זה החל בשנת תשע"ח היו לי שתי בעיות קשות שהעיקו עלי מאוד והקשו עלי לתפקד.
הבעיה הראשונה הייתה – מצבי הכלכלי הרעוע.
והבעיה השנייה הייתה – מצבי הרפואי הירוד.
מבחינה כלכלית – היו לי חובות רבים הן לבנקים והן לאנשים פרטיים. חשבונות הבנק שלי הוגבלו והיו לי ארבע עשרה תיקים של נושים בלשכת ההוצאה לפועל.
הסכום המקורי של חובותי – בסכום של 550000 ₪ – היה בעקבות שבע החתונות שערכתי לשבעת ילדי. מאחר ולא פרעתי אותן בזמן, החובות הלכו ותפחו וצברו ריביות והצמדה והגיעו לסכום של 812.000 סכום הזוי שלא היה סיכוי בעולם שאצליח להחזירו.
ניסיתי להגיע להסדר כספים ולפריסת תשלומים עם הבנקים ועם הנושים הפרטיים, אך ללא הצלחה. החובות המשיכו לתפוח ואיתן כאבי הלב החרדה והלחץ הנפשי שלי.
מאחר ולא הצלחתי לעמוד בפרעון החובות, מינו לי כונס כנכסים שתפקידו לעקל מטלטלין, משכורות או לשעבד נכסים עד שישולמו החובות.
מצבי היה בכי רע.
בנוסף לכך מצבי הרפואי היה ירוד – סבלתי מאבנים בשלפוחית ובאחת הכליות. אם הייתי עושה תנועה לא נכונה בגוף, הייתי מרגיש כעין דקירה שמפלחת את גופי וכאבי תופת היו תוקפים אותי. לעיתים הייתי נאלץ לעמוד במקום אחד מספר דקות בלי להניע שום איבר עד שהכאבים יחלפו.
שלוש שנים סבלתי מכאבים אלו, האמת שקצת התרגלתי אליהם. חששתי מאוד מניתוחים בפרט כשהם נעשים תחת הרדמה מלאה, ועל כן לא מהרתי לעשות טיפול רפואי על ידי ניתוח.
מספר פעמים ביקשתי לקבוע תור בבתי חולים כדי להתייעץ עם רופאים מומחים, אך בקשותי נדחו בטענה שיש עומס רב וישנם רק תאריכים מאוחרים לפגישה ולהתייעצות.
שבת אחת, סיימתי להתפלל בבית המדרש הגדול "היכל הקודש" ביבנאל, צעדתי במורד הרחוב לפתע כאב עז פילח את גופי, הבנתי שעשיתי תנועה לא נכונה.
"ציפיתי" שכעת יגיעו גם הכאבים המתלווים לכאב הדקירה והם היגיעו וכאבם היה קשה מנשוא עמדתי מלכת כדי שהכאבים יחלפו ואז בהשגחה פרטית ראיתי שלט ענק עם תמונתו של הצדיק ומתחתיה כיתוב באותיות קידוש לבנה שמי שיתרום לספר
אשר בנחל "יזכה לישועה ולרפואה.
הבטחתו של הצדיק חדרה ללבי, והתעורר בי הרצון לתרום כסף להדפסת הספר. "מה יש לי להפסיד?" – אמרתי לעצמי.
ביום ראשון תרמתי ונתתי מקדמה של מאה ₪. ואת יתרת הסכום הבטחתי לתת בקרוב. ברצוני להדגיש שנתתי את הסכום עבור הדפסת כרך של שו"ת חסידות ברסלב ולא של "אשר בנחל" כי כידוע מוהרא"ש אמר ואף כתב זאת, שהבטחותיו תקפות לשני הספרים האלו.
עליתי לציון של מוהרא"ש זי"ע והתפללתי בדמעות שליש שאזכה לישועות. אמרתי לצדיק – מוהרא"ש עשית את רצונך ותרמתי כסף להדפסת ספריך, תעזור לי בבקשה לצאת מחובותי ולהבריא את גופי כך שאוכל לתפקד כאחד האדם.
ממש סמוך לתרומה להדפסת שו"ת בחסידות ברסלב התקשרו אלי מבית החולים אייכלוב בתל אביב והודיעו לי:
"מחר יש לך תור להתייעצות עם פרופסור גורן, מומחה גדול לאורולוגיה.
עליך להגיע בשעה 12.00 ולהביא עמך צילומי רנטגן, ואת הניירת הרפואית שלך " – אמרה הפקידה.
כשהגעתי, כבר התיק הרפואי היה בידי כי זה שנים רבות שאני סובל עם הכאבים הנוראים הללו, ואת הניירת אני שומר לצורך מעקב.
הפרופסור הבין שאין הרבה מה לבדוק. כי יש הוכחות על המצאות אבן בגודל 3 ס"מ בשלפוחית ועוד אבן בגודל 1 ס"מ בכליה השמאלית.
הפרופסור שאל אותי: "מתי אתה רוצה לעשות את הניתוח?
"כמה שיותר מהר" – עניתי – "כי אני סובל מכאבים, אני חש כמו שדוקרים אותי עם סכין חד בבטן".
"אתה יכול להגיע בשעה 8.00 בבוקר? – שואל פרופסור גורן – כי התפנה תור למחר בשעה זו.
"כן, אני אבוא" – עניתי – "יום שלישי פעמים כי טוב".
במרכז הרפואי בקשו התחייבות מקופת החולים "לאומית" על ניתוח ואישפוז, ולשלוח את כל הטפסים החתומים לבית החולים לפני השעה 8.00 בבוקר.
השעה הייתה כבר 12:30 ונשארו לי פחות מעשרים וארבע שעות לארגן את המסמכים הנדרשים. התקשרתי למוקד "לאומית" למקרים דחופים וממש תוך שעה כבר בדרך נס ופלא הכל נשלח לבית החולים.
נסעתי לביתי ביבנאל, ובמהלך הנסיעה חשבתי איך אצליח להגיע לפני 8.00 בבוקר והרי לפני זה צריך להתארגן ולהתאשפז לפני הניתוח.
בקשתי מבית החולים ללון בלילה במחלקה, והם אשרו זאת. חזרתי ללון בלילה במחלקה. בבוקר התארגנתי ובשעה 8.00 כבר הייתי מוכן לניתוחבסייעתא דשמייא קיבלתי את המנתח הכי מומחה בתחום פיצוח אבנים בלייזר. כל זה נעשה תוך פחות מעשרים וארבע שעות אפילו אם הייתי משלם על הטיפול באופן פרטי לא הייתי מקבל שירות מקצועי ומהיר כל כך.
כדי להמחיש את גודל הנס בזכות הבטחתו של הצדיק. אציין עובדה מאוד מעניינת. שנה וחצי לאחר הניתוח שלחו לי מכתב מבית חולים "העמק" שהתפנה מקום בעוד חודש לעשות את הניתוח, עד כדי כך בתי החולים היו עמוסים.
הטיפול אכן נעשה תחת הרדמה מלאה ולא הרגשתי דבר. בשעה 10.30 התעוררתי ומצאתי את עצמי שוכב בחדר ההתאוששות. פרופסור גורן הגיע מלווה באח רפואי ומספר סטודנטים לרפואה. בדק אותי ואמר לי:
"ברוך ה', הטיפול עבר בהצלחה מרובה, הוצאנו את האבנים מגופך. הנה הן נמצאות בצנצנת הזאת" – אמר והצביע על צנצנת המונחת על השידה.
האח שהתלווה לפרופסור היה בהלם ואמר:
"איך בכלל יכולת לחיות עם כמות כזאת גדולה של אבנים, ולשרוד במשך כמה שנים.
יותר לא תחוש בכאבים. עליך לשמור על עצמך להקפיד ולשתות שתייה מרובה, להינזר מדברים מלוחים, ולהתרחק מלחץ מתח וחרדה. אם תקפיד על הנחיות אלו לא יווצרו בגופך יותר אבנים.
ברוך ה', שוחררתי מבית החולים ולא סבלתי יותר מכאבי גוף.
לגבי חובות שלי, העניין הלך והסתבך מיום ליום. כל חודש שלא פרעתי את חובותי כלפי הנושים הם רק תפחו. באותה עת הייתי אמור לקבל ירושה מנכסי הורי. דא עקא שאם כונס הנכסים יוודע לו דבר הירושה עלול הוא לשעבד אליו את כל הירושה ולקחת גם את חלקי הירושה המגיעים לאחי ולאחיותי.
אחת מאחיותי אזרה אומץ ונקטה ביוזמה יצירתית כדי לעזור לי. היא בקשה רשות מכל מקבלי הירושה שיתנו לי הלוואה על חשבון הירושה, בכסף אשלם את החובות וכשיגיע זמן קבלת הירושה אני אחזיר את חובי.
הייתי מקבל בכל שבוע מכתבי איום מההוצאה לפועל ומהנושים שיעקלו לי המשכורת ויקחו לי את רישיון הנהיגה ושאני אעצר על ידי המשטרה, ולכן גם אחיותי חששו להלוות לי כספים.
הייתי עולה לציון של הצדיק ומבקש: מוהרא"ש עשיתי את שלי בבקשה, תבקש עליי רחמים, איני יכול יותר לשאת את המועקה בלב תעזור לי למחוק את חובותי.
ממש בדרך פלא, אחי ואחיותי להלוות לי בסופו של דבר הלוואה על חשבון הירושה העתידית. שכרו עו"ד שיטפל בחובותי. הכל בזכות הצדיק וספריו הקדושים.
שכרנו עו"ד מומחה בעניין חובות להוצאה לפועל, הוא איחד את כל ארבעה עשרה תיקים של ההוצל"פ לתיק אחד גדול ומרכזי והודיע לכל הנושים:
אני מטפל בחובות של הרב גדעון. הרב גדעון אינו יכול לפרוע את חובותיו. נוצר חלון הזדמנות ואחיו ואחיותיו מוכנים להלוות סכום גדול של שלוש מאות אלף, ובזה הוא יכול להחזיר לכל אחד באופן יחסי את חלקו.
כדאי לכם לנצל את רגע הכושר הזה ולקבל חלק מהפירעון, כי אם תמתינו, כונס הנכנסים יפעל ולכם לא יגיע אף לא שקל אחד.
הנושים הבינו את המצב לאשורו והסכימו לוותר על כל הריביות ועל כל ההצמדות ואף על חלק מההלוואה. כך שכל החובות נפרעו מסך ההלוואה שלקח הרב גדעון מאחיו ומאחותו.
העו"ד עשה הסכם להסדרת החובות, ברך על המוגמר ואמר:
"הרב גדעון, העסקה יוצאת לפועל. עכשיו יצאת טהור … עכשיו יצאת נקי!
אין לך שום שקל חוב… הכל נגמר".
זכינו לישועות גדולות – מסכם הרב גדעון.
כבר תקופה ארוכה שאיני סובל מכאבים, חובותי שהרקיעו ועמדו כמעט על מיליון ₪ שולמו. מוהרא"ש הבטיח, מוהרא"ש קיים. ראיתי בחוש שמי שתורם להדפסת הספר של מוהרא"ש זוכה לישועות.