שאלה: האם אשה חייבת לשים טבעת נישואים אחרי החתונה?
|
תשובה: אין חיוב לאשה אחר החתונה והשבע ברכות לענוד את טבעת הנישואין, אמנם טוב וראוי לנהוג כן כדי לזכור תמיד שהיא נשואה (ובפרט שיש להקפיד בזה בימי השבע ברכות), ונבאר: ידוע שהמנהג לקדש אשה בטבעת דוקא (אף על פי שאשה נקנית במטבע שיש בה שווה פרוטה) וכך פסק הרמ"א (אבן העזר סימן כ"ז סעיף א'), ושיש בזה טעם על פי תורת הנסתר, וכן נהגו כיום בכל תפוצות ישראל גם בקרב עדת תימן. והטעם למנהג לקדש בטבעת, כתב בספר החינוך (לאחד מן גדולי הראשונים, י"א שהוא הרא"ה, במצוה תקנ"ב), וזה לשונו: "משרשי המצוה…. שהוא כדי שתתן אל לבה לעולם שהיא קנויה לאותו האיש…. ובכן יהיה שבתם וקימתם בשלום לעולם ויתקיים הישוב ברצון האל שחפץ בו. ומהיות מיסוד המצווה מה שזכרתי, נהגו ישראל לקדש בטבעת להיות בידה תמיד למזכרת, ואף על פי שבשוה פרוטה לבד אפשר לקדש מן הדין", עכ"ל. ומשמע מדברי ספר החינוך, שיש ענין לאשה נשואה לענוד תמיד את הטבעת כדי שתזכור תמיד שהיא נשואה, ואע"פ שאין חובה לנהוג כן מכל מקום ראוי ונכון לנהוג כן (ויש בזה גם סגולה לשלום הבית, משום שתמיד זכרון יום החופה לנגד עיניהם). מקורות: ספר ציון לנפש חיה (סימן ע"ט), בשם ספר יאיר נתיב להגאון בעל חוות יאיר שהמנהג נשים שתמיד נושאים בידם טבעת ומקפידים מאד, והובא באוצר הפוסקים (אבן העזר ח"י עמ' קפ"א), ושכן משמע משו"ת דברי יוסף אירגאס (סימן מ"א), וכ"כ בנטעי גבריאל (פסח ח"א עמ' רפ"ו), ובספר פרדס אליעזר (אירוסין ונישואין עמ' שכ"א), ובשו"ע המקוצר להרב רצאבי (ח"ז עמ' ל"א), ועוד. ומש"כ שצריך להקפיד בזה יותר בימי שבע הברכות, כ"כ במלבי"ם על הפסוק (ישעיה סא' י'), "וככלה תעדה כליה", שמכאן מקור על טבעת קידושין, שהמנהג הוא שהכלה נושאת טבעת הקידושין כל שבעת ימי המשתה. התשובה נמסרה ע"י הרה"ג ר' גד סולומון, מורה צדק בבית ההוראה 'צדק ומשפט' של חסידי ברסלב ביבנאל. |
» |
» |