שאלה: מאת יפה: לכבוד הצדיק מיבנאל, שלום רב. תשובה: |
||
בעזה"י יום א' לסדר ואתחנן ז' מנחם אב התשע"ג
שלום רב אל יפה תחי' לנכון קבלתי את מכתבך. את צריכה לדעת שכעס זו המדה הכי מגונה שרק יש, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (שבת ק"ה:) המקרע בגדיו בחמתו והמשבר כליו בחמתו והמפזר מעותיו בחמתו – יהא בעיניך כעובד עבודה זרה, שכך אומנתו של יצר הרע, היום אומר לו עשה כך, ולמחר אומר לו עשה כך, עד שאומר לו עבוד עבודה זרה והולך ועובד; כי המאמין האמיתי שמאמין שדבר גדול ודבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, הוא אף פעם לא יהיה בכעס, ואם הוא בכעס – סימן שלא מאמין בו יתברך שהוא נמצא ואין בלעדו נמצא, והכל ממנו יתברך. ולכן כפי הכעס, כן דוחה את השכינה ממנו, ואמרו חכמינו הקדושים (פסחים ס"ו:) כל אדם שכועס, אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו; ואמרו (נדרים כ"ב.) כל הכועס אפילו שכינה אינה חשובה כנגדו, ומוסיף טפשות על טפשותו; וזה טירוף הדעת פשוטו כמשמעו, כי הכעסן מאבד את הדעת והשכל שלו לגמרי, עד שלא מסוגל לחשוב ישר, ואמרו חכמינו הקדושים (זוהר חדש נח) לא יהיה בך אל זר – שלא תהיה נח לכעוס, כי זו עבודה זרה ממש, כי הוא דוחה את הקדוש ברוך הוא ממנו. רביז"ל אמר (ספר המדות אות כעס סימן ט"ו) כעס של אשה מחריב את הבית; ואת זה רואים בחוש, כשהאשה כועסת על בעלה, ומוציאה את כל העצבים שלה על בעלה, אזי היא גורמת חורבן בבית, כי הבעל מאד מאד נפגע וכו', וכבר לא יכול לסבול את אשתו, עד שעל פי רוב אשה שהיא דוד של עצבים היא מוציאה את כל הכעס שלה על בעלה, ונמאס לו להיות איתה, כי מי שהוא בכעס הוא פשוט מאבד את שפיותו, ואמר רביז"ל (ספר המדות אות כעס סימן מ"א) הכעס מפחיד את האדם; ובפרט אשה שכועסת וצורחת על בעלה, ומתפרצת עליו – היא מחריבה במו ידיה את האושר שלה, ומה גם שבבית שהאשה מתפרצת כל כך על בעלה, הבית הזה מאבד את ההצלחה, ומתמלא בעניות ודחקות, כי רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ח) שהכעס דוחה מהאדם את כל הפרנסה, ואפילו שנגזר עליו שיהיה לו הרבה כסף וכו', על ידי הכעס הוא דוחה במו ידיו את זה וכו. הן אמת שיכול להיות שהבעל מעצבן וכו', אבל זו לא עצה להתפרץ עליו בכעס וברציחה כזו שאי אפשר לתאר ולשער כלל, זה בא פשוט משגעון וכו' וטירוף הדעת וכו', כי מי שתמיד בכעס וברציחה, מראה שאינו שפוי בדעתו לגמרי רחמנא ליצלן, וצריך לקחת כדורים כדי להרגיע את עצמו. הכעס בא מאנוכיות וכו', הכעס בא מאגואיזם וכו' – שזהו מצב בו האדם שם את עצמו, צרכיו ומחשבותיו וכו' וכו' בראש מעייניו, ולא איכפת לו מהזולת כלל וכו', והוא הראשון בסדר העדיפויות שלו באופן קבוע וכו', ובאמת נישואין זה בדיוק ההיפך מאנוכיות ומאגואיזם וכו', כי הנישואין זה ענין של שותפות – שצריכים לאהוב אחד את השני, לכבד ולהבין אחד את השני, ולתת יחס אחד לשני, כמו שאמר החכם מכל אדם (קהלת ד') "טובים השנים מן האחד אשר יש להם שכר טוב בעמלם: כי אם יפלו האחד יקים את חבירו ואילו האחד שיפול ואין שני להקימו: גם אם ישכבו שנים וחם להם ולאחד איך יחם", ולכן כל מי שרוצה שלום בית אמיתי, צריך לדעת שהאיש והאשה הם גוף אחד, וצריכים לוותר אחד להשני, ואם בכל זאת יש אילו אי הבנות וכו', או איזה ויכוח וכו', יכולים לפתור את הבעיות על ידי הידברות, ולא על ידי צעקות וצרחות וקללות וכו' וכו', ולא על ידי כעס והתפרצויות וכו' וכו', כי זה רק מראה שהאדם הזה או האשה הזאת מחשבותיהם ודרכיהם הם בראש מעייניהם ולא איכפת להם מהזולת, וכך אי אפשר לחיות ביחד, וזה לא נקרא נישואין מוצלחים, אלא כשלון בחיי הנישואין. ולכן את צריכה לעבוד על עצמך מהיום והלאה לא להתפרץ, ולא לקלל אותו ומכל שכן לא לקלל את חמותך שהיא האמא של בעלך וכו', ואם יש לך אי אלו טענות על בעלך, את צריכה לדבר איתו ולהסביר לו בצורה יפה וכו', ואם זה לא הולך, אז תערבי גוף שלישי שהוא יפתור את הבעיות שנוצרו ביניכם, אבל לא להתפרץ ולא להיות בכעס וברציחה, שזה מראה טירוף הדעת וכו' וכו'. אני מאד מקווה להקדוש ברוך הוא שתכניסי את הדיבורים האלו בתוך לבך, ואז טוב לך כל הימים, כי אין את יכולה לתאר ולשער איזה יופי של חיים יכולים לחיות בני זוג שמכבדים אחד את השני, מבינים ואוהבים אחד את השני, וכל בעיה הם פותרים בהידברות, יעזור הקדוש ברוך הוא שתבשרי לי בשורות משמחות תמיד.
|