שאלה:
מאת אביבית: שלום. אני נשואה + 4, והיום אני בעיצומה של חופשת לידה. בעוד חודש בעזרת ה' אני צריכה לחזור לעבודה, ועליי לקבל החלטה האם לחזור לעבודה או לא. אני שוקלת לא לחזור כיוון שהמקום כבר לא מרווה אותי ואני מרגישה בירידה כאשר אני מגיעה לעבודה, מה גם שיש לי כרגע מנהל חדש שכל הזמן מחפש אותי ומכפיש את שמי, ולכן חשבתי לעבור למשרד אחר. חשוב לציין שהצורך בעבודה שלי חשוב מאוד בגלל הפרנסה הדחוקה בה אנו נמצאים, ולכן אין ביכולתי להרשות לעצמי להישאר בבית. תשובה: |
||
בעזה"י יום ג' לסדר וארא כ"ב טבת ה'תשע"ה שלום רב אל אביבית תחי' לנכון קבלתי את מכתבך. החכם מכל אדם אמר (קהלת ב' י"ד) "החכם עיניו בראשו"; ושואל הזוהר (בלק קפ"ז.) וכי רק החכם עיניו בראשו? והטיפש איפה עיניו – בידיו או ברגליו? אלא החכם מסתכל בראש מה יהיה בסוף; אדם צריך תמיד להסתכל מה יהיה בסוף וכו', ולכן צריכים מאוד מאוד לשמור לא לקפוץ ולהיכנס בחובות, כי לבסוף מסתבכים עם ריבית וריבית דריבית וכו' וכו', והוצאה לפועל וכו', רק מחמת פזיזות שקפצו לעשות חובות, ורביז"ל הזהירנו על זה מאוד מאוד לא להיכנס בחובות וכו', עם כל זאת אם כבר נכנסו בחובות וכו' וכו', צריכים לדעת שמכל צרה יכולים לצאת, רק לא להיכנס בלחץ, כי הלחץ הורס את האדם לגמרי. בוודאי לא כדאי לעבוד במקום שמשפילים אותו וכו', או הולכים איתו ביד קשה וכו', אדם כשהולך לעבוד הוא צריך ליהנות גם כן מהעבודה שהוא עושה וכו', ויש דיבור ממוהרנ"ת ז"ל שפרנסה אסור לזרוק, אלא הפרנסה תזרוק אותך, זאת אומרת אם עדיין את יכולה לעבוד שמה, לא כדאי לך לעזוב את העבודה, רק לבקש ממנו יתברך שיזכה אותך עם עבודה וכו' ומקום עבודה וכו' שאת אוהבת, כי אין עוד טוב מאשר אדם עובד במקום שהוא אוהב. וגם למכור בית זה לא עצה, כי עד שקניתם את הבית ועד שהגעתם לזה עברתם מה שעברתם, ולכן אין זו עצה למכור את הבית, אלא לבוא בהסדר עם הבנק, והקדוש ברוך הוא יתן לכם שפע שתוכלו לצאת מכל החובות.
|