כדי להגיע למכתב מסויים, לחץ על תאריך המכתב: ד' תשרי | ה' תשרי | ו' תשרי | ז' תשרי | ח' תשרי | י"א תשרי | י"ב תשרי | י"ג תשרי | י"ד תשרי | י"ח תשרי | י"ט תשרי | כ' תשרי | כ"ה תשרי | כ"ו תשרי | כ"ז תשרי | כ"ח תשרי | כ"ט תשרי |
||
|
||
ארכיון כל המכתבים לגברים » | ||
|
||
בעזה"י יום א' בין כסה לעשור ה'תשע"ה שלום וברכה אל … נרו יאיר ויזרח מאד אבקש אותך לקראת השנה החדשה שנכנסת לנו לטובה, שתראה לעשות התחלה חדשה ותראה להתחזק בכל מה שתוכל, העיקר הוא 'שמחה' לעבוד הרבה על נקודת השמחה, ולשמוח עם נקודת יהדותו, אשר בפירוש גילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י') מה שבני אדם רחוקים מהקדוש ברוך הוא מפני שאין להם ישוב הדעת, ולמה אין להם ישוב הדעת? מפני שאינם בשמח"ה, כי השמחה היא עולם החירות, תיכף ומיד כשבר ישראל שש ושמח, אזי הוא יכול להוליך את המחשב"ה כמו שהוא רוצה, כי בשמח"ה אותיות מחשב"ה, כשאדם תמיד עצוב אזי מוח מחשבתו בגלות ומלא דמיונות, מה שאין כן כשאדם שש ושמח אזי הוא נמצא בעולם החירות, ואי אפשר להגיע לשמחה אמיתיית אלא לשמוח עם נקודת יהדותו "שלא עשני גוי" כגויי הארצות, אשר שמחה זו עולה על כל השמחות, כי על כל שמחה שבר ישראל רוצה לשמוח הס"מ ימ"ש יכול לשבור אותו וכו', כך נראה יהודי? כך נראה ירא ה' וכו' וכו', אבל עם נקודת "שלא עשני גוי" בזה יכול כל בר ישראל להחיות עצמו יהיה איך שיהיה, ובאמת השמחה הזו ששמח "שלא עשני גוי" זהו נקודת השמחה שבו מאירה עצם עצמיות פנימיות נשמתו שהיא חלק אלוק ממעל ממש, ומי ששש ושמח עם נקודה זו, אזי מוחלין לו על כל עוונותיו, וכמו שאמר רביז"ל (ספר המדות אות אמונה סימן ל"ג) על ידי אמונה יסלח לך הקדוש ברוך הוא על כל עוונותיך, והשמחה שאדם שמח על נקודת יהדותו "שלא עשני גוי", זה עיקר שלימות האמונה, וראוי לכל בר ישראל לשמוח עם זה כל השנה, ואם אנחנו מוצאים שגדולי עולם שרפי מעלה לא היה להם עם מה להחיות את עצמם רק עם "שלא עשני גוי", כמובא מהרב הקדוש רבי צדוק הכהן זי"ע בספרו (פרי צדיק חג השבועות אות י"ג) שפעם אחת דילג הרב הקדוש מבארדיטשוב זי"ע בברכת השחר הברכה "שלא עשני גוי" וכששאלו לו על זה? השיב שבקומו ממטתו בזה היום, היה לו שברון לב מאוד, ולא היה לו במה לחזק עצמו, עד שעלה על דעתו שעל כל פנים תולדתו הוא מצד שורש קדושת ישראל, ובירך בשמחה רבה הברכה "שלא עשני גוי", ובזה השיב את נפשו, ובשביל זה דילג וחיסר עכשיו את הברכה, על אחת כמה וכמה אנחנו קטני ערך ופחותים כמונו ראוי לנו להחיות את עצמינו עם "שלא עשני גוי", והשמחה הזו עולית על כל השמחות, ובפרט אלו שזכו להיות אצל רביז"ל בראש השנה באומן בוודאי ראוי להם לשמוח כל השנה, כמו שאמר רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן ת"ג) ומי שזוכה להיות על ראש השנה ראוי לו לשמוח מאד מאד; וזה שייך גם על אנשי שלומינו שמאיזה סיבה לא יכלו לבוא בראש השנה, אלא התקבצו במקום מגוריהם והתפללו ביחד בהתקשרות לרביז"ל, גם להם ראוי לשמוח מאד מאד שתהלה לאל יש להם אמונת חכמים ברביז"ל ומתאחדים יחד, שזה דבר גדול מאד מאד, כמו שאמר רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן קפ"ז) קודם שיצא מברסלב לאומן להסתלק שם לעילא ולעילא וכו' וכו', בעת שיצא מפתח הבית לעלות על העגלה, עמד אצל המזוזה והניח ידו על המזוזה, ענה ואמר להציבור שהיו שם, תראו להתקבץ יחד ולהתפלל יחד, כי אם תתפללו בכוונה, תוכלו להמשיך אותי לכאן; רואים מכל זה איך שרצונו של רביז"ל היה שנחזיק את עצמינו ביחד, נתפלל יחד, ונלמוד יחד, וזה היה רצונו חזק שנחזיק את עצמינו ביחד, ואמרו אנשי שלומינו שראו את זה בחוש, שבכל קיבוץ של אנשי שלומינו היקרים שהחזיקו את עצמם ביחד, ותמיד דיברו ביניהם רק את דברי רביז"ל, על ידי זה גדלו והצליחו, ולכן אני מאד מאד מבקש אותך שהשנה הזו תשתדל ביתר שאת ביתר עוז רק להיות ביחד באחדות אחד עם אנשי שלומינו, ועל ידי זה תצליח דרכך.
|
||
בעזה"י יום ב' בין כסה לעשור ה'תשע"ה שלום וברכה אל … נ"י עכשיו אנחנו באמצע עשרת ימי תשובה שאמרו חכמינו הקדושים (יבמות מ"ט:) על הפסוק (ישעיה נ"ה ו') "דרשו הוי"ה בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב", אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים; היינו שעכשיו בעשרת ימי תשובה יכולים לתקן את הכל מה שפגמנו כל השנה, כי בראש השנה כתבו את התקציב של האדם כל השנה, וביום הכיפורים חותמים על זה, אבל בעשרת ימי תשובה עדיין יכולים לבטל את כל מה שגזרו עליו, ולכן ראה לנצל את הימים הקדושים האלו להרבות בתפלה ובתחנונים עמו יתברך, ודע לך שעיקר שלימות התפלה לדבר אל הקדוש ברוך הוא כאשר ידבר איש אל רעהו, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן צ"ט) הלא כשהשם יתברך עוזר בהתבודדות, אזי ההתבודדות הוא כאשר ידבר איש אל רעהו, זאת אומרת אדם צריך כל כך להכניס בעצמו את הקדוש ברוך הוא, עד שלא יוכל להיות בלעדיו, וכל דבר קטן שהוא יצטרך, שיבקש רק ממנו יתברך, שזה שלימות ההתבודדות שרצה רביז"ל שנכניס בעצמינו את אמתת מציאותו יתברך כדי שנוכל לדבר איתו ולבקש ממנו כל פרט ופרט שאנחנו צריכים.
|
||
בעזה"י יום ג' בין כסה לעשור ה'תשע"ה שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שבימים אלו הנקראים 'עשרת ימי תשובה' היינו שבע ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים, הם ימים מאד מאד מסוגלים לפעול אצל הקדוש ברוך הוא כל מה שצריך בגשמיות וברוחניות גם יחד, ואל תיקח את זה בקלות, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (יבמות מ"ט:) על הפסוק (ישעיה נ"ה ו') "דרשו הוי"ה בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב", אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים; היינו שעכשיו בעשרת ימי תשובה יכולים לתקן את הכל מה שפגמנו כל השנה, כי בראש השנה כתבו את התקציב של האדם כל השנה, וביום הכיפורים חותמים על זה, אבל בעשרת ימי תשובה עדיין יכולים לבטל את כל מה שגזרו עליו, והעיקר עליך לדעת אשר תיכף ומיד כשבר ישראל שש ושמח, נתרחב לו דעתו ומוחו וזוכה לגדלות המוחין, ועל ידי זה בקלות לו להתבודד עמו יתברך, ולכן חזק ואמץ מאד להיות בשמחה, ועיקר השמחה הוא שמחת המצוות, ורביז"ל אמר (ספר המידות אות שמחה סימן א') כשאדם עושה מצוה בשמחה זה סימן שלבו שלם עם אלקיו, וצריכים הרבה לבקש את הקדוש ברוך הוא, על שמחה, כי שמחה היא אור כל כך גדולה שאי אפשר לקבלה אלא על ידי ריבוי תפילה, לבקש ולהתחנן ממנו יתברך בכל יום רבונו של עולם חוס וחמול עלי וזכיני להיות בשמחה תמיד, ואזכה לרקוד מרוב שמחה, שהשמחה יעבור דרך רמ"ח אברי ושס"ה גידי, ואזכה להרגיש את אמתת מציאותך יתברך, שאתה נמצא ואין בלעדך נמצא, ורק בשביל זה נבראתי וירדה נשמתי אל העולם הגשמי והחומרי הזה, הכל כדי שאזכה להכיר אותך מכל פרט מפרטי הבריאה, אבל אתה יודע שפגמתי במחשבה דיבור ובמעשי, שעל ידי זה נמשך עלי עצבות ועצלות, שמשם נמשך עלי כל הצרות והדינים והעניות והדחקות, ולכן אבי שבשמים חוס וחמול עלי שאזכה לנתק את עצמי מגשמיותי, ואזכה להיות רק בשמחה, ואשמח את עצמי, וכן אזכה לשמח את אחרים, אשר אין עוד מצוה יותר גדולה מזו מלחזק שבורי לב, ותן בליבי שמחה שאוכל לשמוח בעצמי עם נקודת יהדותי, וכן אוכל לשמח את כל בר ישראל כל ימי חיי, עד היום שאצטרך לעזוב את זה העולם, וגם אז אזכה להכלל לגמרי באין סוף ברוך הוא, ואחזור אל שורשי הנצחי אמן סלה. כך תתפלל כל יום וזה יועיל לך מאד.
|
||
בעזה"י יום ד' בין כסה לעשור ה'תשע"ה שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתראה להתחזק עם כל הכוחות להיות רק בשמחה עצומה שתהלה לאל זכינו להבראות מזרע ישראל, והקדוש ברוך הוא נתן לנו יום אחד בשנה שבו הוא מוחל לנו את עוונותינו המרובים, וזה חסד גדול ממנו יתברך שנתן לנו יום אחד בשנה שמכפר עוונותינו של כל השנה, כי יום הכיפורים מכפר על כל העוונות שאדם חטא בינו לבין הקדוש ברוך הוא, כי עיצומו של יום מכפר, כמובן מי שמאמין בזה, ואמרו חכמינו הקדושים (יומא כ.) שטן ביומא דכיפורי לית ליה רשותא לאסטוני, ביום הכיפורים אין להשטן רשות לקטרג על עם ישראל, ואמרו חכמינו הקדושים (ויקרא רבה פרשה כ"א סימן ד') יום השטן גימטריא שס"ד שכל ימות השנה השטן מקטרג וביום הכפורים אינו מקטרג; ואמרו (בראשית רבה פרשה ס"ה סימן ט"ו) עשו הרשע מתלכלך בעוונות כל ימות השנה ואין לו במה יכפר, אבל יעקב מתלכלך בעונות כל ימות השנה ובא יום הכפורים ויש לו במה יכפר, שנאמר (ויקרא ט"ז) "כי ביום הזה יכפר"; וכן אמרו (שיר השירים רבה פרשה א' סימן ל"ה) "שחורה אני" כל ימות השנה, "ונאוה אני" ביום הכיפורים; כי אי אפשר לתאר ולשער את גודל הזכות שנתן לנו הקדוש ברוך הוא יום אחד בשנה שמוחל לנו על כל עוונותינו שחטאנו כל ימי חיינו, ובשביל זה אמרו חכמינו הקדושים (תנחומא וישלח) "כי גדול יום הוי"ה ונורא מאד", זה יום הכיפורים, ואמרו (תנא דבי אליהו רבה פרק א') "ימים יוצרו ולא אחד בהם" זה יום הכפורים לישראל, לפי שהיתה שמחה גדולה לפני הקדוש ברוך הוא שנתנו באהבה רבה לישראל, משלו משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שהיו עבדיו ובני ביתו מוציאין את הזבלים ומשליכין אותו כנגד פתח בית המלך, וכשהמלך יוצא ורואה את הזבלים הוא שמח שמחה גדולה. לכך נדמה יום הכיפורים שנתנו הקדוש ברוך הוא באהבה רבה ובשמחה. ולא זו בלבד אלא בשעה שהוא מוחל לעונותיהן של ישראל אין מתעצב בלבבו אלא שמח שמחה גדולה; הרי שלך לפניך שיום הכיפורים מכפר את כל העוונות של כל השנה ושל כל השנים קודם.
|
||
בעזה"י יום ה' בין כסה לעשור ה'תשע"ה שלום וברכה אל … נ"י הנה אנחנו יום אחד לפני יום הדין הגדול והנורא, אשר הרב הקדוש רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זי"ע אמר שאפילו הדגים בים רועדים מפחד יום הדין, אף שידוע שהדגים אף פעם לא חטאו, עם כל זאת הם מפחדים מיום הדין הנורא, על אחת כמה וכמה אנחנו צריכים לרעוד ולפחוד מיום הדין שיחתמו אותנו חתימה טובה, ולכן ראוי לך לקבל על עצמך שלא יהיה לך שום עסק עם שום בריה שבעולם כל השנה, היינו שלא תחרף ותבזה את אף אחד כדי שלא תצטרך לבקש ממנו סליחה בערב יום הכיפורים, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (יומא פה:) עבירות שבין אדם למקום יום הכפורים מכפר, עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חבירו; ולכן אשרי אדם שמקבל על עצמו שמהיום והלאה לא יהיה לו שום דין ודברים עם אף אחד, כי הס"מ אורב על כל אדם שיהיה בריב ומחלוקת עם הזולת, וכך אמר רביז"ל (ספר המדות אות מריבה סימן ס"ו) במקום מריבה שם השטן; ואנחנו צריכים להתרחק מהס"מ בתכלית הריחוק שכל העניין שלו זה רק "הפרד ומשול" לעשות פירודים בין נשמות ישראל, והיות שאמרו חכמינו הקדושים (יומא כ.) שטן ביומא דכיפורי לית ליה רשותא לאסטוני, ביום הכיפורים אין להשטן רשות לקטרג על עם ישראל, ואמרו חכמינו הקדושים (ויקרא רבה פרשה כ"א סימן ד') יום השטן גימטריא שס"ד שכל ימות השנה השטן מקטרג וביום הכפורים אינו מקטרג; ולכן עליך לקבל על עצמך שלא יהיה לך עסק עם שום בריה שבעולם, כך לא תצטרך אף פעם לבקש ממנו סליחה, כי יען שלא עשית לשום בריה שום רע, וכן תקבל על עצמך עוד קבלות טובות, כי עיקר התשובה זה חרטה על העבר וקבלה על העתיד, ועל כולם להתוודות כי כך כתב הרמב"ם (פרק א' מהלכות תשובה הלכה א') כל מצות שבתורה בין עשה בין לא תעשה אם עבר אדם על אחת מהן בין בזדון בין בשגגה כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתודות לפני האל ברוך הוא שנאמר (במדבר ה') "איש או אשה כי יעשו" וגו' "והתודו את חטאתם אשר עשו" זה וידוי דברים וידוי זה מצות עשה כיצד מתודין אומר אנא השם חטאתי עויתי פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך והרי נחמתי ובושתי במעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה וזהו עיקרו של וידוי וכל המרבה להתוודות ומאריך בענין זה הרי זה משובח; וכתב (פרק ב' מהלכות תשובה הלכה ב') ומה היא התשובה הוא שיעזוב החוטא חטאו ויסירו ממחשבתו ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד שנאמר (ישעיה נ"ה) "יעזוב רשע דרכו" וגו' וכן יתנחם על שעבר שנאמר (ירמיה ל"א) "כי אחרי שובי נחמתי" ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם שנאמר (הושע י"ד) "ולא נאמר עוד אלקינו למעשה ידינו" וגו' וצריך להתודות בשפתיו ולומר עניינות אלו שגמר בלבו; ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן מ"ט) ודע שעיקר התשובה השלימה היא, כשאדם עובר באלו המקומות ממש שהיה מקודם התשובה, כל אחד לפי מה שעבר עליו בימים הקודמים, וכשעובר באלו המקומות והענינים שהיה מתחילה ממש, ועכשיו פונה עורף מהם, וכופה יצרו לבלי לעשות עוד מה שעשה זהו עיקר התשובה השלימה, ורק זה נקרא תשובה.
|
||
בעזה"י יום א' מחרת יום הכיפורים שם השם [י'] ה'תשע"ה שלום וברכה אל … נ"י רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ס"ו) שמחרת יום הכיפורים נקרא שם השם, וכן אמר מוהרנ"ת ז"ל שהארבע ימים שבין יום הכיפורים לחג הסוכות, הם כנגד ד' אותיות שם הוי"ה ברוך הוא וברוך שמו, ולכן צריכים לזכור אשר כל יום ויום מהארבע ימים האלו מאיר אור הוי"ה ברוך הוא יתברך שמו, ויכולים לזכות להדבק את עצמו באין סוף ברוך הוא, ומלבד שלא יפול בעצבות ובעצלות, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קפ"ט) צריך להזהר מאד מעצבות ועצלות, כי עיקר נשיכת הנחש הוא עצבות ועצלות בבחינת (ישעיה ס"ה) "ונחש עפר לחמו", עפר היא בחינת עצבות ועצלות שהם באים מיסוד העפר; ולכן צריכים לעשות כל מיני פעולות שבעולם רק להיות בשמחה בארבע ימים האלו, שתהלה לאל זכינו שהקדוש ברוך הוא מחל לנו על כל עוונותיו ביום הכיפורים, וצריכים לעשות התחלה חדשה לקבל על עצמינו להיות בכל יום ויום בשמחה עצומה, ולהקפיד מאד לומר את המאה ברכות בכל יום בשמחה עצומה, שעל ידי זה נפתח פתחים חדשים בעולמות העליונים, ונמשך משם על האדם אור וזיו וחיות ודביקות באין סוף ברוך הוא, והעיקר על ידי אמירת המאה ברכות בשמחה עצומה, וכך אמרו חכמינו הקדושים (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ה') תני בשם רבי מאיר אין לך אחד מישראל שאינו עושה מאה מצות בכל יום. קורא את שמע ומברך לפניה ולאחריה, ואוכל את פתו ומברך לפניה ולאחריה, ומתפלל שלשה פעמים של שמונה עשרה, וחוזר ועושה שאר מצות ומברך עליהן. וכן היה רבי מאיר אומר אין לך אדם בישראל שאין המצות מקיפות אותו. תפילין בראשו ותפילין בזרועו, ומזוזה בפתחו, מילה בבשרו, ארבע ציציות בטליתו מקיפין אותו. הוא שדוד אמר (תהלים קי"ט) "שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך". וכן הוא אומר (תהלים ל"ד) "חונה מלאך הוי"ה סביב ליראיו ויחלצם"; והעיקר לשמוח עם זה, כי עיקר השלימות הוא שמחה, ולכן צריכים למסור את נפשו להיות רק בשמחה, כי הרגע שאדם בשמחה הס"מ לא יגש אליו, ומכל שכן וכל שכן שלא יחטיאו, כמו שכתוב (תהילים ק"ד) "אנכי אשמח בהוי"ה יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם".
|
||
בעזה"י יום ב' מחרת יום הכיפורים שם השם [ה'] ה'תשע"ה שלום וברכה אל … נ"י הנה אנחנו נמצאים עכשיו בימים הקדושים שבין יום הכיפורים לבין חג הסוכות, שעם ישראל טרודים במצוות לקנות ד' מינים, ולבנות סוכה וכו' וכו', ולכן בימים האלו מאיר האור אין סוף בלי שום לבושים כלל, והימים האלו הם כנגד ד' אותיות הוי"ה ברוך הוא וברוך שמו, ולכן אמר הבעל שם טוב הקדוש זי"ע שמחרת יום הכיפורים נקרא שם השם, גאט'ס נאמען, ואיתא בספר הקדוש "בת עין" (דרושים לסוכות) על הפסוק (ויקרא כ"ג מ') "ולקחתם לכם ביום הראשון" וגו', והיקשו על זה חכמינו הקדושים (תנחומא אמור) וכי ראשון הוא? והלא חמשה עשר הוא? אלא ראשון לחשבון עוונות. כי בד' ימים אלו אין לעם ישראל אפילו זמן לחטוא כי הם עסוקים בקנית ד' מינים, ולהכין את הסוכה הקדושה ששם אנחנו מסתתרים שלא יוכלו להזיק אותנו המשחיתים והקליפות וכו', דהנה כנסת ישראל קיבלו עליהם עול מלכות שמים בשלימות בראש השנה, והיו אומרים 'המלך הקדוש' 'המלך המשפט', אבל אומות העולם לא קבלו עליהם עול מלכות שמים בראש השנה, וצריכים כנסת ישראל להכניס סוד כבוד מלכותו בכל הנבראים אפילו באומות העולם, וזה הוא בחג הסוכות על ידי הקרבת שבעים פרים משפיעים סוד כבוד מלכותו יתברך בכל השבעים אומות, כמובא (סוכה נ"ה:); ולכן בארבע ימים האלו אנחנו מכינים את עצמינו להחדיר את אמתת מציאותו יתברך לכל באי עולם, ומכל שכן וכל שכן איך שאנחנו צריכים להחדיר בעצמינו את אמתת מציאותו יתברך שתמיד רק נחשוב ממנו יתברך, כי כל הצרות שיש לכל אחד ואחד מאתנו, הוא רק שהוא מסיח דעת ממנו יתברך, כי אם אדם היה תמיד רק חושב ממנו יתברך לא היה חסר לו שום דבר, והיה נשפע עליו כל ההשפעות שהיה צריך בין בגשמי בין ברוחני, ואפילו אם היה צריך כסף היה ממשיך עליו כסף, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קצ"ג) המחשבה יש לה תוקף גדול, ואם יחזק ויגבר מחשבתו על איזה דבר שבעולם, יוכל לפעול שיהיה כך, ואפילו אם יחזק מחשבתו מאד שיהיה לו ממון, בודאי יהיה לו, וכן בכל דבר. רק שהמחשבה תהיה בביטול כל ההרגשות; עיין שם, כי באמת אין שום מציאות בלעדו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, וזה שאמרו חכמינו הקדושים (מכות כ"ג) על הפסוק (דברים ל"ג ב') "תורה ציוה לנו משה מורשה" 'תורה' בגימטריא שית מאה וחד סרי הוי, 'אנוכי' 'ולא יהיה לך' מפי הגבורה שמענו, היינו את שתי הדיברות 'אנוכי' 'ולא יהיה לך' שמענו מהקדוש ברוך הוא בעצמו, ואחר כך ביקשנו ממשה רבינו שהוא ימסור לנו מפי הקדוש ברוך הוא את כלל המצוות, ולפי דברי חכמינו הקדושים דיבור 'אנוכי' משם יוצא כל הרמ"ח מצוות עשה, ומדיבור 'לא יהיה לך' משם יוצא כל השס"ה לא תעשה, על כל פנים איך שהוא כשאדם זוכה לבטל את עצמו אל האין סוף ברוך הוא, הרי זה מאיר בו עצם עצמיות אלקותו יתברך, ונשפע לו כל השפע שבעולם.
|
||
בעזה"י יום ג' מחרת יום הכיפורים שם השם [ו'] י"ג תשרי ה'תשע"ה שלום וברכה אל … נ"י חסדי השם יתברך שאנחנו מתקרבים אל חג הסוכות שהוא זמן שמחתינו שאנחנו נכנסים בתוך הסוכה הקדושה ומסתתרים שמה, וזה זכר לענני כבוד שבשעה שיצאנו ממצרים הוליך אותנו הקדוש ברוך הוא במדבר וסיבב סביבתינו שבע עננים מלמטה ליישר את הדרך, ומלמעלה שלא יכה בנו השמש וכו', ומארבע צדדים שנהיה שמורים מכל מיני חיות רעות ומזיקים ומשחיתים וכו' וכו', וענן אחד הלך לפנינו ביום זה היה ענן לבן שהורה לנו את הדרך, ובלילה היה ענן אש שהאיר לנו, ועל זה אנחנו עושים את הסוכות, ומובא מהאריז"ל שמה שקרה אז קורה כל שנה ושנה וכו', ולכן אחר שהתפללנו בראש השנה ובעשרת ימי תשובה וביום הכיפורים, עכשיו אנחנו נכנסים בתוך הסוכה הקדושה להתחבאות מזרם וממטר הקליפות והסטרא אחרא, ולוקחים את הד' מינים הקדושים ללחום עם הס"מ שרוצה להשכיח מאתנו את אמתת מציאותו יתברך.
|
||
בעזה"י יום ד' ערב חג הסוכות שם השם [ה'] י"ד תשרי ה'תשע"ה שלום וברכה אל … נ"י חסדי השם יתברך שאנחנו נכנסים בהסוכה הקדושה שהיא צילא דמהימנותא צל האמונה, ועלינו לשמוח מאד מאד כל חג הסוכות ולהשתדל לשבת בהסוכה רוב היום והלילה, ואתה צריך לדעת שכל דקה ושניה שאדם רק יושב בתוך הסוכה, הוא מקיים מצות עשה של (ויקרא כ"ג מ"ב) "בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות", ואל תיקח את זה בקלות, כי עכשיו בימי הסוכות הקדושים הוא זמן של תשובה מאהבה, שאנחנו זוכים לשמוח מאד מאד שאנחנו נמצאים תחת צל האמונה, ויש בידינו את הד' מינים הקדושים שאנחנו מנענעים למעלה ולמטה ולארבע קצווי תבל כדי לגלות שאין בלעדו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, אשר זה הדבר הכי חשוב שנחדיר בעצמינו אמתת מציאותו יתברך, ואמר רביז"ל (ספר המדות אות אמונה סימן ל"ג) על ידי אמונה יסלח לך הקדוש ברוך הוא על כל עוונותיך, וכל העוונות מהפכים לזכויות, ולכן אתה מוכרח להיות בשמחה כל חג הסוכות, ולשמור מאד לא להכנס בעצבות ובמרירות ודכאון ולא להתעצבן, רק להיות בשמחה עצומה, וזה היה הרצון של רביז"ל לקיים את המצוות בלי שום חכמות כלל, ומובא בשולחן ערוך (אורח חיים סוכה סימן תרל"ט סעיף א') כיצד מצות ישיבה בסוכה? שיהיה אוכל ושותה (וישן ומטייל) ודר בסוכה כל שבעת הימים, בין ביום ובין בלילה, כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה, וכל שבעת ימים עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע, כיצד? כלים הנאים ומצעות הנאות בסוכה, וכלי שתיה כגון אשישות וכוסות בסוכה וכו', וכתב המשנה ברורה וכן אם ירצה לספר את חבירו יספר בהסוכה, וסכתו צריך להיות כביתו בכל השנה, ולפי שקדושת הסוכה גדולה מאד, ראוי למעט בה בדברי חול, ולדבר בה כי אם קדושה ותורה, ומכל שכן שיהיה זהיר לדבר שם לשון הרע ורכילות ושאר דיבורים אסורים, וצריך שתדע שמי שמקיים את מצוות סוכה בשמחה עצומה, על ידי זה הוא ניצול מללכת נע ונד בגלות כל השנה, ולכן אני מאד מבקש אותך אל תהיה בטלן, הגיע הזמן שתיקח את עצמך בידיך ותקיים את הרצון של רביז"ל בתמימות ובפשיטות גמור, לשמוח כל חג הסוכות שהיא נקראת חג האסיף שאז מתאסף כל הנקודות טובות שבר ישראל עשה כל השנה, והקדוש ברוך הוא משתעשע עמו ואומר עליו (ישעיה מ"ט) "ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר", ואז נמשכים לאדם אור המקיף אל תוך אור הפנים, ונעשה יחוד גדול מאד, היינו שבפנימיות בכל בר ישראל יש בו נקודה של אמונה, אבל מרוב האור שמאיר אורו יתברך, זה מקיף את המח ולא יכול להכנס בתוכו, אבל בחג הסוכות נמשך האור המקיף בתוך אור הפנימי, וזוכה שיאיר לו אורו יתברך בהארה נוראה ונפלאה מאד, ולכן אשרי מי שזוכה להתבודד בסוכה, ועל ידי זה ממשיך על עצמו אורו יתברך בהארה נוראה ונפלאה מאד, העיקר אל תהיה בטלן, ותנצל את ימי חג הסוכות הזה בשמחה עצומה, ואמרו חכמינו הקדושים (תנחומא אמור) אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל, בעולם הזה אמרתי לכם שתעשו סוכה לשלם לי את גמולי שגמלתי עמכם, שנאמר (ויקרא כ"ג מ"ב) "בסוכות תשבו שבעת ימים", ואני מעלה עליכם כאילו אתם גומלים לפני, אבל לעתיד לבוא אני אופיע במלכותי ואני מגן עליכם כסוכה; ולכן אשרי מי ששש ושמח כל ימי חג הסוכות הקדושים, ומתבודד בתוך הסוכה שעל ידי זה הוא ממשיך על עצמו אור וזיו וחיות ודביקות באין סוף ברוך הוא, ובאמת כל בר ישראל שזוכה לשבת בסוכה ומחיה את עצמו כל רגע ודקה שיושב בסוכה, מרגיש שינוי גדול בנפשו, ולכן אל תהיה בטלן תתחיל מחג הסוכות הזה שנקרא זמן שמחתינו להיות רק בשמחה ותשמח את אשתך, כמאמרם ז"ל (ראש השנה ו.) אשה בעלה משמחה, ואתה לא יכול לתאר את גודל הזכות שיש לך בזה שתשב בסוכה ותשמח עם הסוכה, ואמרו חכמינו הקדושים (פסיקתא דרב כהנא) כל מי שמקיים מצוות סוכה בעולם הזה, הקדוש ברוך הוא מסיך עליו מן המזיקין שלא יזיקו אותו, אין לתאר ואין לשער איזה מחלות וחלאים רעים יש בעולם וכו', איזה עונשים ודינים קשים יש בעולם וכו', איזה צרות ויסורים ועניות ודחקות יש בעולם וכו', ועל ידי שאדם יושב בתוך הסוכה ושמח עם הסוכה ומתאהב בו יתברך, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל"ג) ככל שמדבק את עצמו בו יתברך, והוא מוריד את כל הלבושים וההסתרות וההעלמות והכיסוים ממנו יתברך וכו', כמו כן זוכה להתאהב בו יתברך באהבה גדולה מאד למעלה משכל אנושי, ואל כל זה זוכים בחג הסוכות בשעה שיושבים בתוך הסוכה, וזכור דבר זה כי תצטרך את זה על כל השנה, כי בדרך כלל אדם מחמת שחטא בפרט בפגם הברית וכו', הוא מלא מחשבות זרות והרהורים רעים וכו', שזה מביא אותו לידי כעס ורציחה ועצבים וכו', ומוציא את זה על אשתו ועל הילדים שלו, ועל ידי זה מאבד את פרנסתו, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ח) שהכעס דוחה מהאדם את כל הפרנסה, ואפילו שנגזר עליו שיהיה לו הרבה כסף וכו', על ידי כעס הוא במו ידיו דוחה את זה וכו', ומדת הכעס זה המדה הכי מגונה שרק יכול להיות, עד כדי כך שאמרו בזוהר (תצוה קפ"ב.) במאי אתידע לקרבא בר נש בהדיה או לאתמנעא מניה, [איך יכולים לדעת אם מותר להתקרב אל האדם הזה או להתרחק ממנו?], ברוגזיה ממש ידע ליה בר נש, וישתמודע מאן איהו, [בכעסו של אדם מתוודע מהות כל האדם ומתגלה מי הוא], אי ההיא נשמתא קדישא נטר בשעתא דרוגזוי אתי עליה, דלא יעקר לה מאתרהא, בגין למשרי תחותה ההוא אל זר, [אם אדם שומר על עצמו לא להיות בכעס כדי שלא יהיה נעקר ממנו נשמתו], דא איהו בר נש כדקא יאות, דא איהו עבדא דמאריה, דא איהו גבר שלים. [זה הוא אדם כמו שצריך להיות, הוא עבד של הקדוש ברוך הוא והוא אדם השלם], ואי ההוא בר נש לא נטיר לה, ואיהו עקר קדושה דא עלאה מאתריה, למשרי באתריה סטרא אחרא, ודאי דא איהו בר נש דמריד במאריה, ואסיר לקרבא בהדיה ולאתחברא עמיה, [ואם אדם הזה לא שומר על עצמו לא להיות בכעס, והוא עוקר את הקדושה ממנו, ונכנס בו סטרא אחרא, אדם הזה הוא מורד בהקדוש ברוך הוא ואסור להתקרב אליו], ודא איהו (איוב י"ח ד') "טורף נפשו באפו", איהו טריף ועקר נפשיה בגין רוגזיה, ואשרי בגויה אל זר [אדם שהוא בכעס הוא עוקר את הנפש שלו ושורה בו הסטרא אחרא], ועל דא כתיב (שם) "חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו", דההיא נשמתא קדישא טריף לה, וסאיב לה בגין אפו [מי שבכעס הנשמה שלו בורחת ממנו, והוא מטמא את עצמו]; ואמר האריז"ל את כל העבירות יכולים לתקן וכו', אבל מי שכועס הוא עוקר את הנשמה שלו לגמרי וכו', וקשה להחזיר לו את נשמתו וכו', ולכן סובל מה שסובל וכו', ועל כן בזה כשאדם זוכה לשבת בסוכה ולשמוח כל חג הסוכות, על ידי זה ממתיק ממנו כל הדינים על ידי פלא עליון, ויהיה שרוי בסבלנות כל השנה, כי עם הסוכה הקדושה ממשיכים על עצמו צל האמונה, שיהיה שמור כל השנה מכל מיני כעס ורציחה וכו' וכו', ויקנה לעצמו את המדה היקרה של סבלנות שהוא אריכות אפים שזה עולה על הכל.
|
||
בעזה"י יום א' חול המועד סוכות ח"י תשרי ה'תשע"ה שלום וברכה אל… נ"י אף שאין כותבים בחול המועד, אבל בדבר האבוד הכל מודים שמותר לכתוב, ובפרט דבר האבוד כזה שאדם יפול בעצבות ובמרירות ובדכאון וכו' בתוך החג ולא יהיה לו שמחת החג וכו', ואדרבה נכנס בו ספיקות באמונה הקדושה וכו' בוודאי ראוי ומצוה לכתוב לו.
|
||
בעזה"י יום ב' חול המועד סוכות י"ט תשרי ה'תשע"ה שלום וברכה אל… נ"י חסדי השם יתברך שנתקיים בקהילתינו מה שאמר רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן רצ"ב) העולם ראוי שיתמהו עצמן על אהבה שבינינו; פחות או יותר יש אחדות ואהבה בין אנשי שלומינו, שזה יסוד גדול בלהחזיק קהילה, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (תנחומא נצבים) בנוהג שבעולם אם נוטל אדם אגודה של קנים שמא יכול לשברם בבת אחת, ואילו נוטל אחת אחת אפילו תינוק משברן, וכן את מוצא שאין ישראל נגאלין עד שיהיו כולן אגודה אחת שנאמר (ירמיה ג') "בימים ההמה ובעת ההיא נאם הוי"ה יבואו בני ישראל ובני יהודה יחדו" וגו' כשהן אגודים מקבלין פני שכינה; ולכן מאד מאד אני מבקש אותך שתראה גם אתה להתאחד עם אנשי שלומינו היקרים שאין למעלה מזה, והעיקר תעזור לי בשביל הנוער שצריכים לעשות כל מיני פעולות שבעולם להציל אותם שלא ירדו שחת וכו', כי צריכים רק בחור אחד מקולקל וכו' ולא שפוי לגמרי בדעתו וכו' כאשר כולם יודעים, הוא יכול לקלקל לנו את הנוער, ולכן אני מאד מבקש אותך שתעזור לי להחזיק את הנוער, שזה דבר גדול מאד מצד אחד, ומצוה גדולה מצד שני, כי בשעה שהולכים לקרב רחוקים וכו' וכו' אזי הדבר הראשון צריכים לקרב את הקרובים שהם ילדינו, והולך לי בחיים שאתה תעזור לי בכל מיני עזר שאתה רק יכול להציל לי את הנוער, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה מ"ב סימן ג') אמר אחז אם אין גדיים אין תיישים אם אין תיישים אין צאן אם אין צאן אין רועה אם אין רועה אין עולם כך היה סבור בדעתו לומר אם אין קטנים אין תלמידים אם אין תלמידים אין חכמים אם אין חכמים אין זקנים אם אין זקנים אין נביאים אם אין נביאים אין הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו עליהם; כי זה עצת הס"מ העיקר לקחת את עצמו על הנוער, ואם יש לו כבר את הנוער, יש לו כבר את הכל, וזה מה שאמר מלך סדם אל אברהם 'תן לי הנפש והרכוש קח לך', כי הס"מ רוצה העיקר את הנפש, והוא מוכן אפילו לוותר אעל הרכוש העיקר לקחת את הנפשות הצעירות וכו', ועלינו ללחום עמו עם כל הכוחות, להציל את הנוער שלנו, ולכן אני מבקש אותך שתעשה עמדי חסד, ותדבר עם הנוער להחזיק אותם בחיק האמונה הקדושה, ושיתרחקו לגמרי מהמקולקלים וכו'.
|
||
בעזה"י יום ג' חול המועד סוכות כ' תשרי ה'תשע"ה שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתראה להתחזק ביתר שאת ביתר עוז שתהלה לאל יש לנו רבי גדול שלא נותן לנו לישון רק מחזק ומעודד ומשמח אותנו יום יום שעה שעה, ואשרי מי שנוטה אוזן קשבת אל דברי רביז"ל וצריכים להשתדל בכל יום ויום ללמוד "לקוטי מוהר"ן" הקדוש והנורא, שביותר הזהירנו רביז"ל על זה, ואמר (חיי מוהר"ן סימן שמ"ו) שהספר הקדוש שלו לקוטי מוהר"ן שיצא בעולם הוא אתחלתא דגאולה, ואמר מאחר שיצא בעולם אני חפץ מאד שילמדו אותו, כי צריכים ללמוד אותו הרבה עד שיהיה שגור בעל פה, כי הוא מלא מוסר והתעוררות גדול מאד להשם יתברך אשר אין ערוך אליו, אחר כך אמר בפירוש שהלימוד בחיבוריו הקדושים הוא אתחלתא דגאולה; וכן אמר (חיי מוהר"ן סימן שמ"ט) שיכולין להיות נעשה בעל תשובה גמור על ידי לימוד הספר שלו וכו', ואמר שיהיו בני אדם שילמדו ויתפללו על ידי הספר הזה וכו', ואמר שמי שישב ויעסוק בספריו רק בלי קנטור ונצחון, ויסתכל בו באמת אז בודאי יהיו נבקעין אצלו כל גידי קשיות לבבו. ואמר בזו הלשון: "סע וועט אים אלע אדערן טרענען" [שיפתח קשיות גידיו]; ולכן כל אחד ואחד שרוצה להקראות על שם רביז"ל, מוכרח לפתוח בכל יום את דלתי הספר הקדוש והנורא "לקוטי מוהר"ן", וצריך לדעת ששם נמצא רביז"ל כמו שאמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קצ"ב) אשר פניו שכלו ונשמתו הם נמצאים בתוך הספר, ומי שלומד בכל יום "לקוטי מוהר"ן" אפילו קצת, על ידי זה הוא נעשה מקושר אל רביז"ל, ולכן אל תהיה בטלן, בכל יום ויום תראה לפתוח את ספרו של רביז"ל "לקוטי מוהר"ן" שעורר אותנו מאד מאד ללמוד בזה, ואמר מוהרנ"ת ז"ל 'בגוף שיהיה ה"לקוטי מוהר"ן" התולעים בקבר לא יוכלו לגשת', ולכן אשרי מי שאינו מטעה את עצמו בזה העולם כלל, רק בכל יום פותח את ספרו של רביז"ל "לקוטי מוהר"ן", ואז ירגיש מה זה להיות מקורב באמת אל רביז"ל, כי הוא פותח את קשיות לבנו וכו', ופותח את פינו לדבר אליו יתברך, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס') שהצדיק מעורר מהשינה ועל ידי זה הוא פותח את הפה לדבר אל הקדוש ברוך הוא אשר אין ערוך אליה, כי אין עוד דבר יותר חשוב בחיי האדם כמו להרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, שעל ידי זה הוא מדבק את עצמו בו יתברך.
|
||
בעזה"י יום א' לסדר נח כ"ה תשרי ה'תשע"ה שלום וברכה אל … נ"י חסדי השם יתברך עכשיו מתחיל זמן החורף, אשר אנשי שלומינו רגילים לומר את פתגמו של הרב הקדוש רבי פנחס מקוריץ זי"ע שלילי החורף נקראים 'לילי הזהב', כי באמת חכמינו הקדושים אמרו (עירובין ס"ה.) לא איברי סיהרא אלא לגירסא; דייקא בלילה שכולם יושנים אז הוא הזמן הכי טוב ללמוד במנוחת ושלוות הנפש, וכן הוא (שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה סימן רמ"ו סעיף ג') מי שרוצה לזכות בכתרה של תורה, יזהר בכל לילותיו ולא יאבד אפילו אחת מהן בשינה באכילה ושתיה ושיחה וכיוצא בהם, אלא בדברי חכמה ותלמוד תורה, הגה: כי אין אדם לומד רוב חכמתו כי אם בלילה וכו', כל בית שאין דברי תורה נשמעים בו בלילה אש אוכלתו, כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק, או שקרא ושנה ופירש להבלי העולם והניח תלמודו וזנחו, הרי זה בכלל כי דבר הוי"ה ביזה וכו', עיין שם, ולכן מה טוב ומה נעים באם תקבע לעצמך עוד היום קביעות חזקה בין ביום בין בלילה אפילו קצת ללמוד תורה שזה חייך ואורך ימיך, ואמר רביז"ל שהתורה מעשרת בגשמיות גם כן, ומי שקובע את עצמו ללמוד בכל יום תורה בקביעות עצומה, הקדוש ברוך הוא מפרנסו, וזה בדוק ומנוסה, כי התורה מביאה הצלחה לאדם, וככל שאדם עושה לעצמו קביעות בלימוד תורה הקדושה אפילו קצת, התורה תעשר אותו בגשמיות, ומלבד שתהיה חזק בזה, ולכן אני מאד מבקש אותך תתחיל עוד היום ללמוד מקרא מפרשת השבוע, שזה סגולה לאריכות ימים ושנים, כמאמרם ז"ל (ברכות ח.) לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו, ובפרט עכשיו שהתחלנו את התורה הקדושה, והשבוע הוא פרשת נח, ולכן מה טוב ומה נעים שאל תטעה את עצמך, אלא עוד היום תתחיל ללמוד חומש ורש"י עם התרגום מפרשת השבוע, וזה יביא לך ברכה והצלחה בכל מעשי ידיך, וישמור אותך מכל רע, וכן תהיה חזק בלימוד משנה: לגרוס בכל יום כמה פרקים משניות כסדרן, שזה מטהר את הנפש מכל מיני חלודה, כי משנ"ה אותיות נשמ"ה, וכן זוכים על ידי ריבוי לימוד משניות לפרנסה בשפע, כי משנ"ה עולה כמספר פרנס"ה, ועל כולם תהיה חזק בלימוד גמרא: להיות חזק מאד מאד ללמוד את הדף היומי, הדף היומי של היום יבמות ט"ו או שתלמד את הדף היומי לבד, או עם חברותא, או שתלך לשמוע שיעור בדף היומי, כי אין לתאר ואין לשער את הזכות של אדם שזוכה ללמוד בכל יום דף גמרא, ואל יקל בעיניך דבר זה, כי כל היהדות תלוי כפי שאדם זוכה ללמוד דף גמרא, ואף שאני יודע שיבוא לך קשה דבר זה, כי אתה טרוד וכו', ויש לך מחשבות מבוהלות ומבולבלות וכו', אבל אם תהיה חזק בלימוד בכל יום את הדף היומי אפילו בגירסא בעלמא וכו', הכח של התורה יוציא אותך מהבוץ, ואל תיקח את זה בקלות, ומכל שכן שלא תתבלבל מזה, כי אם היית יודע מה זה לגרוס דף גמרא, היית חוזר על הדף כמה וכמה פעמים, וזה היה מביא לך שפע בפרנסתך ושלום בית והצלחה בחייך וכו' וכו', ודע לך שהשלושה לימודים האלו מקרא משנה גמרא הם עיקר העשירות של האדם, כי להיפך אמרו חכמינו הקדושים (שבת ק"כ.) "ובביתי אין לחם ואין שמלה" שאין בידי לא מקרא ולא משנה ולא תלמוד; שזה נקרא עני מי שלא לומד בכל יום את השלוש לימודים האלו, וכל כך חבל שיכול לעבור יום אחר יום ומזלזלים בזה, בשעה שרביז"ל אמר (שיחות הר"ן סימן י"ט) נכספתי מאד להמשיך את העולם אל עשיה שיהיה חיוב אצל כל אחד ואחד ללמוד כך וכך בכל יום ולא יעבור וכיוצא. ואמר, שאפילו אותן האנשים הרחוקים מן הקדושה מאד שנלכדו במצודה רעה עד שרגילין בעבירות חס ושלום רחמנא ליצלן רחמנא לישזבן, אף על פי כן הכח של התורה גדול כל כך עד שיכולה להוציא אותם מן העבירות שרגילין בהם חס ושלום. ואם יעשו להם חוק קבוע וחיוב חזק ללמוד בכל יום ויום כך וכך יהיה איך שיהיה בודאי יזכו לצאת ממצודתם הרעה על ידי התורה כי כח התורה גדול מאד; ומובא (לקוטי אמרים תניא פרק כ"ג) באותה שעה שאדם עוסק בדברי תורה, הרי גם הנפש ולבושיה (מחשבה דיבור ומעשה שלו) הם מיוחדים ממש באין סוף ברוך הוא, ולכן אשרי האדם שמתוך החושך והלכלוך והזוהמה והזבל שלו, הוא מכניס את מח מחשבתו ואת דיבורו בתוך התורה הקדושה, ואפילו שמקודם לא למד, ואחר כך הוא ישכח מה שלמד, אבל בו ברגע שהוא לומד, אז הוא מדביק את עצמו באין סוף ברוך הוא בתוך התורה, על ידי זה מאיר בו אור האין סוף ברוך הוא, ואם יהיה רגיל בזה, לבסוף הוא ינתק את עצמו מן הרע.
|
||
בעזה"י יום ב' לסדר נח כ"ו תשרי ה'תשע"ה שלום וברכה אל … נ"י חסדי השם יתברך שאנחנו נמצאים כבר בשבוע ראשונה של השנה החדשה, וראוי לנו לשמוח מאד מאד על גודל החסד חינם שעשה עמנו הקדוש ברוך הוא שבראנו מזרע ישראל ולא בראנו גוי כגויי הארצות, וזכינו שנכנס בנו ראש השנה הקדוש והנורא, יום הכיפורים שבו כיפר לנו הקדוש ברוך הוא על כל עוונותינו, וזכינו להכנס בתוך חג השמחה שהוא חג האסיף שאז מתאספים כל הנקודות טובות של כל בר ישראל שזכה לעשות כל השנה, ועם זה אנחנו באים בשמחת תורה לשמוח עם התורה הקדושה, שהיא חיינו ואורך ימינו, כי אין עוד חיים כמו התורה הקדושה, ורביז"ל הזהירנו ביותר על לימוד תורה, ואמר (שיחות הר"ן סימן י"ט) נכספתי מאד להמשיך את העולם אל עשיה שיהיה חיוב אצל כל אחד ואחד ללמוד כך וכך בכל יום ולא יעבור וכיוצא. ואמר: שאפילו אותן האנשים הרחוקים מן הקדושה מאד שנלכדו במצודה רעה עד שרגילין בעבירות חס ושלום רחמנא ליצלן רחמנא לישזבן, אף על פי כן הכח של התורה גדול כל כך עד שיכולה להוציא אותם מן העבירות שרגילין בהם חס ושלום. ואם יעשו להם חוק קבוע וחיוב חזק ללמוד בכל יום ויום כך וכך יהיה איך שיהיה בודאי יזכו לצאת ממצודתם הרעה על ידי התורה כי כח התורה גדול מאד, וכל עיקר מגמתו וחפצו היה תמיד רק לעובדות ועשיות של קדושה בלי שום חכמות כלל, רק שנעסוק תמיד בעשיות של קדושה בפשיטות דהיינו להרבות בלימוד התורה ולעשות מצוות הרבה בכל יום ולהרבות בתפילה ותחנונים תמיד והכל בפשיטות בלי שום חכמות כלל, והזהיר מאד להיות בשמחה תמיד והירבה מאד לדבר עמנו מזה מענין שמחה.
|
||
בעזה"י יום ג' לסדר נח כ"ז תשרי ה'תשע"ה שלום וברכה אל … נ"י אתה צריך להרגיל את עצמך לתת בכל יום תודה והודאה להקדוש ברוך הוא על החסד חינם שעשה איתך שזכית להתקרב אל רביז"ל, מה היית עושה בלי ההתקרבות אליו? ופעם אחד התבטא רביז"ל לפני אנשי שלומינו ואמר "מכם תדעו מה שעובר על שאר בני אדם, מה אתם שיש לכם את הדיבורים שלי, ואת ההתחזקות שלי, ואף על פי כן עובר עליכם מה שעובר וכו', תתארו לעצמכם אחד שלא מקורב אלי, ואין לו את הדיבורים שלי, איך הוא מחזיק מעמד?", ובאמת בדיבורים אלו יש עמקות עמוק עמוק מי ימצאנו, כי רביז"ל מחדיר בנו אמונה פשוטה בו יתברך, ומפיח בנו רוח חיים חדשה עד שפותח את פינו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, שזה המדריגה הכי גדולה שאדם בשר ודם טיפה סרוחה וכו' וכו', אפילו שנמצא בהסתרה שבתוך הסתרה וכו', ועובר עליו קטנות וחלישות הדעת וכו' וכו', ואף על פי כן הוא יכול לבוא ולדבר אל הקדוש ברוך הוא בלי שום חכמות והשכלות כלל, היש מדריגה יותר גדולה מזו שקטני ערך כמונו נוכל לדבר עמו יתברך? ובזה ראוי לנו להתחזק מאד מאד להיות בשמחה עצומה שאנחנו יודעים מרבי אמת כזה, שלא עוזב אותנו, ומחזק ומעודד אותנו שנמשיך מדי יום ביום לחפש ולבקש ולמצוא את הטוב שיש בנו, ונדון את עצמינו לכף זכות (עיין לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רפ"ב) שעל ידי שמוצאים בעצמם נקודות טובות, על ידי זה יכולים לצאת באמת מהחושך לאור גדול, כמו שפירש רביז"ל את הפסוק (תהלים ל"ז:) "ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו" היינו שהפסוק מזהיר לדון את הכל לכף זכות, ואף על פי שאתה רואה שהנך רשע גמור וכו', אף על פי כן צריך אתה לחפש ולבקש ולמצוא בעצמך מעט טוב ששם אינך רשע וזהו "ועוד מעט ואין רשע", שצריך אתה לבקש בעצמך עוד מעט טוב שיש בך עדיין, ששם אינך רשע, כי אף על פי שנדמה לך שאתה רשע, עם כל זאת חשוב היטב, איך אפשר שאין בך מעט טוב עדיין? כי איך אפשר שלא עשית איזה מצוה או דבר טוב מימיך? ועל ידי זה שאתה מוצא בעצמך עוד מעט טוב ששם אינך רשע, ואתה דן את עצמך לכף זכות, על ידי זה אתה מעלה את עצמך באמת מכף חובה לכף זכות, עד שתזכה לשוב בתשובה שלימה באמת על ידי זה שמצאת בעצמך את הנקודות טובות שעשית בימי חייך, וזהו "ועוד מעט ואין רשע", על ידי שמצאת בעצמך עוד מעט טוב, ששם אינך רשע, על ידי זה "והתבוננת על מקומו ואיננו", היינו כשתתבונן ותסתכל על מקומך ומדריגתך, כבר אינך שם על מקומך הראשון, כי על ידי שמוצאין בעצמו עוד מעט טוב, איזה נקודה טובה, ודנין אותו לכף זכות, על ידי זה מוציאין אותו באמת מכף חובה לכף זכות. וזהו "והתבוננת על מקומו ואיננו", היינו בזה שאדם דן לכף זכות את עצמך אפילו שאתה חושב שאתה רשע גמור לגמרי, על ידי זה בעצמו אתה מעלה את עצמך מכף חוב לכף זכות, עד שעל ידי זה תזכה להכלל באין סוף ברוך הוא.
|
||
בעזה"י יום ד' לסדר נח כ"ח תשרי ה'תשע"ה שלום וברכה אל … נ"י תעשה כל מיני פעולות שבעולם רק להתחזק ולחזק אחרים, כי בזה העולם מוכרחים להתחזק, צריכים להתחזק, ויכולים להתחזק, אם רק מצייתים את רביז"ל, שהוא הצדיק שנשלח אל עם ישראל בדור הזה, וכבר אמר רביז"ל "העיקר שקוראים דערהאלטין זיך", אדם מוכרח להתחזק בזה העולם, כי עובר על כל אחד משברים כאלו שהוא לא חלם על זה, עם כל זאת שלימות האדם שיכול להתחזק, וכבר האריך בזה מוהרנ"ת ז"ל (לקוטי הלכות חושן משפט אונאה הלכה ג' אות א') כשהאדם רוצה להתקרב להשם יתברך, ולשוב בתשובה, צריך שיהיה לו אלפים ורבבות עליות וירידות בלי שיעור וכו', וצריך שיהיה גיבור חזק, לחזק לבבו בכל פעם לבלי להניח את מקומו משום ירידה שבעולם, וכולן אלו העליות וירידות שעוברין על כל אחד מישראל וכו' וכו', הם כלל כל המלחמות והצרות שעברו על כלליות ישראל מימות עולם עד היום הזה, והכלל והעיקר הוא ההתחזקות לחזק את עצמו תמיד, אף אם הוא כמו שהוא וכו', וצריך להאמין באמונה שלימה שאין שום ירידה בעולם, כי בכל מקום יכולין למצוא את השם יתברך, כי מלא כל הארץ כבודו, ואיהו ממלא כל עלמין, וסובב כל עלמין, ובתוך כל עלמין, אין שום מציאות בלעדו יתברך כלל, וצריכים לזכור מה שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ו') מי שרוצה לילך בדרכי התשובה, צריך שיהיה בקי בהלכה, וצריך שיהיה לו שני בקיאות, 'בקי ברצוא', 'בקי בשוב', היינו עייל ונפיק, שזה סוד (תהלים קל"ט) "אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך", שאפילו כשנופל לשאול תחתיות ומתחתיו וכו', אף על פי כן צריך לחזק את עצמו תמיד, ולבלי לייאש עצמו לעולם כלל, כי גם שם איפה שהוא נמצא וכו', השם יתברך נמצא, שזה "ואציעה שאול הנך". וזה עיקר הכלל והיסוד בעבודת השם יתברך שהכל תלוי בו, לבלי ליפול בדעתו לעולם כלל, אף אם יעבור עליו מה שיעבור וכו', וכל הצדיקים שהיו מימות עולם שזכו למה שזכו אשרי להם ואשרי חלקם, כולם לא באו לשלימותם כי אם על ידי שלא היו מייאשין עצמן לעולם אפילו בתוקף העלמה והסתרה הקטנות וכו' וכו', שעבר עליהם, כי באמת רבים נכנסו בעבודת השם יתברך, כי רוב ישראל מתגעגעין להשם יתברך, ורוצים לחזור אליו יתברך בשלימות, ומתחילין בעבודתו בכל דור ודור, ואף על פי כן זעירין אינון שזוכין להתקרב להשם יתברך כראוי, אך עיקר החילוק הוא רק מחמת זה שרוב הנכנסין בעבודתו יתברך, ועובדין אותו יתברך באמת איזה זמן ארוך או קצר וכו', אבל אחר כך כשמתחילין להתגרות בו ולהפילו מעבודתו יתברך, ומכל שכן כשמתחיל להסתבך עם סיבוכים וכו', ועוברים עליו צרות ויסורים ומחלוקת וכו', אז הוא שב לאחור, ונופל מעבודת השם יתברך, ונשאר למטה, ועל כן אין זוכין למה שצריכין לזכות בזה העולם, כל בר ישראל בלי יוצא מן הכלל, אבל הצדיקים האמיתיים שזכו בזה העולם מה שזכו וכו', והגיעו למדריגות נפלאות בהשגות אלקות, היה רק מפני שהיו חכמים וידעו איך להתחכם, ולהתגבר על גודל הנסיונות הקשים והמרים שעבר גם עליהם, לבלי ליפול משום ירידה ונפילה שבעולם, רק התחזקו עצמן בכל פעם אף על פי שעבר עליהם מה שעבר, כי גם על הצדיקים הגדולים שזכו למה שזכו, הנביאים, התנאים והאמוראים, הגאונים והצדיקים והמקובלים, גם עליהם עבר מקודם שהגיעו למה שהגיעו כל מיני ירידות ונפילות, וכל מיני נסיונות קשים ומרים, ומחלוקת מאינשי דלא מעלי, ומעלילות גדולות וכו' וכו', אף על פי כן החזיקו מעמד והתחזקו עצמם בכל מיני התחזקויות, ועל ידי התחזקות שלהם (שקורין דער האלטין זיך) זכו למה שזכו אשרי להם; עיין שם.
|
||
בעזה"י יום ה' לסדר נח כ"ט תשרי ה'תשע"ה שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתחדיר בעצמך את הדיבור שאמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן נ"א) את זה תקבלו ממני שלא יטעה אתכם העולם, כי העולם מטעה מאד, בזה העולם יכולים להטעות בקלות בני אדם, כי אם הקדוש ברוך הוא אמר לשמואל הנביא שהיה שקול כמשה ואהרן, (שמואל א' ט"ז ו') "ויאמר הוי"ה אל שמואל אל תבט אל מראהו ואל גובה קומתו כי מאסתיהו כי לא אשר יראה האדם כי האדם יראה לעינים והוי"ה יראה ללבב", על אחת כמה וכמה על אנשים קטני ערך כמונו יכולים לעבוד בקלות מאד, ולכן על זה צעק רביז"ל שתשמרו שלא יטעו אתכם העולם כי העולם מטעה מאד, ולכן עליך ללמוד הרבה את שיחותיו הקדושים של רביז"ל שרשמם מוהרנ"ת ז"ל בספרי "שיחות הר"ן" "חיי מוהר"ן", ותשתדל לקיים כל שיחה ושיחה שאמר רביז"ל, ורק זה דעת רביז"ל, ושלא יטעו אותך חדשים מקרוב באו וכו', שלא חסר היום ש'קרנים ר'מאים צ'בועים וכו', גם בינינו וכו', שזה דעת רביז"ל וכו', או זה דעת רביז"ל וכו', אין לנו אלא את שיחותיו הקדושים של מוהרנ"ת ז"ל, וצריכים למסור את נפשו לקיים כל שיחה ושיחה כפשוטו, ואם זה לא הולך צריכים להתפלל הרבה אל הקדוש ברוך הוא לקיים את זה בתמימות ובפשיטות גמור, כי כל שיחה ושיחה של רביז"ל זה דעתו הקדושה, ואסור לנו להתבלבל מה שאחרים אומרים בשום פנים ואופן, כי כבר אמר בפירוש רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן שנ"ח) שבכל שיחה ושיחה שהיה משיח ומדבר עמנו יכולים להיות על ידה איש כשר, ואפילו צדיק גמור כל ימי חייו כמו שאני רוצה (אזוי וויא איך מיין איין גוטער יהוד) אם ירצה לילך עמה לקיים כפי שיחתו הקדושה, [וכתב על זה מוהרנ"ת ז"ל (שם) וגם אפילו עכשיו כשלומדין דבריו הקדושים יש להם גם כן כח גדול לעורר להשם יתברך לזכות לדרכי השם באמת, למי שישים לבו היטב לדבריו ולשיחותיו הקדושים הנאמרים בספריו הקדושים, כי כל שיחה שלו היא התעוררות נפלא ונורא מאד ודרך ישרה ונכונה מאד לעבודת השם יתברך לכל אחד לפי מדריגתו יהיה באיזה מדריגה שיהיה. אפילו מי שהוא במדריגה עליונה מאד יכול לקבל דרך ישרה ועצות נפלאות מכל שיחה ושיחה שלו. וכן להיפך מי שהוא בתכלית מדריגה התחתונה חס ושלום באיזה מקום שרק לא יהיה, יכול לקבל דרך ישרה ועצות נכונות מכל שיחה ושיחה שלו למלט נפשו מני שחת, ולשוב אל השם יתברך באמת אם ישים לבו לדבריו היטב, ויקיים אותם באמת ובתמימות בלי שום חכמות, אשרי מי שיאחז בהם], ולכן אני מאד מאד מבקש אותך שתעשה לעצמך קביעות בשיחותיו הקדושים של רביז"ל שרשמם מוהרנ"ת ז"ל דייקא, שזה דעת רביז"ל, ואם הדבר לא מובא בשיחותיו הקדושים דע לך שזה סתם דמיונות של הבל, כי אין לנו אלא את דברי רביז"ל, ועל זה אנחנו צריכים למסור את נפשינו לקיים בתמימות ובפשיטות גמור מאד, הן בענין שמחה רק לשמוח ולשמח את אחרים, ואף שזה קשה להגיע אל מדת השמחה, כי עובר על כל אחד ואחד משברים וגלים, עם כל זאת צריכים למסור את נפשו רק להיות בשמחה, וכן בענין שיחה בינו לבין קונו שזה התבודדות צריכים לקיים בלי חכמות את העצה הנפלאה הזאת שבו תלויה כבר כל העצות, לדבר עם הקדוש ברוך הוא ולספר לו כל מה שעובר עליו בגשמיות וברוחניות גם יחד, וצריכים לסלק את דעתו וחכמתו לגמרי, כי אי אפשר להגיע אל שלימות השיחה בינו לבין קונו אלא כשמבטל את דעתו וחכמתו ובינתו לגמרי, כמו שגילה לנו רביז"ל (שיחות הר"ן סימן קנ"ד) שעיקר מה שהגיע למדריגתו הוא רק על ידי ענין פראסטיק (פשיטות) שהיה מדבר הרבה. ומשיח הרבה בינו לבין קונו, ואמר תהלים הרבה בפשיטות. ועל ידי זה דייקא הגיע למה שהגיע, ואמר אם הייתי יודע שהשם יתברך יעשה ממני מה שאני עתה, דהיינו חידוש כזה, הייתי עושה ביום אחד מה שעשיתי בשנה כולה (כלומר שהיה מזדרז כל כך בעבודתו עד שמה שהיה עושה ועובד השם יתברך בשנה כולה היה עושה ביום אחד), והיה מתגעגע מאד אחר מעלת העבודה של פראסטיק (פשיטות) באמת, ואמר איי איי פראסטיק; וכן בענין לימוד תורה הקדושה על פי סדר דרך הלימוד של רביז"ל צריכים לקיים את זה בלי שום חכמות והשכלות כלל, לעשות לעצמו קביעות בתנ"ך, בששה סדרי משנה, בש"ס בבלי ירושלמי תוספתא, וספרי המדרשים מדרש רבה מדרש תנחומא וכו' וכו', זוהר ותיקונים וכו', ספרי חסידות וספרי מוסר וכו', רק באופן כזה יכולים להספיק ללמוד הרבה הרבה תורה, ואל יטעו אותך מפורסמים של שקר שנמצאים גם בין אנשי שלומינו שחולקים על זה, שבוודאי הראש שלהם מלא צואה וטינוף, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"א) על מאמרם ז"ל (עירובין כ"א) הלועג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת, והוא מדה כנגד מדה, כי הוא אינו מאמין בדבריהם, ומלעיג עליהם, ודבריהם הם אך למותר אצלו, על כן נידון במותרות שראשו מלא צואה וטינוף, ולכן כל מי שמדבר על הנהגות רביז"ל המובאים בספרי "שיחות הר"ן" ו"חיי מוהר"ן", להוי ידוע שהוא זה המפורסם של שקר שמסתובב גם בין אנשי שלומינו ויש לו צואה בראש וכו', וצריכים להתרחק ממנו, כי לנו אין אלא דברי רביז"ל.
|