שאלה: מאת אבי: אני ואשתי לא מסתדרים והבית שלנו הוא כמו חבית של חומר נפץ, כי מהדבר הכי קטן שקורה כבר מתפוצץ הכל ואנחנו מגיעים למקומות לא טובים בלשון המעטה… יש לנו חמישה ילדים והם סובלים מאוד מהמצב בינינו. אולי במקרה שלנו גירושין הם הפתרון? תשובה: |
||
בעזה"י יום ב' לסדר תולדות כ"ד חשוון ה'תשע"ה
שלום וברכה אל אבי נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. רביז"ל אמר (ספר המדות אות קליפה חלק ב' סימן א') יש שדים שמצויים בבתים, שהם מקלקלין השלום בית, ועל ידי זה כעס וקטטות בבית. ועיקר הבית הוא האישה כי (יומא ב.) ביתו זו אשתו, ועל כן על פי רוב עיקר הקטטות ממנה. ולפעמים נאחזים בשאר בני הבית, ועל ידי זה נעשים הקטטות והמריבות, ועל ידי זה באים יסורים על בני הבית. וזה מפורש בפסוק (איוב כ"א) "בתיהם שלום מפחד", ודרשו חכמינו הקדושים (רש"י שם) "מפחד" – אלו שדים, וזהו "שלום מפחד" כי השלום היפך הפחד, שהם השדים המקלקלים השלום, וזהו "ולא שבט אלוה" וכו' היינו היסורים, עיין שם. ואני מוכרח להגיד לכם שהשדים האלו נבראים רק מהכעס והמחלוקת וכו' וכו', כי כך אמר רביז"ל (ספר המדות אות מריבה סימן ס"ו) במקום מריבה שם השטן; ולכן תשמרו מאוד מכעס, כי כעס בבית מחריב את הבית. ורביז"ל אמר (ספר המדות אות כעס סימן ט"ו) כעס של אישה מחריב את הבית. כל הבעיה שלכם היא כי אתם שניכם כעסנים וכו', וזה מה שמביא לכם את כל הצרות, וכך אמרו חכמינו הקדושים (שבת ק"ה:) המקרע בגדיו בחמתו והמשבר כליו בחמתו והמפזר מעותיו בחמתו -יהא בעיניך כעובד עבודה זרה, שכך אומנתו של יצר הרע – היום אומר לו עשה כך, ולמחר אומר לו עשה כך, עד שאומר לו עבוד עבודה זרה והולך ועובד; כי המאמין האמיתי שמאמין שדבר גדול ודבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, הוא אף פעם לא יהיה בכעס, ואם הוא בכעס, סימן שלא מאמין בו יתברך שהוא נמצא ואין בלעדיו נמצא, והכל ממנו יתברך, ולכן כפי הכעס כן דוחה את השכינה ממנו. ואמרו חכמינו הקדושים (פסחים ס"ו:) כל אדם שכועס, אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו; ואמרו (נדרים כ"ב.) כל הכועס אפילו שכינה אינה חשובה כנגדו, ומוסיף טפשות על טפשותו; וזה טירוף הדעת פשוטו כמשמעו, כי הכעסן מאבד את הדעת והשכל שלו לגמרי, עד שלא מסוגל לחשוב ישר. ואמרו חכמינו הקדושים (זוהר חדש נח) "לא יהיה בך אל זר" -שלא תהיה נח לכעוס, כי זו עבודה זרה ממש, כי הוא דוחה את הקדוש ברוך הוא ממנו. ולכן אני מאוד מאוד מבקש מכם שתתאזרו במידת הסבלנות, ואפילו שזה בא לכם מאוד מאוד קשה, זכרו מה שאמר התנא הקדוש (אבות פרק ה') לפום צערא אגרא, ודעו לכם כשאדם עוצר את עצמו לא לכעוס, בזה, אפילו שנמצא במדור הקליפות וכו' הוא עולה עד עולם האצילות, שהוא בטל ומבוטל אל האין סוף ברוך הוא, כי הכל תלוי כפי מידת הסבלנות וההמנעות מהכעס, שבדרך כלל בא מגיאות וישות, אדם צריך לבטל את עצמו כל כולו אליו יתברך ושלא יהיה לו אפילו משהו תרעומת על אשתו וכו', וכן האישה שלא יהיה לה משהו תרעומת על בעלה וכו', כי האישה היא חלק מבעלה, והבעל הוא חלק מאשתו, והילדים הם חלק משניהם, ולכן למה צריכים להתעצבן ולריב בבית? בזה שאתם חושבים שאם תתגרשו תפתרו את הבעיה וכו', אני מוכרח להגיד לכם שאז יתחילו הבעיות, קודם עליכם לדעת מה שאמרו חכמינו הקדושים (גיטין צ:) כל המגרש אשתו ראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות; ונשאלה השאלה למה דווקא המזבח מוריד דמעות, למה לא שאר כלי המקדש, כגון הכיור, השולחן, המנורה, הארון וכו'? אלא המזבח מוריד דמעות כאומר: "מספיק קרבנות הביאו עליי, ולכן אני לא צריך יותר קרבנות", כי בגירושין מי הקרבנות? הילדים!ולכן המזבח דייקא מוריד דמעות, כי יש עליו מספיק קרבנות, והוא לא צריך שיביאו עליו עוד קרבנות, ובזה שתתגרשו אתם הורסים את הילדים שלכם שישאר להם על כל החיים שלהם צלקת בנפש וכו', ואחר כך שניכם תסבלו – אתה תמצא אשה אחרת, והיא תמצא בעל אחר, וכל אחד יביא עמו נכסי מלוג קבוצת ילדים וכו', ואיך תסתדרו? מה כשהתאהבתם יחד כשהייתם רווקים ואהבתם אחד את השני מאוד וכו', ולבסוף הכעס של שניכם הכניס שדים ורוחות בבית שלכם וכו' וכו', שאין לכם יום אחד מנוחה, ורבים כל יום וכו', ומכל שכן כשתתגרשו ועוד פעם תתחתנו, וכל אחד יביא עמו ילדים מהנישואין הקודמים, איך תוכלו להסתדר? הרי תתחרטו מאוד מאוד, אבל יהיה כבר מאוחר מדי, ולכן אני מבקש אתכם תתיישבו לפני שאתם עושים את הצעד הגורלי הזה וכו', ותראו להשלים ביניכם ולהתחיל התחלה חדשה לאהוב אחד את השני כמו שהיה ביניכם לפני החתונה, ותכבדו ותייקרו אחד את השני, וזה יביא לכם ברכה והצלחה בכל מעשה ידיכם. הקדוש ברוך הוא ששמו שלום יעשה ביניכם שלום והכל יסתדר על הצד הכי טוב.
|