בהתקרב היום הגדול והבהיר י"ז בשבט, הדבר העיקרי שאפשר לדבר, זה אודות "אשר בנחל".
זכורני, לפני 15 שנה בערך, אחרי דרשה נפלאה בליל שבת, יצאנו כולנו מהאולם, ביחד עם מורנו מוהרא"ש הקדוש, והרגשנו כולנו כאילו יצאנו מהאידרא, ממש תחיית המתים, ובחיות כזו שאי אפשר לתאר. אחד מאנ"ש הרהיב עוז בנפשו וניגש אל מוהרא"ש ושאל:
מוהרא"ש, מוהרא"ש, מה היינו עושים בלעדיכם? ואיך אפשר לחיות בלעדיכם?"
מוהרא"ש הרצין פניו ושאלו: "ומה תעשה אחרי שאצא מהעולם? נו, מה תעשה???"
"איני יודע" – ענה התלמיד – "לא יודע, אין לי מושג, איני רוצה אפילו לחשוב על זה".
הצדיק חייך ואמר: "תלמד הרבה את הספרים ותפיץ הרבה את הספרים"…
אני זוכר גם שפעם עשיתי מבצע לילדי כיתות ו' ז', על "אשר בנחל. כל מי שיסיים עד כרך ל"ה, ייכנס להגרלה על 500 ₪. מוהרא"ש שמע על כך ואמר: "תן לכולם בלי הגרלה, אפילו פחות מ 500- ₪ אבל תן לכולם"… בעניין זה באמת רואים דבר פלא: שכל התלמידים, בלי יוצא מהכלל, שהשתתפו במבצע בכיתות אלו, ולקחו על עצמם ללמוד ברצינות וסיימו שלושים וחמישה כרכים "אשר בנחל", יצאו כולם יראי שמים ותלמידי חכמים ובנו בתים לתפארה ואחד מהם לא יצא לתרבות רעה… כמו שבחור צריך הרבה משניות, הוא צריך גם הרבה "אשר בנחל", ולא רק בחור אלא גם אברך, וגם ילדים קטנים. כולם צריכים להתחזק מספרי הצדיק להתחיל מההתחלה ולהתקדם במהירות ולעשות מבצעים על זה. רואים במציאות הבדל עצום, של שמים וארץ, בין בחור שלמד הרבה "אשר בנחל" ובין בחור שפעם ב… פותח איזה מכתב מהאמצע וקורא מה שיוצא לו, שזה גם טוב, אבל הכי חשוב זה לעשות לעצמו סדר, לימוד כסדרן, ואז כל החיים משתנים מהקצה אל הקצה. אני זוכר לפני כמה חודשים כשהייתי בירושלים ברחוב קינג ג'ורג פינת יפו והפצתי שם, ניגש אלי איש עסקים עם עניבה ועם כיפה סרוגה, מחזיק תיק יוקרתי בידו, ואומר לי: לפני תשע שנים רציתי להתאבד מרוב צרות שעברו עלי, וברגע האחרון הביאו לי ספר "אשר בנחל", ועד היום אני מסתכל על החיים בצורה אחרת"…
אני גם זוכר בימי בחרותי, פעם אימי שתחי', ראתה אותי לומד בספר "אשר בנחל" ושאלה אותי – "מה יש לך שם? תמיד אתה מעיין בספר הזה, מה יש בו?"
כשהראיתי לה היא אמרה לי: "זה הספר ששיקם אותי אחרי אחת הלידות. הייתי מאוד מדוכאת וזה מה שהחזיר אותי לחיים" וכו'.
מה שייך להוסיף, אין מחזקים אלא למחוזקים, יש לנו כזה אוצר, בא נחדש את עצמינו, ונתחיל מהתחלה או מהמקום שאנחנו אוחזים, ונתקדם כסדר עוד ועוד, וככה נחיה כל יום וכל היום עם מוהרא"ש.
נקום עם מוהרא"ש נישן עם מוהרא"ש, כל דיבורינו צריכים להיות "מוהרא"ש, אשר בנחל, אשר בנחל ומוהרא"ש". בלי להתרגש ובלי להתבייש מאף אחד, ולא להגיד: "בסדר אני מכיר אשר בנחל נו מה אתה בא לחדש לי?" אלא פשוט לפתוח ולהתחיל, לרוץ עם הספר קדימה עוד ועוד ולא לעצור, ואז כל הבית משתנה לטובה כל השלום בית כל הנחת מהילדים ובכלל כל המצב רוח שלנו…
מוהרא"ש הקדוש אמר פעם: "שאל תבואו בטענות שעובר עליכם מה שעובר, אם לא למדתם באותו יום מכתב או שניים מאשר בנחל" למה באמת, בואו נחשוב בפשטות, למה?
ידוע שהבעל שם טוב ז"ל אמר שכשהקב"ה רוצה להעניש מישהו הוא פשוט לוקח ממנו אתה אמונה. וזה בעצם הספר "אשר בנחל", הוא מחזיר לנו את האמונה, ומגלה לנו שבכל מצב גשמי ורוחני הקב"ה נמצא שם, ועוד פעם הקב"ה ועוד פעם הקב"ה.
יהי רצון שנזכה להכניס בתוכנו ובתוך ילדינו ובתינו, הרבה הרבה "אשר בנחל", ואז נחיה תמיד חיים מאושרים, אמן ואמן.