכו' וכו', וכל הנישואין היו טעות כי היא היתה יותר מבוגרת ממך בעשר שנים, ומה גם שלא רצתה לחיות איתך, אזי מה אתה מצטער? אדרבה, תן תודה להקדוש ברוך הוא שניצלת מהצרה הזו, וכבר אמרו חכמינו הקדושים (יבמות ס"ג:) אשה רעה מצוה לגרשה, דכתיב (משלי כ"ב י') "גרש לץ ויצא מדון וישבות דין וקלון", ואמרו (שבת י"א.) כל רעה, ולא אשה רעה; ואמרו (עירובין מ"א:) מי שיש לו אשה רעה אינו רואה פני גיהנום; כי כבר יש לו את הגיהנום בזה העולם, ובפרט שהאשה לא רצתה לחיות איתך כלל וכו' וכו', אזי מה היית צריך אותה? תן תודה להקדוש ברוך הוא שנפטרת ממנה, ואל תהיה עצוב וממורמר, כי בפירוש אמרו חכמינו הקדושים (ביצה ל"ב:) מי שאשתו מושלת עליו חייו אינם חיים, כי לא יתכן שאשה תצווח ותצרח כמטורפת וכו', ותשתלט על בעלה, ונישואין כאלו יחזיקו מעמד וכו', ובפרט שהכל היה מקח טעות מלכתחילה, ולמה אתה צריך להיות שבור? אדרבה, תן תודה להקדוש ברוך הוא שנפטרת מהצרה הזו. הקדוש ברוך הוא יזמין לך זיווג הגון מן השמים, ונשמע ונתבשר בשורות משמחות תמיד.
|