שאלה: מאת אלישע: שלום למוהרא"ש נרו יאיר. אדם שהיה מתבודד בתמימות כפי יכולתו עם ה' בעולם הזה, האם גם ביום הדין הוא יוכל לדבר עם הקדוש ברוך הוא או שביום הדין של האדם אין לו שום אפשרות לדבר? השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא. תשובה: |
||
בעזה"י יום ד' לסדר תולדות כ"ט חשוון התשע"ג שלום וברכה אל אלישע נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. אתה צריך לדעת שאדם צריך להגיע אל מדריגה כזו שתמיד יהיה רק דבוק בו יתברך, ויסיח ויספר את כל אשר עם לבבו עמו יתברך, שזה המפתח בחסידות ברסלב להיות רגיל לדבר אל הקדוש ברוך הוא, כאשר ידבר איש אל רעהו והבן אל אביו, ובזה שאדם מרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, בזה נבנית לו האמונה הקדושה, כי אי אפשר לדבר אליו יתברך, אלא כשיש לו אמונה ברורה ומזוככת שהקדוש ברוך הוא נמצא פה איתו עמו ואצלו, וכמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ב) ובאמת אם היה יודע האדם ידיעה בלב שלם שמלא כל הארץ כבודו (ישעיה ו') והקדוש ברוך הוא עומד בשעת התפלה ושומע התפלה, בוודאי היה מתפלל בהתלהבות גדול, והיה מדקדק מאד לכוון את דבריו. ולכן ככל שאדם יותר מדבר אל הקדוש ברוך הוא, יותר נבנית אצלו האמונה הקדושה שמאמין בו יתברך, עד שמגיע למדריגה כזו שמרגיש שהקדוש ברוך הוא נמצא ואין בלעדו נמצא, והכל לכל אלקות גמור הוא, ובשעה שמדבר עמו יתברך, הוא מדבר אז ממש נוכח אליו יתברך, ואם הוא מתוודה עמו יתברך, מוחלין לו על כל עוונותיו, ובפרט כשמרבה עם טענות ומענות וכו' וכו', רבונו של עולם יש לי יצר הרע מאד מאד גדול, ואני לא יכול להתגבר עליו וכו' וכו', ושופך את לבו אליו יתברך וכו', הוא לא זז משם עד שהקדוש ברוך הוא מוחל לו, כי עיקר התשובה זה וידוי דברים, וכמאמרם ז"ל (תורת כהנים בחוקותי) אמר הקדוש ברוך הוא, שמיד שהם מתוודים על עונותיהם מיד אני חוזר ומרחם עליהם, שנאמר (ויקרא כ"ו) "והתודו את עונם ואת עון אבותם במעלם אשר מעלו" ואז נמחל לו כל עוונותיו. עכשיו בעת ההתבודדות שאדם מתבודד להקדוש ברוך הוא, אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן נ"ב) צריך להגיע לביטול כזה, עד שנכלל במחוייב המציאות, היינו שכבר לא רואה מציאות של בריאה, רק את אמתת מציאותו יתברך, וכן אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן נ"ה) שבעת התפלה אדם צריך להגיע לביטול כזה, שגם את עצמו לא יראה כבר, אלא את הקדוש ברוך הוא. ולכן כמו שהוא בחיים חיותו, כך יהיה אחר שיתפשט הגוף מהנשמה, והנשמה תעלה למעלה בשמים, וכמו שכל יום ויום התוודה על מעשיו הרעים ומגונים וכו' וכו', והיה לו טענות להקדוש ברוך הוא למה יש לו גוף מגושם כזה וכו', ולא נותן מנוח לרגע וכו', אלא יש לו טענות למה הוא צריך להכשל בעוונות כל כך חמורים, ולא עוזב את עצמו בשום פנים, אלא שופט את עצמו בכל פעם, כך יהיה למעלה בשמים, ואז כבר לא יהיה עליו שום דין, וכן מובא בזוהר (פנחס רל"א.) מאן דמפרש חוביה בי דינא בדילין מיניה בגין דבר נש קריב לגרמיה ולא אתדן על פומיה ותו לא שביק למקטרגא לאולפא עליה חובא מומא דבר נש יקדים ויימא ולא יהיב דוכתא לאחרא למימר. כדין קודשא בריך הוא מחיל ליה הדא הוא דכתיב (משלי כ"ח י"ג) "ומודה ועוזב ירוחם"; [מי שמפרש את חטאיו לפניו יתברך, היינו שמתוודה על חטאיו, עוזבים אותו בית דין של מעלה ואין דנים אותו וכו', ומה גם כשבא המקטרג לקטרג עליו, הקדוש ברוך הוא שולחו מעל פניו וכו']. וזו המעלה של אדם שזוכה תמיד להתבודד להקדוש ברוך הוא, ולפרש את כל שיחתו אליו יתברך, ואז נתקיים אצלו מאמרם ז"ל (ספרי שופטים) כשיש דין למעלה אין דין למטה. ולכן אל תהיה בטלן, תראה להתבודד בכל יום אליו יתברך, ותמסור את נפשך על דבר זה, תהיה עקשן גדול מאד לא לעזוב את עצמך, ואפילו שאתה בתוך נוקבא דתהומא רבה, עם כל זאת תתוודה בכל יום אליו יתברך, ושיהיו לך טענות לפניו יתברך, למה באת לזה וכו', ואתה לא רוצה לעשות את זה, אלא יצרך מתגבר עליך וכו', וכך תמשיך בשיחה בינך לבין קונך, ובוידויים, ואמר רביז"ל (ספר המדות אות תשובה סימן צ"ז) הקדוש ברוך הוא נתפייס על ידי וידוי, ודומה כאילו בנה מזבח והקריב קרבן. ולכן אל תהיה בטלן, תהיה חזק בשיחה בינך לבין קונך, ותראה נסים נגלים שיעשה עמך הקדוש ברוך הוא, בעולם הזה ומכל שכן בעולם הבא, כי כל דיבור ודיבור שמדברים עמו יתברך זה הצלחה נצחיית הצלחה כזו שאין לתאר ואין לשער כלל. הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
|