מאת שי: לצערי גיליתי שגיסי חי עם גבר. אשתי יודעת מזה, אך לא גילתה לי. האם כדאי לי לשוחח איתה על זה? והאם מותר לי לדבר איתו?
תשובה:
בעזה"י יום ג' לסדר אמור כ"ט ניסן ה'תשע"ד
שלום וברכה אל שי נ"י
לנכון קבלתי את מכתבך.
רביז"ל אמר (ספר המידות אות פחד חלק ב' סימן ג') מי שבורח מן הצרה הוא פיקח; מה אתה צריך להכניס את האף שלך במקום שלא שייך אליך? מה זה הענין שלך בכלל? כי אם תדבר עם אשתך מזה יכולים לצאת מזה אחר כך ויכוחים ומריבות וכו', אזי למה אתה צריך לדבר בכלל מזה?
הן אמת שזה כואב מאד כי זו מחלה נפשית מי שנכנס בזה, ומה גם שעל פי התורה חייבים מיתה על זה, כמו שכתוב (ויקרא כ' י"ג) "ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אשה תועבה עשו שניהם מות יומתו דמיהם בם", ובזמן שבית המקדש היה קיים היו מקבלים על זה מיתה, עם כל זאת, מי שעובר על זהלא ימלט שלא יקבל את עונשו אם לא שחוזר בתשובה, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (כתובות ל.) תני רבי חייא: מיום שחרב בית המקדש, אף על פי שבטלו סנהדרין ארבע מיתות לא בטלו וכו', אלא דין ארבע מיתות לא בטלו. מי שנתחייב סקילה או נופל מן הגג או חיה דורסתו, ומי שנתחייב שריפה או נופל בדליקה או נחש מכישו, ומי שנתחייב הריגה או נמסר למלכות או ליסטים באין עליו, ומי שנתחייב חנק או טובע בנהר או מת בסרונכי; העולם זה לא הפקר, שומעים כל כך הרבה אסונות ותאונות דרכים וכו' וכו', והכל הוא בחשבון צדק, ואמר רביז"ל (ספר המדות אות ניאוף סימן ל"ג) מי שעובר על משכב זכור על ידי זה נתפס בתפיסה; ואמר רביז"ל (ספר המדות אות ניאוף חלק ב' סימן ח') אסור ללמד זכות על זה שעבר על משכב זכור;וכל זה מדובר על מנוול או שני מנוולים וכו' שהם חייבים מיתה, ולא יועיל שום דבר כי אין על זה שום לימוד זכות.
ולכן לדעתי אל תתערב בזה וכו' וכו', כי מה אתה צריך לשבור את השלום בית שלך בחינם? תראה לחיות עם אשתך באהבה אחווה וריעות ובהבנה הדדית, כי (סוטה יז.) איש ואשה זכו – שכינה ביניהן, ואמרו (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ח') אי אפשר לאיש בלא אשה, ואי אפשר לאשה בלא איש, אי אפשר לשניהן בלא שכינה, ובמקום שהשכינה נמצאת שם הברכה מצויה, רק שיהיה ביניהם שלום ואהבה גדולה מאד, כי 'שלום' אמרו חכמינו הקדושים (שבת י.) זה שמו של הקדוש ברוך הוא, ולכן אם מכניסים את הקדוש ברוך הוא בתוך הבית, זה נקרא 'שלום בית', היינו שמו של הקדוש ברוך הוא בתוך הבית.