מאת משה: לכבוד מורי ורבי שליט"א. בעיר שבה אני גר יש בית מדרש בו מדברים נגדכם ואוסרים להכניס את ספריכם רחמנא ליצלן. כמובן שאני לא מתפלל שם, אבל לפעמים יוצא שפספסתי את המניין הקבוע שלי, והמניין הכי מאוחר זה בבית המדרש הנ"ל, כך שאם לא אתפלל שם – אפסיד תפילה במניין. האם מותר לי להתפלל שם בשעת הדחק?
תשובה:
בעזה"י יום ה' לסדר אמור ב' דראש חודש אייר ה'תשע"ד
שלום וברכה אל משה נ"י
לנכון קבלתי את מכתבך.
רביז"ל אמר (שיחות הר"ן סימן קפ"ב) עלי אין חולקים כלל, רק
הם חולקים על מי שעשה כך כמו שבודים החולקים עליו, ועל איש כזה בודאי ראוי לחלוק.
כלומר כי החולקים בודים עליו כזבים ושקרים אשר לא עלו על לבו שעשה כך וכך מה שהכל
שקר וכזב, ועל איש כזה שעשה כך כמו שאומרים הם, בודאי ראוי לחלוק. נמצא שעליו אינם
חולקים כלל, כי אם היו יודעין גודל צדקתו וקדושתו ומעלתו וכו', בודאי לא היו
חולקים עליו, רק אדרבא היו רצים אחריו בהתלהבות נפלא כראוי, רק הם חולקים על מי
שעשה מעשים כאלה כמו שהם אומרים. על איש כזה בודאי ראוי לחלוק. ואמר רביז"ל
שהם חתכו וציירו לעצמם אדם וחולקים עליו "זייא האבין זיך אויס גישניצט אה
מענטש אין קריגן אויף איהם" (היינו שאינם חולקים עליו רק על זה האיש שציירו
לעצמן בשקר שעשה כך).
ואותו דבר זה עלי וכו', כי מה יש לי עם אחרים? ומה כתוב
בספרים שהדפסתי? יכולים לראות את זה פתוח, אני מעורר על שלושה דברים: על שמחה – לשמח
ולחזק עצמו להיות חזק ואמיץ באמונה פשוטה בו יתברך, ועל שיחה בינו לבין קונו – שאדם
ירגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, ומהרגע שקם מהשינה עד הרגע שהולך לישון שלא
יפסיק לדבר אליו יתברך, ועל סדר דרך הלימוד – שילמד בכל יום מקרא, משנה גמרא מדרש
הלכות ואגדות וכו', אזי מה יש בספרים שלי שזה לא מתאים להם? אין זה שהם בכלל לא יודעים
מה זו דרך רביז"ל וכו', כמו שחדשים מקרוב באו וחושבים שמי יודע מה צריכים
לעשות כדי להיות חסיד ברסלב וכו', הלא בפירוש אמר לנו רביז"ל (שיחות הר"ן סימן רפ"ז) מה יש לאדם לעשות בזה העולם? אין צריך כי אם להתפלל וללמוד ולהתפלל; ורק זה מובא בספרים שזיכני הקדוש ברוך הוא לחבר ולפרש את
דברי רביז"ל.
כלל זה תיקח בידך – מי שמדבר
עלי הוא פגום מאד בבריתו, והוא שורה בניאוף וכו', עד כדי כך שיכולים להיות חזק
ולהוציא ספר תורה ולהישבע שהאדם הזה הוא נואף, ואף שמבחוץ הוא נראה כמו איזה צדיק
ובעל מדריגה, אבל הרגע שהוא מדבר עלי צריכים לדעת שזה האדם הוא נואף רחמנא ליצלן,
כי לא ידבר עלי אדם אלא שקודם נאף וכו', וכל המח מחשבה שלו זה בניאוף וכו', ואני
חזק בדברים אלו.
בענין להתפלל בבית הכנסת
הזה, אם אין בית הכנסת אחר אזי כדאי לך להתפלל שמה, כי אין לתאר ואין לשער כלל את
מעלת הזכות של אדם שזוכה להתפלל בבית הכנסת במנין את השלוש תפלות – שחרית מנחה
ערבית, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (שיר השירים פרשה ב' סימן כ"ד) על הפסוק (שיר השירים ב' ט') "הנה זה עומד אחר כתלנו" – אחר כתלי בתי כנסיות ובתי מדרשות, "משגיח מן החלונות" – מבין כתפיהם של כהנים, "מציץ מן החרכים" – מבין אצבעותיהם של כהנים; כי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות שמתפללים שם והכהנים עולים
לדוכן, על ידי זה ממשיכים את שכינת
עוזו יתברך אלינו, ואמרו חכמינו הקדושים (פסיקתא דרב כהנא) כל זמן שישראל מעצרין בבתי
כנסיות ובבתי מדרשות, הקדוש ברוך הוא עוצר שכינתו
עמהן. ולכן אל תהיה בטלן, תמסור את נפשך לבוא לבית הכנסת להתפלל את השלוש תפלות, ולא יהיה הדבר הזה קל בעיניך, כי אתה יכול לזכות לכל טוב אמיתי ונצחי.
ומובן ממילא שאם יש עוד בתי
כנסיות אזי מה אתה צריך להתפלל שמה? וכו', לך לבית הכנסת אחר, כי רביז"ל אמר
(שיחות הר"ן סימן פ') בני אדם יש להם כוח למנוע
ולהסית את האדם לרחקו מעבודת הבורא יתברך שמו ומצדיקי אמת הדבקים בו יתברך יותר מן
היצר הרע. כי היצר הרע אין לו יכולת רק כפי כוחו, כפי בחינת היצר הרע מאיזה העולם
שהוא, אבל האדם הוא כלליות, שכלול מכל העולמות ועל כן מניעות של בני אדם הם יותר
ממניעות היצר הרע; וצריכים להיזהר מאד מאד כי בקלות יכולים להפיל אותו ולהחליש את
דעתו וכו', ולכן צריכים לקיים את מה שאמר רביז"ל (ספר המידות אות פחד חלק ב' סימן ג') מי שבורח מן הצרה הוא פיקח.
אבל אם אין מנין אחר, אל
תשים לב למה שהכלבים נובחים וכו', אתה צריך להתפלל במנין דייקא, ואלו הכלבים כבר
אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן נ') הם הם הנואפים המבלבלים את
האדם וכו' וכו'.
ודע לך שעיקר דעת
רביז"ל הוא רק לחזק ולעודד ולשמח את כל נשמות ישראל, ולקרבם אליו יתברך
בהתקרבות כזו שעדיין לא היתה בעולם, כי הוא פותח את הפה שלנו לדבר אל הקדוש ברוך
הוא כאשר ידבר איש אל רעהו והבן אל אביו, וכן מכניס בנו חשק עצום להיות בכל חלקי
התורה הקדושה, וזו דעת רביז"ל בלי שום כחל ושרק וכו', ומי שחולק על זה הוא
חולק על רביז"ל וחולק על התורה הקדושה, ובפנימיות הוא מלא כפירות ואפיקורסות
בלבוש חסידי וכו'.