מכתבי כ"ק מוהרא"ש שליט"א • לגברים • חודש אלול ה'תשע"א | ||
|
||
כדי להגיע למכתב מסויים, לחץ על תאריך המכתב: המכתב החדש | ב אלול ג אלול ד אלול ה אלול ז אלול ח אלול ט אלול י אלול י"ב אלול י"ג אלול י"ד אלול ט"ו אלול |
||
|
||
בעזה"י יום ה' לסדר שופטים ב' אלול ה'תשע"א
שלום וברכה אל … נ"י ראה לחזק את עצמך ביתר שאת ויתר עוז באמונה פשוטה בו יתברך, ואל תבלבל את עצמך משום בריה שבעולם, ורביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן מ"ח) צריך להיות עקשן גדול בעבודת השם יתברך, ועיקר העקשנות צריכים להתחזק לא להשבר משום דבר, כי הס"מ שובר את האדם ומחדיר בו ספיקות באמונה בו יתברך רחמנא לישזבן, וכן עוקר את האדם מאמונת חכמים, ועל ידי זה הוא ממילא נחלש בו האמונה בו יתברך, כי בלי אמונת חכמים אין אמונה בהקדוש ברוך הוא, כמו שכתוב (שמות ט"ז) "ויאמינו בהוי"ה ובמשה עבדו", ואמרו חכמינו הקדושים (מכילתא בשלח) אם במשה האמינו בהוי"ה לא כל שכן? אלא אי אפשר להגיע לאמונה בהקדוש ברוך הוא, אלא על ידי אמונת חכמים, וכן אמר רביז"ל (ספר המדות אות הרהורים סימן ז') מי שאינו מאמין בהצדיק על ידי זה אין לבו נכון עם השם יתברך, ולכן ראה להתחזק ביתר שאת ויתר עוז, ותראה אל מה הגענו על ידי תוקף העקשנות שהיינו עקשנים לא להתפעל משום בריה שבעולם, כי היום זכינו שנפתח "המרפאה" שאני עוד לא ראיתי עוד מרפאה יפה כזו, ממש להפליא פלאי פלאים, יש בצפון מאה ושלושים מרפאות מלאומי, וזה שפתחו לנו ביבנאל זה הכי יפה, שיש בה ציוד חדש לגמרי, וכן יהיה מוקד שבת עם רופא נכרי פתוח לכולם, ויש רופא עינים עם כל המכשירים הכי משוכללים, רופא אף אוזן וגרון, רופא עור, רופא אורטפד, וכן רופא מומחה גדול לילדים, ורופא משפחה, וכן יש לנו פה בית מרקחת, והכל מסודר בסדר נפלא מאד, ממש חסד מהקדוש ברוך הוא שפתח לנו מרפאה נפלאה כזו, והכל בזכות העקשנות שלנו, וזכינו להגיע אל זה, ולכן חזק ואמץ מאד מאד הן באמונה בו יתברך והן באמונת חכמים, והקדוש ברוך הוא יצליח את דרכך תמיד. זכור גם זכור מה שאמרו חכמינו הקדושים (תנחומא תצא) רמ"ח מצות עשה יש בתורה כמנין איברין שבאדם ובכל יום ויום צועקים על האדם עשה אותנו שתחיה בזכותינו ותאריך ימים ושס"ה מצות לא תעשה כמנין ימות החמה ובכל יום ויום שהחמה זורחת עד שהיא שוקעת צווחת ואומרת לאדם גוזרני עליך במי שהגיע ימיך ליום הזה אל תעבור בי את העבירה הזאת ואל תכריע אותך ואת העולם כולו לכף חובה, הקדוש ברוך הוא יעזור שיהיה לנו רמ"ח איברים בריאים, ושס"ה גידים בריאים, ונזכה לעשות את רצונו יתברך.
|
||
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר שופטים ג' אלול ה'תשע"א
שלום וברכה אל … נ"י הנה אנחנו נכנסנו לחודש אלול חודש התשובה, ולכן עלינו להתחזק ביתר שאת ויתר עוז, והעיקר לראות להתחזק יחד באהבה אחווה וריעות, שזה יסוד גדול בראש חודש אלול, להתאחד עם כלל נשמות ישראל, כמו שדורשי רשומות דרשו על הפסוק (אסתר ט') א'יש ל'רעהו ו'מתנות ל'אביונים, שהיא ראשי תיבות אלו"ל, שבאלול צריכים להרבות באהבה, ולעזור איש לרעהו, ולהרבות בצדקה וחסד, כי אין עוד דבר חשוב אצלו יתברך כמו לעשות חסד עם הזולת, כמאמרם ז"ל (ילקוט הושע רמז תקכ"ב) אמר הקדוש ברוך הוא חביב עלי חסד שאתם גומלים זה עם זה יותר מאלף עולות שהקריב לפני שלמה, היינו שלמה המלך הקריב אלף עולות בכל יום, ואף על פי כן חסד אחד שיהודי עושה עם השני, זה יותר שווה מהכל, כי אצלו יתברך מאד מאד חשוב חסד, כי (תהלים פ"ט ג') "כי אמרתי עולם חסד יבנה" כל העולם לא נברא רק על חסד, והס"מ כל ענינו הוא רק לעשות פירודים בין נשמות ישראל, ולכן אשרי מי שמתאחד יחד עם נשמות ישראל, ועוזר אחד להשני שאין למעלה מזה. ועל ידי זה ימחלו לו את כל עוונותיו, כי כשנשמות ישראל מחזיקים את עצמם ביחד, הקדוש ברוך הוא מוחל עוונותיהם, ואמר הנביא (ירמיה ל"א) "כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם נאום הוי"ה כי א'סלח ל'עונם ו'לחטאתם ל'א אזכר עוד". נא ונא תיקח מהמשרד קופת צדקה "קרן הצדיק", ותכניס בכל יום ויום כמה פרוטות לצדקה, כי סוף כל סוף רק זה מה שישאר ממך, וזה ילווה אותך, כמו שכתוב (ישעיה נ"ח ח') "והלך לפניך צדקך", ובכל ראש חודש תביא לי את קופת הצדקה, ואין אתה יכול לתאר ולשער מה אלו הפרוטות יעזרו לך בעת שתצא מזה העולם, כי אין עוד דבר ששורף ומבטל את כל הקליפות שברא האדם מעוונותיו כמו צדקה, כמאמרם ז"ל (תנא דבי אליהו רבה פרק י') אין לך סם חיים למלאך המוות אלא מידת הצדקה בלבד, ולמה אדם לא נותן צדקה? כי חושב שצריך לתת בפעם אחת סכום גדול, ומחמת שאין לו אזי יכול לעבור יום אחר יום ולא נותן צדקה, שזה מצות עשה כמו הנחת תפלין וציצית ומזוזה וכו' וכו', ואם האדם היה יודע שבזה שנותן בכל יום כמה פרוטות לצדקה קיים מצות צדקה, היה שש ושמח לתת כל יום כמה פרוטות, ובפרט לפני התפלה שאמרו חכמינו הקדושים (בבא בתרא דף י.) רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי אמר דכתיב (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך", וכן בעת האוכל הוא דבר גדול מאד לתת צדקה, וכן בכל עת מצוא, ובפרט קודם שיוצאים לדרך אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל"א) צריכים ליתן צדקה כדי שיהיה שמור על הדרך מכל מיני יסורים, ולכן אל יקל בעיניך דבר זה, אלא בכל יום תרגיל את עצמך להכניס כמה פרוטות בקופת הצדקה.
|
||
בעזה"י יום א' לסדר כי תצא ה' אלול ה'תשע"א
שלום וברכה אל … נ"י חסדי השם יתברך שאנחנו נמצאים בחודש אלול חודש התשובה, וגילה לנו רביז"ל (לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ו') אשר עיקר התשובה של חודש אלול הוא ישמע בזיונו ידום וישתוק, וזה הדבר הכי קשה לאדם, כי סוף כל סוף טבע של כל אחד ואחד כשמבזים אותו ומחרפים ומגדפים אותו הוא מוכרח לענות וכו' וכו', עם כל זאת מגלה לנו רביז"ל שעיקר התשובה של חודש אלול הוא להרגיל את עצמו להתחזק ביתר שאת ויתר עוז, ושום דבר בעולם לא יוכל לשבור אותו, ואפילו שמחרפים ומבזים אותו ידום וישתוק, שזה עיקר התשובה של חודש אלול, להתחזק ולא לתת לרגע שיכנס בו איזה חלישות הדעת וכו', ושבירת הלב וכו', כי כל זה בא מהס"מ שרוצה לשבור אותו ולהכניס בו יאוש כאילו אבד מנוס ותקוה ממנו, ובאמת הכל הבל ורעות רוח, כי הוא יתברך אב הרחמן המרחם על בניו ומצפה שיחזרו אליו, ולכן אני מאד מבקש אותך, אל תהיה בטלן, תיקח את עצמך בידיך, תראה להיות בשמחה כל חודש אלול, אשר תהילה לאל תזכה להיות אצל רביז"ל בראש השנה, שזה זכות הכי גדולה שרק יכול להיות, ורביז"ל הזהירנו מאד מאד להיות אצלו על ראש השנה, ואף שאני יודע שזה מאד מאד קשה לך מכל הבחינות וכו', תאמין לי שגם לי קשה מאד מאד וכו' וכו', עם כל זאת מאחר שרביז"ל הזהירנו כל כך לבא אצלו על ראש השנה, אזי לא שואלים שום שאלות, ובאים אליו. מה אומר לך, אם תהיה עקשן גדול לא להישבר משום דבר, אז תראה נסים נגלים שיעשה עמך הקדוש ברוך הוא, בוודאי עובר עליך מה שעובר וכו' וכו' כי אין אדם שלא יעבור עליו איזה משבר וכו' או איזה נפילה וירידה וכו', עם כל זאת לימד אותנו רביז"ל שאסור להתפעל משום דבר שבעולם, ואם אדם עקשן אין דבר שלא יבא אליה, אם רק יתחזק ברצונות וכיסופים עצומים, אפילו שיקח ימים ושנים אסור להתייאש בשום פנים ואופן, רק להתחזק ברצונות וכיסופים, ולהתפלל אליו יתברך, ולבקש ולהתחנן אליו יתברך על כל מה שצריך, ואז יראה נפלאות. תראה איך שאחר ימים ושנים פעלנו אצלו יתברך שיבנה לנו בית הכנסת הכי מפואר שרק יש, וכל זה זכינו רק על ידי תפלה ובקשה, כי המבנה הזה, זה נס מן השמים פשוטו כמשמעו, וכן בענין "המרפאה" שסבלו אנשי שלומינו מה שסבלו וכו', שאמרו חכמינו הקדושים (סנהדרין יז:) עיר שאין בה רופא אסור לגור שם, ותהילה לאל אחר עקשנות גדולה מאד זכינו שנפתח "המרפאה" שאני עוד לא ראיתי עוד מרפאה יפה כזו, ממש להפליא פלאי פלאים, יש בצפון מאה ושלושים מרפאות מלאומית, וזה שפתחו לנו ביבנאל זה הכי יפה, שיש בה ציוד חדש לגמרי, וכן יהיה מוקד שבת עם רופא נכרי פתוח לכולם, ויש רופא עינים עם כל המכשירים הכי משוכללים, רופא אף אוזן וגרון, רופא עור, רופא אורטפד, וכן רופא מומחה גדול לילדים, ורופא משפחה, וכן יש לנו פה בית מרקחת, והכל מסודר בסדר נפלא מאד, ממש חסד מהקדוש ברוך הוא שפתח לנו מרפאה נפלאה כזו, והכל בזכות העקשנות שלנו, וזכינו להגיע אל זה. תורה קמ"א אִם יִזְכֶּה שֶׁיַּרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת כְּאֵב חֲטָאָיו הַיְנוּ כְּשֶׁיָּמוּל אֶת עָרְלַת לְבָבוֹ. כִּי כָּל זְמַן שֶׁלִּבּוֹ עָרֵל וְאָטוּם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת, רַק כְּשֶׁיָּמוּל אֶת עָרְלַת לְבָבוֹ, וְיִהְיֶה לוֹ חָלָל בַּלֵּב, וַאֲזַי יַרְגִּישׁ לְבָבוֹ בֶּאֱמֶת גֹּדֶל כְּאֵבוֹ, וְיִצְטַעֵר וְיִתְחָרֵט בֶּאֱמֶת. וַאֲזַי מִגֹּדֶל הַחֲרָטָה, יַרְגִּישׁוּ גַּם כָּל הַלְּבָבוֹת שֶׁל כָּל הַטִּפּוֹת שֶׁנִּמְשְׁכוּ מִמֶּנּוּ, וּלְכָל מָקוֹם שֶׁנִּמְשְׁכוּ, יַרְגִּישׁוּ שָׁם בַּמָּקוֹם שֶׁהֵם, הֵן אוֹתָם שֶׁנִּמְשְׁכוּ מִמֶּנּוּ וְנִתְהַוּוּ מֵהֶם בָּנָיו מִמִּין בְּנֵי אָדָם, וְהֵן אוֹתָם שֶׁנִּמְשְׁכוּ מִמֶּנוּ לְמָקוֹם אַחֵר חַס וְשָׁלוֹם, וְגַם שָׁם יֵשׁ לָהֶם לֵב וּשְׁאָר אֵיבָרִים. וַאֲזַי כְּשֶׁיָּמוּל אֶת לְבָבוֹ, וְיַרְגִּישׁ לְבָבוֹ גֹּדֶל כְּאֵבוֹ, וְיַתְחִיל לְהִצְטַעֵר וּלְהִתְחָרֵט בֶּאֱמֶת, אֲזַי יַרְגִּישׁוּ שָׁם כָּל הַלְּבָבוֹת שֶׁל הַטִּפּוֹת, וְיִתְוַדַּע לָהֶם הָאֱמֶת הַאֵיךְ הֵם מֻטָּלִים בִּמְקוֹם טִנּוֹפוֹת בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּית. כִּי מִתְּחִלָּה נִדְמֶה לָהֶם שֶׁטּוֹב לָהֶם, כִּי הֵן מַזִּיקֵי עָלְמָא. רַק אַחַר – כָּךְ כְּשֶׁנִּמּוֹל לְבָבָם, עַל – יְדֵי שֶׁנִּמּוֹל לְבַב אֲבִיהֶם, אֲזַי מַרְגִּישִׁין הֵיכָן הֵם, וּמַתְחִילִין לְקוֹנֵן וּלְהִצְטַעֵר, וְנַעֲשֶׂה שָׁם רַעַשׁ גָּדוֹל בֵּינֵיהֶם. וְזֶהוּ (דְּבָרִים ל): "וּמָל ה' אֶת לְבָבְךָ, וְאֶת לְבַב זַרְעֲךָ", הַיְנוּ כְּשֶׁיָּמוּל ה' אֶת לְבָבוֹ, יִמּוֹל גַּם לְבַב זַרְעוֹ. וּלְהֵיכָן שֶׁנִּמְשָׁךְ הַזֶּרַע, הֵן לְמִין בְּנֵי אָדָם, אֲזַי מְחֻיָּבִים בָּנָיו שֶׁיַּרְגִּישׁוּ גַּם – כֵּן הִרְהוּר תְּשׁוּבָה עַל יְדֵי שֶׁנִּמּוֹל לְבַב אֲבִיהֶם. וְכֵן אִם נִמְשָׁךְ לְמָקוֹם אַחֵר חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי יִמּוֹלוּ שָׁם הַלְּבָבוֹת וְיַרְגִּישׁוּ כַּנַּ"ל: וְהַזְּמַן הַמְּסֻגָּל לָזֶה הוּא חֹדֶשׁ אֱלוּל, כִּי אֱלוּל רָאשֵׁי – תֵּבוֹת אֶ'ת לְ'בָבְךָ וְ'אֶת לְ'בַב. הַיְנוּ שֶׁיָּמוּל ה' אֶת לְבָבוֹ וְאֶת לְבַב סְתָם הַתָּלוּי בּוֹ, לְהֵיכָן שֶׁנִּמְשָׁךְ כַּנַּ"ל. הַיְנוּ הַלֵּב שֶׁל הַטִּפּוֹת לְאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁנִּמְשְׁכוּ, אִם שֶׁנִּמְשְׁכוּ וְנִתְהַוּוּ מֵהֶם בָּנָיו מִין בְּנֵי אָדָם, וְהֵן שֶׁנִּמְשְׁכוּ, חַס וְשָׁלוֹם, לְמָקוֹם אַחֵר וְגַם הֵם בָּנָיו, וְהֵם תְּלוּיִים בּוֹ. וְעַל כֵּן כְּשֶׁנִּפְטָר הָאָדָם הֵם הוֹלְכִים אַחַר הַמִּטָּה וּמְקוֹנְנִים עָלָיו, כְּמוֹ בָּנָיו מַמָּשׁ מִמִּין אָדָם, אַךְ שֶׁזֶּה שֶׁהֵם הוֹלְכִים וּמְקוֹנְנִים אַחֲרָיו, הוּא לוֹ לְבִזָּיוֹן וּלְחֶרְפָּה גְּדוֹלָה, רַחֲמָנָא לִצְלָן רַחֲמָנָא לִצְלָן מֵעֳנָשִׁים הַלָּלוּ כַּיָּדוּעַ: תפלה פ"ה המיוסד על תורה זו יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנוּ וּתְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, שֶׁאֶזְכֶּה מְהֵרָה לְהַרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת כְּאֵב חֲטָאַי וַעֲווֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי הָרַבִּים וְהַגְּדוֹלִים וְהָעֲצוּמִים מְאֹד מְאֹד עַד גָּבְהֵי שְׁמֵי שָׁמַיִם, וְעָמְקוּ מִתְּהוֹם רַבָּה וְכָבְדוּ מֵחוֹל יַמִּים, וְרַבּוּ מֵעֲפַר הָאָרֶץ, וְעָצְמוּ מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשֵׁינוּ, וְגָבְהוּ מִנִּשְׁמַת רוּחַ אַפֵּנוּ וּבִפְרָט הַחֲטָאִים שֶׁל פְּגַם הַבְּרִית, פְּגַם טִפֵּי הַמֹּחַ שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנִּי לְבַטָּלָה בְּשׁוֹגֵג וּבְמֵזִיד בְּאֹנֶס וּבְרָצוֹן, אֲשֶׁר אִם הָיִיתִי מַתְחִיל לְהַרְגִּישׁ עֹצֶם הַכְּאֵב שֶׁל הַפְּגַם הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא הַזֶּה, אֵינִי יוֹדֵעַ אִם הָיִיתִי יָכוֹל לִחְיוֹת אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, כַּאֲשֶׁר הוֹדַעְתָּ לָנוּ עַל-יְדֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים עֹצֶם הַפְּגַם הַזֶּה, אֲשֶׁר עַל יְדֵי זֶה מַאֲרִיכִין חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּמְעַכְּבִין הַגְּאֻלָּה וּמוֹרִידִין אֶת הַשְּׁכִינָה בַּגָּלוּת חַס וְשָׁלוֹם, וּמַמְשִׁיכִין נְשָׁמוֹת עַרְטִלָּאִין בִּמְדוֹר הַקְּלִפּוֹת, וְנִבְרָאִין מִכָּל טִפָּה וְטִפָּה מַזִּיקֵי עָלְמָא רַחֲמָנָא לִצְלָן רַחֲמָנָא לִצְלָן, וּשְׁאָר פְּגָמִים עֲצוּמִים וְנוֹרָאִים הַנַּעֲשִׂים עַל-יְדֵי-זֶה כִּי כָל הַתּוֹרָה תְּלוּיָה בְּתִקּוּן הַבְּרִית שֶׁהוּא יְסוֹד הַכֹּל, וּבֶעָוֹן זֶה פּוֹגְמִין בְּכָל הַכ"ב אָתְוָן דְּאוֹרַיְיתָא שֶׁהַטִּפָּה כְּלוּלָה מֵהֶם וְכוּ' וְכוּ' וּבֶאֱמֶת לִבִּי אָטוּם וּמְבֻלְבָּל וּמְעֻקָּם כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֵינִי מַרְגִּישׁ כְּלָל כְּאֵב עֲווֹנוֹתַי הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים וְהַגְּדוֹלִים מְאֹד מְאֹד, אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֲנִי מְדַבֵּר מֵהֶם אוֹי לִי וַי לִי, אוֹי לִי וַי לִי, וְאִם אוֹמַר אֶלֶף פְּעָמִים אוֹי לִי וַי לִי, עֲדַיִן אֵינִי מַרְגִּישׁ כְּלָל מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר, מָה אֶתְאוֹנֵן מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר מָה אֶצְטַדָּק, אַךְ אַתָּה מְרַחֵם עַל כָּל בָּשָׂר וְאַתָּה צוֹפֶה וּמַבִּיט עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת וְאַתָּה עָתִיד לְתַקֵּן אוֹתָנוּ כֻּלָּנוּ כַּאֲשֶׁר הִבְטַחְתָּנוּ, עַל-כֵּן שִׁטַּחְתִּי אֵלֶיךָ כַפָּי, גּוֹאֵל חָזָק הֱיֵה בְּעֶזְרִי וְלַמְּדֵנִי וְהוֹרֵנִי בְּכָל עֵת, בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ בְּאֵיזֶה אֹפֶן אֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, מֵרַע לְטוֹב מִמָּוֶת לְחַיִּים, כִּי מַר לִי מְאֹד: אָבִי יוֹצְרִי וְגוֹאֲלִי וּפוֹדִי, עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי חִישׁ קַל מְהֵרָה שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם וּמֹל אֶת עָרְלַת לִבִּי הָרָע, וְתִפְתַּח אֶת לִבִּי בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ כְּאֵב וּמַכְאוֹב עֲווֹנוֹתַי הָעֲצוּמִים עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִצְעֹק מִן הַלֵּב זְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה כְּמוֹ שֶׁרָאוּי לִי לִזְעֹק וְלִצְעֹק עַל עֲווֹנוֹת רַבִּים וּגְדוֹלִים כָּאֵלֶּה אוֹי אוֹי אוֹי, וְאֶזְעֹק וְאֶצְעֹק וַאֲשַׁוֵּעַ אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה מִקִּירוֹת הַלֵּב, עַד שֶׁיַּרְגִּישׁוּ גַּם כָּל הַלְּבָבוֹת שֶׁל כָּל הַטִּפּוֹת שֶׁנִּמְשְׁכוּ מִמֶּנִּי לְכָל מָקוֹם שֶׁנִּמְשְׁכוּ, הֵן אוֹתָן הַטִּפּוֹת שֶׁנִּמְשְׁכוּ בְּהֶתֵּר וְנִתְהַוּוּ מֵהֶם בָּנַי שֶׁיִּחְיוּ לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים, הֵן לְהַבְדִּיל אוֹתָן הַטִּפּוֹת שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנִּי לְבַטָּלָה בְּשׁוֹגֵג אוֹ בְּמֵזִיד, וְנַעֲשָׂה מִכָּל טִפָּה וְטִפָּה מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה אוֹי לִי וַי לִי, וְכֻלָּם יִהְיֶה נִמּוֹל לְבָבָם, וְיַרְגִּישׁוּ כֻלָּם בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם אֶת עֹצֶם כְּאֵבָם וְצַעֲרָם וְהֵיכָן הֵם מֻנָּחִים בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת בִּמְקוֹמוֹת הַמְּטֻנָּפִים שֶׁלֹּא נִתַּן לְהִזָּכֵר וְיִהְיֶה נַעֲשֶׂה רַעַשׁ גָּדוֹל בֵּינֵיהֶם, וְיִתְעוֹרְרוּ כֻלָּם לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת וְיַתְחִילוּ לְהִתְגַּעְגֵּעַ וּלְהִצְטַעֵר וְלִכְסֹף בֶּאֱמֶת לְהִתְתַּקֵּן וְלָשׁוּב אֶל יְהֹוָה בֶּאֱמֶת עַד שֶׁתְּעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ הַטּוֹבִים, רַחֲמֶיךָ הַגְּנוּזִים, רַחֲמֶיךָ הַפְּשׁוּטִים, רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, עָלַי וַעֲלֵיהֶם וְתַעֲסֹק בְּתִקּוּנֵנוּ, וְתִגְאָלֵנוּ מְהֵרָה מִבְּאֵר שַׁחַת מִטִּיט הַיָּוֵן וּמִכָּל מְקוֹמוֹת הַמְּטֻנָּפִים וְהַמְקֻלְקָלִים מִכֻּלָּם תִּגְאָלֵנוּ וְתִפְדֵּנוּ וְתוֹצִיאֵנוּ לְשָׁלוֹם וּתְתַקְּנֵנוּ וְיָשִׁיב הַמֶּלֶךְ אֶת נִדָּחָיו מְהֵרָה, כִּי אַתָּה חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמְּךָ נִדָּח וּמֹל אֶת לְבָבֵינוּ לְאַהֲבָה אֶת שְׁמֶךָ, כְּמָה שֶּׁכָּתוּב: "וּמָל יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ". אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֵל חַי חֶלְקֵנוּ צוּרֵנוּ צַוֵּה לְהַצִּיל יְדִידוּת שְׁאֵרֵינוּ מִשַּׁחַת לְמַעַן בְּרִיתְךָ אֲשֶׁר שַׂמְתָּ בִּבְשָׂרֵנוּ, זַכֵּנִי מְהֵרָה לָמוּל אֶת עָרְלַת לְבָבִי וּלְבַב זַרְעִי, וּבִפְרָט בִּימֵי אֱלוּל הַקְּדוֹשִׁים זַכֵּנִי מֵעַתָּה שֶׁאֶזְכֶּה לְהָכִין עַצְמִי בֶּאֱמֶת, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה בִּימֵי אֱלוּל הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיִּהְיֶה נִמּוֹל בִּשְׁלֵמוּת לְבָבִי וּלְבַב זַרְעִי בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה בַּחַיִּים חַיּוּתִי שֶׁיְּתַקְּנוּ אוֹתִי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים בִּשְׁלֵמוּת אוֹתִי וְאֶת זַרְעִי וְאֶת כָּל הַתְּלוּיִים בִּי לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ וְלֹא אֶכָּלֵם וְלֹא אֶכָּשֵׁל לְעוֹלָם וָעֶד וְלֹא אֵעוּל בְּכִסּוּפָא קַמָּךְ, וְלֹא יִהְיֶה כֹחַ לְהַחַטָּאת לִרְבוֹץ עַל פֶּתַח קִבְרִי חַס וְשָׁלוֹם, רַק אֶזְכֶּה לְתַקֵּן הַכֹּל בַּחַיִּים חַיּוּתִי, בְּכֹחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, כִּי אֵין לִי שׁוּם תִּקְוָה וּסְמִיכָה כִּי אִם עֲלֵיהֶם לְבַד, וּבְכֹחָם וְהַבְטָחָתָם אָנוּ מְצַפִּים עֲדַיִן לְכָל טוֹב. מָלֵא רַחֲמִים חוּס וְרַחֵם עָלַי וְהַצִּילֵנִי מֵחֶרְפּוֹת וּבִזְיוֹנוֹת, שֶׁלֹּא יִהְיֶה כֹּחַ לְשׁוּם מַזִּיק וּמַשְׁחִית לְהִתְקָרֵב אֵלַי בְּעֵת מִיתָתִי וְלֹא יֵלְכוּ אַחַר מִטָּתִי חַס וְשָׁלוֹם, רַק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תְּגָרְשֵׁם מִמֶּנִּי וּתְבַטְּלֵם בְּבִטּוּל גָּמוּר מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם וְתָחוֹס עָלַי בְּחֶמְלָתְךָ הַגְּדוֹלָה וּבַחֲנִינוֹתֶיךָ הָעֲצוּמִים, שֶׁאֶזְכֶּה לְתַקֵּן בְּחַיַּי אֶת כָּל אֲשֶׁר שִׁחַתְתִּי, וְתָחוֹס וְתִמְחַל וְתִסְלַח לִי עַל הַכֹּל בַּחַיִּים חַיּוּתִי, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִהְיֶה עָלַי שׁוּם דִּין וּמִשְׁפָּט אַחַר כַּךְ אִם אָמְנָם יָדַעְתִּי בֶּאֱמֶת כִּי אֲנִי רָחוֹק מִישׁוּעָה כָּזֹאת, כִּי בַּמֶּה יִזְכֶּה נַעַר כָּמֹנִי לָזֶה, אַךְ עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אֲנִי בּוֹטֵחַ, וְעַל חַסְדְּךָ אֲנִי נִשְׁעָן וְלִסְלִיחוֹתֶיךָ אֲנִי מְקַוֶּה, וְלִישׁוּעָתְךָ אֲנִי מְצַפֶּה, בְּכֹחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבְּדוֹרֵנוּ, וּבִזְכוּת כָּל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שׁוֹכְנֵי עָפָר עֲלֵיהֶם אָנוּ נִשְׁעָנִים, בָּהֶם תָּמַכְתִּי יְתֵדוֹתַי לִשְׁאֹל כָּל אֵלֶּה מִלְּפָנֶיךָ, עַל כֵּן עֲדַיִן אֲנִי עוֹמֵד וּמְצַפֶּה וּמְקַוֶּה וּמְיַחֵל לִישׁוּעָתְךָ הַגְּדוֹלָה שֶׁאֶזְכֶּה מְהֵרָה לְכָל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתִּי מִלְּפָנֶיךָ כִּי אַתָּה צוֹפֶה לָרָשָׁע וְחָפֵץ בְּהִצָּדְקוֹ, וְאִם אֲנִי מִתְמַהְמֵהַּ הַרְבֵּה לָשׁוּב, וְעוֹד הוֹסַפְתִּי קִלְקוּלִים וַעֲווֹנוֹת הַרְבֵּה גְדוֹלִים וַעֲצוּמִים בְּכָל יוֹם, אַף-עַל-פִּי-כֵן עֲדַיִן אֲנִי מְחַכֶּה בְּכָל יוֹם שֶׁיָּבֹא גְאֻלָּתִי וּפְדוּת נַפְשִׁי, שֶׁאֶזְכֶּה מְהֵרָה לְהִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתִי וְלָקוּם מִנְּפִילָתִי וְלַעֲמֹד מִירִידָתִי וְלִחְיוֹת מִמִּיתָתִי וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת אֲנִי וְזַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי וְכָל זֶרַע עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, אָמֵן סֶלָה:
|
||
בעזה"י יום ב' לסדר כי תצא ו' אלול ה'תשע"א שלום וברכה אל … נ"י רק חזק ואמץ מאד ואל תניח את עצמך ליפול בשום פנים ואופן, ועיקר ההתחזקות זה שמחה, ואתה צריך למסור את נפשך להיות בשמחה תמיד, ודע לך שזה עיקר הניסיון של האדם, מצד אחד הס"מ מושך את האדם להיות בעצבות ובמרירות ובדיכאון, ומזכיר לו את כל עוונותיו וכו' וכו', ומצד שני הנשמה נמשכת אל שורשה ששם שרוי רק השמחה, כמו שכתוב (דברי הימים א' ט"ז) "עוז וחדוה במקומו" ולכן אני מאד מבקש אותך לטובת נפשך שתמיד תהיה שש ושמח עם הנקודות טובות שיש בך, ותשתדל מאד לשמח את אשתך ואת בני ביתך, וככל שאדם שש ושמח על ידי זה הוא ממשיך על עצמו שמחה עילאה, שהוא הדביקות באין סוף ברוך הוא, כמובא בזוהר (תצוה קפד:) תא חזי עלמא תתאה קיימא לקבלא תדיר, [בוא וראה העולם הזה עומדת לקבל תמיד] והוא אקרי אבן טבא, [והיא נקראת אבן טוב כמו אבן מושכת שנקרא מגנט] ועלמא עלאה לא יהיב ליה אלא כגוונא דאיהו קיימא, [והעולם הבא לא נותן אלא כמו שמכינים את עצמו מלמטה] אי איהו קיימא בנהירו דאנפין מתתא, [אם נמצאים תמיד בפנים שמחים מלמטה] כדין הכי נהרין ליה מעילא, [כך מאירים לו מלמעלה אור וזיו וחיות ודביקות וכו'] ואי איהו קיימא בעציבו, [אבל אם אדם עומד בעצבות ובמרה שחורה] יהבין ליה דינא בקבליה. [אזי ממשיך על עצמו דינים] כגוונא דא (תהלים ק' ב') "עבדו את הוי"ה בשמחה", חדוה דבר נש משיך לגביה חדוה אחרא עלאה, [השמחה של אדם בזה העולם, ממשכת עליו שמחה מעולם הבא] הכי נמי האי עלמא תתאה, כגוונא דאיהי אתערת הכי אמשיך מלעילא, [כך הוא העולם הזה, כפי שאדם מתנהג בזה העולם, כך ממשיך על עצמו מעולם הבא], ולכן כשאדם רק בשמחה ומכריח את עצמו כל הכוחות להיות בשמחה, על ידי זה הוא ממשיך על עצמו שמחה מעולמות העליונים, ולכן אל תהיה בטלן, ואף שאני יודע שעובר עליך מה שעובר צרות ויסורים מרירות ומכאובים, תשתדל להיות בשמחה עם כל הכוחות, ואז תראה שכל מזלך יתהפך לטובה, הלוואי שתכניס את הדיבורים האלו בלבך.
וצריך שתדע בענין "המרפאה" שסבלו אנשי שלומינו מה שסבלו וכו', שלא היה להם שום שירות כלל וכו' וחכמינו הקדושים הזהירנו ואמרו (סנהדרין יז:) עיר שאין בה רופא אסור לגור שם; ועכשיו נפתח מרפאה שיש בה ציוד חדש לגמרי, וכן יהיה מוקד שבת עם רופא נכרי פתוח לכולם, ויש רופא עינים עם כל המכשירים הכי משוכללים, רופא אף אוזן וגרון, רופא עור, רופא אורטפד, וכן רופא מומחה גדול לילדים, ורופא משפחה, וכן יש לנו פה בית מרקחת, והכל מסודר בסדר נפלא מאד, ממש חסד מהקדוש ברוך הוא שפתח לנו מרפאה נפלאה כזו. וכן זכינו לפתוח חנות "ברסלב סנטר" לתשמישי קדושה, שזה יהיה הכי יפה בכל הצפון לזכות את נשמות ישראל עם ציצית תפילין ומזוזות וספרי תורה, ויהיה לנו סופר על המקום שיוכל לבדוק את המזוזות ואת התפילין, כי צריכים מאד מאד להזהר איזה מזוזות ואיזה תפילין שקונים, כי השוק מופץ עם מזוזות ותפילין פסולות וכו' וכו', ולכן תקינתי שיהיה סופר מוסמך מבית ההוראה שישמור על דבר זה מאד, וכן יהיה להשיג אצלינו ד' מינים הכי מהודרים, תחת פיקוח ה"בית הוראה" שלנו. הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך תמיד שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
|
||
בעזה"י יום ג' לסדר כי תצא ז' אלול ה'תשע"א שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתעצור רגע! ותחשוב איפה אתה? ובאיזה חודש אתה נמצא? זכור וגם זכור שעכשיו זה חודש אלול, חודש התשובה שיכולים לתקן את כל מה שעשו כל השנה, כי בחודש אלול נפתחים כל שערי הרחמים וחסדים.
|
||
בעזה"י יום ד' לסדר כי תצא ח' אלול ה'תשע"א שלום וברכה אל … נ"י צריך שתדע ידידי היקר שעכשיו בחודש אלול אדם מאד מאד קרוב אל הקדוש ברוך הוא אם הוא יפתח את לבבו ומוחו, כי הקדוש ברוך הוא אב הרחמן, ונתן לנו חודש שלם להכין את עצמינו לקראת יום הדין ראש השנה, שאז דנים את האדם על הכל, ואז כותבים לאדם את העתיד שלו לקראת שנה הבאה, וכן כותבים לו את כל התקציב שיהיה לו כל השנה, ולכן אם יש לאדם שכל והוא מתעורר בתשובה בחודש אלול, אזי יש לו כלים לקבל את האורות הגדולים הנשפעים בראש השנה, וקונה לעצמו זכותים גדולים מאד מאד ביום הדין, ובפרט אנחנו שזוכים לנסוע אל הצדיק האמת על ראש השנה באומן, שהזהירנו מאד מאד להיות אצלו, ואף שזה בא מאד מאד קשה, עם כל זאת עלינו להשליך את דעתינו וחכמתנו המדומית, ולבוא אל רביז"ל על ראש השנה שאין למעלה מזה.
|
||
בעזה"י יום ה' לסדר כי תצא ט' אלול ה'תשע"א שלום וברכה אל … נ"י ראה להחדיר בעצמך אמונה פשוטה בו יתברך, ותדע שהקדוש ברוך הוא מנהיג את עולמו בחסד וברחמים בצדק ובמשפט, ודבר גדול ודבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (חולין ז:) אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין מלמעלה; שאדם לא מקבל מכה קטנה באצבע קטנה אם לא מכריזין על זה קודם מלמעלה, עד כדי כך גדלה השגחתו הפרטי פרטיות, ובידיעות אלו האדם ניצול מכל מיני צרות שבעולם, כי כשאדם מבטל את עצמו לגמרי מכל וכל רק אליו יתברך, אזי השגחתו הפרטי פרטיות מאירה עליו באופן נורא ונפלא מאד, כי כפי שאדם מחדיר בעצמו רק את אמתת מציאותו יתברך, כמו כן מאיר עליו אורו יתברך באופן נעלה, ולכן אל תהיה בטלן, תמיד תחדיר בדעתך אשר אין בלעדו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, ואז יומשך עליך חסד ורחמים, ורביז"ל אמר (ספר המדות אות המתקת דין סימן כ"ח) מה שהקדוש ברוך הוא מסתיר פנים ממך, הוא מחמת כפירות שיש בך, היינו כשאדם לא מרגיש את אמתת מציאותו יתברך אזי מר ומרור לו החיים, ונמשך אחר הדכאון וכו' וכו', והוא מסובב עם חלישות הדעת וכו' וכו', ונתן לנו רביז"ל עצה ואמר (שם אות אמונה סימן יא) על ידי הלימוד נשברים כל הכפירות; ולכן אני מאד מבקש אותך לטובת נפשך שתעשה לעצמך קביעות חזקה ללמוד דף גמרא בסדרת הדף היומי, כי דף גמרא ביום זה חיות להנפש, ואשרי מי שחזק בלימוד דף גמרא בכל יום, שזה ישמור אותו מכל רע, וימשיך עליו את הארבע מלאכי השמירה, שהם ראשי תיבות ג'מ'ר'א', ג'בריאל מ'יכאל ר'פאל א'וריאל, ואפילו רק בגירסא לגרוס את הדף זה יתן לך סיפוק נפשי מאד, ואפילו ללמוד בלי הבנה זה יעזור לך הדף היומי של היום זה חולין ע"ד, אשרי מי שלא יטעה את עצמו, ויחטוף בכל יום דף גמרא ואפילו בגירסא, כמאמרם ז"ל (עבודה זרה יט.) לעולם ליגריס איניש ואף על גב דמשכח ואף על גב דלא ידע מאי קאמר. ואי אפשר להסביר את מעלת האדם שזוכה אפילו לגרוס דף גמרא, שזה שומר אותו מהקליפה נוקבא דס"מ שמחדרת באדם מרירות ועצבות ודכאון פנימי, שנקראת על שם יללה, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רי"ד) שתלמו"ד עולה כמספר הקליפה הזאת שנקראת יללה, ועל ידי לימוד תלמוד שהוא גמרא מבטלים אותו, ולכן שלא יהיה נקל בעיניך ענין זה, ואם תהיה עקשן גדול להתחיל מהיום אפילו לומר את הדף גמרא, תראה שתבטל ממך כל הכפירות שנדבקו בך, ומה שאין לך חשק ללמוד דף גמרא, עליך לזכור מה שאמר רביז"ל (ספר המדות אות לימוד סימן ע"ז) על ידי הכפירות אין לאדם חשקות ללמוד; ולכן ראה למסור את נפשך לחטוף בכל יום דף גמרא בסדרת הדף היומי, ותאמין לי ידידי היקר שאין לי פה שום כוונה רק לזכות אותך עם טובה נצחיית.
|
||
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר כי תצא י' אלול ה'תשע"א שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתיקח את עצמך בידיך, ואל תהיה בטלן, כי גדול אדונינו ורב להושיע, ואנחנו מאד צריכים לשמוח שאנחנו מקורבים אל רבי כל כך גדול שממשיך את רחמנותו יתברך עלינו, ומה היינו עושים אם לא היינו מקורבים אל רבי גדול כזה שלא נותן לנו לנוח כרגע? רק שופך עלינו בכל יום התחזקות עצומה והתעוררות ללמוד תורה, שרק זה מה שישאר מאתנו, ולכן ראוי לנו לשמוח מאד מאד על נועם חלקינו, על "אשר בנחל" שם חלקינו וגורלינו, טוב להודות להוי"ה על כל החסד חינם שעשה עמנו.
|
||
בעזה"י יום א' לסדר כי תבא לאומן י"ב אלול ה'תשע"א שלום וברכה אל … נ"י חסדי השם יתברך שאנחנו מתקדמים ליום המיוחל שנזכה לנסוע אצל רביז"ל על ראש השנה, אשר אין למעלה מזה, בוודאי צריכים הרבה תפילות שנזכה להגיע שם, כי על דבר גדול כזה מתגבר הס"מ מאד לא להניח לנסוע, ולכן צריכים בכל יום ללמוד את המאמר בליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רי"א, ולומר עליה התפלה בליקוטי תפילות תפלה ע"ו, כי מה שתפלה פועלת שום דבר בעולם לא יכול לפעול, ועד היום האחרון לפני הנסיעה צריכים להתפלל אל הקדוש ברוך הוא שלא יהיה לו שום עיכובים מבית ומבחוץ. מאמר נפלא מגדולת ראש השנה להיות אצל רביז"ל מַה שֶּׁהָעוֹלָם נוֹסְעִין עַל רֹאשׁ – הַשָּׁנָה לְצַדִּיקִים, כִּי עִקַּר הַמְתָּקַת הַדִּינִין אֵינוֹ אֶלָּא עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת וְטָהֳרַת הַמַּחֲשָׁבוֹת, כִּי שָׁם שָׁרְשָׁם כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (פקודי רנ"ד:) כֹּלָּא בְּמַחֲשָׁבָה אִתְבְּרִרוּ, וְאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְמֹחִין זַכִּים אֶלָּא עַל יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות י"ג, י"ט) "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף", 'משֶׁה הוּא בְּחִינַת מֹחִין, וְיוֹסֵף הוּא בְּחִינַת צַדִּיק', הַיְנוּ שֶׁאֵין שְׁלֵמוּת לְמֹחִין אֶלָּא עַל יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקִים. וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא מְקוֹר הַדִּינִים שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה, וְצָרִיךְ לְטַהֵר אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ כְּדֵי לְהַמְתִּיקָם, וּבִשְׁבִיל זֶה נוֹסְעִין לְצַדִּיקִים כְּדֵי לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה: תפילה
|
||
בעזה"י יום ב' לסדר כי תבא לאומן י"ג אלול ה'תשע"א שלום וברכה אל … נ"י רק חזק ואמץ מאד מאד להיות בשמחה עצומה, כי זה עיקר התשובה כשבר ישראל מתחיל לשמוח עם הנקודות טובות שיש בו, ומחפש ומבקש ומוצא את הטוב שבו, אשר רביז"ל הזהירנו מאד מאד ללכת בדרך זה, ואמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רפ"ב) שעל ידי שאדם דן את עצמו לכף זכות יזכה לצאת באמת מכף חובה לכף זכות, וכל כך חבל שאתה מסתובב כל היום בעצבות ובמרירות ובדכאון, בשעה שאתה מלא מצוות, כמאמרם ז"ל (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ה') תני בשם רבי מאיר אין לך אחד מישראל שאינו עושה מאה מצות בכל יום. קורא את שמע ומברך לפניה ולאחריה ואוכל את פתו ומברך לפניה ולאחריה ומתפלל שלשה פעמים של שמונה עשרה וחוזר ועושה שאר מצות ומברך עליהן. וכן היה רבי מאיר אומר אין לך אדם בישראל שאין המצות מקיפות אותו. תפילין בראשו ותפילין בזרועו ומזוזה בפתחו מילה בבשרו ארבע ציציות בטליתו מקיפין אותו. הוא שדוד אמר (תהלים קי"ט) "שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך". וכן הוא אומר (תהלים ל"ד) "חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם"; וכל הבעיה שלך מפני שאתה לא מעריך את המצוות היהלומים שתחת ידך, ואם היית מעריך את המצוות שאתה עושה ממילא כל יום, אז היית רוקד מרוב שמחה ואומר בכוונה גדולה בכל יום את הברכה "שלא עשני גוי", וכל הצער והיסורים והמרירות שעובר עליך, זה רק מפני שאין אתה שמח בהמצוות שאתה עושה, ורביז"ל אמר (ספר המדות אות שמחה סימן א') כשאדם עושה מצוה בשמחה בידוע שלבו שלם עם אלוקיו; ולכן עיקר התשובה רק לשמוח עם הנקודות טובות שיש בו, ובפרט עכשיו בחודש אלול צריכים לשמוח עם זה מאד מאד, ולקבל על עצמו רק להיות בשמחה, כי תשובה שבא מרוב שמחה זה תשובה אמיתיית, כי בר ישראל צריך תמיד להחדיר בעצמו אשר אין בלעדו יתברך כלל והכל לכל אלקות גמור הוא ודבר גדול ודבר קטן לא נעשה מעצמו אלא הכל בהשגחת המאציל העליון, ולכן אשרי מי ששש ושמח עם נקודת יהדותו, שזה המדריגה הכי עליונה שבר ישראל יכול להגיע אליה.
|
||
בעזה"י יום ג' לסדר כי תבא י"ד אלול ה'תשע"א שלום וברכה אל … נ"י חזק ואמץ מאד רק להיות בשמחה תמיד, כי אין עוד דבר יותר חשוב כמו שמחה, ואף שאני חוזר על זה מידי יום ביומו וכו' וכו', תאמין לי כפי פגעי ומקרי הזמן צריכים לחזור על זה בכל שעה ובכל רגע וכו', ורביז"ל הזהירנו מאד מאד על מידת השמחה, ואמר בפירוש (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ד) מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד, היינו רביז"ל לא נותן עצה להיות בשמחה וכו', אלא אומר שזה מצוה גדולה עד מאד להיות בשמחה, והטעם הוא כי בזה שאדם שש ושמח באין סוף ברוך הוא, בזה הוא מדבק את עצמו בו, וכמובא בזוהר (תצוה קפד:) תא חזי עלמא תתאה קיימא לקבלא תדיר, [בוא וראה העולם הזה עומדת לקבל תמיד] והוא אקרי אבן טבא, [והיא נקראת אבן טוב כמו אבן מושכת שנקרא מגנט] ועלמא עלאה לא יהיב ליה אלא כגוונא דאיהו קיימא, [והעולם הבא לא נותן אלא כמו שמכינים את עצמו מלמטה] אי איהו קיימא בנהירו דאנפין מתתא, [אם נמצאים תמיד בפנים שמחים מלמטה] כדין הכי נהרין ליה מעילא, [כך מאירים לו מלמעלה אור וזיו וחיות ודביקות וכו'] ואי איהו קיימא בעציבו, [אבל אם אדם עומד בעצבות ובמרה שחורה] יהבין ליה דינא בקבליה. [אזי ממשיך על עצמו דינים] כגוונא דא (תהלים ק' ב') "עבדו את הוי"ה בשמחה", חדוה דבר נש משיך לגביה חדוה אחרא עלאה, [השמחה של אדם בזה העולם, ממשכת עליו שמחה מעולם הבא] הכי נמי האי עלמא תתאה, כגוונא דאיהי אתערת הכי אמשיך מלעילא, [כך הוא העולם הזה, כפי שאדם מתנהג בזה העולם, כך ממשיך על עצמו מעולם הבא], ולכן כשאדם רק בשמחה ומכריח את עצמו כל הכוחות להיות בשמחה, על ידי זה הוא ממשיך על עצמו שמחה מעולמות העליונים, ולכן אל תהיה בטלן, ואף שאני יודע שעובר עליך מה שעובר צרות ויסורים מרירות ומכאובים, תשתדל להיות בשמחה עם כל הכוחות, ואז תראה שכל מזלך יתהפך לטובה, הלוואי שתכניס את הדיבורים האלו בלבך.
|
||
בעזה"י יום ד' לסדר כי תבא לאומן ט"ו אלול ה'תשע"א שלום וברכה אל … נ"י הנה אנחנו נמצאים בדיוק באמצע חודש אלול, שאנחנו צריכים להתכונן על יום הדין הקדוש והנורא, שאז דנים את האדם על כל פרט ופרט מה שעשינו כל השנה וכו' וכו', והקדוש ברוך הוא אב הרחמן חמל עלינו ונתן לנו חודש של חשבון הנפש, שעלינו להתבונן היטב איך עבר עלינו כל השנה, האם חשבנו כל יום ויום ממנו יתברך? האם זכינו לדבר כל יום ויום עמו יתברך? האם הקפדנו להתפלל בכל יום את השלוש תפלות במנין דייקא? האם למדנו בכל יום חומש ורש"י עם התרגום מפרשת השבוע? האם למדנו משניות בכל יום? האם למדנו בכל יום דף גמרא? האם היינו בכל יום ויום שמחים ועליזים על נועם חלקינו שאנחנו זכינו להבראות מזרע ישראל ולא עשנו גוי כגויי הארצות? האם עשינו חסד בכל יום עם איזה יהודי לקרב אותו להקדוש ברוך הוא על ידי שהפצנו איזה ספר מספרי רביז"ל? את כל אלו השאלות אנחנו צריכים לשאול את עצמינו, ותיכף ומיד לקבל על עצמינו שמהיום והלאה נעשה את זה אם לא עשינו את זה כל השנה, כי תשובה מועלת תמיד, כמאמרם ז"ל (פסחים קיט.) ידו של הקדוש ברוך הוא פרוסה תחת כנפי החיות כדי לקבל בעלי תשובה, ולכן בוא על כל פנים מהיום והלאה לקיים את כל זה בתמימות ופשיטות גמור, כי אתה לא יכול לתאר ולשער את גודל הזכות של בר ישראל שרק חושב ממנו יתברך לדקה, ואומר לעצמו מה שאמר הנביא (ישעיה מ' כ"ו) "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה, המוציא במספר צבאם לכולם בשם יקרא", ותיכף מיד הוא עונה לעצמו הנה יש מציאות של בורא יתברך שמו, שברא את כל הבריאה היפה הזו, וכן כשבר ישראל זוכה לדבר אפילו דיבור אחד אליו יתברך, זה עושה רעש בכל העולמות, וכן כשבר ישראל נכנס שלוש פעמים ביום לבית הכנסת להתפלל, הרי זה זוכה שכל העולמות פתוחים לפניו, כי אין לתאר ואין לשער את הזכות של אדם שנכנס בכל יום בבית הכנסת, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (ילקוט בלק רמז תשע"א) מה נחלים הללו בני אדם יורדין לתוכן כשהן טמאין וטובלין ועולין טהורין, כך בתי כנסיות ובתי מדרשות בני אדם נכנסין לתוכן כשהם מלאים עוונות, ויוצאים מלאים מצוות; ולכן אשרי מי שנכנס בכל יום שלוש פעמים ערב ובוקר וצהרים לבית הכנסת להתפלל את השלוש תפלות שחרית מנחה ערבית, ולפני כל תפלה מכניס פרוטה לצדקה לקופת הצדקה, שאמרו חכמינו הקדושים (בבא בתרא דף י.) רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי אמר דכתיב (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך", וכן נפסק ברמב"ם (פרק י' מהלכות מתנות עניים הלכה ט"ו) גדולי החכמים היו נותנין פרוטה לעני קודם כל תפלה ואחר כך מתפללין שנאמר (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך" וכן נפסק בשולחן ערוך (אורח חיים סימן צ"ב סעיף י') טוב ליתן צדקה קודם תפלה: ולכן אשרי ואשרי מי שנזהר לפני כל תפלה להכניס כמה פרוטות לצדקה, שאז נכון יהיה לבו בטוח שלא יחזור תפילתו ריקם, וכן מי שזוכה ללמוד בכל יום חומש ורש"י עם התרגום מפרשת השבוע, זה סגולה לאריכות ימים ושנים, וכן בר ישראל שזוכה ללמוד משניות, מזכך את הנשמה שלו, כמאמרם ז"ל (סנהדרין מב.) במי אתה מוצא מלחמתה של תורה? במי שיש בידו חבילות של משנה. ומובא (מדרש תלפיות) שאשר בן יעקב יושב על פתחו של גיהנום, ומי שהירבה ללמוד משניות אינו מניחו להכנס שם, ולכן אשרי מי שיגרוס בכל יום כמה וכמה פרקים משניות, שהוא הצלחה נצחיית, כי משנ"ה אותיות נשמ"ה, ועל כולם שבר ישראל זוכה ללמוד בכל יום דף גמרא, זה ממשיך לו שמירה, כי ג'מ'ר'א' ראשי תיבות הד' מלאכי השמירה ג'בריאל מ'יכאל ר'פאל א'וריאל, ולכן רציתי מאד מאד שתתחיל גם כן להצטרף אל לומדי הדף היומי, ותלמד בכל יום דף גמרא, שזה חיות להנשמה, ואי אפשר להסביר את זה אלא למי שהרגיל את עצמו ללמוד בכל יום דף גמרא אפילו בגירסא, שהוא טועם טעם נורא ונפלא בלימוד דף גמרא ליום, ולכן אני מאד מבקש אותך תעשה כל מה שביכולתך להצטרף בלימוד דף גמרא, שזה ישמור אותך מכל רע, ואל תתן להיצר הרע והס"מ שיחליש דעתך ויאמר שזה לא בשבילך וכו', וכאילו אתה ממילא לא מבין וכו', כי הכל הסתות של הס"מ לקרר את האדם מללמוד דף גמרא אפילו בגירסא, כי בפירוש גילה לנו חכמינו הקדושים (עבודה זרה יט.) לעולם ליגריס איניש ואף על גב דמשכח ואף על גב דלא ידע מאי קאמר; ולכן שאף אחד לא יבלבל לך את המוח והדעת שזה לא נקרא לימוד וכו', והלוואי והלוואי שכל בר ישראל היה מצטרף אל הלימוד של דף היומי, כי כך מקשרים את היום אל הדף גמרא, והדף אל היום, ושניהם מקושרים אל האדם, ואי אפשר להסביר את זה למי שלא טעם להיות עקשן גדול ללמוד בכל יום דף גמרא אפילו בגירסא, שזה זכות נפלא להאדם, שכל יום הוא מזכיר את שמות התנאים והאמוראים, ואם שופכים על הנשמה מידי יום ביום דף גמרא, אזי נכנסים הרבה טיפות בתוך תוכו, אשרי מי שיקיים את זה, הדף היומי של היום חולין פ' ולכן אל תהיה בטלן, מהיום תתחיל ללמוד כל יום דף גמרא, והעולה על הכל תעשה חסד עם הזולת, בפרט שתעסוק בהפצת מעיינות החכמה חוצה, שאין למעלה מזה.
|
||
בעזה"י יום ה' לסדר כי תבא ט"ז אלול ה'תשע"א שלום וברכה אל … נ"י חסדי השם יתברך שאנחנו מתקרבים לראש השנה הקדוש והנורא, שרביז"ל הבטיח שמי שיהיה אצלו בראש השנה, ראוי לו לשמוח כל השנה, ולכן לא צריכים להתבלבל מכל אלו שמסיתים ומדיחים נגד הנסיעה לראש השנה, כי בפירוש גילה לנו רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן ת"ה) הראש שלי הוא חידוש גדול, והשם יתברך יודע שאין הדבר הזה בירושה מאבותי, רק השם יתברך נתן לי זאת במתנה, שאני יודע מהו ראש השנה וכו', וכל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי, ולכן לא צריכים להתבלבל מכל אלו שמנסים למנוע את אחינו בני ישראל להיות אצל רביז"ל בראש השנה באומן, אדרבה עלינו מונח החוב לעשות כרוז שיהיו כולם על ראש השנה, איש בל יעדר, כמו שרביז"ל הזהירנו מאד מאד (חיי מוהר"ן סימן ת"ג) שכל מי שמאמין בו שיעשה כרוז שיבוא לרביז"ל באומן על ראש השנה, ושם יקבל את תיקונו הנצחי, ואי אפשר להסביר לבני אדם שעדיין לא טעמו את טעם ראש השנה, מה זה ראש השנה? הרי אנחנו רואים בגשמיות כשיש על אדם משפט, הוא מחפש אחר עורך דין הכי גדול, וככל שהוא נמצא בסכנה יותר גדולה וכו', ובפרט עונש מוות וכו', הוא כבר לא מסתכל על אף אחד, אלא מחפש אחר העורך דין הכי גדול בעולם, כדי להצילו ממוות לחיים וכו' וכו', והנה חכמינו הקדושים אמרו (ראש השנה טז.) הכל נידונים בראש השנה וכו', וכן אמרו (ביצה טז.) כל מזונותיו של אדם קצובים מראש השנה וכו', כל מה שיקרה עם אדם כל השנה, כותבים בראש השנה וכו', מי שמאמין בדברי חכמינו הקדושים, אינו שואל שום שאלות, ואינו מתפעל משום בריה שבעולם, אלא רץ וטס לאומן אל רביז"ל על ראש השנה, שהוא העורך דין הכי גדול שהבטיח שמי שיבוא אליו בראש השנה, יהפוך לו את כל הדינים הקשים והמרים שנגזרו עליו וכו' וכו', אל רחמים וחסדים, וימשיך לו שפע ברכה והצלחה בכל מעשה ידיו, ויש על זה עדות חיה של אלפי אנשים שראו אותות ומופתים במשך השנה, רק בזכות שהיו בראש השנה באומן, ולכן כל מי שנמצא בבעיה וכו', או צריך ישועה וכו', כששומע דבר זה שבאומן הוא ימצא העורך דין הכי גדול, שהוא מטה כלפי חסד את כלל נשמות ישראל, מי לא ירצה להיות אז שמה? וכן אמר בפירוש מוהרנ"ת ז"ל כל יהודי שיהיה בראש השנה באומן, יש לו חלק בהגאולה שנגאל בקרוב, ולכן דייקא עכשיו כשעם ישראל נמצאים בסכנות גדולות בכל העולם כולו וכו', ובפרט בארץ ישראל צריכים רחמי שמים שהתוגר ישב בשקט וכו', והפרסי ישב בשקט וכו', והפלשתים ישבו בשקט וכו', ולכן דייקא עכשיו יותר מתמיד כל מי שיש בו אמונה בבורא כל עולמים, ראוי לו לנסוע אל ציון רביז"ל על ראש השנה באומן, וביחד נתפלל על עליית המלכות דקדושה, שיתפשט מלכותו יתברך על כל העולם כולו, ויקויים (תהלים כ"ב כ"ט) "כי להוי"ה המלוכה ומושל בגוים", וכן יקויים נבואת הנביא (יואל ד') "והוי"ה מציון ישאג ומירושלים יתן קולו ורעשו שמים וארץ והוי"ה מחסה לעמו ומעוז לבני ישראל: וידעתם כי אני הוי"ה אלקיכם שוכן בציון הר קדשי והיתה ירושלים קודש וזרים לא יעברו בה עוד", אשרי מי שבא השנה אל רביז"ל באומן על ראש השנה, ויהיה לו חלק בגאולת עולם, ויקויים (ישעיה ב' ד') "ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות, לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה", ונזכה יחד לשמוח בהתגלות אמתת מציאותו יתברך ת'הא ש'נת ע'ולם ב'רור, שיתגלה לכולם בבירור אמיתי איך שאין שום מציאות בלעדו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו, ויאמר כל אשר נשמה באפו, הוי"ה מלך ומלכותו בכל משלה.
|
||
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר כי תבא י"ז אלול ה'תשע"א שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתקבל את השבת הקדוש הזה בשמחה עצומה, כי השבת היא ח"י אלול, ואמר הבעל התניא זי"ע ששמע מרבו הגדול המגיד ממעזריטש זי"ע ששמע מרבו הבעל שם טוב הקדוש זי"ע שמח"י אלול עד ראש השנה יש י"ב ימים, ובכל יום מהי"ב ימים האלו יכולים לתקן מה שקלקלו בחודש אחד מחודשי השנה, ולכן מהשבת הקדוש הזה ראוי להתעורר בשמחה עצומה ובתשובה גדולה על מה שעבר עלינו בחודש תשרי העבר וכו', וכן מיום ראשון להתעורר וכו' על מה שעבר עלינו בחודש חשון וכו', וכן בכל יום ויום, אשרי מי שאינו מטעה את עצמו בזה העולם כלל, העיקר מה שאתה צריך לדעת, להרגיל את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא בשפת האם שלך, ותמיד תזכור שאפילו דיבור אחד שמדברים אליו יתברך, זה עושה רושם בכל העולמות, וכך במשך היום נתלקט כל הדיבורים האלו עד שיוצא שהתבודד שעה ויותר עמו יתברך, כי באמת רביז"ל רצה שאנחנו נתבודד כל היום כולו, מהרגע שפותחים את העיניים מהשינה וכו', עד שהולכים לישון בלילה וכו', ואמר מאחר שאתם לא יכולים וכו', אזי לכל הפחות שיהיה שעה אחת ביום וכו', והנה אנחנו שבורים ורצוצים כל כך עד שאין ביכולתינו שעה שלימה וכו', ולכן צריכים להתחזק אפילו עם דיבור אחד לדבר עמו יתברך, שזה עושה רושם בכל העולמות, אשר אדם איש גס וכו' שמסתובב בזה העולם הגשמי והחומרי המלא העלמות והסתרות וכו' ואף על פי כן נעצר לדקה ומדבר עמו יתברך, דבר זה עושה רעש בכל העולמות, וכן בכל פעם כשרק מדבר דיבור אחד עמו יתברך, זה עושה רעש גדול בעולמות העליונים, ולכן בכל פעם עלינו לדבר דיבור אחד אליו יתברך, ועוד דיבור, ועוד דיבור וכו' וכו'. כי הסיבה שאדם לא מדבר אל הקדוש ברוך הוא, כי הוא לא יודע אשר דיבור אחד הוא גם כן חשוב בעיניו יתברך, ולכן הוא מתרשל לגמרי לדבר עמו יתברך, ולכן אני מאד מבקש אותך, אל תהיה בטלן, אל תסתכל על אף אחד, לא ישאר ממך כלום, רק אלו הדיבורים שדברת היום אליו יתברך, ובפרט כשזכית להתוודות לפניו יתברך, ולומר אליו רבונו של עולם תמחול לי וכו' כזאת וכזאת עשיתי וכו', ולא רציתי, אלא יצרי התגבר עלי וכו', ותפרש את שיחתך עמו יתברך וכו', אין אתה יכול לתאר ולשער איזה רעש אתה גורם בשמים, עד כדי כך שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רנ"ט) כשאדם מתבודד ומפרש שיחתו וצערו לפני השם יתברך, ומתודה ומתחרט על גדל הפגמים שעשה, אזי גם השכינה כנגדו מפרשת לפניו שיחתה וצערה ומנחמת אותו, כי כל פגם ופגם שפגם בנשמתו, פגם אצלה גם כן כביכול, וזה בחינת (דברים כ"ו): "את הוי"ה האמרת והוי"ה האמירך" וכו'. והיא מנחמת אותו שתבקש תחבולות לתקן כל הפגמים, וגו'. וחכמינו הקדושים אמרו (תורת כהנים בחוקותי) אמר הקדוש ברוך הוא, שמיד שהם מתוודים על עונותיהם מיד אני חוזר ומרחם עליהם שנאמר (ויקרא כ"ו) "והתודו את עונם ואת עון אבותם במעלם אשר מעלו". ולכן ראה מה לפניך, אוצרי אוצרות, תתחיל מעכשיו לדבר אליו יתברך בכל פעם אפילו דיבור אחד, וזה ימשיך עליך אור וזיו וחיות ודביקות באין סוף ברוך הוא, כי התפלה הוא כלי לקבל בו את אורו יתברך, ואל תתייאש בשום פנים ואופן, אפילו שעבר עליך כבר מה שעבר, כי כך אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רס"א) כשנופל אדם ממדריגתו ידע שמן השמים הוא, כי התרחקות תחילת התקרבות, על כן נפל שיתעורר יותר להתקרב להשם יתברך, ועצתו שיתחיל מחדש ליכנס בעבודת השם, כאילו לא התחיל עדיין כלל מעולם. וזה כלל גדול בעבודת השם יתברך שצריכין ממש בכל יום להתחיל מחדש; וכעין שאמרו חכמינו הקדושים (תנחומא כי תבא) היום הזה הוי"ה אלקיך מצוך, בכל יום יהיו בעיניך חדשים כאילו בו ביום נצטוית עליהם.
|
||
בעזה"י יום א' לסדר נצבים וילך י"ט אלול ה'תשע"א שלום וברכה אל … נ"י הנה אנחנו נמצאים בשבוע אחרון של שנת תשע"א, ולכן אני מאד מבקש אותך על כל פנים מהשבוע הזה תלמד בכל יום חומש ורש"י עם התרגום מפרשת השבוע, ודיברנו הרבה מזה שעל פי דברי מרן ז"ל (שולחן ערוך אורח חיים סימן רפ"ה סעיף ג') ומציין שם המשנה ברורה, וכן בספר מעשה רב כתב בהנהגת הגר"א שהיה נוהג תיכף אחר התפלה בכל יום לקרוא מקצת מהסדרה שנים מקרא ואחד תרגום ומסיים בערב שבת, וכו' עיין שם, והמציאות מראה שמי שמחכה עד יום שישי, פשוטו כמשמעו הוא לא מסיים את פרשת השבוע, וכך עובר עליו שבוע אחר שבוע ומזלזל במצוה כל כך גדולה, שחכמינו הקדושים הבטיחו על זה אריכות ימים, כמאמרם ז"ל (ברכות ח.) לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו, אדם צריך תמיד להכיר את עצמו, וזה האמת של רביז"ל, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (יבמות כה:) אדם קרוב אצל עצמו ואין אדם משים עצמו רשע, ולכן כל אדם צריך להרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, וכל ספק וספק ספיקא שיש לו, שידבר עם הקדוש ברוך הוא שיאיר לו את האמת איך להתנהג, ידוע שרוב הטעויות של בני אדם בחייהם הגשמי והרוחני וכו' וכו', זה רק מחמת שהם מסתכלים על אחרים וכו', ורוצים להדמות לאחרים וכו', מקנאים את אחרים וכו', ולא רוצים להסתכל על המציאות האמת באיזה בחינה הוא נמצא וכו' וכו', והאמת של רביז"ל היא להתבודד הרבה עם הקדוש ברוך הוא עד שיהיה לו מח נקי, וידע את האמת מה נקודתי? ומה תכליתי בהחיים? וזה אי אפשר להשיג אלא על ידי ריבוי התבודדות, אם אדם לא רוצה להטעות את עצמו כמו שהזהירנו רביז"ל (שיחות הר"ן סימן נ"א) את זה תקבלו ממני שלא יטעה אתכם העולם, כי העולם מטעה מאד, אזי תמיד יסתכל רק על נקודת עצמו, כי כך גילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל"ד) אשר יש לכל בר ישראל נקודה מה שאין בחבירו, ולכן כל אחד צריך להסתכל מה שטוב בעדו וכו', ומה שהוא יוכל לקיים עם אמת, וזה זוכים על ידי ריבוי שיחה בינו לבין קונו, כי בני אדם יכולים להטעות את עצמם מאד מאד אם לא מתבודדים עצמם בכל יום עמו יתברך, ואם לא חיים בחשבון הנפש, ולכן בשבוע האחרון של השנה תשע"א תעשה לעצמך חשבון כמה שבועות החסרת לגמרי מלעבור על פרשת השבוע שנים מקרא ואחד תרגום? או כמה חודשים ואפילו כל השנה עבר לך שלא פתחת את החומש? ולכן אל תהיה בטלן, מהיום תתחיל ללמוד חומש ורש"י עם התרגום מפרשת נצבים וילך שהם פרשת השבוע, ותקבל על עצמך מהשבוע להיות חזק בזה כל יום ויום, ומובא מהצדיק הקדוש רבי יששכר דוב מבעזלא זי"ע שביום שלומדים חומש ורש"י עם התרגום, לא יחטא, וכן הוא בענין לימוד משניות, אשרי מי שזוכה ללמוד בכל יום פרק משניות או שתי פרקים וכו' וכו', ועל כולם דף גמרא, וצריכים להיות בזה מאד מאד חזק, כי כל מי שלומד בכל יום את השלוש לימודים האלו מקרא משנה גמרא, הוא העשיר הכי גדול, כמאמרם ז"ל (שבת קכ.) "ובביתי אין לחם ואין שמלה" שאין בידי לא מקרא ולא משנה ולא תלמוד, כי אין עוד עני שאין לו לא לחם ולא בגד וכו', זה שאינו לומד בכל יום מקרא משנה גמרא, ותאמין לי שאין לי פה שום כוונה אישית, הרגע שאתה נמצא תחת חסותי, אני מוכרח להגיד לך את האמת מה חשוב למעלה בשמים? רק תורה, ועוד פעם רק תורה, ועוד פעם רק תורה וכו' וכו', כי מלבד זה הכל הבל ורעות רוח, וכבר אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן רפ"ז) מה יש להאדם לעשות בזה העולם, אין צריך כי אם להתפלל וללמוד ולהתפלל. "מע באדארף מער ניט נאר דאווינין אין לערנין אין דאווינין" כי רק זה התכלית לעסוק הרבה בתפלה שיחה בינו לבין קונו, והעיקר להתמיד בלימוד תורה הקדושה, ואמרו (זוהר ויחי רמ"ב) כמה חביבין אינון מלין דאורייתא. כמה חביבין אינון דמשתדלי באורייתא קמי קודשא בריך הוא, דכל מאן דאשתדל באורייתא לא דחיל מפגעי עלמא, נטיר הוא לעילא, נטיר הוא לתתא, ולא עוד אלא דכפית לכל פגעי דעלמא, ואחית לון לעומקי דתהומא רבא; ולכן אני מאד מבקש אותך מהיום הזה ראה לקיים מה שאני מעורר אותך כל יום ויום על לימוד תורה הקדושה, אשר אין ערוך אליה, ואם תחפש תירוצים וכו', אני מבטיח לך שהיצר הרע והס"מ ימציאו לך כל יום תירוצים אחרים למה לא הצלחת היום ללמוד קצת מקרא קצת משנה קצת גמרא וכו', ולכן שמע בקול רביז"ל שהזהירנו כל כך לא להטעות את עצמינו, כי העולם מטעה מאד, אדם צריך לחיות עם חשבון הנפש ולהכיר את עצמו, ולשמוח עם הנקודות טובות שיש בו, ולא יבלבל את עצמו עם אחרים כלל, כי מה יש לו עם אחרים? וכמו בגשמיות אם אדם לא יאכל יהיה רעב וכו', או ימות מרעב וכו', ואף אחד לא ירחם עליו אם הוא לא ירחם על עצמו וכו', וכמו כן ויותר מכן ברוחניות, אם אדם לא חושב על תכליתו הנצחי, לא יהיה לו שום דבר וכו', ואף אחד לא ירחם עליו וכו', וזה הפסד נצחי וכו', ולכן תקבל על עצמך מהיום הזה ללמוד בכל יום קצת מקרא מפרשת השבוע, קצת משנה כסדרן פרק או שתי פרקים וכו' וכו', והעיקר ללמוד את הדף היומי, שזה מתנה מהשמים ללמוד בכל יום דף גמרא, שמצלת את האדם מכל מיני חטאים, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רי"ד) שתלמו"ד מבטלת את הקליפה שמכנסת באדם עצבות ומרירות ומרה שחורה ודכאון וכו' וכו', הדף היומי של היום זה חולין פ"ד, ולכן אל תהיה בטלן, חוס וחמול עליך ותהיה רק שש ושמח עם הנקודות טובות שיש בך, ואל תתן את העצבות והעצלות שיתפסו אותך, רק להיות בשמחה ולמסור את נפשך על מידת השמחה, כי אין עוד דבר שבא לאדם כל כך קשה כמו מידת השמחה, כי הס"מ מאד מפחד מאדם שהוא שמח ומשמח את אחרים, כי מי שזוכה להיות בשמחה ומשמח את אחרים, מובטח לו שיהיה בן עולם הבא, כמאמרם ז"ל (תענית כ"ב.) רבי ברוקא חוזאה הוה שכיח בשוקא דבי לפט, הוה שכיח אליהו גביה, אמר ליה, איכא בהאי שוקא בר עלמא דאתי? אמר ליה, לא. וכו' אדהכי והכי אתו הנך תרי אתי. אמר ליה: הנך נמי בני עלמא דאתי נינהו. אזל לגבייהו. אמר להו, מאי עובדייכו? אמרו ליה, אינשי בדוחי אנן, מבדחינן עציבי. אי נמי, כי חזינן בי תרי דאית להו תיגרא בהדייהו טרחינן ועבדינן להו שלמא.
|
||
בעזה"י יום ב' לסדר נצבים וילך כ' אלול ה'תשע"א שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתתחזק באמונה פשוטה בו יתברך, אשר רביז"ל הזהירנו על זה יותר מהכל, ואמר (שיחות הר"ן סימן ל"ג) אצל העולם אמונה הוא דבר קטן, אבל אצלי העיקר הוא אמונה; כי תיכף ומיד כשבר ישראל מאמין בו יתברך, על ידי זה מדבק את נשמתו שהיא חלק אלקי ממעל אליו יתברך, ולכן אמר מוהרנ"ת ז"ל שאנחנו מוצאים שיחזקאל הנביא שהיה מגדולי הנביאים שגילה את המרכבה העליונה, ולכן מתחיל עם הפסוק (יחזקאל א') נ'פתחו ה'שמים ו'אראה מ'ראות א'לקים, שהיא ראשי תיבות אמונה, היינו כדי שיזכה שיפתח לו כל העולמות, ויראה את המרכבה העליונה, צריכים להקדים אמונה פשוטה בו יתברך, ולכן אשרי מי שמחזק את עצמו באמונה פשוטה לידע ולהודיע ולהוודע אשר אין בלעדו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, ודבר גדול ודבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, וכשבר ישראל מחדיר בעצמו ידיעות אלו ומרגיש שהקדוש ברוך הוא נמצא ואין בלעדו נמצא, על ידי זה הוא פותח את פיו לדבר אליו יתברך, כאשר ידבר איש אל רעהו, שזה נקרא בלשון רביז"ל "התבודדות", שהזהירנו על זה מאד מאד, ואמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ה) ההתבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל. דהינו לקבוע לו על כל פנים שעה או יותר להתבודד לבדו באיזה חדר או בשדה, ולפרש שיחתו בינו לבין קונו בטענות ואמתלאות בדברי חן ורצוי ופיוס, לבקש ולהתחנן מלפניו יתברך, שיקרבו אליו לעבודתו באמת. ותפלה ושיחה זו יהיה בלשון שמדברים בו, [דהיינו בשפת האם של כל אחד] וכו'. והנהגה זו הוא גדולה במעלה מאד מאד, והוא דרך ועצה טובה מאד להתקרב אליו יתברך, כי זאת היא עצה כללית, שכולל הכל. כי על כל מה שיחסר לו בעבודת השם, או אם הוא רחוק לגמרי מכל וכל מעבודתו יתברך על הכל יפרש שיחתו ויבקש מאתו יתברך, ואפילו אם לפעמים נסתתמין דבריו, ואינו יכול לפתוח פיו לדבר לפניו יתברך כלל, אף על פי כן זה בעצמו טוב מאד. דהיינו ההכנה שהוא מוכן ועומד לפניו יתברך, וחפץ ומשתוקק לדבר, אך שאינו יכול, זה בעצמו גם כן טוב מאד, וגם יוכל לעשות לו שיחה ותפלה מזה בעצמו. ועל זה בעצמו יצעק ויתחנן לפניו יתברך, שנתרחק כל כך, עד שאינו יכול אפילו לדבר. ויבקש מאתו יתברך רחמים ותחנונים, שיחמול עליו ויפתח פיו, שיוכל לפרש שיחתו לפניו: ואמר רביז"ל שכמה וכמה צדיקים גדולים מפורסמים סיפרו, שלא באו למדריגתם, רק על ידי הנהגה זו, ולכן אשרי האדם שזוכה להרגיל את עצמו לדבר עמו יתברך בכל יום ויום בשפת האם שלו, אשר אפילו דיבור אחד שמדבר עושה רעש גדול בשמים וכו' ואם קשה לו לדבר מרוב אטימות לבו וכו', יעשה מזה בעצמו תפלה, ויאמר רבונו של עולם אני כל כך רחוק ממך שגם לדבר עמך קשה לי מאד , מה אומר ומה אצטדק שכל כך נפלתי ונשלכתי בשאול תחתית ומתחתיו, עד שקשה וכבד לי לפתוח פי ולדבר אליך, כי מרוב בלבול דעתי איני זוכה לשיח ולפרש את כל אשר עם לבבי אליך יתברך וכו' וכו'. וכך מרגילים את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, אשר אין ערוך אליה, אבל על זה צריכים אמונה ברורה ומזוככת, כי המאמין האמיתי שמאמין שהוא יתברך נמצא אתו עמו ואצלו, אז לא יהיה לו קשה לדבר אליו יתברך, אשרי מי שאינו מטעה את עצמו ומדבר את כל אשר עם לבבו לפניו יתברך.
|
||
בעזה"י יום ג' לסדר נצבים וילך כ"א אלול ה'תשע"א שלום וברכה אל … נ"י דע לך שהצלחת קהילה היא רק כשמחזיקים את עצמם ביחד, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (תנחומא נצבים) בנוהג שבעולם אם נוטל אדם אגודה של קנים שמא יכול לשברם בבת אחת? ואילו נוטל אחת אחת אפילו תינוק משברן, וכן את מוצא שאין ישראל נגאלין עד שיהיו כולן אגודה אחת, ולכן יסוד מוסד בקהילתינו הקדושה זה אחדות ואהבה, וכך אמר רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן רצ"ב) העולם ראוי שיתמהו עצמן על אהבה שבינינו; והס"מ כל ענינו היא פירודים "הפרד ומשול", ולכן בכל מקום שיש אחדות, שמה השכינה שורה, ותיכף ומיד כשאין אחדות, צריכים לדעת שנותנים כח להס"מ שענינו להעלים ולהסתיר את אמתת מציאותו יתברך, כי כשעם ישראל מחזיקים את עצמם ביחד, על ידי זה נזכה לקרב את הגאולה, כמו שאמר רביז"ל (ספר המדות אות אמונה סימן נ') על ידי אחדות שיהיה בישראל יבוא משיח; והצרה הכי גדולה שעם ישראל סובלים, זה רק מחמת הפירודים שהס"מ גורם בכל פעם בין נשמות ישראל, כי אם עם ישראל היו מתאחדים יחד, לא היו צריכים לפחד משום אומה ולשון, וכמו שאמר רביז"ל (ספר המדות אות פחד סימן כ"ד) כשישראל באחדות, האומות מתפחדים מהם; ולכן העיקר זה אחדות ואהבה, ואם לא יכולים לפעול אצל כלל ישראל, על כל פנים הקמתי קהילה כזו שהיא יחידה במינה, חממה של אמונה, ובכל שנה לפני תקיעת שופר אני מכריז ומודיע, אם יש פה במנין שלי שני אנשים שלא משתווים יחד, ויש ביניהם מחלוקת, אני מבקש את שניהם שילכו לחיים ולשלום, אני לא רוצה שבתוך המנין שלי יהיה יהודים ששונאים אחד את השני, ושחותרים אחד תחת השני, ודבר זה אני גם כן אומר בהקהילה הקדושה שהקמתי ביזע ובדם, שלא ימצא שתי אנשים שרבים ביניהם, ושונאים אחד את השני, כי אם יש דבר כזה אני מבקש את שתיהם שילכו לחיים ולשלום, אני לא מעונין בשום פנים ואופן שבתוך הקהילה הקדושה שלנו שהיא חממה של אמונה, שימצא שתי יהודים ששונאים אחד את השני, כי אני סובל מספיק עלבונות בזיונות שפיכות דמים יום יום מהס"מ שמסית ומדיח נגדי וכו' וכו', עם כל זאת אני שש ושמח על שזכיתי להקים קהילה קדושה, מיוחדת במינה, במקום שאף פעם לא היה פה זכר של יהדות, ועוד עקרו פה את היהדות, ובפרט בחמישים שנים האחרונות פשוט יש אחד שכל ענינו רק לעקור את הדת וכו', ולכן לאחרונה פתחתי חנות "ברסלב סנטר" שיוכלו לקנות שם כל מה שיהודי צריך, כגון מזוזות, ציצית, תפלין וכו' וכו', ופלא על גבי פלא מה שרואים יום יום את מעלת נשמות ישראל, אפילו אלו שהתרחקו וכו', נכנסים לקנות זה כיפה וכו', זה ציצית וכו', זה מזוזה וכו', וכולם משבחים ומפארים את החנות של יהדות, ובזה ראוי לנו לשמוח מאד מאד שאנחנו זוכים ומזכים את הרבים עם יהדות, מה שגזלו מהם במשך החמישים השנים האחרונים. ולכן אני מאד מבקש את כלל אנשי שלומינו בלי יוצא מן הכלל, השנה אנחנו מוכרים את הד' מינים עם פיקוח תמידי של "בית הוראה" שלנו, שכל אחד יקנה את הד' מינים הכי מהודרים בחנות שהקמתי במסירות נפש הכי גדולה, ובזה יעזור שעוד כמה משפחות מאנשי שלומינו כגון הסופרים וכו' וכו', יהיה להם פרנסה, וכן יהיה למכירה סוכות מוכנות, וכן סכך וכו', ואני רוצה שהחנות "ברסלב סנטר" יתרחב במלוא מובן המילה, שלא יחסר שמה שום דבר מה שקשור ליהדות, וזה יהיה ממש מגדל אור לכל הצפון בלי שום גוזמא, ולכן אני מבקש אותך שתתן יד ועזרה להחנות שהקמתי, שיהיה מוצלחת מאד, ומה שאתה צריך וכו', ומה שצריכים וכו', תודיע תיכף ומיד להמשרד, ואנחנו נשתדל להביא את זה, כי תהלה לאל כמו שהצלחנו בגדול הן עם החינוך של הבנים והבנות, והן עם בניית בית הכנסת הגדול, והן בכלליות הקהילה שבכל פעם נכנסים לגור משפחות חדשות, ובקרוב מאד מתחילים לבנות אלף דירות (זה לא גוזמא ולא סיפור), ולכן אני מבקש מכל אחד מאנשי שלומינו שיצטרף בקניות לצרכי החג כגון הד' מינים מהודרים, וכן סוכות ונוי סוכה וכו' וכו', רק בהחנות שהקמתי במסירות נפש, ואף שגם על זה כבר חותרים וכו' וכו', אבל זה לא יועיל לאף אחד שום דבר, תהלה לאל אין עוד קהילה קדושה כמו קהילתינו בכל הצפון, שיש מנינים מותיקין עד חצות לילה, וכן בשבת קודש יש לנו כבר שבע מנינים שחרית בשבע זמנים, דבר זה אפילו בעיר גדולה קשה למצוא, ולכן אין לנו מה להתבייש משום קהילה בעולם, ורק דבר אחד אני מבקש שיהיה אחדות ואהבה גדולה בינינו כרצונו של רביז"ל, ואמר רביז"ל (ספר המדות אות צדיק חלק ב' סימן י"ד) עיקר כח הצדיקים הוא כשהדין נמתק, היינו על ידי אחדות השם יתברך; זאת אומרת בזה שהצדיקים מחדירים בנשמות ישראל אחדות השם יתברך, שנדע אשר אין בלעדו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, על ידי זה נמתק הדין מעל כל אחד ואחד, אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלינו ומה יפה ירושתינו, טוב להודות להקדוש ברוך הוא על כל החסד שעשה עמנו.
|
||
בעזה"י יום ד' לסדר נצבים וילך כ"ב אלול ה'תשע"א שלום וברכה אל … נ"י חסדי השם יתברך שאנחנו מתקרבים אל יום הגדול והנורא יום ראש השנה, ונזכה להיות אצל רביז"ל בראש השנה, וזה צריך לאחד אותנו יותר ויותר, כי בפירוש אמר רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן רצ"ב) העולם ראוי שיתמהו עצמן על אהבה שבינינו; ועל זה אני מוסר את נפשי כל השנים שיהיה אחדות ואהבה בין אנשי שלומינו, ובפרט זה חצי יובל שנים שהקמתי את הקהילה הקדושה של חסידי ברסלב ביבנאל במסירות נפש הכי גדולה, אשר עד היום כולנו סובלים מהס"מ שמסית ומדיח נגדינו, עם כל זאת אנחנו מתאחדים יותר ויותר, ומשתדלים לעשות חסד אחד עם השני, כי יסוד מוסד של קהילתינו זה חסד, לעשות אחד עם השני רק חסד, לעזור להשני, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (ילקוט הושע רמז תקכ"ב) אמר הקדוש ברוך הוא חביב עלי חסד שאתם גומלים זה לזה יותר מכל הזבח שזבח שלמה לפני אלף עולות, שלמה המלך הקריב אלף קרבנות בכל יום ויום, עם כל זאת אמר הקדוש ברוך הוא חסד שיהודי עושה עם הזולת, זה שווה לו יותר מכל הקרבנות, ואל תחשוב שקרבן שהקריבו בבית המקדש היה דבר פשוט, כי כך מובא מהמקובלים שלמה נקרא קרבן? אלא שמקרב את העולמות זה לזה על ידי שמות ויחודים, היינו כי בכל קרבן שהקריבו, היה בזה שמות ויחודים עמוקים, וכעין שמובא בזוהר (ויחי קלט:) לאחזאה יחודא מתתא לעילא, ומעילא לתתא, מתתא לעילא היינו קרבן להוי"ה, מעילא לתתא היינו קרבנכם וכו', עיין שם. וכן הוא (ספר הבהיר המיוחס לרבי נחוניא בן הקנה ז"ל) ואמאי אקרי קרבן, אלא מפני שמקרב הצורות הכחות הקדושות כדכתיב (יחזקאל ל"ז י"ז) "וקרב אותם אחד אל אחד לך לעץ אחד והיו לאחדים בידך" וכו', עיין שם, עם כל זאת חסד שיהודי עושה עם השני, זה שווה מאלף קרבנות שכלולים מאלפי אלפים ורבבות שמות ויחודים וכו' וכו', ומי שמתבונן בזה, ירעד ויפחד וישתומם ממעלת מידת החסד שיהודי עושה עם השני, עד כדי כך שאלף קרבנות שבהם כלולים אלפי אלפים ורבבות שמות ויחודים, ולא באים לחסד אחד שיהודי עושה עם השני, ועל יסוד זה בניתי את הקהילה הקדושה שלנו ביבנאל, וכן יש לי פה בארצות הברית ארבע קהילות נפלאות, והכל בנוי ומיוסד על אהבה וחסד שאחד עושה עם השני, ולכן לא בחינם שהס"מ משתגע, כי כל ענינו זה רק "הפרד ומשול", ולכן אני מאד מבקש אותך עכשיו לפני ראש השנה תראה לבקש סליחה אם הסתבכת עם מישהו וכו', כי עכשיו זה הזמן לחזור בתשובה שלימה, כי ימי אלול הקדושים הם ימי תשובה, ובפרט שנשאר לנו סך הכל שבוע שלם לפני ערב ראש השנה, אשרי מי שמשלים עם זולתו, ואני כל שנה מכריז לפני תקיעת שופר, אם יש פה במנין שלי שתי אנשים שלא משתווים, שיעשו עמי חסד שילכו לחפש מנין אחר, שלא יבלבל את תפלתינו וכו', ולכן אני מאד מבקש אותך תהיה חכם, ותשמור מאד מאד לא להסתכסך עם אף אחד מאנשי שלומינו, רק תחיו ביחד באהבה אחווה וריעות, ותעזרו לי לבנות את הקהילה ביתר שאת ביתר עוז, ונזכה ביחד כבר לקבל את פני משיח צדקינו, אשר מובא בזוהר שיתגלה בגליל התחתון [עיין זוהר (וירא קיט.) יתגלי מלכא משיחא בארעא דגליל, וכו', עיין שם. וכן הוא (שמות ז:) בההוא זמנא יתער מלכא משיחא לנפקא מגו גנתא דעדן, מההוא אתר דאתקרי קן צפור, ויתער בארעא דגליל וכו', עיין שם. וכן הוא (שם ט.) וכדין יחזון כל עלמא דהא אתגלי מלכא משיחא בארעא דגליל, ויתכנשון ליה כל אינון דלעאן באורייתא, ואינון זעירין בעלמא, ובזכות ינוקי דבי רב יתתקף חיליה לאתגברא וכו', עיין שם], הלוואי הלוואי שישרה רק אהבה אחווה וריעות בקהילתינו, ונוכל ביחד לקבל את פני משיח צדקינו.
|
||
בעזה"י יום ה' לסדר נצבים וילך כ"ג אלול ה'תשע"א שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתשמור על מח מחשבתך, ותרגיל את עצמך רק לחשוב מהקדוש ברוך הוא מלא כל הארץ כבודו, ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין ובתוך כל עלמין, ובזה שאדם שומר את מח מחשבתו, כבר נטהר כל האדם, ורואים איך שהס"מ תופס את האדם רק על ידי מחשבות זרות והרהורים רעים, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן מ"ט) מחשבות טובות זה היצר טוב, מחשבות רעות זה היצר הרע, ולכן צריכים להתחזק רק לחשוב מחשבות טובות, ובפרט עכשיו שבא ראש השנה, שאמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן כ"א) שבראש השנה צריכים רק לחשוב טוב, אז יהיה לו טוב, ובפירוש גילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן כ"א) במקום שאדם חושב שם כל האדם, ולכן אשרי אדם שזוכה לקדש ולטהר את מח מחשבתו, ולהכריח את עצמו רק לחשוב ממנו יתברך, ולצייר בדעתו איך שכל העולם כולו זה אור אין סוף ברוך הוא, ואי אפשר להסביר לבני אדם מה זה לחשוב רק ממנו יתברך, ואף שדרך המחשבה לברוח לו, עם כל זאת כבר אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן נ') המחשבה ביד האדם להטותה כרצונו למקום שהוא רוצה, כי אי אפשר שיהיו שני מחשבות ביחד כלל, ואפילו אם לפעמים הולכת מחשבתו ופורחת ומשוטטת בדברים אחרים וזרים, הוא ביד האדם לחזור ולהטותה בעל כרחה אל הדרך הישר, לחשוב מה שראוי. והוא ממש כמו סוס שפונה מן הדרך וסר לדרך אחר, שתופסין אותו באפסר וכיוצא, ומחזירין אותו בעל כרחו אל הדרך הישר, כמו כן במחשבה ממש, שיכולין לתפסה בעל כרחה להשיבה אל הדרך הראוי; ולכן אל יטה אותך יצרך כאילו שאתה כבר שבוי אצלו, ואי אפשר לך לשמור על המחשבה, תלעג לו, כי ביד האדם להטות את המחשבה לאיפה שרוצה, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן כ"ה) שהיצר הרע נקרא היום כח המדמה, וזה כל הצרות שעובר על בני אדם, שהוא חי בדמיונות כאילו רוצים לעשות לו משהו רע וכו', וכן מדמיין דמיונות על אחרים וכו', ומזה נגרם כל מיני מחלוקת ומריבות על לא דבר, ולכן אשרי מי שחזק בלקדש ולטהר את מחשבתו, ולצאת מהדמיונות שלו, שאז כל החיים שלו ילכו כבר באופן אחר לגמרי, ובאמת כבר אמרו חכמינו הקדושים (ירושלמי שבת פרק י"ד הלכה ג') על הפסוק (דברים ז') "והסיר הוי"ה ממך כל חולי" זו רעיון, דאמר רבי אליעזר (שם כ"ח) "ונתן עול ברזל על צוארך" זה רעיון, היינו מה זה העול הכי קשה של האדם? זה הרעיונות והדמיונות שמסבבים אותו, כי מרוב עוונותיו ובפרט של פגם הברית, הוא נמצא בלחץ תדירי ומדמיין לעצמו כל מיני מחשבות של הבל וכו', ושל פחדים וכו', מה יעשה לו זה? ומה יעשה לו ההוא? ובאמת אדם רודף את עצמו יותר מה שאחרים רודפים אותו, כי מי שתמיד רק חושב ממנו יתברך, ומשתדל להכניס את הקדוש ברוך הוא בתוך מח מחשבתו, אזי מתפטר מכל אלו הרעיונות והדמיונות, ונעשה בן חורין אמיתי, ואין עליו שום עול, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רי"א) שכל הענין שנוסעים אל הצדיק האמת בראש השנה, הוא כדי להמתיק את הדינים, ולזכות לקדושת וטהרת המחשבה, אשרי מי שמכניס את דיבורים אלו בתוך לבו, ואז כל החיים שלו ילכו כבר בצורה אחרת לגמרי.
|
||
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר נצבים וילך כ"ד אלול ה'תשע"א שלום וברכה אל … נ"י הנה השבת הזו הוא השבת האחרונה של שנת תשע"א, ולכן צריכים לקבל את השבת הזאת בשמחה עצומה, כי בשבת זאת יכולים לתקן את כל מה שפגמנו בכל שבתות השנה, ועיקר פגם חילול שבת היא שהאדם לא היה שמח בשבת, כי רביז"ל הזהירנו מאד מאד על שמחת השבת, ובפירוש גילה לנו (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י"ז) צריך ליזהר מאד להיות שמח וטוב לב בשבת, כי מעלות וקדושות שבת גדולה ויקרה מאד וכו', ועל ידי שמחת השבת על ידי זה זוכה ליראה בשלימות, לירא ולפחוד רק ממנו יתברך, כי הס"מ מפחיד את האדם בכל מיני פחדים של הבל וכו' וכו', אבל כשבר ישראל שש ושמח בשבת זוכה ליראה כזו שרק מפחד מהקדוש ברוך הוא ולא מבשר ודם כלל, ואמרו חכמינו הקדושים (תנא דבי אליהו רבה פרק כו) קדושת הקדוש ברוך הוא וקדושת שבת וקדושת ישראל שלשתם חשובות כאחת.
|
||