שאלה: מאת דוד: לכבוד הצדיק. לפעמים מאיר לי לחשוב מה' יתברך וממציאותו בלי לחשוב על האותיות של שם ה'. האם זו גם מעלה גדולה? והאם גם כך זה נחשב כאילו אני נמצא אצלו יתברך, כדברי הבעל שם טוב שאיפה שאדם חושב שם הוא נמצא? תשובה: |
||
בעזה"י יום א' לסדר תרומה א' דר"ח אדר התשע"ג שלום וברכה אל דוד נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. אשרי האדם שזוכה לטהר את מח מחשבתו מכל מיני דמיונות של הבלי העולם הזה וכו', ורק חושב כל היום ממנו יתברך, שעל ידי זה מטהר את כל כולו, כי כך אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן כ"א) במקום שאדם חושב שם כל האדם, ולכן תכניס בדעתך אשר אין שום מציאות בלעדו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, ובמחשבה זו תמיד תלך, וזה יטהר אותך מהכל, כי כשבר ישראל רק חושב ממנו יתברך, על ידי זה נדבק באין סוף ברוך הוא, וניצול מכל רע, אשרי האדם שזוכה להכניס במוח מחשבתו תמיד אשר אין בלעדו יתברך כלל, ומצייר לפניו איך שהכל לכל הוא אור האין סוף ברוך הוא, והוא נמצא בתוך האור אשר אין עוד תענוג כתענוג הזה. ואשרי ואשרי מי שמרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא בשפת האם שלו בתמימות ובפשיטות גמורה בלי שום חכמות כלל, וכך אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן קנ"ד) שעיקר מה שהגיע למדריגתו הוא רק על ידי ענין פראסטיק (פשיטות) שהיה מדבר הרבה. ומשיח הרבה בינו לבין קונו, ואמר תהלים הרבה בפשיטות. ועל ידי זה דייקא הגיע למה שהגיע, ואמר אם הייתי יודע שהשם יתברך יעשה ממני מה שאני עתה, דהיינו חידוש כזה, הייתי עושה ביום אחד מה שעשיתי בשנה כולה (כלומר שהיה מזדרז כל כך בעבודתו עד שמה שהיה עושה ועובד השם יתברך בשנה כולה היה עושה ביום אחד), והיה מתגעגע מאד אחר מעלת העבודה של פראסטיק (פשיטות) באמת, ואמר איי איי פראסטיק. גם אמר שדיבר עם כמה צדיקים גדולים ואמרו גם כן שלא הגיעו למדריגתם כי אם על ידי ענין פראסטיק, שעסקו בעבודתם עבודת השם יתברך בפשיטות גמור בהתבודדות ושיחה בינו לבין קונו וכו'. ועל ידי זה דייקא הגיעו למה שהגיעו. הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
|