שאלה: מאת פנחס: שלום לצדיק, ותודה על הדיבורים והעצות המחכימות. קראתי בכמה מקומות בספרי ברסלב שהעצבות היא מידה מגונה מאוד, ומי שכועס מאבד את כל השפע שהיה אמור להגיע לו משמים. אני יודע שאני לא בסדר, אבל קשה לי לשנות את עצמי, ולמרות שאני מנסה להיות רגוע בכל פעם אני כועס מחדש. מה אני יכול לעשות? השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא. תשובה: |
||
בעזה"י יום ג' לסדר תצוה ט' אדר התשע"ג שלום וברכה אל פנחס נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. בזה העולם צריכים להיות סבלן גדול, כי אי אפשר לעבור את זה העולם אלא על ידי סבלנות, ולזכות למדה היקרה הזו של סבלנות הנקראת "ארך אפים", אי אפשר להגיע אלא על ידי תוקף האמונה הקדושה בו יתברך, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קנ"ה) על ידי אמונה, האדם קונה לעצמו מדת אריכת אפים, כי המאמין האמיתי שמאמין שהכל ממנו יתברך ודבר גדול ודבר קטן לא נעשה מעצמו, אלא הכל מושגח ממנו יתברך, אזי יכול לקבל עליו הכל, מאחר שיודע אשר בכל תנועה ותנועה שם אלופו של עולם, והכל ממנו יתברך וישתבח. ולכן ראה להתחזק הרבה באמונה בו יתברך, ועיקר שלימות האמונה הקדושה להשליך את חכמתו ושכלו המדומה, ולידע שאין יודעים כלל, ואמר התנא הקדוש (אבות פרק ג') כל שמעשיו מרובים מחכמתו, חכמתו מתקיימת, מאחר שמקיים מצוות מעשיות דייקא, בדרך קבלת עולו יתברך, כגון ציצית, תפילין, מזוזה, שבת, טהרת המשפחה וכו' וכו', על ידי זה נבנית אצלו האמונה הקדושה. היה טוב מאד שתעיין בספר "ארך אפים", שמדבר הרבה מענין מדת הסבלנות, אשר בנוי ומיוסד על פי דברי רביז"ל, ומאריך לדבר בכל פרט ופרט מחיי האדם, שצריך להשתמש בהם תמיד, ויקנה לעצמו מדת הסבלנות, שזו המדה הכי יפה שאדם צריך להשיג בזה העולם.
|