חי בשנים: תרפ"ג-תשע"ט, נפטר בגיל 96 • מקום מנוחתו: ירושלים, ישראל
 |
|
| האדמו"ר מקאליב (ויקיפדיה) |
קורות חייו:
הרבי זצ"ל נולד במרגיטה שבטרנסילבניה ביום כ' שבט תרפ"ג לאביו הרה"ק רבי יהודה יחיאל מראזלא בעל "עמל יהודה" בן אחר בן להרה"ק רבי יצחק אייזיק מקאליב זי"ע. בברית היה הסנדק זקנו הגה"ק המקובל ר' פנחס חיים מראזלא זי"ע. למד תורה מפי רבותיו והסתופף בצל אבותיו הק' לבית ראזלא. בשנת תרצ"ז נתייתם מאביו ומאמו.
האדמו"ר זצ"ל למד שנה אחת בישיבת סעקליד המפורסמת, ולאחר מכן גלה למקום תורה לישיבת טאשנאד המעטירה שהיתה מפארי הישיבות באותם ימים בהונגריה, בה למדו מאות בחורים בצילו של הגה"ק רבי מרדכי בריסק זצוק"ל הי"ד הידוע בכינויו מהר"ם מבריסק. במקום זה קנה מלא המידה תורה וחכמה ונודע כאחד מטובי בחורי הישיבה.
בתקופת השואה:
לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים ב-1944, מנחם מנדל עם כל אחיו ואחיותיו נשלחו לאושוויץ וכל אחיו נספו שם. הוא שרד תוך שעבר עינויים קשים כאשר נמנה על ילדי הניסויים של ד"ר מנגלה ימ"ש בהם טיפול כימי המונע מזקנו לצמוח.
משואה לישועה:
לאחר השואה עבר לשוודיה, שם התאחד עם אשתו שפרה. לאחר מכן עבר לארצות הברית. ב-1963 הקים את מרכז חסידי קאליב בראשון לציון (קריית קאליב), עלה ארצה וכעבור שלוש שנים השתקע בקריה שהקים. בשנת 1980 עבר לבני ברק, שם הקים את מרכז חסידות קאליב ברחוב חגי ולאחר מכן ברחוב אהרונוביץ. בשנת ה'תשס"ב חנך בשיכון חב"ד בירושלים בית מדרש חדש ועבר להתגורר על ידו.
גדול מנציחי השואה:
האדמו"ר מקאליב היה אחד מגדולי מנציחי השואה בדורנו. בשנותיו האחרונות פעל להקמת מוזיאון לשואה עבור הציבור החרדי, שיהיה מוזיאון משלים ל'יד ושם'.
מפעליו הקדושים לזיכוי הרבים:
שריד הכבשנים היה האדמו"ר מקאליב, עוד בימים ההם כשנלקח אל מחנות ההשמדה ונראה היה לו כי נגזרה הגזרה, התפלל לפני בורא עולם ואמר:
"אני מוכן לומר 'שמע ישראל', אבל מה יצא לך אם אני אומר את זה בין המתים, הצילני נא מבור המוות ואומר כל ימי 'שמע ישאל' עם יהודים חיים.
הוא תיקן אמירת שמע ישראל בסיום כל תפילה לזכר הנספים, ועודד אמירת "שמע ישראל" כזכר לקדושי השואה בסיום עצרות המוניות בציבור הדתי והחרדי.
בר בי רב דחד יומא:
מפעל נוסף של האדמו"ר מקאליב הוא תוכנית בשם "בר בי רב דחד יומא" שפעלה בעבר במקומות רבים ברחבי הארץ, במסגרתה היו קובעים מדי תקופה יום עיון ("יום שכולו תורה") ובו רצף של שיעורים ודרשות עבור הציבור הרחב שאין תורתו אומנותו.
הקשר למרן רבי עובדיה יוסף זצ"ל:
"מי שעזר לי באותם ימים היה מרן הצדיק הרב עובדיה יוסף זצ"ל – סיפר לימים האדמו"ר בעצמו בעת הספידו את מרן זי"ע – כולם לא הבינו ולא האמינו כי ניתן לעשות דבר כזה.
הדפסנו אלף מודעות בכל תל אביב, כתבנו שמרן הרב עובדיה, שבאותם הימים שימש כרבה הראשי של העיר תל אביב, יישא דברים, והנה בית הכנסת היה מלא.
היינו עם מרן הרב עובדיה באותם ימים בעשרות כינוסים מעין אלו.
הייתי מתקשר אליו בשתים עשרה בלילה והוא היה אומר לי "אני מוכן לבוא איתך לכל מקום, וכך התחלנו את המפעל הקדוש הזה, מפעל שכולו תורה".
מפעל זה זכה להתחבב על מרן זצוק"ל אשר אימץ אותו והורה לקיימו על ידי תנועת 'אל המעיין' בכל רחבי הארץ. האדמו"ר שמר על קשר אמיץ עם מרן זי"ע והשתתף פעמים רבות בכנסים שערכה תנועת ש"ס, השמיע דרשות חוצבי להבות וחתם בסוף כל כנס בקריאת 'שמע ישראל' שהרטיטה להבות.
יום תענית דיבור עולמי
כמו כן, מדי שנה, לקראת כ"ד באלול, יום פטירתו של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין ה"חפץ חיים", נהג לצאת בקריאה לציבור הרחב ולתלמידי מוסדות החינוך לערוך ביום זה תענית דיבור.
אנציקלופדיה "שמע ישראל":
לאחר עבודה מאומצת של כשש שנים, יצא לאור על ידו ובהשתדלותו האנציקלופדיה "שמע ישראל" בה תועדו מאות סיפורים של מסירות נפשם של הקדושים הי"ד לקיום תורה ומצות בתוככי גיא הצלמות. רבבות יהודים התעוררו מאד למקרא הסיפורים, וגדולי ישראל הביעו את התפעלותם העצומה כיצד יהודים פשוטים מסרו נפשם על כל קוצו של יוד.
תפילת הרופא:
האדמו"ר מקאליב חיבר את "תפילת הרופא", ורופאים רבים נושאים אותה מדי יום לפני עבודתם.
נישא בשנית:
באייר ה'תשע"ב, לאחר פטירת אשתו הראשונה, והוא בן 89, התחתן בשנית עם שיינדיל מלניק (נולדה בשנת תש"ט) מוויניצה. בתו החורגת, בתיה מניה, נישאה לרב מרדכי מאיר מיכלוביץ, האדמו"ר מזלוטשוב (נפטרה ה'תשע"ו). בת מאומצת נוספת נישאה לרב רפאל רוזנברג.
הקשר של האדמו"ר מקאליב לחסידות ברסלב:
לפני שנים כשהגיעו תלמידי מוהרא"ש הצדיק מיבנאל זי"ע והפיצו כדרכם בקודש קונטרסים של הצדיק בעיר טבריה. אחד המפיצים נתן גם קונטרס לאדמו"ר מקאליב, ששהה באותה תקופה בעיר. האדמו"ר עיין בקונטרס והביע את התפעלותו הרבה מדברי החיזוק ומדברי האמונה הכתובים בקונטרס.
לימים כשהוציא האדמו"ר לאור את האנציקלופדיה "שמע ישראל". ביקש מוהרא"ש מאחד מתלמידיו שירכוש עבורו את כל ספרי ההאדמו"ר מקאליב ובפרט את האנציקלופדיה הזאת המנציחה את מסירות הנפש של היהודים בתקופת השואה לשמירת התורה ומצוותיה. כשהגיעו הספרים לידיו של הצדיק הוא שמח בהם מאוד מאוד.
אחרית ימיו:
באפריל 2019, מעד האדמו"ר מקאליב בביתו ומאז מצבו הרפואי החמיר. הוא נפטר בכ"ג בניסן ה'תשע"ט. רבבות בראשות רבנים וגדולי ישראל דמעו אחרי מיטתו של האדמו"ר של אחד משיירי כנסת הגדולה,
מתוך צוואתו:
"ואבקש מכל תלמידי שילמדו בכל יום ויום בשנה האשונה משניות לעילוי נשמתי. לכל הפחות משנה אחת וידליקו נר, ויתנו צדקה בעד נשמתי. ועל ידי זה יחזקו הם את הקשר עמי בעולם העליון, שאוכל להשפיע עליהם השפעות טובות".
ממשיך דרכו:
בהלוויתו הוכתר נכדו החורג הרב ישראל מרדכי הורוביץ, חתנו של הרב רפאל רוזנברג, לממשיך דרכו.
זכותו הגדולה של הצדיק תגן עלינו ועל כל עם ישראל. אמן
