שאלה: מאת הלל: אני כהן, ואני יודע את המעלה הגדולה של ברכת הכהנים, אך אינני עולה לדוכן לברך את הקהל אף פעם כי אני מרגיש שאין לי חשק לכך, ושבגלל המעשים שלי איני ראוי לזה. מה דעת הצדיק בעניין? תשובה: |
||
בעזה"י יום ה' לסדר חוקת ה' תמוז התשע"ג
שלום וברכה אל הלל נרו יאיר ויזרח לנכון קבלתי את מכתבך. אתה צריך לדעת שלכהן יש מצוות עשה לברך את עם ישראל, זה לא שפעם כן רוצה ופעם אינו רוצה, כי בפירוש מובא בשולחן ערוך (אורח חיים סימן מ"ה סעיף ב') כהן שאינו מברך את ישראל עובר בשלשה מצוות עשה, ועל כן אל תהיה חכם בעיניך, אלא תקיים מצוות עשה בכל יום לברך את עם ישראל, וצריך שתדע שלא אתה מברך, אלא הקדוש ברוך הוא מברך, אלא הברכה עוברת דרכך כי אתה כהן, ולכן זו טעות של בני אדם ובפרטיות של אנשים מלומדים וכו', שאומרים "מה אני צריך לעמוד מול כהן שהוא סנדלר עם הארץ או נגר או בעל עגלה וכו', עמי הארצים ושהם יברכו אותי וכו', זה לא מתאים לי…" וכו', אל יאמר זאת, כי הקדוש ברוך הוא מברך, כמו שכתוב (במדבר ו' כ"ז) "ואני אברכם", הברכה היא ממנו יתברך, והיא רק עוברת דרך הכהנים, ולכן אל תהיה חכם בעיניך ואל תבטל מצוות עשה, ותברך את עם ישראל. ואם אתה לא רוצה ולא מתחשק לך, סימן שמשהו לא בסדר וכו', ויש ספק גדול בכהונה שלך, יכול להיות שאתה בכלל לא כהן, ואתה מבזה את משפחתך. ואגב צריכים לדעת שכהן שנמצא בבית הכנסת ואינו רוצה לעלות לדוכן, או כשבא לברכת כהנים הוא יוצא מבית הכנסת כדי לא לעלות לדוכן מאיזו סיבה שרק לא תהיה, ואחר כך חוזר לקריאת התורה, לא צריכים לתת לו בכלל עליית כהן, ואין בזה ביזוי כהן וכו', אדרבה הוא מבזה את הציבור, אינו רוצה לברך ועוד רוצה עליה לתורה?! זה לא הולך ככה, ובכלל אינם מחוייבים לתת לו עליה. החתם סופר זי"ע היה לו את רבו המובהק רבינו איש האלקי נורא מאד רבי נתן אדלר זי"ע, שהיה כהן, והיה לו גם רב את הקדוש בעל ההפלאה זי"ע, שהיה לוי, והיה מספר מה נורא היה לראות ולהסתכל איך שהלוי בעל ההפלאה זי"ע נוטל את ידי הקדוש רבי נתן אדלר זי"ע, איזו ענווה ושפלות היתה להם, ממש לא יאומן כי יסופר, אף ששניהם היו גדולים בתורה ובקדושה ובדביקות בו יתברך, ועשו אנשי פראנקפורט (איפה שגרו) קערה ונטלה של זהב לכבודם של הכהן והלוי, והיה ראש הקהל מביא את המים. על כל פנים רואים מזה את גודל החשיבות של לוי הנוטל ידי הכהן, וגודל החשיבות של הכהן המברך.
|