נתתי לאשתי סטירה, ביישתי אותה מאוד והיא עזבה את הבית. אנא עזור לי לתקן את מה שקילקלתי
עשיתי טעות איומה, ובעת מריבה שהייתה לי עם אשתי נתתי לה סטירה והורדתי לה את כיסוי הראש, וכל זאת ליד הילדים. למחרת היא ארזה תיק ועזבה את הבית לאחר שהודיעה לי שהיא לא חוזרת. אנא כבוד הרב, תעזור לי בבקשה לתקן את מה שקילקלתי ולהחזיר את השלום לבית.
מאת יהונתן: לכבוד כבוד הרב שליט"א.
את חטאי אני מזכיר היום: עשיתי טעות איומה, ובעת מריבה שהייתה לי עם אשתי נתתי לה סטירה והורדתי לה את כיסוי הראש, וכל זאת ליד הילדים. היא התביישה מאוד מהילדים והתייפחה בבכי כמה שעות.
אני מתחרט מאוד על מה שעשיתי, ואני לא מבין מה קרה לי ומה השתלט עליי באותו רגע.
למחרת היא ארזה תיק ועזבה את הבית לאחר שהודיעה לי שהיא לא חוזרת. אני לא יודע איפה היא, והיא לא עונה לי לטלפון. אנא כבוד הרב, תעזור לי בבקשה לתקן את מה שקילקלתי ולהחזיר את השלום לבית.
תשובה:
בעזה"י יום א' לסדר ויגש כ"ח כסליו ד' דחנוכה ה'תשע"ד
שלום וברכה אל יהונתן נ"י
לנכון קבלתי את מכתבך.
אני לא מבין איך אדם יכול להיות אכזר ורשע מרושע כזה ולתת סטירה לאשתו, האמא של הילדים שלו, ואיך מלאך לבך לעשות דבר כזה? הרי חכמינו הקדושים אמרו (סנהדרין נ"ח:) המגביה ידו על חבירו אף על פי שלא הכהו – נקרא רשע, שנאמר (שמות ב' י"ג) "ויאמר לרשע למה תכה רעך". למה הכית לא נאמר אלא למה תכה, אף על פי שלא הכהו נקרא רשע; איך אדם יכול לפעול בעצמו לתת סטירה לאשתו? הרי הוא רשע מרושע ואכזר שאין כמוהו, ומכל שכן להוריד ממנה את הכיסוי ראש שתשאר עם קרחת וכו' לפני הילדים ולבזות אותה וכו' וכו', אני לא מבין איך אדם יכול לפעול בעצמו להיות אכזר ורשע כזה, ואין על זה שום תירוץ וכו', שהיית בכעס, שהיית עצבני וכו' וכו', קח את הראש שלך ותדפוק את זה בקיר אם אתה עצבני או אם אתה בכעס, אבל לא להכות את האשה ולהשפיל אותה, זו הרשעות והאכזריות הכי גדולה, ולכן טוב מאד שאשתך עזבה אותך, איך היא יכולה לחיות עם רשע תחת גג אחד, וכבר אמרו חכמינו הקדושים (יבמות קי"ב:) אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת.
אתה צריך לחזור בתשובה שלימה, ולקבל על עצמך מהיום והלאה רק לכבד ולייקר את אשתך, ותלך לבקש ממנה סליחה, וכולי האי ואולי היא תמחול לך, אך זו מוכרחת להיות הפעם האחרונה, כי מי שמכה את אשתו לא רק שהוא רשע מרושע, אלא גם רוח שטות יש בו, שהוא פשוט משוגע, וצריכים לאשפז אותו בבית חולי נפש וכו'.
ידוע איך שרביז"ל הזהירנו מאד מאד על דברים אלו, ואמר (שיחות הר"ן סימן רס"ד) שצריכים לכבד ולייקר את אשתו. כי אמר הלא הנשים הם סובלים צער ויסורים גדולים מאד מאד מילדיהם, צער העיבור והלידה והגידול, כאשר ידוע לכל עוצם מכאובם וצערם ויסוריהם בכמה אופנים הקשים וכבדים מאד מאד וכו' וכו', על כן ראוי לרחם עליהם ולייקרם, ולכבדם. וכן אמרו חכמינו הקדושים (בבא מציעא נ"ט.) אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו [תכבדו ותייקרו את נשותיכם כדי שתהיו עשירים], וכן אמרו (יבמות ס"ג.) דיינו שמגדלות את בנינו ומצלת אותנו מן החטא, ולכן צריכים לכבד ולייקר אותן מאד מאד, וזה יסוד גדול בחסידות ברסלב, שהבעל מוכרח לעזור לאשתו, ואם הוא רוצה להיות מקורב אל רביז"ל ולציית אותו, עליו הדבר הראשון לעזור לאשתו בכל המובנים, כי רביז"ל הקפיד על דברים אלו מאד מאד, על אלו שמשפילים את נשותיהם, ומי שהיה לו סכסוך עם אשתו, רביז"ל לא רצה לקבל אותו לגמרי, ולא רצה אפילו לראות אותו, ולכן אני מאד מקווה שתחזור בתשובה שלימה, ותבקש סליחה מאשתך, והכל יסתדר על הצד הכי טוב.